גלגולו של ניגון: חידת הלחן של 'טנגו תורנות'

טנגו (מקור: Freepik)

א. השיר

מי זוכר את 'טנגו תורנות' המקסים? כנראה רק אלה שהסתובבו כאן בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת, ובמיוחד מי ששירת אז בצה"ל. השיר נכתב על ידי יוסי גמזו (יליד 1938) ובוצע בשנת 1966 – בדיוק לפני חמישים שנה – על ידי להקת פיקוד מרכז, בתכניתה החמש-עשרה במרכז העניינים.

מקור: אוסף רפי בינדר

השיר יצא לאור כשנה לפני מלחמת ששת הימים וזכה להצלחה ניכרת, אך שירי המלחמה והניצחון המפואר דחקו אותו אל מחוץ לזיכרון הקולקטיבי. בקיץ 1968, שנתיים לאחר שביצעה את השיר המינורי הזה, שרה להקת פיקוד מרכז את השיר הבלתי נשכח 'גבעת התחמושת' (יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום), שהפך מיד לשיר שכל אדם ברחבי הארץ הכיר וזמזם. לחיזורים המגושמים של 'מוטקה' ('ממונה על כל הרשת'!) ו'רות', או של הסמל התורן והמד"סית, הנַשָּׁק והחובשת, לא היה שום סיכוי מול 'בונקרים מבוצרים ומרגמות מאה עשרים', וגבורתם של 'דודיק המ"פ' ושל איתן, 'שלא היסס לרגע'.

צילום: אפרים ארדה (שמואליק טסלר, שירים במדים: סיפורן של הלהקות הצבאיות, יד יצחק בן צבי, תשס"ז, עמ' 139)

ואכן אין זה שיר על כיבוש צבאי, על פצועים, חללים וצל"שים, אלא סתם שיר של יום חולין. שיר חיזור משעשע בין חיילים לחיילות שנשארו בתורנות בבסיסם, עם רמזים מיניים כמעט מפורשים. כמובן שהיום זה לא היה עובר שום מבחן של 'תקינוּת פוליטית', אך למזלנו זה נכתב מזמן.

הנה הביצוע המקורי של להקת פיקוד מרכז, משובץ בתמונות הלהקה מאותם ימים.



וכאן עיבוד נהדר (בלי מילים) של נגן האקורדיון עוזי רוזנבלט:



ב. המילים 

הפזמונאי יוסי גמזו (מקור: ויקיפדיה)

ואלה הן המילים כפי שנדפסו לראשונה בעיתון 'מעריב לנוער', באוקטובר 1966. הנוסח איננו מלא והושמטו ממנו שני בתים:

מעריב לנוער, 11 באוקטובר 1966 (מתוך מחברות מאיר נוי, 4, עמ' 59; הספרייה הלאומית)

בספר חיילים יצאו לדרך: 101 שירי להקות צבאיות (משרד הבטחון וקול ישראל, תל אביב תשמ"ג), שבו ליקטו העורכים דודו ברק, דליה הלר ואמנון שילוני שירים אהובים של הלהקות הצבאיות, הובא גם הנוסח המלא של השיר. המנגינה יוחסה שם, בטעות, למלחין אריה לבנון, שאכן כתב ועיבד לא מעט לחנים ללהקות צבאיות, אך את השיר הזה הוא לא הלחין.

חיילים יצאו לדרך, עמ' 140-139

ג. פירוש הרד"א

השיר מנציח, מבלי משים, פרקי הווי ויומיום שכבר חלפו ואינם. כך למשל, בשתי השורות 'אבל עד אז בין "לטקיסים" ו"רוקנרולים" / נרביץ פה טנגו טוב כזה שאוהבים', תיעד גמזו נקודת מפנה חשובה בתולדות הריקודים הסלוניים בישראל.

לצד ריקודי ה'הורה' החלוציים, ששטפו את הארץ משנות השלושים ואילך, זכו גם ריקודי הטנגו הלטיניים לפופולריות רבה, כמובן בעיקר בערים הגדולות ובחוגים 'בורגניים'. אבל למן שנות השישים הלכו ונעלמו ריקודים אלה, ופינו את מקומם למקצבי ריקוד חדשים ומעודכנים יותר: 'לֶטְקיס' – שבשנת 1965 הגיע מפינלנד וזכה לביצוע עברי של גילה אַדָּרִי (הקדשתי לזה בשעתו מאמר מיוחד 'גלגולו של ריקוד: הפינגווין והחרדים') – שגם הוא נעלם לאחר זמן קצר; ובעיקר, מקצב ה'רוֹק אנד רוֹל', שלא תש כוחו ונמצא איתנו עד היום.

גם ההווי הצבאי שתואר בשיר, שביסודו של דבר הוא תמים למדי, הלך כבר לאיבוד. לטוב ולמוטב, כבר לא מחזרים ככה... 'צריף השק"ם' נעלם מזמן, והיום בוודאי שלא היו מוכרים בו 'בקבוקים של עסיס'. אין יותר 'טרנזיסטור קטן', שמגיש את הטנגו, וגם אין עוד נַשָּקִים שייתנו נשיקות כי זה מקצועם, או מָדָ"סִיוֹת (מדריכות ספורט, למי שלא ליודע), שרוצות לקחת את עצמן ב'ידיים גבריות'. היום הרי קוראים לזה, ובצדק, 'הטרדה מינית'.

'תורנות בבסיס' ו'סמל תורן' יהיו כנראה לנצח בצבא, וגם 'רוּת עֲבוֹר' יישאר לעד בנוהל הדיבור הצה"לי ברשת, אבל ספק אם נותרו עוד קַשָּרִים ששמם הוא 'מוטקה' או 'רות'... אגב, את קטעי הסולו בשיר, כמו 'אבל כיום את כבר צמודה אל המציאות', 'זה מקצועי, אני נשק', וכמובן 'אני קשר וממונה על כל הרשת, ושמי הוא מוטקה, מה הוא שמך?' שר מוטקה אמיתי – מוטי גלעדי...

ומה הם 'בקבוקים של עסיס'? אלה היו המשקאות הממותקים של חברת 'עסיס', שבאו במבחר מרהיב של טעמים: תפוזים, אשכוליות, לימון, מנדרינות, אננס וכמובן פטל. הרכז המבחיל הזה נמכר בבקבוקי זכוכית, ובפרסומות הוצג כנקטר האלים. גם כאן הצליח יוסי גמזו מבלי משים לשמר פיסת היסטוריה. באותה שנה שבה נכתב השיר, 1966, הגיעו לישראל בקבוקי הזכוכית הראשונים של 'קוקה קולה'. המאבק לא היה שקול והוכרע מיד. בקבוקי העסיס המופלאים נעלמו מהמדפים ואת מקומם תפסו, בלי סנטימנטים מיותרים, בקבוקי הקולה, שהתחרו בבקבוקי 'טמפו' שאיכשהו החזיקו מעמד.

בקבוקים של עסיס, 1964 (מקור: ויקיפדיה)

דבר, 18 בספטמבר 1966

הטרנזיסטור הקטן שהשתמר אצלי באוסף (צילום: דוד אסף)

עוד פרט טריוויה שקשור להצלחתו של 'טנגו תורנות': הכוריאוגרף אבי פרץ יצר בשנת 1984 ריקוד זוגות לצלילי שיר זה.

ד. חידת הלחן 

הלחן – כך כתוב בכל מקום – הוא 'עממי' (למעט בספר 'חיילים יצאו לדרך', שצוטט לעיל, ובו נרשם בטעות שמו של המלחין אריה לבנון), והעיבוד המוסיקלי הוא של המלחין יעקב הולנדר (2014-1928), שבשנות השישים הרבה לעבוד עם להקות צבאיות.

מהו אפוא מקורו העממי של הלחן העממי?

נפתלי ורדי, ששאלה זו הטרידה אותו, טרח והאזין – כעדותו – למאות 'טנגוֹאִים' בניסיון לפצח את התעלומה, אך כשל.

ובכל זאת, הדבר הכי קרוב שהצליח למצוא הוא השיר הרוסי הזה, שהוקלט ב-1972 והיה ללהיט ענק. זהו 'השיר של הקרוקודיל גֶנָה' (Крокодил Гена), שהולחן ב-1969 על ידי ולדימיר שאינסקי (יליד 1925) עבור סדרת אנימציה בטלוויזיה הרוסית שנקרא 'צ'בורשקה'. 

הנער החמוד ששר הוא סרגי פָּרָמונוב (1998-1961), שהיה הסולן-הכוכב של מקהלת הילדים הגדולה (של הרדיו והטלוויזיה הסובייטית) ומת בגיל 36.



לצערי, זה כמעט זה, אבל זה לא זה. זה גם לא יכול להיות זה, משום שהמנגינה הרוסית חוברה ב-1969, בעוד 'טנגו תורנות' שלנו הושר כבר ב-1966...

ואם אנחנו כבר בשיר הרוסי, שולמית פרנקל הפנתה את תשומת לבי לגרסה העברית של השיר, שנקראת 'יום הולדת', והיא פרי עטה של מיכל חזון ועיבודה המוזיקלי של נורית הירש. אין בשיר העברי שום קרוקודיל, אבל יש בו גרמושקה...



האם מישהו מהקוראים יכול להוסיף או לגרוע ולפצח סוף סוף את תעלומת מקור הלחן של 'טנגו תורנות'?


בעלי התוספות

ד"ר מור אלטשולר ביקשה להוסיף עוד מימד נוסטלגי לשיר:

בשורה 'זה כבר לא קשר. אז מה זה? פלונטר. טוב, טעות שלי, חזור', הכוונה היא למרכזיות עם פְּלָאגִים, שהמרכזניות (אכן, כמעט תמיד מדובר היה בחיילות) היו מתבלבלות לפעמים ומכניסות את הפלאג לשקע הלא נכון, וכך מקשרות אנשים שלא התכוונו לדבר זה עם זה. בשעות העומס, היו נוצרות פקעות של חוטים, פלונטר, שהיה 'מפיל' את המרכזייה. אני מתארת לעצמי בצה"ל כבר אין יותר מרכזיות עם פלאגים, כמו זו שבתמונה...

כבר ארבע שנים שמלכה עמיר מנדלבאום מנויה על בלוג עונג שבת, ואני בכלל לא ידעתי שזוהי 'מלכה' מלהקת פיקוד מרכז. בעקבות רשימה זו כתבה לי מלכה בהתרגשות:

איזו הפתעה נעימה הייתה לי לראות את עצמי מככבת בתמונות של להקת פיקוד מרכז באותם ימים. 'טנגו תורנות' היה השיר היחידי שבו היו לי הכי הרבה 'סולואים'. אני זו ששרה עם מוטי גלעדי... לצערי אין לי שום מידע הקשור למנגינה, מלבד שזה היה שיר קליל ונעים לשמיעה שוב ושוב, וההעמדה התנועתית שלו הייתה מוצלחת. זכור לי שהטלוויזיה ההולנדית באה לצלם את התוכנית שלנו, אין לי מושג על מה ולמה – להקת הנחל הייתה הרבה יותר מפורסמת מאתנו. התכנסנו לשם כך בבית החייל, שרק נפתח אז, בילינו אתם יום ארוך אך מעולם לא ראינו את מה שהוסרט. זה בטח נמצא באיזה ארכיון בהולנד...  

במחשבה שנייה, אני דווקא מתעסקת בשיר עממי במסגרת עבודתי מזה שלושים שנה עם זקנים (אני מרפאה רב-תחומית באומנויות). שירה ככלי טיפולי לאנשים סיעודיים, תשושי נפש ועצמאיים, הוא אחד הדברים שפיתחתי כזמרת. כהיסטוריונית חובבת, צללתי אתם אחורה בזמן לשירים שהם זוכרים מבית אבא. בידי אוצר של שירים עממים בכל מיני שפות שתרגמתי לעברית בחרוזים. ודווקא במנגינה העממית של 'טנגו תורנות' לא נתקלתי מעולם...