יום שישי, 12 באפריל 2013

גלגולו של ניגון: שוב יוצא הזמר אל הדרך...

שיירה בדרך לירושלים (מקור: מרכז מידע פלמ"ח)

ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל  תשע"ג

שוב יוצא הזמר אל הדרך, שוב הולכים ימינו ובוכים...

זהו בלי ספק אחד השירים האהובים ביותר על בני דורי. הוא מזדמזם לאטו במנגינה כובשת לב, יוצר מיד אווירה מהורהרת ועצובה של שבת אחים גם יחד, וטוב כשיר פתיחה, שאחריו יבואו תמיד השירים הרוסיים על וָנְיָה הקומיסר האדום ועל קטיושקה שיצאה לשוח, על גדות הדנייפר ועל פרשי בודיוני. רבים מיודעיו ואוהביו של שיר זה בטוחים שמדובר בעוד שיר 'עממי', שתורגם מרוסית לעברית, ואינם יודעים שמדובר בשיר כחול-לבן לגמרי, גם במילותיו וגם בלחנו, שנכתב על רקע מלחמת העצמאות ולזכרו של חייל שנפל.

א. 'שיירה שלנו'

את השיר 'שיירה שלנו' כתב המשורר נתן יונתן (אז עדיין נתן קליין) בשנת תש"ח, כאשר היה בן 25 בסך הכל. במילותיו שיקף השיר את הווי ה'פוּרְמָנים' (שהיו ברובם חברי הפלמ"ח), שליוו את שיירות האספקה בדרכן מהשפלה אל ירושלים הנצורה ובחזרה. השיר הוקדש לזכרו של אהרן אגסי, יליד בגדד וחבר קיבוץ שריד של השומר הצעיר (שהיה גם קיבוצו של נתן יונתן). אגסי נפל ב-9 בינואר 1948 ליד הכפר הערבי סאריס (היום מושב שורש, מדרום לשער הגיא), שעה שנהג במשאית של אספקה חקלאית, בשיירה שעשתה את דרכה חזרה מירושלים לשפלה.

בן 28 היה אגסי בנפלו, וכך כתבו עליו באתר 'נזכור את כולם':


השיר פורסם בעיתון 'על המשמר' ביום 4 במאי 1948, ארבעה חודשים לאחר נפילתו של אהרן אגסי ועשרה ימים קודם הכרזת המדינה.


זהו שיר לירי, מסוג שירי האבל והקינה המכונה 'אלגיה'. השיירה המשוריינת מקבלת תכונות אנושיות ('גלוית-עינים') והמשורר פונה אליה כבת-שיח אינטימית ('שיירה שלי', ורק בבית האחרון היא הופכת להיות 'שיירה שלנו'). שיירת האספקה העצובה, ה'נושאת פַּת קִבָּר ומים', שבתחילת השיר נתיבה אינו ברור ('אל אנה את עוברת?'), ממוקמת לבסוף במרחב גאוגרפי קונקרטי, שבו נפל אהרן אגסי:
עד אשר יִקְטֹף עִמָּךְ רקפת / בהרים אל נֹכַח באב-אל-וואד.
שיר זה הוא, ככל הנראה, גם שירו המולחן הראשון של נתן יונתן, ולא זו בלבד אלא שהולחן פעמיים.

בפעם הראשונה הולחן השיר כבר בשלהי שנת 1948, עבור 'הלהקה הצבאית הארצית', שהעלתה אז תכנית בשם 'השיירה העליזה'. המלחין היה רומן (ירחמיאל) ולדמן, פליט שואה שעלה מרוסיה זה לא מכבר ושימש כאקורדיוניסט בלהקה. לימים נשכחה מנגינת השיר ולצערי לא מצאתי לה זכר; גם על ולדמן לא מצאתי פרטים נוספים. בתכנייה נקרא השיר בשם 'השיירה'.

