יום שני, 18 במרץ 2013

על ספרים ואנשים (ג): משיח לא בא



רשימות קודמות
על ספרים ואנשים (א): בית הספר הצרפתי למקרא וארכאולוגיה ('אקול ביבליק')

כתב וצילם ברוך גיאן

ממש מול הכניסה למגדל דוד, ליד בית הדואר האוסטרי (היום CIC, מרכז מידע נוצרי), נמצאת הכנסייה האנגליקנית הגדולה הנקראת 'כנסיית המשיח' (Christ Church). אלפי אנשים חולפים בכל יום ויום לידה  מי בדרכו לשוק הססגוני הסמוך, מי בדרכו לרובע הארמני או לרובע היהודי  ורק מעטים נכנסים פנימה לחזות במכמניה של הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנוסדה בארץ הקודש. 

עוד קודם לכן, נכנסתי למלון 'פטרה', שעד 1930 היה מוכר כ'מלון אמדורסקי' היהודי, שנקרא גם מלון 'צנטראל' . טיפסתי שלוש קומות אל הגג וממנו צפיתי דרומה אל מכלול המבנים הקשורים בכנסייה. אגב, מגג המלון אפשר גם לצפות ב'בריכת חזקיהו' העתיקה והמרשימה, שאין אליה גישה והיא חסומה בבתים מכל צדדיה.

בידי החזקתי תמונות מסוף המאה ה-19 והתברר שלא הרבה השתנה. הכתובת Palestine Exploration Fund הוחלפה בכתובת המעודכנת של כנסיית המשיח, מעל גג ה'קישלה', בית הסוהר הטורקי שעדיין משמש את משטרת ישראל, נוספה אנטנה מכוערת להפליא, והוסר הביתן שנבנה על הגשרון למצודה...





מבט משער יפו. מצד ימין  קירות מצודת מגדל דוד; משמאל  מלון אמדורסקי (CENTRAL HOTEL)

מכלול הבתים של כנסיית המשיח, שעם בנייתו בשנות הארבעים של המאה ה-19 היה כעין 'רובע פרוטסטנטי' נפרד, הוקם מסיבות דתיות-משיחיות: כדי לעודד את שיבתם של היהודים לארצם על פי חזון הנביאים, מתוך ביטחון שאז הם יקבלו את דברי ישוע המשיח, שאותם דחו לפני אלפיים שנה, וכך תבוא הגאולה. לשם קידום חזון זה נוסדה בלונדון, בשנת 1809, 'החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים' (שתיקרא לימים CMJ), שפעלה בכל העולם כדי להפיץ את הנצרות הפרוטסטנטית ולנצר יהודים. בירושלים החברה החלה לפעול בראשית שנות הארבעים עם הקמת בית החולים של המיסיון האנגלי (1844), הצמוד לכנסיית המשיח. בראשית שנת 1849 נחנכה הכנסייה.

כנסיית המשיח נודעה בקרב תושבי ירושלים היהודיים כמעוז מיסיונרי. ב-1891 כתב א"מ לונץ בספרו 'מורה דרך בארץ ישראל וסוריה' (עמ' 115): 'מול מגדל דוד עומד בית תפילת הפרוטסטנטים, והחנות אשר עליה כתוב "כתבי קודש" היא חנות הפצת ספרי הסתה אשר להמיסיון הבריטי'.


בית קפה משיחי

אני מגיע למכלול המבנים של כנסיית המשיח, עובר על פני בית הקפה, חולף על פני חדר האוכל, מציץ בכנסייה שהמזבח היפה שלה מעוטר בכתובות עבריות, ושואל היכן הספרייה. 



מכלול המזבח ו'ארון הקודש' גדוש בטקסטים בעברית ואין בו צלבים

נערה חביבה ושמה רייצ'ל נאותה לערוך לי את סיור ההכרות עם הספרייה ששוכנת במבנה הצמוד שבו פעלה הקונסוליה הבריטית במחצית השנייה של המאה ה-19. בעוד היא בוחרת עבורי כמה ספרים מעניינים, שמתי לב לכספת חצובה בקיר וצבועה באדום.



