בעקבות 'בלדה כושית' של אלכסנדר פן

חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי (חד"ש), שעוסקת בההדרה מחודשת של שירי בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי), תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית שבה היא עצמה הייתה חברה, פנתה אליי לפני כמה שבועות בבקשת עזרה. היא ביקשה לזהות את ייחוסו של אחד השירים שהופיעו בשירון פנימי של בנק"י שנדפס בשנת 1961, תחת הכותרת 'בלדה כושית' וללא ציון שמו של המחבר.

שיר זה מופיע (בשינויי נוסח קלים) גם בשירון של 'מקהלת רון', שנרשם בכתב יד והיום הוא כבר מטושטש וקשה לקריאה, תחת הכותרת 'אור לי דרור – בלדה כושית'. כאן צוין שמחבר המילים הוא אלכסנדר פֶּן והמלחין הוא קונרד מָן.

אמנם, אלכסנדר פן הזדהה בגלוי עם הקומוניזם וחיבר שירי הערצה רבים לברית המועצות, אך שיר זה אינו קשור כלל לקומוניזם, אלא לשירי העם העוסקים בחרות ובזכויות האדם, שהיו פופולריים מאוד בשנות החמישים, והתפרסמו בפי הזמר האמריקני השחור פול רובסון. זאת ועוד, יודעי פֶּן (על משקל יודעי ח"ן), שפנינו אליהם, לא הכירו את השיר, שכן הוא לא כונס באף אחד מספריו.

אלכסנדר פן (1972-1906)

קונרד מָן היה המנצח והמנהל המוסיקלי של מקהלת רון. מקהלה זו הוקמה בחיפה בשנת 1945, ביזמת המפלגה הקומוניסטית, ופעלה במשך כעשור. המקהלה, שזוהתה כ'מקהלת פועלים', הופיעה ברחבי הארץ ובפסטיבלים דמוקרטיים (קרי קומוניסטיים) ברחבי העולם. הרפרטואר שלה כלל, מטבע העניין, שירי עם ישראליים, שירי פועלים ושירי עמים. בין 'נערי המקהלה' היו גם מי שיתפרסמו לימים כזמרים ושחקנים כמו שמעון ישראלי וראובן שפר.

'מקהלת רון' בניצוחו של קונרד מן – ציור שמן של שבתאי אלדג'ם (2008)
התמונה נתלתה בחדר האוכל של קבוצת שילר, אך היום היא נמצאת באולם התרבות

רק מעט מידע ביוגרפי הצלחתי לאסוף על קונרד מָן. בשנות הארבעים הוא היה מורה צעיר וכשרוני למוסיקה ומנצח המקהלה של קבוצת שילר. הוא גם ביים את ההצגה המוסיקלית 'זעקי ארץ אהובה', שעלתה בהבימה בשנת 1953 וזכתה להצלחה רבה בכיכובו של אהרן מסקין. כמה שנים לאחר מכן עזב מָן את הארץ והיגר לגרמניה המזרחית. עם עזיבתו התפרקה גם 'מקהלת רון'. לא מצאתי ידיעות נוספות על קורותיו מאז ואם מישהו מהקוראים יכול להוסיף פרטים עליו – אשמח לפרסם.

על המשמר, 3 בנובמבר 1950

בקטלוג הספרייה הלאומית בירושלים מצאתי רישום הקלטה מאוגוסט 1952 של שיר שכותרתו היא 'נגרו בלדה' (כותרת שהיא לא ממש 'פוליטיקלי קורקט' בימינו), שאותו חיבר אלכסנדר פן, הלחין קונרד מָן (שגם מנגן בפסנתר) ושר זמר בס ושמו מרטין לורנס. האזנתי לשיר ובינגו – זו אכן 'בלדה כושית' המבוקשת.

אך מי הוא הזמר מרטין לורנס? בספרייה הלאומית שמורה הקלטה נוספת שלו ובה הוא שר את 'אגדה' ('על שפת ים כינרת') של יעקב פיכמן בלחנו של חנינא קרצ'בסקי (ראו בהמשך). פרט לכך לא מצאתי מאומה, אך מן ההאזנה לקולו התרשמתי כי העברית איננה שפתו הטבעית ושיערתי כי מדובר בזמר שחור.

הודות לאתר הנפלא 'עיתונות יהודית היסטורית' גיליתי שמרטין לורנס היה זמר בבית האופרה המלכותי בקובנט-גארדן שבלונדון, ובחודשים יולי-אוגוסט 1952 שהה בארץ וגילם את תפקידו של מפיסטו באופרה 'פאוסט'. אפשר אפוא לשער שבמהלך שהותו בישראל 'גוייס' לורנס על ידי קונרד מָן לשיר את הבלדה הכושית.

