יום שישי, 3 באפריל 2015

ההגדות של פלוגת המודדים 524 ו'המצליף'

רשימה זו פורסמה השבוע בבלוג 'נושנות' של אורי רוזנברג, והיא מובאת כאן באדיבות המחבר עם כמה הוספות ובשינויי עריכה קלים. הפניה לרשימות המתחלפות בבלוג 'נושנות' מופיעה בקביעות בטור השמאלי של הבלוג, במדור 'מומלצי עונ"ש'.

ציור: הנריק הכטקופף
(זלמן אריאל ונתן פרסקי, שבילים: סדרת מקראות ללימוד הספרות והלשון לכתות ו'-ח', מסדה, תשכ"ח)

מאת אורי רוזנברג 

הפעם אני מביא מאוצרות הארכיון הציוני המרכזי בירושלים (תודתי לענת בנין).

א. הגדות 'המודדים'

הנה טעימה מתוך שתי הגדות אשר נכתבו, צויירו והודפסו בפלוגת מודדי השדה הארץ-ישראלית 524 של הוד מלכותה (ובשמה הפחות רשמי: 'המודדים 524'). זו הייתה יחידת עילית של יהודים מארץ ישראל, אשר גוייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ועסקו במדידות ובמיפוי, במסגרת חיל ההנדסה המלכותי הבריטי במצרים, באיטליה ובארצות נוספות. 

לימים אספו בוגרי יחידת המודדים 524 מידע רב על היחידה ופעילותה, ריאיינו את חבריה ואף פרסמו את זכרונותיהם בשני ספרים. מידע מקיף ומרתק בנושא ריכז רס"ן ד"ר אלי יצחק, במאמרו 'המיפוי הצבאי העברי במלחמת העולם השנייה: פלוגת המיפוי העברי מס' 524 בצבא הבריטי', ואפשר לקראו כאן.

פלוגות המיפוי היו חלק מחיל ההנדסה המלכותי. תפקידן היה למדוד ולמפות זירות לחימה שונות, לשם איתור מקומות אפשריים לנחיתת כוחות מן הים, הכשרת דרכי גישה ושדות תעופה והקמת גשרים. בעקבות מפלות שנחל הצבא הבריטי בכרתים ובמדבר המערבי, בהן נלקחו בשבי שתי פלוגות מיפוי, פנה הצבא הבריטי אל הסוכנות היהודית בארץ ישראל בבקשה לגייס בעלי מקצוע (מתחומי הנדסה, אדריכלות, מדידות, שרטוט ודפוס) לשם הקמת פלוגת מודדים מקצועית. הפלוגה התקבצה בשנת 1942 במצרים, במערות טורא, בין קהיר וחלואן (מערות מהן נחצבו האבנים לבניית הפירמידות), לשם הכשרה צבאית. בשל הישגיה המקצועיים, היתה היחידה היהודית צמודה למפקדה העליונה של צבאות בנות הברית והכינה מפות, פיענוחי תצלומי אוויר ומדידות בתנאי שדה. היחידה פעלה במצרים, בסוריה, בלבנון ובאי רודוס, בעיקר בהכנת מפות מטרה עבור חיל האוויר המלכותי. בשנת 1944 הועברה הפלוגה, על כל ציודה, לאיטליה, והקימה את בסיסה במנזר עתיק ליד העיר סיינה. בתום המלחמה פעלו חיילי היחידה בעזרה לפליטים יהודים ניצולי השואה ששהו במחנות העקורים.

יוצאי פלוגת המודדים הקימו את מושב כפר מונש שבעמק חפר, מתוך כוונה לנצל את כישוריהם בהקמת בית דפוס. מקצתם הפכו למקימי וראשי מחלקת המדידות הממשלתית ויחידות המיפוי של צה"ל, ורבים אחרים השתלבו לימים בצמרת האקדמיה ובעולם העסקים (נזכיר את ארנסט יפת, מנכ"ל בנק לאומי, הפרופסורים אלישע נתניהו, דוד עמירן ויהודה קדמון, הפסיכולוג דוד רודי והצלם בוריס כרמי).