רייצ'ל הסבירה שזו אכן הכספת של הקונסוליה, ואפשר להניח שמסמכים רבי ערך אוחסנו בה. כיום הכספת נעולה. לאיש אין מפתח ואף אחד אינו יודע איזה סודות טמונים בה (אם בכלל)...

הספרייה נמצאת באולם עם קימורים יפהפיים

הספרייה קרויה על שמו של האדריכל הגאוני וחוקר ירושלים קונרד שיק, שהיה גם מיסיונר גרמני פרוטסטנטי, אך להפתעתי אין בספרייה אפילו ספר אחד מכתביו. רייצ'ל מראה לי ספר הדור במיוחד, העתיק שבספרי הספרייה, שנדפס בלונדון בשנת 1817: הברית החדשה מתורגמת מיוונית לעברית.






רייצ'ל מציגה לפניי ספר נוסף, The Land of Israel: A Journal of Travels in Palestine, שנדפס בלונדון בשנת 1865. זהו ספרו הבלתי נשכח של הכומר ואיש השדה הנרי בייקר טריסטראם, שתיאר בפירוט את נופיה של הארץ, את צמחייתה ואת בעלי החיים שבה. על שמו נקראה ציפור הנפוצה באזור ים המלח ושמה טריסטרמית (זרזיר ים המלח), וגם לטאה וסוג של מכרסם...


ספר תנ"ך עב כרס ומרשים במיוחד שנדפס בלונדון ואויר בציורים בשחור-לבן הוא Brown's Self Interpreting Bible, של הכמרים ג'ון בראון והנרי קוק. אפשר לראות ציורים יפים של משה ופרעה ושל הנביאים, אבל תמונת השער מסגירה את כוונת המוציאים לאור: יהודים הבוכים על החורבן וכינורותיהם תלויים על ערבים...





בשנת 1888 פירסם סר ריצ'ארד טמפל בלונדון את ספרו המרשים והמוקפד Palestine Illustrated ובו איורים צבעוניים מאירי עיניים.


סדום וים המלח

הר גריזים ושכם
כפר קָנָה בגליל

לבסוף אנו פונים אל פינת 'פנס הקסם'. מאות שיקופיות מרובעות, חלקן נצבעו ביד בתקופות שונות, רובן מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, כולל לא מעט שיקופיות מתקופת המנדט הבריטי. הנושא היהודי בולט למדי: צילומי נשים יהודיות מעדות שונות, יהודים בלבוש מסורתי ואפילו כניסתו הרגלית המפורסמת של גנרל אלנבי לעיר העתיקה דרך שער יפו.


הכותל הדרומי, מסגד אל-אקצה והר הזיתים

גנרל אלנבי נכנס ברגל עם כיבוש ירושלים. מאחוריו שער יפו ודגל טורקי גדול
נשים יהודיות

כך נראית שיקופית צבועה ביד

בחדר סמוך, שקירותיו קמורים, נמצא מוזיאון הדגמים של קונרד שיקמוצגים דגמים של הר הבית וכנסיית הקבר פרי עבודתם של קונרד שיק ותלמידיו, וכן דגם מרשים של ירושלים בתקופת בית שני מאת ג'ון מרטין טנץ (Tenz), מעין 'דגם הולילנד' מוקטן. 







בחדר האוכל מתוחה לרוחב הקיר פנורמה מיוחדת במינה של ירושלים שצויירה בשנת 1879 על ידי מלקולם ווטסון. ספק אם הצייר היה בירושלים, ואפשר להניח שהתמונה הוזמנה אצלו לבקשת החברה הלונדונית, והוא צייר אותה על פי ציורים וצילומים שעמדו לרשותו, שכן מדרונות הר הזיתים והגבעות המקיפות את העיר העתיקה דומות יותר לגבעות של סקוטלנד... (על פנורמה זו, שנתגלתה באקראי לפני כעשרים שנה, ראו במאמרי 'פנורמניה').





