מאת דב פאוסט
היינו נהדרים בשנת 1914, חשבתי לעצמי. לא עלה בדעתנו שעל פרנקפורט עצמה ישתלט בתוך כמה שנים משטר עריצות רצחני שכזה. מחננו היה טהור אז: לא היה חוק לאום, לא היה ילד של כולנו ולא היה צריך לשבור שתיקה. יכולנו פשוט לכתוב מאמרים על כמה שאנחנו מוסריים ונהדרים, היינו ונהיה.
ואז דפדפתי אחורה ומצאתי שמישהו החליט שבימינו כל זה מיותר, לא נחוץ. יהודים יכולים להסתדר גם בלי אתיקה...
אני יודע שמדובר בחותמת סטנדרטית של הספרייה הלאומית, שבסך הכול מצהירה שהספר עצמו אינו נחוץ עוד לאוספים שלה, משום שהיא מחזיקה בכמה עותקים שלו. ובכל זאת, כך חשבתי לעצמי, בימים אלה אולי יש בזה משהו קצת סמלי...
לפני כמה שבועות ביקרתי בספרייה הלאומית
בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשער הייתה עגלה מלאת ספרים, ועליה שלט
מטעם הספרייה: 'אמץ ספר'. מעין צער בעלי חיים של ספרים...
עיני נחה על ספר בגרמנית ושמו Soziale ethik im judentum (אתיקה חברתית ביהדות), בהוצאת
איגוד היהודים הגרמנים (Verband der deutschen Juden) שבפרנקפורט על נהר מיין. ספר זה נדפס בשנת 1914 (מהדורה שנייה) ואפשר לראות שהעטיפה ידעה ימים טובים יותר. לא כל יום נתקלים בספר משנת 1914. זה היה מזמן, לפני שתי
המלחמות הנוראות, כאשר עוד אפשר היה להיות גרמני בן דת משה ולא להסתכן בכך. לא עמדתי בפיתוי, אימצתי את הספר ולקחתיו הביתה.
בסוף דברי המבוא, אנשי
האיגוד מכריזים כי ספרם הוא קודש 'להפצת האמת' (Verbreitung
der Wahrheit)
אחד המאמרים בספר, פרי עטו של ההיסטוריון והמסאי שמעון ברנפלד (1940-1860), דן בנושא 'מדינה וחברה' (או מוטב 'משטר מדיני וחברה') ביהדות. ברנפלד מזכיר את סיפור המבול המקראי, שבו האל השמיד את האנושות (בניכוי נוח ובני ביתו), היות ואין טעם לקיומה אם איננה מושתתת על
מוסר.
והוסיף המחבר ופירש:
מה שמסומל בסיפור זה מופיע במחשבה המדינית ביהדות בבהירות מוחלטת. המדינה פירושה שלטון החוק, [דהיינו] חופש ושוויון לכל חלקי החברה. כאשר עקרונות יסוד אלה מופרים, הרי שעל פי השקפת היהדות לא מדובר יותר במדינה [מתוקנת] אלא בדיקטטורה. גם אם היא נראית חזקה הודות לאמצעי כפייה חיצוניים, הרי שאין לה זכות קיום מבחינה מוסרית.
היינו נהדרים בשנת 1914, חשבתי לעצמי. לא עלה בדעתנו שעל פרנקפורט עצמה ישתלט בתוך כמה שנים משטר עריצות רצחני שכזה. מחננו היה טהור אז: לא היה חוק לאום, לא היה ילד של כולנו ולא היה צריך לשבור שתיקה. יכולנו פשוט לכתוב מאמרים על כמה שאנחנו מוסריים ונהדרים, היינו ונהיה.
ואז דפדפתי אחורה ומצאתי שמישהו החליט שבימינו כל זה מיותר, לא נחוץ. יהודים יכולים להסתדר גם בלי אתיקה...
אני יודע שמדובר בחותמת סטנדרטית של הספרייה הלאומית, שבסך הכול מצהירה שהספר עצמו אינו נחוץ עוד לאוספים שלה, משום שהיא מחזיקה בכמה עותקים שלו. ובכל זאת, כך חשבתי לעצמי, בימים אלה אולי יש בזה משהו קצת סמלי...
________________
דב פאוסט, יליד ארגנטינה ותושב ירושלים, עלה לארץ בנעוריו. למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית ועבד כמהנדס תוכנה עד יציאתו לפנסיה לפני כמה חודשים.
דב פאוסט, יליד ארגנטינה ותושב ירושלים, עלה לארץ בנעוריו. למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית ועבד כמהנדס תוכנה עד יציאתו לפנסיה לפני כמה חודשים.