חיילי פלוגה 524 בצילום קבוצתי באיטליה, יוני 1945 (מקור: המרכז למיפוי ישראל)

הגדות 'המודדים' נוצרו באיטליה, בסוף המלחמה ולאחריה, בשנים 1946-1945. מאחר וחיילי הפלוגה התמחו בגרפיקה ובדפוס הם הצליחו להפיק הגדות מאויירות בכישרון רב. הטקסטים משלבים את הנוסח המסורתי עם פרטים מהווי היחידה, כולל מושגים צבאיים באנגלית וביטויים ביידיש מבית אבא, והכל עם חוש הומור.




תחילה נדפס תפריט ארוחת ליל הסדר. שימו לב גם להערות הקטנות שבשולי התפריט, אשר מקנות משמעות חדשה למצוות פסח, בהתאמה למציאות ביחידה:



תפריט נוסף מופיע ביידיש, ובו מיטב המאכלים של האם היהודייה, בעדות מסוימות:



לטובת אלו שהיידיש אינה שגורה בפיהם, הנה תרגום חופשי:
מנה ראשונה: ביצה קשה עם סרדינים קטנים ומקוריים מפורטוגל ושאר ירקות; דגים: דג ממולא (געפילטע פיש) כמו אצל אמא בבית; מרק: מרק חם עם כופתאות (קניידלעך) של פסח; בשר ותוספות: שור הבר צלוי (רק לצדיקים ולבעלי תשובה) עם תפוחי אדמה מטוגנים וירקות שונים; לפתן: מרק פירות (קומפוט) וגלידה. קינוח סעודה: עוגת טורט ביתית של חג, כשרה לפסח, למהדרין מן המהדרין, עם קפה שחור ריחני.
עוד בענייני אוכל: שיר הלל לטבחי היחידה, ושיר שנועד להנעים את ההמתנה לקניידלעך: (פְּרוּמוֹשֶׁן וּסְטְרַייפִּים – קידום וסרטי-דרגות; אֶג-פָּאוּדֶר – אבקת ביצים; בּוּלִי-בִּיף – שימורי בשר, שאצלנו נקראו 'לוֹף'; קַפּ-אוֹף-טִי – כוס התה).



השיר, שאותו ממליצים עורכי ההגדה לזמר בשעת ההמתנה למרק ולכופתאות, הוא 'הורה סחרחורת' שחיבר נתן אלתרמן והלחין יואל ולבה בשנת 1935:



הנה השיר כפי שהושר באותם ימים, בפיו של יוסף גולנד:



ואלה הם טקסטים היתוליים מהם משתקפת שהותם של החיילים על אדמת איטליה:




וכאן עמוד ה'קרדיטים' בסיום ההגדה:



ב. 'המצליף'

'המצליף' היה שמה של חוברת סאטירית, אשר נוצרה ונערכה בידי זאב אשורשהקים (יחד עם רחל ינאית בן-צבי) את הדפוס הקואופרטיבי 'אחדות' ואת ההוצאה לאור 'אחדות'. אשור היה מנהיג פועלים (ארגן את שביתת הפועלים הראשונה בארץ ישראל), בעל המצאות בתחום הדפוס שאף חיבר כמה ספרים בתחום זה. אגב, פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל, הוא נכדו של זאב אשור...

זאב אשור (1956-1882)

חמש חוברות בלבד של 'המצליף' יצאו לאור, בין פורים תר"ף (1920) לבין פורים תרפ"ב (1922), ובהן פרסמו טובי הכותבים את יצירותיהם בעילום שם. הנה טעימה מתוך החוברת אשר יצאה לכבוד פסח תרפ"א (1921). 