9 תגובות:

  1. שןב תודה, ברוך ודוד, על כתבה מקסימה ומעניינת!
    הערה: בהתחשב בכך שהכנסיה הוקמה על-ידי החברה המיסיונרית האנגלית שנודעה בשם London Jews Society, שמטרתה היתה משיכת יהודים להמרת דת (כי על פי חוק אסור היה לעשות פעולה מיסיונרית בקרב מוסלמים), לא ממש מפתיע שהכתובות בכנסיה רובן בעברית ואין צלבים. כנראה התנצרו לא מעט יהודים בהשפעת הכנסיה, שהציעה, בין השאר, תמיכה כלכלית.

    השבמחק
  2. יש שם גם אכסניה ברמה די טובה, טובה ללילות השלג.
    ועוד משהו-עד לפני מספר שנים היה מוצג בכניסה לכנסיה "הסידור", סידור תפילה שיועד למתנצרים היהודים (שלא היו כמעט, אם בכלל),סידור שנחזה להיות כסידור רגיל,אותודוכסי ,דא עקא, ושובצו בו קטעים המזכירים פה ושם את ישו. הספר היה פתוח (ומונח תחת זכוכית-לא ניתן היה לדףדף בו)על העמודים של ה"עליה לתורה"(ובגלל זה יש "מזבח" שמזכיר יותר "דוכן"),ושם כפי שזכור לי היתה תוספת המילים "ובדם ישוע שנכפרו בו עוונותינו".
    כשראיתי זאת לראשונה ואני צעיר לימים הייתי בהלם...היום אני יודע שבחלק מקהילות "היהודים המשיחיים", מהזן היותר "יהודי דתי" ופחות "פרוטסטנטי", נהוג כך להתפלל. עם סידור תפילה כמעט רגיל, ושמשובצים בו תוספות "ישועיות".

    השבמחק
    תשובות
    1. שימו לב שישנו גם "מזבח" הקרוב למה שנחזה כ"ארון קודש", ובנוסף יש "בימה" במרכז הכנסיה, דבר חריג כשלעצמו. ככל הנראה אכן היו שם תפילות שנחזו להיות יותר כתפילות בית כנסת. מעניין אם יש תיעוד לסגנון התפילה שהיה שם כשהוקמה הכנסיה, והאם אכן התפללו מהסידור היהודי-נוצרי הנ"ל.

      מחק
  3. נח, חובב המומרים22 במרץ 2013 בשעה 11:46

    כתבה מדימה! רייצ'ל הדריכה גם אותי בספריית שיק ויש שם שלל של מקורות מעניינים. לא הייתי מזלזל בחשיבות של המיסיונרים הללו במיפוי האתנוגרפי של כל מיני קהילות יהודיות באסיה ובאפריקה במאה ה-19. חלק לא קטן מאותם מיסיונרים, אגב, היו מומרים, רבים מהם מדרום גרמניה. רובם עברו הכשרה בתחנת המיסיון הירושלמית לפני שנשלחו למשימותיהם.

    אמת, הרבה נפשות הם לא עשו אך הייתה קהילת מומרים עברית בירושלים בסמוך לכנסיית המשיח עד מלחמת העולם הראשונה. יואלית מגרון חקרה את הקהילה הזאת במסגרת עבודת הדוקטור שלה, שלא הושלמה וחבל. נדמה לי שהיא גם אתרה את ספר הטבילות של הקהילה הזאת.

    שבת שלום ופסח שמח ללדוד אסף ולכל קהיליית עונג שבת.

