יום שישי, 3 במרץ 2017

גלגולו של ניגון: חידת הלחן של 'טנגו תורנות'

טנגו (מקור: Freepik)

א. השיר

מי זוכר את 'טנגו תורנות' המקסים? כנראה רק אלה שהסתובבו כאן בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, ובמיוחד מי ששירת אז בצה"ל. השיר נכתב על ידי יוסי גמזו (יליד 1938) ובוצע בשנת 1966 – בדיוק לפני חמישים שנה – על ידי להקת פיקוד מרכז, בתכניתה החמש-עשרה במרכז העניינים.

מקור: אוסף רפי בינדר

השיר יצא לאור כשנה לפני מלחמת ששת הימים וזכה להצלחה ניכרת, אך שירי המלחמה והניצחון המפואר דחקו אותו אל מחוץ לזיכרון הקולקטיבי. בקיץ 1968, שנתיים לאחר שביצעה את השיר המינורי הזה, שרה להקת פיקוד מרכז את השיר הבלתי נשכח 'גבעת התחמושת' (יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום), שהפך מיד לשיר שכל אדם ברחבי הארץ הכיר וזמזם. לחיזורים המגושמים של 'מוטקה' ('ממונה על כל הרשת'!) ו'רות', או של הסמל התורן והמד"סית, הנַשָּׁק והחובשת, לא היה שום סיכוי מול 'בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים', וגבורתם של 'דודיק המ"פ' ושל איתן, 'שלא היסס לרגע'.

צילום: אפרים ארדה (שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן צבי, תשס"ז, עמ' 139)

ואכן אין זה שיר על כיבוש צבאי, על פצועים, חללים וצל"שים, אלא סתם שיר של יום חולין. שיר חיזור משעשע בין חיילים לחיילות שנשארו בתורנות בבסיסם, עם רמזים מיניים כמעט מפורשים. כמובן שהיום זה לא היה עובר שום מבחן של 'תקינוּת פוליטית', אך למזלנו זה נכתב מזמן.

הנה הביצוע המקורי של להקת פיקוד מרכז, משובץ בתמונות הלהקה מאותם ימים.



וכאן עיבוד נהדר (בלי מילים) של נגן האקורדיון עוזי רוזנבלט:



ב. המילים 

הפזמונאי יוסי גמזו (מקור: ויקיפדיה)

ואלה הן המילים כפי שנדפסו לראשונה בעיתון 'מעריב לנוער', באוקטובר 1966. הנוסח איננו מלא והושמטו ממנו שני בתים:

מעריב לנוער, 11 באוקטובר 1966 (מתוך מחברות מאיר נוי, 4, עמ' 59; הספרייה הלאומית)

בספר חיילים יצאו לדרך: 101 שירי להקות צבאיות (משרד הבטחון וקול ישראל, תל אביב תשמ"ג), שבו ליקטו העורכים דודו ברק, דליה הלר ואמנון שילוני שירים אהובים של הלהקות הצבאיות, הובא גם הנוסח המלא של השיר. המנגינה יוחסה שם, בטעות, למלחין אריה לבנון, שאכן כתב ועיבד לא מעט לחנים ללהקות צבאיות, אך את השיר הזה הוא לא הלחין.

חיילים יצאו לדרך, עמ' 140-139

ג. פירוש הרד"א

השיר מנציח, מבלי משים, פרקי הווי ויומיום שכבר חלפו ואינם. כך למשל, בשתי השורות 'אבל עד אז בין "לטקיסים" ו"רוקנרולים" / נרביץ פה טנגו טוב כזה שאוהבים', תיעד גמזו נקודת מפנה חשובה בתולדות הריקודים הסלוניים בישראל.

לצד ריקודי ה'הורה' החלוציים, ששטפו את הארץ משנות השלושים ואילך, זכו גם ריקודי הטנגו הלטיניים לפופולריות רבה, כמובן בעיקר בערים הגדולות ובחוגים 'בורגניים'. אבל למן שנות השישים הלכו ונעלמו ריקודים אלה, ופינו את מקומם למקצבי ריקוד חדשים ומעודכנים יותר: 'לֶטְקיס' – שבשנת 1965 הגיע מפינלנד וזכה לביצוע עברי של גילה אַדָּרִי (הקדשתי לזה בשעתו מאמר מיוחד 'גלגולו של ריקוד: הפינגווין והחרדים') – שגם הוא נעלם לאחר זמן קצר; ובעיקר, מקצב ה'רוֹק אנד רוֹל', שלא תש כוחו ונמצא איתנו עד היום.