<ראו גם למטה ב'בעלי התוספות'>

התכנית של 'השיירה העליזה' (1948) ובה 'השיירה' בלחנו של ולדמן (מקור: זמרשת)

שלוש שנים לאחר מכן נדפס השיר 'שיירה שלנו' שוב, בספר השירים הראשון של נתן יונתן, שְׁבִילֵי עָפָר (ספרית פועלים, 1951, עמ' 17-16). כאן הכניס המחבר מעט תיקוני נוסח  שהבולט בהם היה השינוי של 'שוב הולך הזמר' ל'שוב יוצא הזמר'  תיקוני פיסוק וכן השמיט, מסיבה לא ידועה, את שורת הזיכרון לאהרן אגסי. <מהנוסח שנדפס ביולי 1948, והובא למטה במדור 'בעלי התוספות', עולה שהשינוי מ'שוב הולך הזמר' ל'שוב יוצא הזמר' נעשה כבר אז.>




בתכנית הרדיו 'כל ההתחלות' עם נתן יונתן, ששודרה ברשת ג' בשנת 2003, סיפר המשורר בקצרה גם על נסיבות כתיבת השיר (תזמון בערך לדקה 14:00). באותה עת כבר שכח יונתן את הרקע האמתי של שירו, וסבר שנכתב על רקע נפילתם של אנשי שיירת הל"ה.

ועוד הערה: במסתו המלומדת של פרופסור דן מירון, 'שוב יוצא הזֶמֶר: עדותם של פזמונים', שנכללה בספרו מול האח השותק: עיונים בשירת מלחמת העצמאות (כתר והאוניברסיטה הפתוחה, 1992, עמ' 265-257), התייחס החוקר בהרחבה ובאירוניה לשירו של יונתן והציגו כגרוע במיוחד. לדעת מירון, השיר גדוש בסתירות פנימיות, 'רצוף חוסר מוגדרות'  ואינו אלא חיקוי חיוור של שירי אלתרמן ('עוד חוזר הניגון') וגורי ('באב אל ואד'). מבלי להתמודד במישרין עם הניתוח הדקדקני והקצת מנותק  שממחיש את ההבדל בין הדרך שבה השיר מתפרש בעיניו של מבקר אליטיסטי ומחמיר לבין הדרך שבה הוא נתפס בעיני קהל הצרכנים 'הפשוט'  הנחת המוצא של מירון באשר לתולדות הטקסט היא שגויה. מירון, שהסתמך על מהדורת 'שבילי עפר' (שבה מחק יונתן את שורת הזיכרון לאגסי), סבר שהשיר 'לא התפרסם בתקופת המלחמה עצמה אלא יצא לדרכו הפזמונאית אחריה' (עמ' 257), וכפי שראינו לעיל אין הדבר כן, השיר נכתב והולחן לראשונה בעיצומה של המלחמה.

ב. 'שוב יוצא הזמר'

בפעם השנייה הולחן השיר על ידי יעקב (יענקל'ה) שגיא, חבר קיבוץ עין השופט, ולחנו המוכר והאהוב זכה לחיי נצח.

יענקל'ה שגיא (1980-1937)

הקשר בין שגיא לבין יונתן  שניהם חברי קיבוצים שכנים של השומר הצעיר  נוצר כאשר השתתפו ב'פסטיבל הנוער הדמוקרטי', שנערך בוורשה בשנת 1955. בשנים שלאחר מכן הלחין יענק'לה כמה משיריו של יונתן (לפחות שישה), ובהם גם 'שיירה שלנו', ככל הנראה בברכתו של המשורר. השנה המדויקת אינה ידועה, אך רינה שגיא, אשתו, משערת שהיה זה ב-1958 או 1959.

זמן מה קודם לכן (בשנת 1956?), הקים נחום (נחצ'ה) היימן, אז חבר קיבוץ בית אלפא, את 'חמישיית גלבוע'. זה היה הרכב כֶּלִי יוצא דופן באיכותו, שמנה חמישה חברי קיבוצים מבית אלפא וחפציבה, כולם בעלי השכלה מוסיקלית קלאסית שניגנו באקורדיון, חליל צד וקלרנית, גיטרה וקונטרבס. יענקל'ה שגיא מעין השופט, שהשתחרר מהצבא בשנת 1957, וכבר התפרסם בלחניו ובחצוצרתו, לא היה חלק מהחמישייה אבל הלחין ועיבד עבורם שני שירים  'שוב יוצא הזמר' ו'שיבולי פז' (שאת מילותיו כתב ב-1960 עמירם קופר מקיבוץ ניר עוז). החמישייה, שניגנה שירי כפר ורועים, מנגינות עממיות ו'חסידיות' ולחנים מקוריים שאת רובם עיבד היימן, זכתה בשנות השישים לפופולריות והושמעה רבות ברדיו. היא נתפסה, ובצדק, כמבטאת של מוסיקה ארץ ישראלית שורשית, כפרית, חמה ואותנטית. לימים, נעימת 'שוב יוצא הזמר' נתנה לתקליט המוכר ביותר של חמישיית גלבוע את שמו (התקליט ראה אור ב-1970).

