יום שישי, 16 בספטמבר 2016

גלגולו של ניגון: מי היא הצעירה שהייתה בכנרת?

אבא פניכל, רישום לשירה של רחל 'כנרת' (שירת רחל, הוצאת 'דבר', תשל"ח, עמ' סד)

פנחס שדה, החיים כמשל, שוקן, 2010, עמ' 42








'הייתה צעירה בכנרת' הוא משירי תנועות הנוער הידועים ביותר שהודבקו לימה הקטנה והאהובה שלנו. הוא שוכן בפנתיאון מפואר ורב קומות של שירי כנרת רבים מִסְפוֹר: 'קסם על ים כנרת', 'על שפת ים כנרת', 'שם הרי גולן', 'ואולי', 'יש לי כנרת', 'כנרת כנרת אלייך נמשכת', ועוד ועוד.

איש לא יודע מי כתב את המילים של 'הייתה צעירה' (ששרים במלעיל, כמובן), אבל זה לא ממש חשוב, שהרי המילים, בינינו, די טיפשיות, וגם החריזה לא משהו (גליל / גיל). אבל היה לשיר יופי וקסם מדבק, שמוסבר בהיותו שיר 'מעגלי', שזנבו מתחבר לראשו, ואפשר לחזור עליו כמה פעמים בלי להתבלבל או להשתעמם. ואכן, כך שרנו, וכך שרו אבותינו ואמותינו, עד שאיכשהו כבר לא היה כוח והשיר נפח את נשמתו ונמוג לתוך עצמו.

דוגמאות מוכרות נוספות לשירים מעגליים הן הפזמון החוזר ל'שיר העבודה' ('כחול ים המים') של נתן אלתרמן ונחום נרדי ('שִׁיר, שִׁיר, עֲלֵה נָא / בַּפַּטִּישִׁים נַגֵּן, נַגֵּנָה / בַּמַּחְרֵשׁוֹת רַנֵּנָה / הַשִּׁיר לֹא תַּם, / הוּא רַק מַתְחִיל', וחוזר חלילה), או בשיר העבדים האמריקני 'Pick a Bale of Cotton', שההתגלגל אצלנו ל'בים לבן קבוצת שחורים קוטפת / בשדה כותנה קוטפת כל היום / הו, הו, הו, החמה יוקדת / הו, הו, הו, יוקדת כל היום' (וחוזר חלילה, בשלושה קולות).

וכמובן השירים הילדותיים וה'גסים':
זלמן יש לו מכנסיים / מגיעות עד הברכיים / אם ייפלו המכנסיים  /יראו לו את הז... זלמן יש לו וכו'
קומו, קומו, ילדים / הזקנה בבית חולים / היא נפלה מאוטובוס / ושברה לה את ה... קומו, קומו וכו'
כך אן כך, ה'צעירה' מהכנרת כבר לבטח הזדקנה, וזו הזדמנות לבקרה ולדרוש בשלומה.

אז קודם כל, הנה המילים לדוֹר אשר לא ידע:

שקופית לשירה בציבור (יוצר: משה בנציון; ציור: נורית יובל)

מילים פשוטות, אבל תמיד היו כאלה ששיבשו אותן, בתמימות או בזדון, ושרו: 'התצא העירה לכנרת', או 'כל היום הייתה שרה שיר חדוה רגיל'... 

מטבע הדברים שיר זה לא זכה להקלטות רבות, ובכל זאת מצאתי במרשתת שלושה ביצועים ישנים נושנים שטעמם כיין המשומר לצדיקים.

הביצוע המוקדם ביותר הוא של פיטר הפצ'ר, שהוקלט בגרמניה בשנות השלושים (תודה לטושי):



וכאן ריקה זראי בהקלטה משנת 1955:



והנה מרים אביגל וניסן כהן הב-רון:



ב. מתי הגיע השיר לארץ ישראל? 

כאמור, איש אינו יודע מי כתב את מילות השיר. אך מה באשר ללחן? כפי שנראה בהמשך, מקורו החד-משמעי הוא אוקראיני, ואם כך השאלה המעניינת היא: מתי הגיע השיר לארץ ומתי התחילו לשיר אותו כאן?

המקור המודפס המוקדם ביותר של השיר הארץ-ישראלי, שעליו ידוע לי, הוא ספר תווים בעריכת תלמה גולדפרב, שמכל המקומות בעולם נדפס דווקא בגולת ברוקלין שבניו-יורק בשנת תרפ"ט (1929). הספר נקרא Echoes of Palestine, ובעברית 'הֵדֵי הארץ'.



גם הפולקלוריסט יעקב צדקוני, שעלה לארץ ב-1924, רשם את מילות השיר בפנקסו (הנ"ל, 'מה שרו בארץ בראשית העליה השלישית?', ידע-עם, יז-יח, תשט"ז, עמ' 151). עורכי ידע-עם העירו שם, כי זו פרודיה המבוססת על שיר עם רוסי ושמו У попа была собака (הייתה לכומר כלבלבת). השיר היה שגור מאוד בפי הנוער החלוצי שעלה מרוסיה ו'במסיבות עליזות היו ממשיכים שיר זה עד בלי סוף'. 

