יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

'בין הרים ובין סלעים': גלגוליו של שיר אהבה ביידיש

עוגה... עוגה... עוגה... - שירי פעוטות
(ציורים: מירה לובה ואוה איצקוביץ, הוצאת 'עמרנה', רמת גן תשט"ו)

ברשימה קודמת על הרכבת הבטחתי לחזור ולעסוק בשיר הילדים המפורסם 'בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת', שיר מעגל שכל ילד או ילדה שהיו בגן בישראל מכירים.



א. אליהו הכהן על גלגולי השיר

על תולדות שיר זה כתב לראשונה אליהו הכהן במאמרו 'עשר השנים הראשונות: משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט, תרע"ח-תרפ"ח'. המאמר נדפס בספר 'ירושלים בתקופת המנדט', בעריכת יהושע בן אריה (יד יצחק בן צבי, 2003, עמ' 498-473) ואני מביא כאן את דבריו ברשותו האדיבה. אליהו עמד כאן לא רק על מקורו של השיר ביידיש, אלא גם על כך שהרכבת שטסה בשיר, בנוסחו העברי, היא בעצם הרכבת לירושלים...


הנה ביצוע לא מוכר של הדודאים:



ב. על גלגולי השיר ביידיש

והנה כמה הוספות למאמרו של אליהו הכהן ולמה שכבר נכתב ב'זמרשת' על תולדות השיר ביידיש.

מחבר השיר המקורי ביידיש, יוסף רולניק, התפרסם כמשורר לירי ומעודן, 'קודמם ומבשרם של  ה"יונגע" (הצעירים), חבורת יוצרי האימפרסיוניזם בספרות יידיש באמריקה' (משה בסוק, מבחר שירת יידיש, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ג, עמ' 55). הוא נולד ברוסיה הלבנה, בכפר קטן בפלך מינסק ושמו ז'וכוביץ. אביו היה בעל טחנת מים והוא עצמו קיבל חינוך מסורתי ב'חדר' ובישיבת מיר, ואחר כך התגורר במינסק. ב-1899 היגר לאמריקה. לאחר שנתיים שב לרוסיה, יצא לאנגליה חי שנים אחדות בלונדון, חזר שוב למינסק, וב-1906 היגר סופית לארה"ב.

יוסף רולניק (1955-1879)

השיר נדפס לראשונה בינואר 1908 בחוברת השנייה של קובץ ספרותי צנום בשם 'די יוגענד' (הנעורים), שראה אור בניו-יורק וממנו נדפסו בסך הכל שלוש חוברות.


השיר, שהופיע תחת הכותרת 'פֿאָלקס מאָטיוו' (מוטיב עממי), מדבר בקולה של אישה הממתינה במיטתה לאהובה. הרכבות חולפות פעמיים ביום - ואפשר להניח שאלה הן הרכבות של ניו-יורק - משמיעות את צלצולן, ובאחת מהן יבוא גם אהוב לבה. קול צעדיו כבר נשמע, עוד מעט יקיש בדלת ויקרא בשמה של הנערה, שקופצת ממיטתה ורצה אל הדלת...


די יוגענד, גיליון 2, ינואר 1908, עמ' 11

פרסומו של השיר גרם לשערורייה ספרותית זוטא, שכן מבקרים אניני טעם ושמרנים מצאו את השיר קצת וולגרי, ושמא אף ארוטי, והכל בגלל השורה המפלילה: 'כ'שפּרינג האַלב-נאַקעט אויף פֿון בעט' (אני קופצת חצי ערומה מן המיטה)... השיר 'חטף' ביקורת נוקבת, ואחד המבקרים (בן-יקיר) כתב: 'דער "מאָטיוו" איז ניט קיין "פֿאָלקסמאָטיוו" נאָר אַ זנות-מאָטיוו...' (המוטיב אינו עממי אלא זנותי). על אפיזודה זו העיר חנא שמרוק בספרו 'פּרצעס ייִאוש-וויזיע', ניו-יורק 1971, עמ' 180 (תודה לאברהם נוברשטרן על ההפניה).

רולניק  בסך הכול צעיר בן 28 שרצה להיחשב משורר 'רציני' לקח את הביקורת לתשומת לבו, ובספר שיריו הראשון, 'אויפֿן זאַמדיקן וועג' (בדרך החולות), שראה אור בניו-יורק 1911, כבר  שינה את השורה הבעייתית ובמקומה כתב: 'כ'שפּרינג אַ באָרפֿיסע פֿון בעט' (אני קופצת יחפה מן המיטה)...



הנה השיר 'המתוקן', כפי שנדפס בקובץ שיריו הראשון של ראָלניק:


רכבת New York Central עוזבת את שיקגו בדרך לניו-יורק
(צילום: Andreas Feininger, ארכיון LIFE Magazine )

לימים יצא השיר מחזקת מחברו ונוסחו הותאם, בשינויים קלים, למנגינה שחוברה לו על ידי משוררת ושמה בֶּרְטֶה קלינג (1978-1886). על כך שקלינג היא זו שהתאימה לשיר את המנגינה (שכנראה מבוססת על לחן רוסי עממי) העיד רולניק עצמו בזיכרונותיו (ראו בהמשך).