הנה הביצוע שלהם בסרטון שלפנינו:



באופן טבעי מצאו שני השירים את דרכם מחמישיית גלבוע לחבורת הזמר הגבעטרון, שנחום היימן שימש מנהל מוסיקלי שלה בין השנים 1967-1961. חברי הגבעטרון שרו את 'שוב יוצא הזמר' בהופעותיהם הראשונות ולמעשה הם שפרסמוהו ברבים. השיר בפי הגבעטרון נכלל לראשונה בתקליט 'שבולי פז', שנדפס בשנת 1963 או 1964 (מאז נכלל השיר בתקליטי אוסף רבים של חבורת זמר זו).

והנה הביצוע המקורי של הגבעטרון בתקליט זה, מלווים בחמישיית גלבוע:



במעבר מן הנוסח המקורי של השיר אל הנוסח המושר קוצר השיר משמונה בתים לשלושה בלבד וגם עבר תיקונים קלים. כל המבצעים של השיר  מן הגבעטרון ואילך  נהגו, כנראה על דעת עצמם, לשנות את 'שָׁם הולכים ימינו ובוכים' ל'שוב הולכים ימינו ובוכים'. שינוי קטן נוסף, ובמקרה זה מוצדק, היה 'אֵי אנה את עוברת?', שהחליף את 'אֶל אנה את עוברת?' שבמקור. שינוי נוסף שנעשה בביצוע זה הוא החלפת המילה 'שיירה' בשורה הרביעית, במילים 'שמעי-נא'.


הנה עוד כמה ביצועים יפים של השיר.

דודו זכאי (בן עין השופט, ולימים חבר קיבוץ דליה השכן):



מיכל פרס, שהייתה בשעתה סולנית להקת גיסות השריון, הוציאה בשנת 1968 (או 1970) תקליט בהדרכתו המוסיקלית של שגיא. בין השאר שרה גם היא את 'שוב יוצא הזמר'.



וכאן, חבורת הזמר של קיבוץ עין השופט, בחגיגת 75 שנים לייסוד הקיבוץ  (2012):



כמה מילים על שגיא (שמו המקורי היה וייסמן), שנקרא בפי כל מיודעיו יענקל'ה. הוא נולד בבוקרשט בנובמבר 1937 ועלה לארץ ב-1948 עם אמו ואחותו (לאחר שנה במחנה מעצר בקפריסין). הוא היה פליט שואה בן 11, שנקלט מיד כילד חוץ בקיבוץ עין השופט שבהרי אפרים, ושם חי כל ימיו. לצד עבודתו בחקלאות ובצאן עסק בעיקר במוסיקה  בנגינה, בהלחנה ובחינוך מוסיקלי. הוא נפטר במפתיע בספטמבר 1980 והוא בן 43 בלבד, אך השאיר אחריו יבול מוסיקלי מרשים.

שגיא מחצרץ בפתיחת אחת מוועידות מפ"ם

אחת מתכניות 'על הדשא', שהנחה אליהו הכהן בכל פעם בקיבוץ אחר, הוקלטה בשנת 1976 בעין השופט. בסוף התכנית ריאיין אליהו את יענקל'ה, ואחר כך שרו כולם את 'שוב יוצא הזמר' ואת 'שיבולי פז'...



עד כמה הפך הלחן של 'שוב יוצא הזמר' ל'עממי' יעיד הסיפור הבא, מפיו של שגיא עצמו (מתוך יענקל'ה, חוברת שיצאה לזכרו בקיבוץ עין השופט, 2010, עמ' 29):



ג. שיריו האחרים של יענקל'ה שגיא

חצוצרת הפלא של יעקב שגיא, לצדו, מנגן בקרן יער, בנו יניב (היום מנכ"ל סמינר גבעת חביבה)

אם הגענו עד הנה, ניזכר בעוד כמה משיריו היפים של יענקל'ה.

מארש גולני

רק מעטים יודעים ששגיא הוא זה שהלחין את אחד משירי הלכת המושמעים ביותר עד היום בטקסים צבאיים, 'מארש גולני'. ראשיתו של שיר זה בשיתוף פעולה בין יהודה אטלס (לימים סופר ילדים ידוע) ויענקל'ה שגיא  שניהם שירתו כחיילים בגולני וחיברו ביחד, ב-1955, את 'שיר חטיבת גולני'. לימים נשכחו מילות השיר וזכרו נשמר רק כמנגינת לכת.