אפשר אפוא להניח שלפחות מראשית שנות העשרים של המאה הקודמת שרו בארץ ישראל את 'הייתה צעירה בכנרת'.

ג. חוות העלמות

מה היתה קרקע המציאות שממנה נולד וצמח שיר זה? אין לכך תשובה של ממש, אבל שערי ההשערות לא ננעלו ואציע אפוא אחת משלי.

אחד הסיפורים הידועים של תולדות ההתיישבות החלוצית בעמק הירדן קשור ב'חוות הפועלות' (שכונתה גם 'חוות העלמות' או 'חוות הצעירות'), שייסדה האגרונומית חנה מייזל-שוחט בשנת 1911 בחצר כנרת. חווה זו, שבה הוכשרו נערות צעירות (ביניהן גם המשוררת רחל) לעבודה חקלאית, פעלה כשש וחצי שנים עד שנסגרה באוגוסט 1917. זה היה מיזם פמיניסטי מרהיב, עוד אחד מחידושיהם פורצי הדרך של אנשי ונשות העלייה השנייה, ועל אף הקשיים הרבים בניהול החווה ובחיי היומיום של הפועלות הצעירות, שמה התפרסם בכל היישוב.

צעירות כנרת, 1912. עומדות מימין: חנה ציז'יק, שרה שטורמן, עטרה קרול, שושנה בלובשטיין (אחותה של רחל). שורה מרכזית: ציפורה דרוקר, לאה מרון-כצנלסון, חנה מייזל-שוחט (המנהלת), שרה לייקין, שרה מלכין. שורה תחתונה: רחל רוזנפלד, ציפורה אברמסון, יהודית קרביצקי.

על תולדות החווה כתבה פרופ' מרגלית שילה מאמר מסכם ('חוות-הפועלות בכנרת, 1917-1911, כפתרון לבעיית הפועלת בעלייה השניה', קתדרה, 14, 1980, עמ' 112-81). הנה קטע מתוכו (עמ' 99) ובו נדונה השפעת הקרבה לים כנרת על החיים בחווה:


סיפור חוות העלמות שבה גם את דמיונה של הסופרת שולמית לפיד, שבשנת 2006 פרסמה בהוצאת 'כתר' רומן בשם זה:


האם יהיה זה מופרך לשער, שבשיר 'הייתה צעירה בכנרת' מהדהד זיכרונן של אותן צעירות בבגדי לבן, שגם אם לא שרו כל היום שירי חדוה וגיל, עוררו את דמיונם ואת מעיינות יצירתם של בני התקופה?

צעירה מבערת עשבים שוטים במושבה כנרת, 1912 (מקור: ספריית אוניברסיטת חיפה)

הנה כך תיאר זלמן רובשוב (לימים זלמן שזר, נשיא המדינה השלישי) את החוויה הרוחנית המרעישה שעבר באותו יום קיץ לוהט של חודש אב תרע"א (1911), כשהגיע  לביקור בחוות העלמות וראה לראשונה את רחל. מאמרו הנוגע ללב, 'אורה הזרוע', נדפס בעיתון דבר, ב-30 באפריל 1946, ביום השנה החמש-עשרה למותה של רחל:


ד. ילדה, גברת, ואולי בכלל סבא?

יהיה אשר יהיה הרקע ההיסטורי להולדת השיר, היו לשיר גם נוסחים חלופיים. כך למשל, 'הייתה גברת בכנרת' (שברור כי אינו הנוסח המוקדם אלא ניסיון לשפרו בחריזה מתבקשת של 'גברת-כנרת'), או 'הייתה ילדה בכנרת'.

נוסח ה'ילדה' נרשם ב'חוברת שירים' של בית החנוך בצפון [תל אביב], שנכתבה בתמוז תרצ"ה (1935):


מקור: אוסף מאיר נוי בספריה הלאומית

בעמוד 9, תחת הכותרת 'מַה' (ומתברר כי מילה זו הייתה פעם חלק מן השיר), נכתב כך:


