החידון הספרותי: כל הדרכים מובילות לרומא

לרגל התפטרותו המפתיעה של האפיפיור, הנה חידון זיהוי ספרותי הקשור ברומא. ארבעה קטעים לזיהוי, מן הקל אל הכבד.

נראה אתכם...

1. מי כתב את השיר ומי שר?

וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת
תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת?
הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל! 


2. ומאיזה ספר נלקח קטע זה?



 3. ומי כתב את הקטע הזה והיכן?

4. ומי כתב (וצייר) את הקטע הזה?

גם פתרונות חלקיים יתקבלו. 

התשובה המלאה תינתן כאן אחר הצהריים...
______________________________________________

הפתרונות

כפי שתיארתי לעצמי, הקטעים הקלים נפתרו תחילה.

א. כל הדרכים מובילות לרומא

הקטע הראשון נלקח, כמובן, משירם של יצחק יצחק (מילים) וצבי בן-יוסף (לחן), 'כל הדרכים מובילות אל רומא', בביצועם של חברי להקת 'מעין זה', חנה מרון (אז מאירצ'ק) ויוסי ידין (אז סוקניק).

הנה קודם כל השיר עצמו:

ואלה המילים (מאתר 'זמרשת'):

כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא 
עַל כֵּן, יַלְדָּה, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ.
כָּל הַדְּרָכִים הֵן מוֹבִילוֹת לְרוֹמָא 
וְיִתָּכֵן – בְּרוֹמָא נִפָּגֵשׁ.
‏
שָׁם נְטַיֵּל בְּצֵל הַקַּתֶדְרָלָה,
כִּכַּר סַן-פֶּטֶר שֶׁל הַוַּתִּיקָן,
הָאַפִּיפְיוֹר וְכָל הַקַּרְדִינָלִים
אֵינָם חוֹלְמִים אֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאן.

זוּג מְאֹהָב, שְׁנֵי סַבְּרֶס מִכְּנַעַן,
רוּת וְאַמְנוֹן מֵעֵמֶק יִזְרְעֶאל.
עוֹשִׂים טִיּוּל שֶׁלֹּא עָשׂוּ אַף פַּעַם
אֶל שַׁעַר טִיטוּס בַּחֲצוֹת הַלֵּיל! 

וְתַחַת שַׁעַר טִיטוּס, בְּצֵל הָעַתִּיקוֹת
תִּפְרַחְנָה נְשִׁיקוֹת – מַה יֵּשׁ עוֹד לְחַכּוֹת?
הוֹי, טִיטוּס, טִיטוּס לוּ אַתָּה רָאִיתָ,
לְמִי טְרִיּוּמְף, לְמִי שִׁירֵי הַלֵּל! 

עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁאַתָּה בָּנִיתָ,
זוּג מְאֹהָב מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל!
עַל יָד הַשַּׁעַר שֶׁכְּבוֹד הָאִימְפֵּרָטוֹר אָז בָּנִיתָ,
זוּג חַיָּלִים דַּוְקָא מֵאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל.

על להקת 'מעין זה', של המתנדבים לצבא הבריטי, כבר נכתב בהרחבה ברשימה קודמת בעונ"ש.

מעט על מחבר המילים יצחק יצחק (1979-1906) – שמו הספרותי של הפיליטוניסט והפיזמונאי יצחק בן-ישראל – כתבה בתגובות מרים אהרוני, שבו היה יצחק חבר. מרים שלחה לי גם שתי תמונות שלו, והנה הן באדיבות ארכיון קיבוץ יפעת.

משמאל לימין: יצחק יצחק, מרדכי זעירא, לא מזוהה – על גב הצילום: 'בדרך לקהיר, 26.2.1944'

יצחק יצחק (שנות השישים)

ב. שני רֵעים יצאו לדרך

הקטע השני נלקח מתוך ספר הילדים 'שני רֵעים יצאו לדרך', שחיברו במשותף ימימה טשרנוביץ ומירה לוֹבֶּה, שגם ציירה. הספר ראה אור לראשונה בשנת תש"י (1950), בהוצאת נ' טברסקי, והוא מספר על אילן, נער 'צבר' מתל אביב, וחברו יעקב, ניצול שואה, שיוצאים למסע הרפתקאות (כנוסעים סמויים באונייה) כדי להציל את חנה'לה, אחותו של יעקב, שמסתתרת במנזר באיטליה.

זהו כנראה ספר הילדים הראשון (או אחד הראשונים), שעסק ישירות בחווית המפגש של בני הארץ עם ניצולי השואה.

ג. לילה על הגדה המערבית

מסתבר שזו הייתה החידה הקשה ביותר (מברוק לאגור!). כנראה שספר הילדים היפהפה הזה כבר לא מוכר, וחבל.

את הספר 'לילה על הגדה המערבית' – כמובן הגדה של נהר הטיבר החוצה את רומא ולא של נהר הירדן – כתב הסופר הנפלא בנימין תמוז (1989-1919) הוא ראה אור בשנת תשכ"א בהוצאת 'מחברות לספרות'. זהו סיפור ילדים, מעין בלשי, שכותב אותו (כביכול) 'פרופסור דוקטור נקדימון בן הכסת', מחבר הספר 'אנליזה ספקטרוכימית של הירוק הוורונזי', מומחיותו ממלאת תפקיד חשוב בפתרון התעלומה. הסיפור כולו מתרחש באתריה היפים של רומא.

ד. כיצד גליתי את אירופה

הקטע הרביעי והאחרון נלקח מספרו של שמעון צבר, כיצד גליתי את אירופה, שראה אור בהוצאת שוקן בשנת 1958 (באותה שנה יצא גם ספר ההמשך, כיצד גליתי את אפריקה). ספר זה היה אחד מספרי המסע הראשונים שנדפסו במדינת ישראל. הוא שיקף בהומור את צמאונם של הישראלים, שה'חוץ לארץ' היחיד שהכירו היה חצי האי סיני, לראות נופים חדשים. הספר לווה באיורים משעשעים פרי עטו של צבר, שגם היה מאייר מחונן.

כך הוא כתב בהקדמה לספר:

שמעון צבר (2007-1926) היה מטובי סופרי הילדים שצמחו כאן. כעשר שנים אחר כך, ובשל עמדותיו הפוליטיות הקנאיות נגד מדינת ישראל והכיבוש, נטש אותנו צבר לחלוטין. הוא עבר ללונדון וחי בה עד מותו.