ברטה קלינג נולדה בנובוגרודק שברוסיה הלבנה והיגרה לארה"ב בשנת 1899. היא היתה זמרת חובבת וגם פרסמה שירי יידיש בכתבי עת ספרותיים שונים, אך התפרסמה בעיקר בזכות ה'סלון' הספרותי שהיא ובעלה יחיאל ניהלה בביתם שבברונקס ובו התכנסו משוררים ואמנים (בהם גם הצייר ראובן רובין).

(בפתח ספר שיריה: לידער, ניו יורק 1935)
ד"ר יחיאל קלינג ורעייתו ברטה (צילום בשער אויפסניי, רבעון ניו-יורקי לספרות יידיש, 1953)

מקור נוסף לתפוצתו של השיר נדפס בשנת 1932, בכרך התשיעי של 'אוצר זמירות ישראל', שהוציא לאור המוסיקולוג הנודע אברהם צבי אידלסון (The Folk Song of the East Europan Jews, Leipzig 1932, p. 118, no. 426 ). אידלסון רשם את התווים של השיר ביידיש תחת הכותרת: 'לייג איך מיר אין בעטעלע', ומעניין שברישום המילים, הרכבת משמיעה 'קלינג-קלאַנג-קלינג' במקום 'גלין-גלאַן' שבמקור, ואולי התחבא כאן רמז לשמה של ברטה קלינג?


שש שנים מאוחר יותר נדפס השיר (בהשמטת הבית הרביעי ובעוד שינויי נוסח) בקובץ שערכו האתנו-מוסיקולוג היהודי-הרוסי משה ברגובסקי והמשורר איציק פפר, ייִדישע פֿאָלקס-לידער, קייב 1938, עמ' 135-134. כמו אצל אידלסון, גם כאן נשמט שם המחבר והשיר הפך להיות 'עממי':


בזיכרונותיו סיפר רולניק מעט על השיר וגלגוליו, אך התעלם באלגנטיות מן השערורייה ורק רמז לכך שהשיר נפסל:

(זכרונות פֿון יוסף ראָלניק, ניו יורק 1954, עמ' 165)

לדברי רולניק, שירו היה חיקוי של שיר עממי קודם. הוא פורסם בחוברת הראשונה <למעשה בחוברת השנייה>  של הירחון 'די יוגענד', שממנו הופיעו בסך הכל שלושה גיליונות. ברטה קלינג, שבביתה נהגו רולניק וחבריו להתכנס, התאימה לשיר לחן, שהפך לפופולרי מאוד. אנשים שרו אותו בנשפים ספרותיים אבל גם בהתכנסויות חגיגיות של 'פועלי ציון'. רולניק לדבריו לא הרוויח מהשיר פרוטה  משורר הרי אמור להיות עני.

אבל רולניק לא אהב את השיר שחיבר. בכל פעם שנכנס לחדר, הנוכחים קדמו את פניו בשיר זה, וברבות הימים גם נוכח כי אין לשיר שום ערך ספרותי. גם השינויים שעשו בנוסח השיר לא היטיבו עמו, ומאז  מספר רולניק  בכל פעם שהתחילו לשיר אותו הוא יצא מן החדר.

הוא אמנם פרסם את השיר בספרו הראשון, אך כשכינס שוב את שיריו החליט להשמיטו. זה לא עזר לו, שכן חבריו הוותיקים המשיכו לשיר בפניו את השיר בכל הזדמנות כדי להזכיר לו שהשיר הזה הוא שלו...

מעניין שרולניק לא הזכיר את הגלגול העברי של השיר, ושמא כלל לא ידע עליו.

ג. עוד על התרגום לעברית

ומשהו על התרגום לעברית. על המתרגם, שזוהה על ידי אליהו הכהן, הלא הוא איש העלייה השנייה שמעון דוד יפה, אפשר לקרוא מעט כאן (באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו של דוד תדהר).

שמעון דוד יפה (1957-1889)

נוסח מעט שונה מזה שהביא הכהן למעלה רשם מאיר נוי בספרו 'מעיני הזמר: השפעות לחנים יהודיים ממזרח אירופה על הזמר העברי' (הוצאת 'אם אין אני לי מי לי', תל אביב 1996, עמ' 203-202):


בסוף שנות השישים שרה דרורה חבקין את שיר 'הרכבת' (על פי הנוסח של נוי) במופע המפורסם שלה 'שירי הרחוב'. את השיר היא הגדירה: 'השיר הישן ביותר שיש בעברית בפולקלור הממזרי'... עד לפני כמה ימים היה השיר בביצועה של חבקין זמין ביו-טיוב, אך למרבית הצער הוא הוסר.

והנה כאן שר דודו אלהרר את שיר הרכבת. המעבד והמלווה בגיטרה הוא אורי הרפז מצמד הפרברים (תודה לניסים פיוטרקובסקי ולמוטקה שָׁלֶף):



ד. ויש גם תרגום לאנגלית...