    השבמחק
  4. לדוד, שכל כתבה שלו היא מחקר רציני ומעוררת עניין וסקרנות. כילדה תל-אביבית זכור לי שחלקו לנו פעם תנ"כים ברחוב. כשבאתי הביתה סבי ראה שהתנ"ך חולד ע"י המיסיון, ובהמשך מופיעה גם הברית החדשה. היה עלי להחזיר את הספר...
    זכורה לי גם בתל-אביב פעילות מיסיונרית ענפה.
    יישר כוחך ושבת שלום
    נילי בן ארי
    nilibenari8080@gmail.com

    השבמחק
  5. בתור יליד ירושלים ידוע לי שבבתי הספר הלא דתיים בירושלים ,רוב ספרי התנך היו ספרי תנך של המיסיון, זה היה בחינם וזה חסך כמה לירות לקניית ספרים אחרים. ברשותי נמצא עוד התנך שממנו למדתי בשנות הארבעים בבית הספר וזה היה תנך עם הברית החדשה.
    התנ"ך עצמו היה מדויק לפי המסורת. איש בבית הספר וגם לא הורי ראו פסול בדבר הזה. והמעניין שהוצאת הספרים היתה בעיר טולסה במדינת אוקלהומה בארצות הברית. באם איני טועה היתה למיסיון הפרוטסטנטי חנות ברחוב הנביאים ליד בית החולים הדסה שנהפך במשך הזמן לבית ספר קלן שבו למדתי, היום הבניין משמש אץ מכללת זליגסברג.

    השבמחק
  6. שלום לך ברוך גיאן, וחג שמח,

    שמי יוסקה רום, מתגורר ב"אחוזת צהלה". יליד הארץ 1926, מהנדס מכונות ואדריכל ימי, שמשקיע חלק גדול מזמנו ללימוד תולדות הישוב היהודי בארץ בשלהי התקופה העות'מנית.
    בעברי: פלמ"ח, פלי"ם, חיל הים, עובד מדינה ומנהל ויועץ בחברות תעשייתיות. אני מכיר היטב את פרופ' דוד אסף ונהנה לקבל באופן שוטף כל שבוע את עונ"שו.

    התפלאתי לקרוא שאין בספריה על שם קונרד שיק אף ספר מכתביו. אני יכול רק להניח ולקוות שיש שם חומרים אחרים פרי עבודתו.

    ברשותי יש אוצר ארכיוני עשיר שירשנו מסבנו, הרב הירושלמי דוד צבי אריה (הרדצ"א) שניאורסון. אחד מפרקי הארכיון עוסק בבנק הגרמני "פרוטיגר" שפשט את הרגל בסוף המאה ה-19. הרב דצ"א שניאורסון קנה מכונס הנכסים את כל נכסי הבנק, ומימוש הרכישה נמשך עד סוף שנות השלושים של המאה שעברה. קונרד שיק עבד גם עבור הבנקאי יוהן פרוטיגר, ולפי הרישומים הוא גם היה אחד הנושים בגין חוב עבור שכר עבודתו.

    יש לנו מפות אורגינליות של אזור קברי הסנהדרין, שנמדדו ושורטטו על ידי קונראד שיק.
    אני לא חסיד גדול של המיסיון (אני חב"דניק חילוני), אבל אני חושב שבמוסד הכנסייתי הזה ראוי שמבקרים יראו גם עבודות של הגרמני שיק הנוגעות למקומות קדושים יהודיים.

    אשר על כן, אם אתה בקשר עם אותה נערה חביבה רייצ'ל, ואם היא מעוניינת, אני יכול להכין לה עבור הספרייה העתק של מפה מאזור קברי הסנהדרין ששרטט קונרד שיק.

    השבמחק
  7. למה הכוונה חבדני"ק חילוני?
    חבדני"ק בעברו שהיום הוא חילוני?
    ואולי חילוני בעל נתעניינות ואהדה לפעולת חב"ד?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.