גלגולו של ניגון: המקור האוקראיני של 'כי בשמחה תצאו' ו'ניצנים נראו בארץ'

לכבוד חג שמחת תורה, הנה ניגון של שמחה.

א. 'כי בשמחה תצאו': הניגון של חסידי חב"ד

בקרב חסידי חב"ד מושר ניגון עליז למילות הפסוק 'כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף' (ישעיהו, נה 12). על פי חב"דפדיה נהגו החסידים לזמרו בעת פרידה (זמנית כמובן) מהרבי בסיום התוועדויות או בשעת סיום סעודות בימים טובים.

מתי נכנס שיר זה להווי המוסיקלי של חב"ד אין לדעת, אבל הרבי האחרון, מנחם מנדל שניאורסון (שנפטר בשנת 1994) חיבב שיר זה, ופעמים רבות פתח בו ביזמתו כאשר עזב את האולם בו התכנסו החסידים (ראו למשל כאן).

הנה הקלטה של הרבי שר סולו עם חסידיו.



וכאן מקהלת חסידי חב"ד, מתוך תקליט של ניח"ח (ניגוני חסידי חב"ד).

שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, תש"ט, מס' קנט

תוספת 
(23 בינואר 2017)

הלל מונדשיין, בנו של ידידי המנוח הרב יהושע מונדשיין, מצא בזיכרונותיו של חסיד חב"ד משה רוזנבלום (1928-1850) עדות לכך שכבר בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויץ' שרו את השיר הזה (אם אכן באותה מנגינה לא נדע, אך הדעת נותנת שכן). כך תיאר רוזנבלום את סעודת י"ט בכסלו (סוף שנת 1901) בישיבה:

ובצאת כבוד המנהל נתנו כולם קולם בשיר וינגנו את הפסוק: 'כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון וגו', במנגינה הידועה (בנועם נגינת המקרא הזה ילוו תמיד בימי מועד ושמחה את כ"ק אדמו"ר שליט"א בצאתו מבית התפלה ללכת לביתו) ותיבקע הארץ לקולם. וככה ליווהו עד פתח ביתו (כרם חב"ד, ג [תשמ"ז], עמ' 57).

ב. 'נצנים נראו בארץ': הגרסה של שרה לוי-תנאי

שרה לוי-תנאי (2005-1910)

גרימי גלעד, ראש המדור לאיתור שירים רוסיים מגויירים בעונ"ש, הפנה את תשומת לבי לפני כמה חודשים לזהות בין הניגון החב"די לבין אחד השירים שהיו ועודם פופולריים בגני הילדים ובבתי ספר יסודיים בישראל, במיוחד בטקסים ובמסכתות לכבוד שבועות. זהו השיר 'נצנים', על פי פסוקים משיר השירים שצירפה וחיברה הכוריאוגרפית המפורסמת שרה לוי-תנאי (מייסדת להקת 'ענבל').

נִצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ,
עֵת זָמִיר וְקוֹל הַתּוֹר.
בִּמְחוֹלוֹת הַמַּחֲנַיִם
הָבָה וְנִפְצַח מִזְמוֹר.
צְרוֹר הַמּוֹר לִי, צְרוֹר הַמּוֹר לִי,
צְרוֹר הַמּוֹר לִי, צְרוֹר הַמּוֹר.
בִּמְחוֹלוֹת הַמַּחֲנַיִם
הָבָה וְנִפְצַח מִזְמוֹר.

הנה מרים אביגל:



כאן אפשר לשמוע את מקהלת כפר הנוער 'הדסים' בניצוחו ועיבודו של נתן שחר.

ואלה כבר ילדי בית הספר 'בין ההדרים' בשרון:

ג. המקור האוקראיני המשותף

אם לא די בזהות בין שני השירים העבריים, הנה זיהה גרימי גם את 'האבא' האוקראיני המשותף שלהם. מספר גרימי:

לפני כמה שנים צפיתי בסרטון וידאו שיצר כוראוגרף מסוים לריקוד הלאומי האוקראיני 'הופאק'. זו מנגינה קצרה, שאינה מספיקה להכיל קליפ שלם, ולכן נהוג לשלב בקליפ, בין פרק לפרק של המנגינה הראשית, גם ריקודים וקטעים של מנגינות משנה. באחת ממנגינות המשנה הללו זיהיתי את הלחן של 'ניצנים נראו בארץ'. המוסיקאי איליה דובוסרסקי שעמו נועצנו זיהה את המנגינה, ששמה grits mene, moya mati , שנכתבה למקצב של ריקוד אוקראיני עממי המכונה 'טרפק' (Trepak; ТРЕПАК), וכך גם נכתב באתר 'זמרשת'.

בלחיצה כאן אפשר לשמוע את המנגינה האוקראינית (בתזמון: 0:38) בביצוע תזמורת בנדוּרוֹת שמנגנת סדרת ריקודי עם. ההקלטה נעשתה בקייב בשנת 1935.

כאן העליתי את המנגינה על סרטון:



וכאן התווים. מי שיודע לקרוא תווים מוזמן לנסות ולהשוותם לתווים של 'ספר הניגונים' החב"די שהובאו למעלה.



ד. אז מי השפיע על מי?

אפשר להניח במידה רבה של סבירות שהניגון החב"די עשה שימוש בניגון האוקראיני. כפי שכבר ראינו במדור זה לא פעם, אין זה המקרה היחיד שהמוסיקה האוקראינית והרוסית השפיעו על הניגון החסידי.

אך מניין קלטה שרה לוי-תנאי התימנייה את הניגון 'שלה' – מחסידי חב"ד או מהריקוד האוקראיני?

בהעדר תיעוד קשה לענות בביטחון על שאלה זו, אך הדעת נותנת שלא מחסידי חב"ד.

מפי ד"ר אבנר בהט, שערך לאחרונה את ספרה של שרה לוי-תנאי, שאו זמרה (הוצאת תיאטרון ענבל ומרכז אעלה בתמר, 2012), למדתי כי השיר 'נצנים נראו בארץ' נדפס לראשונה בשנת 1948 בחוברת 'שירים לקול ולפסנתר', מס' 5, עם ליווי של נחום נרדי. באותה עת, מספרם של חסידי חב"ד בארץ לא היה רב וכל שכן השפעתם הייתה מועטה. בשנות הארבעים פעלה לוי-תנאי בעיקר כגננת ובמאית וככותבת של טקסים ומסכתות בהתיישבות העובדת. ולכן – למרות שאין בכך ודאות – המקור שהזין אותה בשיר זה היה, ככל הנראה, הריקוד האוקראיני, שאותו אולי שמעה בקיבוץ רמת הכובש בו חיה באותן שנים.

מועדים לשמחה!