<עוד על מארש זה ראו בתגובתו של חיים אנלין ובתיקון של יהודה אטלס, בסעיף 'בעלי התוספות', שמעיד כי את מילות המארש לא כתב הוא אלא הפרסומאי ראובן וימר>

הנה תזמורת צה"ל בניצוחו של יצחק (זיקו) גרציאני:



עוד נשוב מחר

'עוד נשוב מחר' (מילים: אלי נצר מקיבוץ דליה), נכתב והולחן בראשית שנות השבעים, בימי מלחמת ההתשה.
שרים דודו זכאי והגבעטרון (פסטיבל עין גב, 2010):


פרחים בקנה, שירי להקות צה"ל, ערך: אפי נצר, שי לקוראי ידיעות אחרונות לעונת החגים תשמ"ד, עמ' 31

שיבולי פז

וכמובן, 'שיבולי פז' (מילים: עמירם קופר), שהוזכר כבר למעלה והוא בעיניי אחד השירים הכי 'ארץ-ישראליים' שיש. הנה נעמי שמר ורביעיית זמרים במחרוזת שירי שיבולים בתכנית הטלוויזיה 'ימי ניסן' ('שיבולי פז' מתחיל בתזמון 1:44):



שיבולים כורעות עומס,
שפע בר על כרים,
עלמות חן ישאו
עומרים.
חרמשים כבר הושחזו
ונישאו מונפים.
שיבולי פז ירחשו
שיר חג.

רב הגודש,
באסמינו בר בשפע,
בא החודש, עת אלומות בא.
רב הגודש,
באסמינו בר בשפע,
בא החודש, עת אלומות.


לפני כמה שנים יצא תקליט אוסף של שירי יעקב שגיא.


תודה לרינה שגיא (אשתו של יענקל'ה) ולגיל דגן מעין השופט, שחיבר עבודה סמינריונית על 'שירי הכפר של יעקב שגיא' (אוניברסיטת חיפה, 2004). תודה גם לגרימי גלעד, אבנר הולצמן, גדעון טיקוצקי ולאספן התקליטים רפי בינדר.

בעלי התוספות

כפי שהעיר למטה אורי יעקובוביץ', 'שיירה שלנו' נדפס בעיתון 'בשער' (8 ביולי 1948), בגרסה מקוצרת כחודשיים לאחר הפרסום המקורי ב'על המשמר'. לצד מילות השיר נדפסו הפעם גם התווים של ר'[ומן] ולדמן, שהפך את הבית 'אור דועך על שריוניך' לפזמון החוזר. בשיר עצמו הוכנסו תיקונים משמעותיים נוספים, שנועדו כנראה להתאימו ללחן.


רמי דיין ('רמי תל-אביב') נטל יזמה (אוגוסט 2016), הקליט את השיר המקורי בלחנו של רומן ולדמן והעלה אותו ליו-טיוב:



סופר הילדים יהודה אטלס, ששמו הוזכר כשותף לכתיבת 'מארש גולני', כתב לי:

הריני להוסיף כמה פרטים שנשמטו מידיעתך, על מנת לדייק במידע. העניין נוגע להמנון גולני, שאצלך נאמר – בטעות – שנולד כשיתוף פעולה ביני לבין שגיא. ובכן, הסיפור קצת יותר מורכב. את מילות השיר 'לא פלדה אפורה שעטה במורד,/ לא שריון וגם לא תותחים./ זהו חי"ר של גולני, הרימו היד,/ הנה הם קרֵבים ובאים' וכו', כתב ראובן וימר, לימים יושב ראש איגוד הפרסומאים, כשהיה ב'גולני'. וימר הוא ממזרע (ילד חוץ) ויענקלה מעין השופט. שניהם קיבוצניקים. הוא ושגיא היו בני אותו מחזור, 'מחזור הקיבוצניקים', באותה טירונות בגולני, ואת ההמנון הזה הוא כתב לפלוגה שלו, כנראה בטירונות, ויענקל'ה חיבר את המנגינה, שהפכה לימים למארש הראשי של צה"ל. אני ושגיא היינו כעבור זמן יחד במפקדת חטיבת גולני, ב'חינוך', וכשהתעורר הצורך בהמנון לחטיבה, מה גם שהיה בשורותיה מלחין מוכשר כשגיא (אז הוא היה עדיין וייסמן), לקחו מן המוכן את ההמנון לפלוגה ההיא ופנו אליי בבקשה שאעשה אדפטציה של המילים של וימר לחטיבה כולה. זה מה שעשיתי בקלי-קלות. השארתי את כל המילים של וימר כמו שהן ורק שיבצתי במקום 'פלוגה ב' ', או מה שזה היה, את המילים 'חי"ר של גולני', ובא לציון גואל. בטעות השתרשה ההנחה שאני הוא שכתבתי את המילים, ולא היא. ראובן וימר עדיין חי ובועט וניתן לבדוק אתו את כל העניין וגם לקבל ממנו את המילים המקוריות על דיוקן.