על המצאת נוסח מאוחר – 'היה סבא בכפר סבא'  סיפר נחומי הרציון באתר 'זמרשת':
ביוני 1959, בטיול סיום י"ב לפני הגיוס, ישבו חברי גרעין 'יעל' על שפת הכנרת ושרו, וכמובן ששרו גם 'הייתה צעירה בכנרת'. במהלך השירה, התחיל מישהו מחברי הגרעין: 'היה סבא בכפר סבא'  ומישהו אחר הוסיף: 'אשר בשרון' (גרעין 'יעל' היה מיועד להשלמת קיבוץ ניר אליהו). מיד המשכתי בשורה שנייה: 'כל היום היה שר שיר חדוה ורון' ושוב, מישהו מהחבר'ה, המהם: 'כל היום היה הוא שר', ואז השלמתי את השורה הרביעית: 'שיר אחד הוא רק זכר ש...'.
את מילות השיר, מסרתי לחוקר הזמר העברי והיידי, מאיר נוי, וכך מצוי השיר בארכיון מאיר נוי לזמר עברי בספריה הלאומית. במשך השנים השיר יצא ממסגרת של 'שיר מקומי' והושר במסגרות רחבות יותר.
רמז לשיר 'הייתה צעירה בכנרת' התגלגל לימים גם לשיר 'כנרת אחרת', שחיבר יעקב שרת והלחין משה וילנסקי עבור להקת פיקוד צפון. השיר בוצע לראשונה בתכנית 'שמח בצפון', שעלתה בשנת 1967, עוד לפני מלחמת ששת הימים:



בבית הראשון נכתב כך:

כשהיינו צעירים מאוד מאוד,
טהורים, זכים, תמימים, יפים ועוד, 
אז גם שרנו לך הרבה הרבה שִׁירוֹת
ולשמך קשרנו קשר אגדות.


צעירה יפה הייתה לך בגליל, 
שידעה לשיר רק בחדווה וגיל,

על שפתך אז נער חמד פעם גר 
ותורה למד מפי נביא נסתר.


שני שירים נרמזו כאן, על 'צעירה' ועל 'נער'. הצעירה היפה היא כמובן 'הייתה צעירה בכנרת', ואילו נער החמד הושאל משירם המפורסם של יעקב פיכמן וחנינא קרצ'בסקי, 'אגדה' ('על שפת ים כנרת'), ובו השורות: 'מִי גָּר שָׁם? רַק נַעַר / כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר! / לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא / מִפִּי הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ'.

ה. 'זורם לו הפלג': הגרסה האוקראינית

המציאות הארץ ישראלית לא תאמה תמיד את הדימוי הרומנטי שטיפחו אנשי העליות הראשונות בהשפעת התנ"ך. נהר הירדן, שזרם לכנרת ועל גדותיו התרחשו כמה מאירועי המפתח של העם היהודי הקדמון, לא היה דומה כלל וכלל לדנייפר או לבוג הדרומי, נהרותיה האדירים של אוקראינה שזורמים בשצף-קצף לים השחור. וכאשר נפתלי הרץ אימבר, משורר 'התקווה', כתב על הירדן: 'הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זֹל! יֶהֱמוּ גַּלֶּיךָ / עֲלֵי גְדוֹתֶיךָ שְׁטֹף וְגֹל / חֶלְאַת אַרְצֶךָ', לא יכול היה לשער שמדובר בנחל כמעט ללא גלים, שזורם 'כמי השילוח ההולכים לאט' ולכל היותר יכול להזכיר פלג נחל זעיר מארץ הולדתו.

והנה, דווקא כאן נקשרה הכנרת של 'הייתה צעירה' עם פלגי מים אוקראינים.

כפי שכבר נכתב לעיל, הלחן המקורי של השיר אינו משלנו אלא נובע מהאב הקדמון, שהוא השיר המעגלי ברוסית 'או פאפא בילא סובקה' (לכומר הייתה כלבלבת). מן הרוסית התגלגל השיר לאוצר הזמר העממי האוקראיני וכפי שלמדתי מהמידע שהובא ב'זמרשת' זהו שיר-עם ושמו Тече річка невеличка, שפירושו 'זורם לו הפלג'. 

הנה שש צעירות אוקראיניות נאוות פורטות עלי בנדורה:



כאן זמרת העם האוקראינית-אמריקנית קויטקה סיסיק (Kvitka Cisyk):



ולסיום, זמרת העם האוקראינית דיאנה פטריננקו (ילידת 1930):


ו.  הנוסח ביידיש

שלמה שביט שלח לי את נוסח הגרסה ביידיש כפי שהתפרסמה בספר אונדזער געזאַנג (השיר שלנו), שערכה בינה שטיינברג (בהוצאת י"ל פרץ, 1984, עמ' 94):

שקופית לשירה בציבור (יוצר: שלמה שביט)

ז. בעלי התוספות

כתמיד, עונג הוא לי לפרסם את השלמותיו והוספותיו של אליהו הכהן. הנה מה שכתב לי על ראשיתו של השיר, ובעיקר על הנוסח המקורי 'הייתה צעירה בת כינרת', שעם השנים נדבקו שתי המילים האחרונות זו לזו והאות ת' נשמטה:
זכות הבכורה לתרגום השיר הזה מגיעה לסופר הירושלמי ח"ד שוורץ (לימים שחר). הוא תרגם את השיר המקורי הזה בירושלים כבר בשנת 1916, בעצם ימי מלחמת העולם הראשונה. השיר נדפס בחוברת ב' של 'מזמורים לילדים', שיצאה ביפו בשנת תרע"ז, בהוצאת צמד המורים יש"י אדלר וש,ח בֶּרְכּוּז. 