בשנת 2001 הלחין המוסיקאי האמריקני דיוויד לאנג את התרגום האנגלי לשיר, שקרא לו 'I lie'. הוא כלל אותו בדיסק בשם The Little Match Girl Passion.

הקשבתי לו ואני יכול להעיד שאין שום קשר בין הלחן הכבד והמייגע של לאנג לבין כל הלחנים החמודים והעליזים שקדמו לו.



מתוך חוברת הקונצרט שנערך ב-2007

9 תגובות:

  1. לכתוב רשימה שלמה על השיר ולא להזכיר, ולו בחצי משפט, שהשיר מבוסס על התיאור בשיר השירים פרק ה, זו חרפה!

    השבמחק
  2. אכן בושה וחרפה. פשוט גועל נפש. איך עושים דבר כזה?

    השבמחק
  3. פשוט וקל, פרופ' אסף. מתעלמים מההערה, במקום לתקן.

    השבמחק
  4. מוטיב הרכבת באמת לקוח משיר השירים מלה במלה! או , במלים אחרות, אין שום קשר בין המקור היידי ושיר השירים, בין בעברית ובין ביידיש. המתרגם אכן בחר בשבר פסוק תנכי, ויצר אלוזיה מרומזת בנוסח העברי.... מכאן ועד קריאת שבר על ״טעות״ או לאמירה הבוטחת-בעצמה והבלתי-מבוססת בעליל כאילו ״השיר מבוסס על שיר השירים״ הדרך ארוכה. מישהו פה ירד מהמסילה....

    השבמחק
  5. Don't miss the train. What seems more likely
    here is that Mr. Yaffe had trouble capturing
    the erotic richness of the Yiddish in his attempt
    to "vertaitch and verbessen" the Yiddish text into Hebrew and therefore fell back on the
    oldies but goodies in shir hashirim.

    השבמחק
  6. כתב דודי קול: 'שבר פסוק תנ"כי'. האמנם?!

    אין עוררין על כך שהשיר לא נכתב במקורו לפי שי השירים, אבל אין ספק שהתרגום הושפע רבות ממנו.
    השווה למשל שם ג א, שם ב ו ועוד, מלבד כאמור התיאור בפרק ה'. רשימה שלמה המתחקה אחר מקורות השיר, ולא מזכירה את מקור זה, היא אכן חרפה, לכותבה כמובן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אין ספק שהשיר היידי לא קשור לשיר השירים אבל התרגום העברי הוא "כולו" שיר שהשירים. בדימויים, בשמושי הלשון וכן, למרות שהדתיים ימחו על כך בתקף, ברוח השיר.

      מחק
  7. עמוס צדקוני, רעננה31 באוקטובר 2015 בשעה 13:38

    לִפְנֵי שִׁבְעִים שְׁנוֹת וַאֲנִי רַק בֶּן עֶשֶׂר
    רָקַדְנוּ בְּמַעְגָּל, בַּשְּׁכוּנָה, בַּתְּנוּעָה, בְּבֵית הַסֵּפֶר
    עוֹמְדִים בְּמַעְגָּל רָחָב וּבַתָּוֶךְ בֵּן וּבַת
    חֲבוּקִים צַד בְּצַד סוֹבְבִים יָד בְּיָד
    סִיבוּב אֶחָד וְעוֹד אֶחָד, וּבֶן זוּג מַחְלִיפִים
    בַּת מַזְמִינָה בֵּן, וְכֻלָּנוּ כָּל כָּךְ נִרְגָּשִׁים

    וְהַלֵּב מְפַרְפֵּר אֶת מִי הִיא תִּבְחַר
    כָּל בַּת מְיַחֶלֶת שֶׁתֻּזְמַן לִסְחַרְחַר
    עוֹמְדִים מְזַמְּרִים, כַּפַּיִם בְּקֶצֶב מוֹחֲאִים
    הַזֶּמֶר מַלְהִיב אֶת לֵב הָרוֹקְדִים

    בֵּן לוֹקֵחַ בַּת, וּבַת לוֹקַחַת בֵּן
    הָרַבִּי צִוָּה צָרִיךְ לְהִתְחַתֵּן

    אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּמַּעְגָּל וּמַבִּיטָה סְבִיבִי
    אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדִי, וּבוֹא לִרְקֹד אִתִּי

    בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים טָסָה הָרַכֶּבֶת
    וּמִכָּל הַיְלָדִים, אוֹתְךָ אֲנִי אוֹהֶבֶת

    מִי פִּלֵּל וּמִי מִלֵּל שֶׁזֶּמֶר הָרַכֶּבֶת
    נִלְקַח מִזֶּמֶר זִמָּה מִתְּקוּפַת הַחֲלוּצִים הַמְבֹרֶכֶת?
    מִי יָכוֹל הָיָה לְנַחֵשׁ שֶׁיְּלָדִים בְּנֵי עֶשֶׂר
    בִּתְמִימוּתָם מְזַמְּרִים זֶמֶר - מִתְהוֹלֵל עד גֶּמֶר?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.