בשבחי הלשון השוודית

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשע"ג

א. 'כמה דל הוא בשוודית אוצר המילים'

לפני כשבעים שנה, ב-8 באוקטובר 1943 (ט' בתשרי תש"ד), סיפרו הכותרות הראשיות של עיתוני היישוב על המעשה האצילי של ממשלת שוודיה. מדינה נייטרלית זו הסכימה לקלוט לתוכה את אלפי היהודים שהוברחו אליה מדנמרק השכנה – ולא רק את אזרחי דניה – בטרם ייפלו טרף לציפורני הנאצים. הנה מה שנכתב בעמוד הראשון של העיתון דבר:

באותו גיליון עצמו (בעמ' 2) פרסם נתן אלתרמן, ב'טור השביעי' שלו, את השיר 'הלשון השוֶדית':

נתן אלתרמן, הטור השביעי, א, הקיבוץ המאוחד, תשל"ז, עמ' 34-33
(בטעות צוינה השנה 1942)

לכל המדינות, כתב אלתרמן, יש מילים שימושיות במילון, כמו 'אינפילטרציה' (הסתננות, חדירה), 'קווֹטָה' (מכסה) או 'ויזה' (אישור כניסה), ורק במילון השוודי הן אינן רשומות...

ובעוד מדינות אחרות – גדולות שבעתיים משוודיה הקטנה – אוהבות לעיין במילון בטרם יושיטו עזרה ל'נער נמלט' ול'איש טובע', השוודים 'הברברים' נוהגים להציע לפליט 'כוס תה ומיטה', ואומרים בלי פלפולי שווא: 'הכניסה מותרת'.

כמה פשטות הומניסטית יש בשיר הנושן הזה, וכמה התרחקנו ממנה והקשינו את לבנו ביחסנו לפליטים ולמבקשי מקלט בשערינו.


ב. 'ברוכים הבאים צו די שוועדישע פּאָליציי וועבסייט'

לגמרי במקרה, ובלי שום קשר, הפנה רמי נוידרפר את תשומת לבי לאתר האינטרנט המיוחד במינו (שלא לומר הזוי משהו) של המשטרה השוודית. זר כי ייקלע לשוודיה ויזדקק לעזרת המשטרה, יוכל לגלוש לאתר המשטרה ושם ימצא את חפצו בעשר שפות, כולל... יידיש.

זהו האתר.

בשוודיה, כתב לי רמי, יש רגישות רבה למיעוטים לאומיים. היהודים הוכרו כמיעוט לאומי ששפתו יידיש ולכן חובה על הממשלה לתרגם אתרים מסוימים ליידיש.

מיהרתי לבדוק את אתר משטרת ישראל שלנו ונרגעתי. האתר המסודר של המשטרה מתורגם (אמנם לא בשלמות ולא מתעדכן בצורה שוטפת) לאנגלית, ערבית ורוסית... יידיש עדיין אין.