גם ההווי הצבאי שתואר בשיר, שביסודו של דבר הוא תמים למדי, הלך כבר לאיבוד. לטוב ולמוטב, כבר לא מחזרים ככה... 'צריף השק"ם' נעלם מזמן, והיום בוודאי שלא היו מוכרים בו 'בקבוקים של עסיס'. אין יותר 'טרנזיסטור קטן', שמגיש את הטנגו, וגם אין עוד נַשָּקִים שייתנו נשיקות כי זה מקצועם, או מָדָ"סִיוֹת (מדריכות ספורט, למי שלא ליודע), שרוצות לקחת את עצמן ב'ידיים גבריות'. היום הרי קוראים לזה, ובצדק, 'הטרדה מינית'.

'תורנות בבסיס' ו'סמל תורן' יהיו כנראה לנצח בצבא, וגם 'רוּת עֲבוֹר' יישאר לעד בנוהל הדיבור הצה"לי ברשת, אבל ספק אם נותרו עוד קַשָּרִים ששמם הוא 'מוטקה' או 'רות'... אגב, את קטעי הסולו בשיר, כמו 'אבל כיום את כבר צמודה אל המציאות', 'זה מקצועי, אני נשק', וכמובן 'אני קשר וממונה על כל הרשת, ושמי הוא מוטקה, מה הוא שמך?' שר מוטקה אמיתי – מוטי גלעדי...

ומה הם 'בקבוקים של עסיס'? אלה היו המשקאות הממותקים של חברת 'עסיס', שבאו במבחר מרהיב של טעמים: תפוזים, אשכוליות, לימון, מנדרינות, אננס וכמובן פטל. הרכז המבחיל הזה נמכר בבקבוקי זכוכית, ובפרסומות הוצג כנקטר האלים. גם כאן הצליח יוסי גמזו מבלי משים לשמר פיסת היסטוריה. באותה שנה שבה נכתב השיר, 1966, הגיעו לישראל בקבוקי הזכוכית הראשונים של 'קוקה קולה'. המאבק לא היה שקול והוכרע מיד. בקבוקי העסיס המופלאים נעלמו מהמדפים ואת מקומם תפסו, בלי סנטימנטים מיותרים, בקבוקי הקולה, שהתחרו בבקבוקי 'טמפו' שאיכשהו החזיקו מעמד.

בקבוקים של עסיס, 1964 (מקור: ויקיפדיה)
דבר, 18 בספטמבר 1966
הטרנזיסטור הקטן שהשתמר אצלי באוסף (צילום: דוד אסף)

עוד פרט טריוויה שקשור להצלחתו של 'טנגו תורנות': הכוריאוגרף אבי פרץ יצר בשנת 1984 ריקוד זוגות לצלילי שיר זה.

ד. חידת הלחן 

הלחן – כך כתוב בכל מקום – הוא 'עממי' (למעט בספר 'חיילים יצאו לדרך', שצוטט לעיל, ובו נרשם בטעות שמו של המלחין אריה לבנון), והעיבוד המוסיקלי הוא של המלחין יעקב הולנדר (2014-1928), שבשנות השישים הרבה לעבוד עם להקות צבאיות.

מהו אפוא מקורו העממי של הלחן העממי?

נפתלי ורדי, ששאלה זו הטרידה אותו, טרח והאזין – כעדותו – למאות 'טנגוֹאִים' בניסיון לפצח את התעלומה, אך כשל.

ובכל זאת, הדבר הכי קרוב שהצליח למצוא הוא השיר הרוסי הזה, שהוקלט ב-1972 והיה ללהיט ענק. זהו 'השיר של הקרוקודיל גֶנָה' (Крокодил Гена), שהולחן ב-1969 על ידי ולדימיר שאינסקי (יליד 1925) עבור סדרת אנימציה בטלוויזיה הרוסית שנקרא 'צ'בורשקה'

הנער החמוד ששר הוא סרגי פָּרָמונוב (1998-1961), שהיה הסולן-הכוכב של מקהלת הילדים הגדולה (של הרדיו והטלוויזיה הסובייטית) ומת בגיל 36.



לצערי, זה כמעט זה, אבל זה לא זה. זה גם לא יכול להיות זה, משום שהמנגינה הרוסית חוברה ב-1969, בעוד 'טנגו תורנות' שלנו הושר כבר ב-1966...