דני גייזלר שם לב כי בביצוע המקורי של הגבעטרון, מ-1964, יש שינוי נוסף:
בשורה הרביעית נראה שאינם מתחילים במילה 'שיירה'. לא הצלחתי לזהות בברור מה הם שרים, אך זה נשמע כמו 'שמעי-נא, עצוב על הדרכים'.
הקשבתי שוב ואכן דני צודק. גם אני לא הצלחתי להבין אל-נכון מה הם שרים, ואם יש קוראים חדי אוזן  נשמח להביא את התשובה המדויקת ולנסות ולשער מה הן הסיבות לשינוי. מכל מקום, בהקלטות מאוחרות יותר של הגבעטרון הם כבר שרים בברור: 'שיירה, עצוב על הדרכים'.

32 תגובות:

  1. יש לי שירון של צה"ל שהופק ב-1949 בשם שא-רן.
    השירון כולל מילים ותווים.
    חיפשתי האם השיר מופיע שם , ולצערי - לא.
    מקווה שמישהו ימצא את המקור אולי בארכיון של מאיר נוי ז"ל , שחקר את תולדות הזמר העברי.
    יעקב וימן

    השבמחק
  2. להלן המילים של "מארש גולני" כפי שזכורות לי מתקופת שירותי בחטיבה (1966 - 1968):

    לא פלדה אפורה שעטה במורד
    לא שריון וגם לא תותחים
    זהו חי"ר של "גולני", הניפו היד
    הנה הם קרבים ובאים.

    קדימה "גולני" הרימו הראש
    ישרו את היד והרגל
    זו חטיבתנו צועדת בראש
    נושאת היא עימה את הדגל.

    לדרך חבריה, קורא המרחב
    סייר של "גולני" יוצא אל הקרב
    ביום ובליל יבזוק הנמר
    הוא טס ונישא על הג'יפ הדוהר.
    חזק נתחזק
    הנמר הבוזק
    סייר של "גולני" יוצא אל הקרב
    סייר של "גולני" - הידד!
    חזק נתחזק
    הנמר הבוזק
    סייר של "גולני"
    סייר של "גולני"
    הידד! הידד! הידד!

    אינני יודע מי חיבר את את המילים, אך אין ספק שהלחן של שגיא מוצלח הרבה יותר...

    השבמחק
    תשובות
    1. היכן אפשר לשמוע או לקבל את המארש עם השירה ?

      מחק
  3. קודם כל תודה. השיר הוא אבן יסוד בחוויה הישראלית (רק של בני דורי?...) וראוי למאמר המפורט הזה.
    נכתב כאן לגבי השינוי שערך נתן יונתן בשיר:"השינוי של 'שוב הולך הזמר' ל'שוב יוצא הזמר' – תיקוני פיסוק וכן השמיט, מסיבה לא ידועה, את שורת הזיכרון לאהרן אגסי".
    חיפשתי ארוכות ולא מצאתי את השינוי? אי אפשר היה לציין את השינוי בשתי במילים?

    השבמחק
  4. והלא זה צוין בפירוש: במקום 'שוב הולך הזמר' כמו שנכתב בשיר המקורי שהתפרסם ב'על המשמר', ל'שוב יוצא הזמר'.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה, אבל התכוונתי להשמטה בנוגע לשורת הזיכרון לאהרון אגסי.
      איזו שורה?

      מחק
    2. בשיר המקורי הייתה שורת זיכרון; בהדפסות הבאות הושמטה השורה הזו. מה לא ברור כאן?

      מחק
    3. מה שלא הבנתי ש"שורת הזיכרון" הכוונה ל"הקדשה".
      אני חשבתי ששונתה שורה מסויימת בשיר שממנה עולה שהוא מתכוון לאהרון אגסי.
      המונח "שורת זיכרון" לא היה מוכר לי, וכן נשארתי אנונימי ("(לא)הביישן למד").