על המשמר, 29 ביולי 1952

הנה אפוא הקלטה נדירה של שיר זה, שעתה ניתן לקבוע בבטחון שהוא פרי עטו של אלכסנדר פן. המוסיקה שהלחין קונרד מן אינה מתאימה לשירת רבים, ואכן יורם גוז'נסקי, בעלה של תמר, שגם הוא היה חניך בנק"י ואמו שרה ב'מקהלת רון', הכיר את המנגינה וזכר כי מעולם לא שרו אותה בתנועה.

וכאן הביצוע של מרטין לורנס לשיר 'אגדה' (על שפת ים כינרת) של יעקב פיכמן וחנינא קרצ'בסקי:



בעלי התוספות

ב-22 ביוני 2020 כתבה לי יעל רייזנר מלונדון, והביאה מידע על גורלו של קונרד מן לאחר שעזב את ישראל לגרמניה המזרחית, כפי שכתבה לה בתו של מן, אנט קולרסקי (Annette Kolarski), שחיה היום בברלין:

Konrad Mann was my father and he was coming to GDR in 1959 because of an Invitation of the GDR Government.

When he was winning the conductor- competition to be the assistant of Leonard Bernstein, Leonard Bernstein told him, that he will be happy, if my father will come to USA to work with him, but he has to go out from the communist- party from Israel.

My father did not agree to leave the communist party and was not going to USA, he did not accept the invitation of Leonard Bernstein with this condition. I have the newspaper about this from Israel.

The government from GDR and the minister for culture Hermann Axen heard about this and was sending an invitation to my father, to work like a conductor in the GDR.

Hans and Tosca Lebrecht, best friends from my father and also members of the communist party in Israel was helping him to move to the GDR, where he was at first conductor of the Philharmonic Suhl and Hildburghausen.

Hanns Eisler came to Israel to bring my father to Eastern Berlin.

Konrad Mann was the first conductor directly coming from Israel in the GDR after the second world war.

In the GDR the Anti-Semitisms in small cities was not finish and because he was always fighting for Israel peoples, but not for the Israeli politic, he has had much problems. 

In Halle was a famous conductor Horst Tanu Margraf, who was working in the Landestheater Halle and he founded the Händel Festival in Halle, what is existent and famous until today. He met my father and they were working together on this festival in Halle. In Halle and Halberstadt my father met my mother, who was working in Halle like a music dramaturg. She was a musicologist. 

In 1960 I was born, and in 1966 my brother Alexander. My family moved from Hildburhausen/ Suhl and Halle to Berlin in 1964.

My mother and my father was married in 1966 in Berlin, where my father have got a work on the Musikhochschule Hanns Eisler.

In 1967, when in Israel was the 6-day war, the government from the GDR has requested, that my father take the citizenship of the GDR and gives up the citizenship from Israel.

My father again disagreed with this condition and so the government was looking for reasons, that my father cannot work anymore in the GDR.

He lost his job like a conductor and his job in the Musikhochschule Hanns Eisler and he was forbidden to work. 

Herrmann Axen, the minister for culture gave him the possibility to work again, if my father agrees to work for the state security against Israel.

My father never wanted to do this and so he was without work from 1967-1979.

In 1979 he has got again the possibility to work from Kurt Naumann, but not to work with big Orchestra.

So he was founding the own Orchestra... Neues Kammerensemble Berlin...

All members of this orchestra was members from big Orchestras in Berlin.

They have had concerts in Berlin and other cities from GDR, but the health from my father was not any more in good condition.

In 1982 he has had a heart attack and could not work so much. 

He was working what was possible until 1988.

1991 on the 31.12.1991 Moshe Atzmon was conducting the 9. Symphony from Beethoven in Berlin and after the concert he was coming to my father to see him like a surprise.

Moshe Arzmon was study by my father Klavier in Israel, but my father told him, that Moshe have not enough talent to be a good pianist, but he has enough talent to be a good conductor.

This was the reason, because Moshe Atzmon change his thinking and he studied conducting.

When he came on the door after the concert on the 31.12.1991, my father saw him, told him.... Moshe Atzmon.... I’m so happy to see you... and died in his Arm.

My father have another son in Israel, living in Jerusalem. My brother, Alexander, is a great musician too.

בעקבות דבריה של בתו, שאפשר להטיל ספק בכמה מחלקיה (למשל, לא ידוע על ביקורו של המלחין היהודי-קומוניסטי הנס אייזלר בישראל), חיפשתי מידע נוסף על מאן, ובעיתון המפלגה הקומוניסטית הישראלית קול העם (25 באפריל 1960) מצאתי את הרשימה הזו שבה מספר מן על קורותיו מאז עזב את הארץ: