יום ראשון, 24 במרץ 2013

ברוך הבא: שעשועי פסח



כתב וצילם ברוך גיאן

ביום חמישי אחר הצהריים יצאתי לרחובות מאה שערים. באותה שעה נאם אובמה בבנייני האומה והעיר הייתה מפוקקת, אבל כאן לאיש לא אכפת; יש דברים הרבה יותר חשובים... המולת ערב פסח השתלבה בססגוניות הקבועה של מודעות הקיר, שעוסקות ב'מלחמת העולם' נגד 'גזירת הגיוס', בביקורו של 'באראק חוסיין אובאמא' ובהגעלת כלים.






תושבים רבים סעדו את לבם במנת פלאפל בחנות שבמרכז השכונה, ליד הישיבה הגדולה הניחו קערות אוכל גדולות  חופשי חופשי. ילדים סחבו עצים כדי להכין את המדורות לשרפת חמץ. רחובות מאה שערים מלאו עגלות למיניהן ובהן הובילו פירות, ביצים, תפוחי אדמה. לעיניו של אורח לרגע כמוני נראה היה שכולם מעבירים משהו...







ליד השטיבלך, בלב שוק מאה שערים, יש יריד ספרים. ספרות הילדים מיוצגת על ידי שמשון הגיבור וגם גיבורים קצת יותר מודרניים כמו 'הערשי' ו'רבקי'. הזדמנות לבחור מתנות בתמורה לגילוי ה'אפיקומן' בליל הסדר. 




כמה ילדים התקינו עגלות קטנות ועליהן הם הובילו והובלו לסירוגין ברחובות הצרים היורדים לחצר מאה שערים. בנים ובנות משתעשעים בעגלות, אך כמובן בנפרד.





ובכל זאת, לפעמים הילדים מתערבבים...



בשכונת 'בתי ורשה', הסמוכה לכיכר השבת, לא נותנים לילדים להסתובב סתם. כאן פועלת 'קייטנת ערב פסח'.




על בור המים ליד בית הכנסת 'ישועות יעקב' הונחו ספרי קודש בלי תמורה. כל מי שרוצה יכול לקחת בטרם יוכנסו הספרים הנותרים לארגז ה'גניזה' הסמוך.



מול המקווה עבדה תחנת הגעלת הכלים בכל המרץ. אב ושני בניו עבדו שם ללא לאות בסידור הכלים בתוך סלסילות, הכנסתם למים הרותחים ואחר כך הטבלתם במים הקרים. הם גבו 6 שקלים על כל סלסילה. התור היה ארוך והעומדים בו המתינו בסבלנות; גם הסקרנים היו רבים. כנראה שחוץ מקיום מצווה, 'המגעילים' הרוויחו לא רע.







יש גם מקומות, כמו במקווה, שבהם ניתן להטביל בחינם כלים חדשים (כאלה שיוצרו על ידי גוי או שנקנו ממנו), אבל רק בתנאי שלא תלכלכו... היו כאלה שמיד לאחר הגעלת הכלים הלכו אתם למקווה... אין קיצורי דרך בעולם החרדי.



ליד בית הכנסת 'שומר אמונים' מנקים שני אברכים את הקיר מפשקווילים ישנים שהודבקו עליו. זרם המים החזק מסייע להם להסיר את שרידי הדבק, שאולי היו בו מרכיבי חמץ.



על אחד הקירות הודבקה מודעה על מבצע מיוחד של תספורת פסח:



סיימתי את שיטוטי בכניסה לישיבת 'תולדות אהרן'. גם כאן מצאתי מודעה לא שגרתית על סידורי התספורת המיוחדים לקראת פסח.



במכלול הישיבה יש מאפיית מצות ובה אופים מצות שמורות מהודרות במיוחד, שאותן גם שולחים לחו"ל. זו הכניסה למאפייה:



הוזמנתי להיכנס לתוך האולם פנימה. מותר להסתכל, אבל לא לצלם. המחזה היה מרהיב. שולחנות צמודים שעליהם מונח הבצק, ומעליהם עומדים האופים, שנראים כמו צוות בספינת משוטים.'המפקד' נותן קצב וקריאות עידוד, וה'חיילים' פורשים במיומנות את הבצק לעיגול כאשר צוות אחר עובר במעגילה קטנה שמחוררת את הבצק. על מוטות ארוכים מניחים שלוש מצות ואלה מוכנסות אל תנור האבן הלוהט.

כך נראים מוטות האפייה:


בדרכי חזרה יכולתי להציץ מעט בחוויית הניקיונות השורה בימים אלה במאות אלפי בתים בישראל. האמהות מנקות, הילדים עוזרים וכשהם מתעייפים הם 'מגורשים' החוצה ומוצאים מיני שעשועים.

הנה לסיום, כמה תמונות שקלטה מצלמתי...

חג שמח!








6 תגובות:

  1. מתוודע לראשונה לבלוג, ונפעם מאיכותו יוצאת הדופן.

    השבמחק
  2. הצלילים והניחוחות עולים מהמראות והמלים. תודה לברוך ולדוד, ולכל העושים במלאכה -- חג שמח!

    השבמחק
  3. ברוך,
    כנראה שלא הבנת את המודעה המזהירה מהלכלוך ב'מקווה לכלים'.
    פשוט מאוד, אנשים קונים כלים חדשים ובאים להטבילם, ותוך כדי משאירים את האריזות סביבות ה'בור' של המקווה.
    קודם תליית המודעה היו שם כמויות של אריזות ריקות שלא היו מביישות מזבלה קטנה...

    השבמחק
  4. מעולה, חי, אותנטי.
    תודה

    השבמחק
  5. אין קשר כמובן בין "הגעלת כלים" הנעשית ברותחים ומיועדת להוצאת ה"בליעה" מכלי משומש, ובכך להכשירו לקראת מעבר מחמץ לפסח או מבשרי לחלבי, לבין "טבילת כלים" שהיא גזירת חז"ל על כל כלי חדש שנקנה מן הנכרי, מחשש שמא נמשח בשומן טרף. זוהי הלכה אותה יודע כל ילד חרדי.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.