      מחק
    4. שלום רב
      אני בת אחיו של אהרון אגסי.
      התרגשתי מאוד לקרוא את המידע. את השיר היכרתי כמובן, אבל אף פעם לא שמעתי שהוא נכתב לזכרו של דודי.
      אני מודה לחוקר שהעלה את המידע למרשתת!
      שלומית גולני (אגסי)

      מחק
  5. השיר "שיירה שלנו" פורסם גם ב"בשער" - בטאון החטיבה הצעירה, גליון 8, 8.7.1948, עמוד 5. המלים שם קצת שונות, ובכלל השיר קצר בהרבה ממה שפורסם ב"על המשמר" רק כחודשיים קודם לכן. רשום שם: מוזיקה: ר'. ולדמן. משמע, המנגינה חוברה לפחות ביולי 48', ולא בשלהי אותה השנה (כפי שנרשם בבלוג):

    שוב יוצא הזמר אל הדרך,
    שם הולכים ימינו ובוכים.
    שירה אל אנה את עוברת?
    שירה עצוב על הדרכים.

    אור דועך על שריוניך
    והדרך עיפה
    זו ראשית המנגינה היא
    מי יודע את סופה?

    אפלה עד מות המתכת
    אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
    הדרכים יודעות לאן ללכת
    שובי, שירה, אל הדרכים.

    אור דועך על שריוניך וגו'

    כי נפל בירכתי-הדרך,
    צל עובר ימינו הבורחים -
    שירה, זמרי, זמרי קודרת
    תם זכרנו - הלאה בדרכים!

    אור דועך על שריוניך וגו'

    לשיר מצורפים גם תווים.
    דוד, האם אתה מעוניין שאשלח לך סריקה של השיר?
    ייתכן גם שיש לי מידע כלשהו על רומן ולדמן מפי נתן יונתן, אבל את זה אני צריך לחפש בין מאות הפתקים שיש לי...

    בברכה,
    אורי

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אורי. אם יש תווים, הרי זו אולי העדות היחידה למנגינה הנשכחת של רומן ולדמן. שלח לי סריקה ואשתדל להעלותה למדור 'בעלי התוספות'

      מחק
    2. המידע של אורי יעקובוביץ' צריך לעלות עלי כתב וספר.
      הגיע הזמן שיעזוב את הפתקים וישתף את הרבים בתוכנם.
      אורי הוא מפעל חיים של אדם אחד שאוסף בקפדנות כל בדל מידע על שירים בכלל ושירים רוסיים בפרט (ואולי תחומים נוספים שאינני יודע).
      מי בר הלבב שיעזור לו להוציא את ספר האנציקלופדיה של השירים העבריים הקלאסיים?

      מחק
    3. רמי,
      תודה על השבחים, אבל אל תגזים. ככלל אני אוסף חומר מוגבל: שירים רוסיים, אוקראיניים וסובייטיים, ובפרט מנסה להתחקות אחר שירים בעברית שמקורם הוא כזה. בעקרון אינני אוסף מידע על שירים שאינם כאלה, וגם באותם המקרים שאני מתייחס אליהם, הרי זה לפחות קשור בחיפושיי אחרי שירים רוסיים וכו'. אתה יכול לתאר לעצמך, שבאי-אלו מקומות סווג השיר "שוב יוצא הזמר" ("שיירה שלנו") כרוסי... חוץ מזה, אני נוהג לשתף במידע האגור אצלי לגבי השירים בעברית שמקורם רוסי וכו' את האתר המצויין של השירים הישנים "זמרשת" - פרוייקט חירום להצלת הזמר העברי המוקדם (http://www.zemereshet.co.il/). ואם אתה מדבר על הוצאת ספר אנציקלופדיה של השירים העברים הקלאסיים, הרי אליהו הכהן (יחד עם דן אלמגור) הוא הכתובת. אליהו תמיד מציין כי יש לו אלפי פתקאות עם מידע, אך אין לו זמן להגיע אליהן. באמת, את מי שצריך לדחוף בנושא זה הנו אליהו הכהן (אולי בשיתוף עם דן אלמגור)! לבסוף אעיר, כי מאיר נוי ז"ל, שארכיון הזמר העברי הועבר לבית הספרים הלאומי בירושלים, ושהודות לו התפתחתי מאוד באיסוף המידע, עשוי לשמש אף הוא מאגר מצויין לאותה האנציקלופדיה העתידית...

      בברכה,
      אורי

      מחק
    4. שלוש השורות האחרונות בתגובה האחרונה שלי השתבשו. צ"ל כדלהלן:

      לבסוף אעיר, כי ארכיון הזמר העברי מיסודו של מאיר נוי ז"ל, שהודות לו התפתחתי מאוד באיסוף המידע, ושהועבר לבית הספרים הלאומי בירושלים, עשוי לשמש אף הוא מאגר מצויין לאותה האנציקלופדיה העתידית...