וזה לשון השיר:

כך שרו בתחילה ילדיהם של אנשי העלייה השנייה. 
לנוסח החדש, המאוחר יותר, של הצעירה בכנרת, אין כמובן קשר לטקסט המקורי, אך גם כאן חלה סטייה מהמקור. הניסוח המקורי של השיר היה 'היתה צעירה בת כינרת', אלא שתוך כדי שירה נבלעה סיומת הת' של המילה 'בת', והב' נצמדה ל'כינרת'... 
כך העידו בפניי אחדים מאנשי העלייה השנייה, וגם הסופר יהודה בורלא שהיה יליד הארץ והכיר את הגרסה המקורית. 
בכתב העת 'תצליל' (בעריכת משה גורלי), ח (1968), עמ' 48-39, נדפסה רשימה של רות רובין על השפעות סלאביות על השיר היהודי העממי. בין היתר מזכירה רובין בעמ' 40 את המקור הרוסי, ואת שלל הגרסאות ביידיש שנכתבו בהשפעתו – על רבי שהייתה לו חתולה, ועל אשת הרבי שהיה לה תיש ועוד, ורק את 'הייתה צעירה בכינרת' היא לא מזכירה... 

ומוסיף גם דן אלמגור:
ובעקבות הכלבלבת של הכומר, שהזכיר צדקוני, שרו בחיפה בשנות השלושים והארבעים למנגינת הצעירה מהכנרת:  
לאבי היה כלב / והוא אהב אותו. / פעם אכל חתיכת בשר (שלוש המלים האחרונות במלעיל) / והוא הרג אותו. / הוא הרג, והוא קבר/  ועל המצבה כתב (חרת / רשם): / ש... לאבי היה כלב... 
אורי סלע, בספרו 'ילדות קלה', כלל (בעמ' 47-46) גם את 'היתה צעירה בכנרת', ו'בא הכלב המטבחה': 
 ושם גם: 'זלמן יש לו מכנסיים' (עמ' 70); ו'טוסו, טוסו ילדים', 'קומו, קומו ילדים', 'טרללה, ילדים / הזקנה בבית חולים' (עמ' 73-72). 

32 תגובות:

  1. תודה. מאלף ומרגש כרגיל. מעניין לראות תרגום עברי למילים האקראיניות של השיר. וכן מעניין אם הנוסח בביצועים האוקראיניים השונים אחיד.

    השבמחק
  2. החריזה המקורית לא היתה גליל/גיל אלא גליל/רגיל.
    זה הנוסח המקורי:
    היתה צעירה בכנרת אשר בגליל
    כל היום היתה שרה שיר אחד רגיל.
    כל היום היתה שרה
    שיר אחד היא רק ידעה.

    השורה הרביעית מעידה על השניה.
    מהר מאד השתבש 'אחד רגיל' והפך ל'חדוה וגיל'.

    השבמחק
  3. יצחק ניבאָרסקי16 בספטמבר 2016 בשעה 10:05

    יש לשיר גם גרסה פולנית שאמי הכירה. אבל אם כבר לשיר, היא היתה שרה אותו ביידיש, בשינוי ניכר:
    בײַ דעם רבין איז געווען אַ קעצעלע,
    האָט ער עס געליבט.
    האָט עס אויסגעלעקט די גאַנצע סמעטענע,
    האָט ער עס דערשטיקט,
    און באַגראָבן גאַנץ אַליין,
    און פֿאַרשריבן אויפֿן שטיין
    אַז:
    בײַ דעם רבין וכו'

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יצחק. הנוסח ביידיש הובא לעיל בסעיף ו.

      מחק
  4. איני זוכר מהו המקור, אבל הנה השיר הכלבי בעברית:
    "כֶּלֶב נֶאֱמָן הָיָה לַכֹּמֶר,
    אוֹתוֹ מְאֹד אָהַב.
    יוֹם אֶחָד כַּלְבֵּנוּ הִתְפָּרֵעַ
    קְצִיצַת בָּשָׂר גָּנַב.
    הַכֹּמֶר חִישׁ אוֹתוֹ חִסֵּל,
    וְעַל מַצַּבְתּוֹ כָּתַב
    שֶ..."

    השבמחק
  5. האם שמתם ליבכם לעובדה מעניינת: בתצורה הקליגרפית, המובאת בראש הכתבה כאן, מופיעה המלה כנרת בתוך מרכאות, והאות ב' שלפניה מנוקדת בשווא. כלומר, היתה צעירה בקבוצת "כנרת", לא בים כנרת. בטקסט שלאחר מכן כבר מנוקד אחרת, וגם המבצעים שרים "בכנרת", ב' פתוחה, כלומר - בים כנרת.

    הטקסט הקליגרפי המובא בראש הכתבה, מעורר בי ניחוחות של חוברות רבות מתקופת הילדות שלי. מסתבר שבתקופה הפרה-מחשבית ההיא, ככה יצרו טקסט וכך הדפיסו אותו. ובכל אופן, הכתב הספציפי הזה זכור לי כמוכר מאוד, בחוברות ובספרים, והייתי שמח לדעת מעט יותר על הכתב, על יוצרו ועל המדפיסים.

    תודה מראש ומלב!

    השבמחק
  6. במרשתת יש הקלטה של פטר הפצ'ר משנות השלושים,.את ההקלטה העלה אבי תדמור

    השבמחק
    תשובות
    1. נהדר. מצאתי והעליתי למעלה. מיהו פטר הפצ'ר? מעולם לא שמעתי עליו...

      מחק
  7. שירים מעגליים היתוליים נצלו את לחנו של הזמר הוינאי הפופולרי בן מאות השנים "Oh du lieber Augustin" ושניים מהם ביידיש שמעתי מפי קרובתי פניה ברקוביץ' ע"ה מותיקי נתניה:
    1. פי---ני דער בייגל בעקער, בייגל בעקער, בייגל בעקער,
    פי---ני דער בייגל בעקער שטייט און פי----
    ני דער בייגל בעקער....
    2. קא---רל דער האלץ האקער, האלץ האקער, האלץ האקער,
    קא---רל דער האלץ האקער זיצט און קא---
    רל דער האלץ האקער...

    השבמחק
  8. אין זה נכון להציג את החריזה בשיר כ"גליל-גיל".
    החריזה אינה מתמצה בהברה האחרונה. היא נמשכת אחורה, אל ההברות הקודמות לאחרונה. ככל שיש יותר התאמות בהברות הקודמות (חריזה או תנועות תואמות) כך משתפר החרוז.
    במקרה שלנו יש להציג: בַּ גָ לִיל
    מול: וָה וָ גִיל.
    זה כבר נשמע הרבה יותר טוב.
    להערכתי, הסיבה ש'חדוה וגיל' תפס כל כך בקלות את מקומו של 'אחד רגיל'(ראו בתגובתי הקודמת) היא איכות החריזה. האנשים אינם מודעים לסיבה אבל נוסח מסויים 'נשמע יותר טוב, יותר טבעי'.
    יש לנו כאן (שתי הברות מהסוף) וָה מול ה-בַּ (אותיות ב' כ' פ' הדגושות נחרזות היטב עם אחיותיהן הרפויות ו 'וו' כאן, כ 'ב' רפויה). בגרסת 'אחד רגיל' ניצב מול ה בַּ - חָד.
    יש לנו כאן גם חריזה פנימית של שתי ההברות הלפני אחרונות: וָה עם וָ, חריזה שאיננה בחָד עם רָ.
    לסיכום, מבחינת האפקט החריזתי, וָה וָ גִיל מכה שוק על ירך את חָד רָ גִיל.

    השבמחק
  9. הינה הגירסה הרוסית של השיר על הכלב של הכומר:
    U popa byla sobaka on jejo liubil
    Ona siela kusok miasa on jejo ubil
    Ubil izakopal
    Ima mogilie napisal
    Shto...
    U papa...

    השבמחק
  10. למה לקרוא לזה אוקראינה? החלוצים לא ראו את עצמם מגעים ממקום זה, זה היה מבחינתם ארץ שנכבשה על ידי הצאר הרוסי והיה בעברו פולין. מה עוד שיהודים לא קשרו שום קשרים עם אוקראינים מלבד מסחר, ומלבד אוקראינים ישבו שם מיעוטים רבים. רק לאחר מלחמת העולם השנייה זה הפך לאוקראינה ויהודים אימצו לעצמם זהות אוקראינית. ברוב הזמן הם היו קוזאקים, מחוללי פוגראמים.

    השבמחק
  11. לגבי הגרסה האוקראינית והיידית, אצלנו בבית שמעתיה משולבים יחד כך:

    У попа была собака
    поп её люьил.
    Она взяла кусок мяса
    поп её убил.
    Убил, убил и закопaл.
    Закопал и написал
    что
    בײַ דעם רבין איז געווען אַ קעצעלע
    האָט ער עס געליבט.
    האָט עס אויסגעלעקט די גאַנצע סמעטענע,
    האָט ער עס דערשטיקט.
    דערשטיקט, דערשטיקט עס אויפן אָרט,
    און אָנגעשריבן וואָרט בײַ וואָרט
    אַז...

    У попа была собака
    поп её люьил.
    Она взяла кусок мяса
    поп её убил.
    Убил, убил и закопaл.
    Закопал и написал
    что

    וחוזר חלילה

    השבמחק
    תשובות
    1. אנא תרגמו את המילים ביידיש לעברית על מנת שגם גויים כמוני יבינו.

      מחק
  12. את האיור על השקופית שיצר משה בן ציון לשיר "היתה צעירה בכנרת" ושקופיות רבות אחרות מתוצרתו איירה נורית יובל.

    השבמחק
  13. תודה! אני תוהה אם המבנה המעגלי של כתוב בעיפרון בקרון החתום של פגיס שואב גם הוא השראה מהשירים המעגליים הללו. הוא הרי משתמש בהומור במקומות האפלים ביותר.

    השבמחק
  14. הקשתי את שם השיר ביו טיוב וקיבלתי ביצועים רבים ומרגשים של השיר. חלקם מזכירים את ביצועי הגבעתרון.
    https://www.youtube.com/watch?v=_E5aak1uwVM
    https://www.youtube.com/watch?v=sT8Dfi4v9A8
    https://www.youtube.com/watch?v=Izx4A10gdCQ
    https://www.youtube.com/watch?v=YXDyrFrLaeg
    https://www.youtube.com/watch?v=75V9PkGCL8k
    https://www.youtube.com/watch?v=yYIAxjS0_dM
    https://www.youtube.com/watch?v=0U9gikzXgWo
    https://www.youtube.com/watch?v=sDGCjInJebE
    https://www.youtube.com/watch?v=NOZv6WkwxlM
    https://www.youtube.com/watch?v=_8KJPF72Q9g
    https://www.youtube.com/watch?v=Q3gDzXn7XlA

    השבמחק
  15. א. תחילת מילותיו המקוריות של השיר 'כינרת' (אלכסנדר פן/מרדכי זעירא) הריהי 'כינרת, כינרת, אליך נמשכת כל נפש מאז...'. הוא זכור לי משנות-ילדותי בטבריה, מפי יוסף שפינדל - שהקליט בלונדון (1934) את התקליט הראשון של שירים עבריים. שיר זה הפך אז והיה ל'המנונה של טבריה' - ומטבע הדברים, בטקס סיום שנת-הלימודים באותה שנה (ואני אז בסוף כיתה ד'), השמיע אותו מעל הבימה דויד בן-קיקי –הנודע בקולו הערב (ושלימים נודעה אחותו, הדסה מור, בפרשת 'גזלתה' ע"י משה דיין מחברו, בן נהלל אף-הוא, דוב ירמיה, ובעקבות זאת אף בספרה 'דרכים לוהטות'). תוך כדי השמעת השיר הופיע לפתע ה'שַׁמָּש' – כך נהגו אז עדיין לכנות את הַשַּׁרָת! – ומסר מעטפת מברק בידי אבא, מנהל ביה"ס, אשר פרץ בבכי משפתח אותה, הרים את ידו וקטע את שירת 'כינרת': 'חיים-נחמן ביאליק נפטר!' (כ"א בתמוז תרצ"ד)...
    ב. מקור השיר 'הייתה צעירה בכינרת' בשיר-עם רוסי, שאני למדתי אותו בילדותי מפי הורי, יוצאי רוסיה – ולמיטב זכרוני התחיל כך: 'אוּ "פָּפָּה" בִּילָא סַבָּאקָה, אוֹן אִיּוֹ לְיוּבִּיל...' = 'ל"אבא" [כינויו של הכומר הכפרי] הייתה כלבה, הוא אהב אותה!' (את המשך הנוסח הרוסי המקורי אפשר ללמוד, ללא-ספק, מפיו של אלי סט!). מסתבר, כי מכאן אף אותה גרסה ביידיש: 'ביי מיין רבין איז געווען א קעצעלע'... ('ל"רבי" שלי היה חתול')...

    בשנותיו הראשונות של הפלמ"ח, בתחרות בין פלוגותיו על ה'פִּזְמוֹר' (להיט) המנצח, שרנו אותו כולנו כך, באתערותא דשמיא: לסבא הייתה כלבה, הוא אהב אותה,
    פעם היא גנבה חַתְ'כַת-בשר, הוא הרג אותה.
    הוא הרג וקבר, על הקבר הוא כתב - שֶׁ...
    לסבא הייתה כלבה' [dc = וחוזר חלילה!]...
    ומה פלא, אם במקביל צמחה לו אף גרסה גלילית - אשר השמועה אמרה, כי המדובר ב[מי אם לא?]'רחל המשוררת':
    הייתה צעירה [שתיהן במלעיל] ב[בְּ/בַּ]כינרת, אשר בגליל,
    כל היום הייתה שָׁרָה [במלרע – בינוני, ולא עבר!] - שיר אחד, רגיל.
    כל היום הייתה שרה [כנ"ל!], שיר אחד היא רק ידעה - שֶׁ...!!!
    הייתה צעירה [dc = וחוזר חלילה!]...

    השבמחק
  16. בקן 'השומר העיר' היינו שרים שני שירים שונים, והנה בא הבלוג ומקשר ביניהם. האחד - היתה צ-עי-רה בכנרת... כמסופר כאן. שיר אחר, במנגינה אחרת, רצה למעשה לצחוק על ה'ייקים' ולחקות את סגנון דיבורם, בדומה לשיר על "כפר זולד יהיה קפוץ גדול מחר" (אז קראו לזה "צחוקים" ולא גזענות)... השיר השני היה כך (כל שיבושי הלשון נועדו לתת גושפנקא ייקית):
    כלב למטבח בא,
    וגנב שם דג.
    טבח לקח סכינה,
    ואותו הרג.
    כלבים רבים יש באו,
    ואותו קברו,
    לו מצבה הקימו,
    עליה הם כתבו:
    שכלב למטבח בא... וחוזר חלילה.
    נדמה לי שנוסח זה לא הוזכר כאן.

    השבמחק
    תשובות
    1. עלי כהן- בעברו הרחוק-ירושלמי17 בספטמבר 2016 בשעה 2:01

      מאחר ואיני יודע באיזה קן של השוה"צ ("השמוץ") היה אבי הנה הגירסה הדומה עד מאד אבל בכל זאת לא לגמרי של העיוות והחיקוי של "עברית-ייקית" לשיר הזה. הנה הוא בגירסה הירושלמית:
      כלף במטפחת
      וגנף שם טאג
      לקח טפח סכינה ואותו חרג
      קלפים רפים אס פאו
      וקפר לו כרו
      ומצפה הקימו
      ועליה קטפו...
      קלף במטפחת .....(וחוזר חלילה)

      מחק
    2. שרנו את השיר המעגלי על הכלב המסכן, בשתי גירסאות שונות ועם מנגינות שונות (אף לא אחת קרובה ל- היתה צעירה בת כינרת [ככה שרנו בתנועה]), גם בנוער העובד מאוחד בגבעתיים, ואחר-כך בפעולות השוה"צ בעין-שמר. הגירסא הראשונה היתה די מבולבלת ולא הצלחתי לקלוט אותה, משהו בסגנון "כב-רבא למטבח נכנס וגנב שם דג \ תפס אותו מסתב-רב-ריבי-ריבי-רים ובידו היכה \ כלבים רבים מסתב-רב-רו \ קב-רבא לו חפרו \ ומצבה ברה-ברה-ברה \ עליה כתבו ש..." (ולא הייתי על כלום אז!). הנוסח השני של הקיבוצניקים היה מובן יותר ועם המילים הר"מ: "אל המטבח בא כלב \ ביצה משם גנב \ תפסה המבשלת \ הכתה אותו בכף \ וכל הכלבים באו \ וקבר לו כרו \ ומצבה הקימו \ עליה הם כתבו ש..." וזאת למנגינה של איזה וואלס. ההיגוי עבר חופשי ממרלע למעייל ובחזרה, רק שיתאים לקצב.

      מחק
  17. על כך שהשיר הושר בפיות אנשי העליה השנייה לית מאן דפליג, ומה שמחזק טענה זו היא העובדה שהשיר מצוי בחוברת משירי העליה השנייה שליקט וערך שמואל שפירא מעין חרוד, שכלל בחוברת את השירים המרכזיים. החוברת יצאה לאור בהוצאת המרכז לתרבות בשנת תש"ח (מס' 27) בעמ' 27. לשמואל שפירא, שבעצמו עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השניה(בשנת 1912) ושהה למעלה משנתיים בכנרת, היה אוסף של שירים שעיקרו היו השירים ששרו בני העליה השנייה, שאותם אסף בשקדנות. עם פטירתו נעלם האוסף. שמואל שפירא גם ידע לספר על כל אחד מהשירים הללו, ואולי התשובה לשאלתך היתה בפיו. שמואל שפירא גם הקים והדריך את מקהלת הפועלים הראשונה ששרה בכנרת וכפי שמסתבר הייתה זו מקהלת הפועלים הראשונה בארץ.

    השבמחק
  18. על פי לשון השיר, יש להניח שהמילים העבריות חוברו במחצית השניה של שנות העשרים של המאה העשרים, ולא לפני כן. השיר משקף את המעבר שחל בשירים לאחר עלייתו ארצה של ביאליק (1924), מהגייה מלעילית (אשכנזית) להגייה מלרעית (ספרדית).
    השיר מחולק לשתיים, לפי ההטעמה. החצי הראשון הוא ברובו מלעילי, על פי ההטעמה הישנה (ההברה שלפני האחרונה):
    הָיְתָה צְעִירָה בַּכִּנֶּרֶת
    אֲשֶׁר בַּגָּלִיל
    כָּל הַיּוֹם הָיְתָה שָׁרָה
    והחצי השני הוא ברובו מלרעי, על פי ההטעמה החדשה (ההברה האחרונה):
    שִׁיר חֶדְוָה וָגִיל
    כָּל הַיּוֹם הָיְתָה שָׁרָה
    שִׁיר אֶחָד הִיא רַק יָדְעָה

    אפשר לציין כקוריוז, שהמעבר בין ההטעמות לא היה מדויק לגמרי. למילה שרה יש בעברית שתי הטעמות שונות על פי הזמן: בעבר אומרים *ש*רה (במלעיל), ובהווה אומרים ש*רה* (במלרע).
    כאשר נאמר בשיר "היתה שרה" - ההטעמה של המילה שרה חייבת להיות מלרעית, משום שאחרי הפועל "היה" או "היתה" חייב לבוא פועל בהווה. לכן ההטעמה המלעילית שיש בשיר בשורה השלישית (*הי*תה *ש*רה) היא טעות - זה כמו לומר "היתה ישבה".

    השבמחק
  19. У попа была собака, он её любил,
    Она съела кусок мяса, он её убил,
    В землю закопал,
    Надпись написал: "У попа была собака, он её любил, Она съела кусок мяса, он её убил, В землю закопал, Надпись написал:

    Father John Doe had a dog pet,
    He loved it until
    Dog had stole and ate a cutlet
    Then Doe made a kill
    Buried naughty stuff
    'N graved an epitaph:

    Father John Doe had a dog pet,
    He loved it until
    Dog had stole and ate a cutlet
    Then Doe made a kill...

    השבמחק
  20. תמי וולף-מונזון17 בספטמבר 2016 בשעה 22:36

    טור מקסים!
    קראתי בהנאה מרובה!

    השבמחק
  21. לפי הדמיון במצלול בין השיר האוקראיני על כלבו של הכומר לבין "הייתה צעירה", ברור למדי שלא רק הלחן הועתק, אלא גם חלק מהמילים (למשל любил - "ליוביל" בגרסה האוקראינית, מול "בגליל" בגרסה העברית - ובדיוק באותו מקום בשיר).
    ואשר לכלב שהתגנב אל המטבח - בנוסף לגרסה האוקראינית/רוסית קיימת גרסה-אחות (ואולי גרסת-אם) בגרמנית, מה שמסביר את זכרונותיהם של בוגרי "השומר הצעיר" לפיהם הושר השיר בלעג במבטא "יקי". השיר הגרמני, שמקורו כנראה בשיר-סטודנטים מן המאה השמונה-עשרה, מושר מזה עשרות שנים בגני-ילדים בגרמניה, וזה נוסחו:
    Ein Hund kam in die Küche
    Und stahl dem Koch ein Ei
    Da nahm der Koch den Löffel
    Und schlug den Hund entzwei
    Da kamen alle Hunde
    Und gruben ihm ein Grab
    Und setzten ihm einen Grabstein
    worauf geschrieben stand
    Ein Hund kam in die Küche
    (כלב בא אל המטבח
    גנב ביצה מן הטבח
    הטבח אז כף לקח
    ואת הכלב לשניים חתך
    אז באו הכלבים כולם
    וקבר לו כרו
    ומצבה הקימו
    עליה הם כתבו
    שכלב בא אל המטבח...
    הגרסה הגרמנית של השיר, בתרגום לאנגלית, התגלגלה למחזהו המפורסם של סמואל בקט, " מחכים לגודו", ואני זוכר היטב את אבי ז"ל, שמעון לב ארי, שר את השיר, בפתיחת המערכה השנייה של המחזה, כששיחק בתפקיד ולדימיר (דידי). בתרגום לעברית (זה הזכור לי נעשה על-ידי עדנה שביט) הובא השיר בדיוק בגרסה שציטט דן אלמגור מתוך הספר "ילדות קלה"("בא הכלב המטבחה" וגו').


    השבמחק
  22. גירסה נוספת, שונה במקצת מזו שמביא דן לב-ארי לכלב הבא אל המטבח הייתה מקובלת בילדותי בגבת:
    אל המטבח בא כלב
    ביצה משם גנב
    ראתהו המבשלת (בקיבוץ לא הכירו "טבחת")
    קץ שמה לחייו
    אז באו כל הכלבים (כלבים במלעיל)
    וקבר לו כרו
    ומצבה הקימו
    עליה הם כתבו
    ש - וחוזר חלילה.
    נראה לי כי הגירסה הזאת מתנגנת ביתר קלות

    השבמחק
  23. דוד יקר, החזרת אותי בטור שלך ימי הילדות ולשירים שהיינו שירים בלי סוף (גם בקיבוץ הדתי). מרתק.
    אצלנו שרו נוסח די מדויק של הצעירה בכנרת אבל השיר על הכלב עבר שיבוש רציני וכך שרו באדיקות מרבית אצלנו: "כשסתברי-ברה מטבח ברחה ותפסה שם דג, תפס אותה מסתברי-ברי ברי ברי ובריבתו אמר: ימים רבים מסתברי בחור קבר לו חפור ומצבה ברה-ברה-ברה ועליו כתוב ש..." הכלב הפך לאיזו אישה ...שגיאות העברית חגגו... והעיקר שהיו כאן הרבה מילים בשפה שאיש לא יודע את מובנה, מן ג'יבריש מקודש.
    איזה להיט זה היה...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.