ואם אנחנו כבר בשיר הרוסי, שולמית פרנקל הפנתה את תשומת לבי לגרסה העברית של השיר, שנקראת 'יום הולדת', והיא פרי עטה של מיכל חזון ועיבודה המוזיקלי של נורית הירש. אין בשיר העברי שום קרוקודיל, אבל יש בו גרמושקה...



האם מישהו מהקוראים יכול להוסיף או לגרוע ולפצח סוף סוף את תעלומת מקור הלחן של 'טנגו תורנות'?


בעלי התוספות

ד"ר מור אלטשולר ביקשה להוסיף עוד מימד נוסטלגי לשיר:
בשורה 'זה כבר לא קשר. אז מה זה? פלונטר. טוב, טעות שלי, חזור', הכוונה היא למרכזיות עם פְּלָאגִים, שהמרכזניות (אכן, כמעט תמיד מדובר היה בחיילות) היו מתבלבלות לפעמים ומכניסות את הפלאג לשקע הלא נכון, וכך מקשרות אנשים שלא התכוונו לדבר זה עם זה. בשעות העומס, היו נוצרות פקעות של חוטים, פלונטר, שהיה 'מפיל' את המרכזייה. אני מתארת לעצמי בצה"ל כבר אין יותר מרכזיות עם פלאגים, כמו זו שבתמונה...

כבר ארבע שנים שמלכה עמיר מנדלבאום מנויה על בלוג עונג שבת, ואני בכלל לא ידעתי שזוהי 'מלכה' מלהקת פיקוד מרכז. בעקבות רשימה זו כתבה לי מלכה בהתרגשות:
איזו הפתעה נעימה הייתה לי לראות את עצמי מככבת בתמונות של להקת פיקוד מרכז באותם ימים. 'טנגו תורנות' היה השיר היחידי שבו היו לי הכי הרבה 'סולואים'. אני זו ששרה עם מוטי גלעדי... לצערי אין לי שום מידע הקשור למנגינה, מלבד שזה היה שיר קליל ונעים לשמיעה שוב ושוב, וההעמדה התנועתית שלו הייתה מוצלחת. זכור לי שהטלוויזיה ההולנדית באה לצלם את התוכנית שלנו, אין לי מושג על מה ולמה  להקת הנחל הייתה הרבה יותר מפורסמת מאתנו. התכנסנו לשם כך בבית החייל, שרק נפתח אז, בילינו אתם יום ארוך אך מעולם לא ראינו את מה שהוסרט. זה בטח נמצא באיזה ארכיון בהולנד...  
במחשבה שנייה, אני דווקא מתעסקת בשיר עממי במסגרת עבודתי מזה שלושים שנה עם זקנים (אני מרפאה רב-תחומית באומנויות). שירה ככלי טיפולי לאנשים סיעודיים, תשושי נפש ועצמאיים, הוא אחד הדברים שפיתחתי כזמרת. כהיסטוריונית חובבת, צללתי אתם אחורה בזמן לשירים שהם זוכרים מבית אבא. בידי אוצר של שירים עממים בכל מיני שפות שתרגמתי לעברית בחרוזים. ודווקא במנגינה העממית של 'טנגו תורנות' לא נתקלתי מעולם...


11 תגובות:

  1. השיר החינני הזה מציג גם תופעות בעברית הישראלית המדוברת שבדומה לתורנות בבסיס והסמל-תורן אף הם לא חלפו עד היום.
    1. "את צריכה" נשמע אַצְכָה. כך היא נטיית צריך בעברית מדוברת, אז והיום: צְכָה, צְכִים, צְכוֹת.
    2. "מה'תה חושב", "אנ' לא חושב" - הגייה חטופה המקבלת את ביטויה גם בכתיב באמצעות הגרש. למיטב ידיעתי השימוש בגרש לעניין הזה היה חידושו של עמוס קינן בטורו "עוזי ושות'". אם יש למישהו ידיעה אחרת בעניין זה אשמח לקבל.
    ולצד אלו ושאר מאפיינים לשוניים של לשון חיה ותוססת יש בשיר גם שיבוץ של פסוק ידוע בתהילים - "ולא ינום [סמל תורן] ולא יישן".
    מלא חן!