      בברכה,
      אורי

      מחק
    5. חן חן אורי על הצניעות והעמדת הדברים על דיוקם.
      כך או אחרת, היוזמה צריכה לצאת לדרך. אפשר להיעזר בסטודנטים למוסיקה שמחפשים נושא לתואר שני או שלישי.
      שוב יוצא הזמר אל הדרך.

      מחק
  6. תענוג צרוף לקרוא את הבלוג הזה

    השבמחק
  7. לגבי השיר: עוד נשוב מחר:
    אחד הביצועים הקלאסיים של השיר "עוד נשוב מחר" הוא של הגבעטרון עם הסולן יואב נחשון.
    http://www.dailymotion.com/video/x9htnn_the-gevatron-choir-1970-yet-we-will_music#.UWfsx9xBTIU
    במלחמת יום הכיפורים צולם יואב נחשון, הפעם כקצין שריון השר את השיר הזה לחייליו. למרבה הצער אותו קטע לא הוכנס ל-YouTube, וחבל.

    השבמחק
  8. הערה ושאלה:
    א. הערה: שינוי המילים "שם הולכים ימינו ובוכים" ל"שוב הולכים ימינו ובוכים" נשמע לי מוצדק בהחלט. אחרי "שוב יוצא הזמר אל הדרך" אנו מצפים לפסוקית (חלק משפט) שתגדיר את הדרך, ובמקרה זה היה המשורר צריך לכתוב "(ש)בה הולכים ימינו ובוכים", כלומר "בדרך שבה ימינו הולכים ובוכים". המילה "שם" אינה מתאימה שם מבחינה לשונית, והתיקון פותר את הבעיה הזאת בצורה טובה לדעתי.
    ב. שאלה: בסיפור של עמוס כרמל נכתב "שו"הצניקים" ולא ברור לי למה הכוונה. האם זאת לשון נקיה ל"שמוצניקים"?

    השבמחק
  9. א. לא אמרתי שזה לא מוצדק, אלא רק הסבתי את תשומת הלב לשינוי שבין ה'תורה שבכתב' לבין הביצועים שבעל-פה. מכל מקום, נתן יונתן השאיר בכל הנוסחים את 'שם' ולא תיקן ל'שוב'.

    ב. אכן הכוונה ל'שומר הצעירניקים' (כמו חו"בתניקים - חולונאים ובת-ימניקים).

    השבמחק
  10. הרהורים נוספים בעקבות המאמר היפה והמאלף על 'שיירה' ועל יעקב שגיא:
    (1) לא קשה להבין מדוע זוהה הלחן של שגיא כ'רוסי'. זה הסגנון! 'שיבולי פז', לעומת זאת, ניחן בכמה מאפיינים טיפוסיים של זמר-עם ארצישראלי שורשי (סינקופות, או שינוי משקל מוזיקלי בחלק מסוים – דבר שהקשה, דרך אגב, על מי שיצר 'ריקוד עם' למנגינה הזאת...). הנה, תופעה של רב-סגנוניות, והיא כשלעצמה אופיינית למה שנקרא בהכללה שירי ארץ-ישראל.
    (2) יעקב שגיא היה דמות פעילה בפרויקט "ענות'', בשנות השישים – פסטיבל גדול שנועד, כהצהרתו, לטפח ולהציג לקהל הישראלי את היצירה המקורית של חברי קיבוצים בתחום השיר והמחול. גם נחצ'ה הימן מילא שם תפקיד מרכזי. למיטב זיכרוני, שגיא התראיין לקראת הפסטיבל בשבועון החטיבה הצעירה של מפ"ם והקיבוץ הארצי – "חותם" - ואמר שם כמה דברים יפים ואופיטימיים על חשיבותה של התרבות הקיבוצית ועל ייחודה. המראיין היה אבנר בהט. וכפי שאני זוכר, פסטיבל "ענות" לא שרד אלא שנתיים או שלוש ( האם אני טועה?). ובכן, לצערי, האופטימיות היתה מוגזמת, ותרבות-הקיבוץ המקורית לא יכלה לעמוד מול הסחף העירוני הפופולרי, החדש. גם הקטגוריה המיוחדת של "מלחיני קיבוץ" הולכת ומצטמקת – הן בתחום הזמר העממי והן במוזיקה האמנותית (תחום שגם בו מילא קיבוץ עין-השופט תפקיד מעניין במיוחד בשנות החמישים והשישים).