בטקסט זה, המבוסס על נוסח הפיוט 'אדיר במלוכה', שמושר בסוף סדר ההגדה, מוזכרים רבים מראשי היישוב. אתם מוזמנים לנסות ולזהותם:




פסח שמח לכל קוראי הבלוג


5 תגובות:

  1. נהדר. מציע לכל הקוראים הנאמנים לעיין בארכיון העיתונות ההיסטורית בעיתונים שיצאו לקראת פסח (ולפעמים גם לא סמוך לפסח). בכל אחד מהם נמצא קטעי הווי המבוססים על ההגדה של פסח , תוך התייחסות לאירועי אותה התקופה.
    בעבודה סמינריונית שעשיתי על עיתונות א"י במאה ה-19 תוך התייחסות לאנטישמיות באירופה מצאתי מספר קטעים.
    "החבצלת" מפרסם ביום 10/2/1883 מאמר בשם "הגדה חדשה" מאת נ.נ (מי זה ?) ובין השאר נכתב שם (נגד כ.י.ח) "אמר רבי שלמה : הרי אני כבן 40 שנה ולא זכיתי להבין למה קראו את עצמם חברים כל ישראל. והיא קוראת בקול שכחו את ארץ אבותיהם ופוצו בכל הארץ והתבוללו בגויים כי זה אשריכם...". ובהמשך "והיא שעמדה לנו בכל ימי נדודינו , שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו , אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והכסף מצילנו מידם (צריך לפתוח את היד ולהראות את הכסף) ..."
    וזו רק טעימה.
    חג שמח

    השבמחק
  2. בפלוגת המודדים שרת גם אבא בנדויד. הוא עסק בהכנת מפות גם בבמלחמת השחרור, ואחר -כך שימש שנים רבות יועץ הלשון של קול ישראל. מתיקוניו אנו הקריינים למדנו הרבה. על תרומתו ופועלו בתחום חקר לשון המקרא ולשון חכמים יעידו הפרסים שזכה בהם.

    השבמחק
  3. איזו לשון ואיזה הומור מקסים בהגדה של פסח של פלוגה ארץ ישראלית למדידה.תענוג לנפש ולרוח. היום לצערי אין דברים כאלה. מי בכלל יודע לכתוב כך בעברית ? הדור הצעיר אינו קורא, אינו מבין ואינו מתעניין. מה חבל!

    השבמחק
  4. אברהם בנימין bin725#gmail.com20 באפריל 2015 בשעה 12:49

    ברשות משפחתנו יומן שכתב סבי ז"ל, יעקב בנימין, שהיה חייל בפלוגת המודדים במלחמת העולם השנייה. הוא נולד בגרמניה וגדל יתום מאביו שנהרג במהלך שירותו הצבאי כחייל גרמני במלה"ע ה-1. לאחר עליית הנאצים לשלטון הוא עלה ארצה ובהמשך התגייס לצבא הבריטי.
    היומן, הכתוב בגרמנית, מונה מעל מאתיים עמודים, רובם בכתב יד, ומשולב בעשרות צילומים ומסמכים מהווי היחידה, אימונים, ופעילות במצרים לוב מצרים ואיטליה, שתויקו בקפדנות (ייקית טיפוסית) ונשארו במצב מעולה.

    ההגדות המופיעות בפוסט תויקו אף הן ביומן, כמו יתר הטפסים - החל מטופס החיול ועד פקודת השחרור.

    היינו מאוד רוצים לתרגם את המסמך הזה, ואשמח מאוד אם מי מקוראי העונ"ש הנכבדים שיכול יהיה לשדך לנו גופי מחקר או ארגונים שעשויים לסייע בפרוייקט המיוחד הזה.

    כתובת המייל שלי מופיעה מעלה (יש להחליף את הסולמית ב@ - מטעמי סינון ספאם). תודה.

    השבמחק
  5. מאמרים מעניינים ומרתקים, מאד נהניתי לקרוא.
    כל הכבוד!
    אגב, פלוגת המודדים שרתה בצבא הוד מלכותו המלך ג'ורג' הששי ולא הוד מלכותה.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.