    השבמחק
  2. תודה לרד"א על פירושך. אפעל למציאת המקור בקרב כמה מהשמות שנזכרו בדבריך.
    בינתיים חושב שהחמרת עם השיר ויוצרו בביטויים "הטרדה" ו"מחוץ לתקינות הפוליטית". השיר חביב ותמים (כפי שבעצמך הזכרת) אין בו ניצול מרות והרמיזות המיניות נעשו בחביבות. כפל מובנים מופיע מאוחר ועד לימינו גם בשירים של מאיר אריאל, יורם טהרלב ועוד רבים.
    יישר כוח על הטיפול בשיר. כשיהיה לי מידע אדווח מיידית.

    השבמחק
  3. היום לא, אבל בעוד 15 שנה השם "רות" שוב יהיה נפוץ בין חיילות. באורח פלא, "רות", "נעמי" ועוד כמה להיטי-בנות תנ"כיים ישנים (לצד יעל ותמר הנצחיות שלא נס ליחן מאז קום המדינה) חזרו לאופנה וגני-הילדים, גם החילוניים, מלאים בהן. בקרוב חצטרפו "יוכבד", "שפרה" וכיו"ב?

    השבמחק
  4. גם ערפה וחולדה? מחלון וכליון? זרח ומתושלח? אפילו אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרן יצאו מן האופנה אצל החילוניים. מצד שני שחקן הקולנוע השחור מהרשלה עלי, שזכה בפרס האוסקר לפני שבוע, נושא בגאווה שם פרטי שאינו אלא קיצור של 'מהר שלל חש בז'.

    השבמחק
  5. אפרופו "מן המקורות": בקרידיטים לשיר "אם בלשונות" של אברהם טל מופיע הטקסט (בשירונט למשל) "מן המקורות". בדיקה קצרה מגלה שכן הטקסט הוא מהמקורות, אבל לא בדיוק המקורות היהודיים. מקור הטקסט בברית החדשה, אגרות פאולוס אל הקורינטיים, ספר ראשון, פרק 13. מישהו מצא לנכון "להסוות" את מקורותיו הנוצרים של השיר.

    השבמחק
  6. באשר לשיר הרוסי, שמו צ'בורשקה, ולא צ'וברשקה!...

    השבמחק
  7. הכי נחמד והכי "עתיק" בעברית המדוברת היום הוא בעיני הביטוי "א-נוּ נראה" שנמצא במילים של השיר הזה. ב"מעריב לנוער" לעיל נכתב: "(אנו נראה)", כלומר אנחנו נראה... בגרסה המובאת מ"חיילים יצאו לדרך" כתוב: "אה, נו נראה". אבל הביטוי שהיה שגור אז, ומקורו ודאי ברוסית הוא "אַ-נוּ". אורי זוהר באחד הקטעים מהתכנית העתיקה "היה היו זמנים" אמר שם כך, ובוודאי עוד קומיקאים לרוב. בעברית נותר עד היום "נוּ" הרוסי, נדמה לי שהוא אכן רוסי שהתגלגל ליידיש. (שלא לדבר על נוּ, נוּ, נוּ, באצבע מַתרָה ובלעדיה, שנותר גם הוא). אבל אין אומרים יותר "אַ-נוּ".

    השבמחק
  8. החזור כנראה מתכתב עם ה"רות עבור" "חזור שנית" או "אמור שנית" היא הוראה בנדב"ר (נוהל דיבור ברדיו) לצד השני לחזור על דבריו שלא נשמעו היטב.
    לגבי הלחן ההימור שלי שהשיר הרוסי והלחן הזה חולקים "אב משותף" שממנו המלחין קיבל השראה.
    לחנים רוסיים היו נגישים יותר למלחינים שהגיעו ממזרח אירופה.
    על אף זאת העיבוד של עוזי רוזנבלט מדגיש אלמנטים דרום אמריקאים - ארגנטיניים בלחן, האופיינים לשירי טנגו של שנות השלושים. האם זה אומר שהמלחין הושפע משיר טנגו עלום שם? לאור הכישלון בזיהוי והמרחק הפיזי והתרבותי מדרום אמריקה בארץ בשנות השישים קשה לי לשער שזה המקור.

    השבמחק
  9. אפרופו 'קרוקודיל גנה' בעברית:
    נוסף ל'יום הולדת' של מיכל חזון, ידועים לי חמישה תרגומים נוספים של השיר לעברית.
    בנוסף, מושרים במנגינה זו עוד שני שירים שאינם תרגום.

    השבמחק
  10. המלחין של השיר הרוסי הוא יהודי ובעל אזרחות ישראלית. בקישור הבא הוא מנגן ושר את השיר בערוץ 9 הישראלי, החל מ-4:12
    https://www.youtube.com/watch?v=3kaS7KetII8

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.