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, בעין השופט פעל גם המלחין יזהר ירון (נפטר 1984), והוא שגילה את כישרונותיו של שגיא והפנה אותו ללימודי חצוצרה. ירון היה מלחין נפלא (יש עליו ערך ב'זמרשת'), שחתום על שירים יפים מאוד, כמו 'אגלי טל', ששר צמד העופרים, אך גם הוא כבר נשכח מלב...

      מחק
    2. קיים פרוייקט שנקרא "שירה עובדת" (שירה אובדת) המנסה לשחזר את השירים שנכתבו ע"י בני ההתיישבות העובדת. אולי הם מצאו משהו.
      נראה שהפרוייקט נתקע אבל אולי יש אצלם מידע
      https://sites.google.com/site/shiraovedet/

      מחק
  11. האם יש באיזה מקום ביצוע של השיר עם המנגינה הראשונה שלו?

    השבמחק
  12. שלום רב,
    כקוראת אדוקה של בלוגך (גם אם איני מגיבה) ברצוני להכיר לך
    תודה על הבלוג הנפלא שלך, בו כל רשומה היא פנינה.
    כמובן שנהנית ולומדת גם מן התגובות הנלוות.
    לפעמים תוהה איך יש בידיך הזמן להשקיע, לחקור ולברר את כל הפרטים והנתונים.
    אך התוצאה תמיד מהנה.
    יישר כוחך.
    נגה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה.
      בזכות תגובות כמו שלך אני גם מוצא את הזמן...

      מחק
    2. דוד, הרשימה מעניינת ומרעידה נימים לבוגרי הזמר העברי הארצישראלי.
      אם מותר, הרי שלגבי דיוק המיקום של עין השופט כדאי היה להשתמש במושגים בני ימינו- היינו, הקיבוץ מצוי ברמת מנשה מ.א. מגידו. הרי אפרים הוא שמו לשעבר של המוסד החינוכי הסמוך לקיבוץ. למיטב ידיעתי השם הגיאוגראפי רמת מנשה אכן תואם את חלוקת הארץ לנחלות השבטים. גבולו הצפוני של שבט אפרים הוא הרחק מדרום לאורך נחל קנה בשומרון. משם וצפונה ישב השבט הגדול של מנשה.
      נכון שבתקופת המנדט הוזזה המפה כך שאזור פרדס חנה, עין שמר היה קרוי שומרון ולכן כנראה יוחס אזור דרום הכרמל הסמוך אליהם לאפרים שישב אכן בשומרון. לא זו החלוקה המקובלת היום במחקר של חבלי ארץ אלו.
      בברכה
      הרחובותי

      מחק
  13. עומרה ליבנה ברטונוב28 באפריל 2013 בשעה 23:50

    לעניין התכניה של הלהקה הצבאית ששרה את שירה ראשית הלהקה נקראה הלהקה המרכזית אחד מחבריה היה אבי שלמה ברטונוב
    הזוג אנטול גורביץ מעצב התפאורה והילדה קסטן הכוריאוגרפית הם הוריו של הבמאי מיקי גורביץ'

    השבמחק
  14. תודה דוד - אוצר בלום. מחר אשמיע השיר בהדרכה והפוסט ישדרג השמיעה.. יואב

    השבמחק
  15. תמיד חשבתי שהגבעטרון שרים "שירי-נא, עצוב על הדרכים", כמעין בקשה מן השיירה לשיר כדי להעלות המוראל. מה דעתכם, חבריי המלומדים?
    ברק

    השבמחק
  16. לקחתי יוזמה ועל בסיס התוים שפורסמו פה, ניגנתי את השיר על הפסנתר ואף שרתי את המילים. אינני זמר או נגן מקצועי, אך בהתחשב בעובדה שאין כל ביצוע לשיר הזה, מקווה שהועלתי במשהו. זה הלינק לשיר "שיירה שלנו, ויתן למצוא אותו ביו טיוב גם תחת השם שיירה שלנו - שוב יוצא הזמר- הגירסה המקורית- נתן יונתן וירחמיאל ולדמן.
    https://www.youtube.com/watch?v=ufAFQmO3ruU&index=107&list=PL2DnRelXCxN2ovPyydrQcedGxGhOEl5FB

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רמי על היזמה היפה (ואתה גם שר לא רע).
      העליתי את הסרטון שלך לפוסט.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.