סיפורי רחובות: המנהל, העסקן והחרט

צילום: אבישי ליוביץ'

הרחוב המוליך לקרית החינוך בתל אביב נושא את שמה של שושנה פֶּרְסִיץ (1969-1893), אבל אבוי לשלט שנושא את שמה.

פרסיץ (בתו של הבנקאי היהודי-הרוסי המפורסם הלל זלטופולסקי) הייתה הכל חוץ מסתם 'מנהל'. ובכלל, בימים ש'ראש עיר' ממין נקבה היא 'ראשת עיר', איך אפשר להגיד על אשה שהיא 'מנהל'?

פרסיץ אכן הייתה מנהלת הוצאת 'אמנות' – לא רק מנהלת אלא גם המייסדת (ברוסיה הצארית ואחר כך בארץ ישראל) – אבל לצמצם את פועלה לכך זהו עוול. למן הכנסת הראשונה ועד השלישית היא הייתה חברת כנסת מטעם 'הציונים הכלליים', חברת מועצת עיריית תל אביב ואזרחית כבוד שלה, עסקנית ציונית רבת פעלים, ובכלל אשה חשובה בעולם התרבות היהודית. ב-1968 היא גם זכתה בפרס ישראל בתחום החינוך.

שושנה פרסיץ, 1951 (צילום: טדי בראונר; ארכיון תצלומים לאומי)

מילא. כל זה מחוויר נוכח הניקוד המביך. שמה היה פֶּרסיץ, בסגול (Persitz), ולא פַּרסיץ, כפי שנרשם על השלט בעברית ובלטינית. מניין לקחו אנשי מחלקת השילוט את הניקוד השגוי? מן הסתם מגדול הפוסקים 'ויקיפדיה' – משער אבישי ליוביץ' – שכן גם שם (בעברית, באנגלית ובעוד שפות) מופיע הניקוד השגוי! (השגיאה בוויקיפדיה תוקנה היום).

אז לטובת אלה שאינם משוכנעים, הנה עמוד השער מחוברת נדירה שנדפסה במוסקבה בשנת חרותנ"ו (תר"ע / 1910) על ידי יהושע זליג פרסיץ, חותנה של שושנה, לכבוד יום הבר-מצווה של בנו אברהם. כאן השם פרסיץ מנוקד כהלכה...

מקור: Hebrew Books

ב. ומה עם רחוב עסקנסון, עסקנסקי ועסקנוביץ?

לפני כמה חודשים שאלני שמוליק שדה מיובלים: 'רחוב העסקן בירושלים – על שם מי? האם זוהי מחווה לעסקנים באשר הם? האם לעסקן מסוים? לא ראיתי הסבר על כך בשלטי הרחוב'.

יצאתי דחוף לשכונת תלפיות מזרח (מה שמכונה 'ארמון הנציב'), לא הרחק ממקום מגוריי, ואכן הרחוב שבו נמצאים 'קרית מוריה' ו'המרכז האקדמי שלם', נקרא רחוב העסקן. שלט אחד ויחיד הכריז על כך, ולא היה בו כל הסבר.

צילום: דוד אסף

ובכן, מיהו העסקן הזה? במה עסק ועם מי התעסק? האם מוקדש הרחוב ל'כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה'? והלא כבר שנינו בתפילה ש'הקדוש ברוך ישלם שכרם', ורק הוא. למה מגיע להם גם רחוב?

חידה היא ותהי לחידה.

על דעתי עלתה האפשרות (הבלתי סבירה בעליל) כי מדובר כאן במחווה היתולית לשכן המפורסם, שגר במרחק כמה מאות מטרים מכאן, הלא הוא הסופר ש"י עגנון.

לעגנון הייתה דעה מאוד ברורה לגבי העסקנים. וכך כתב בתמול שלשום, רומן המתרחש בארץ ישראל של ימי העלייה השנייה:

ש"י עגנון, תמול שלשום, שוקן, תשכ"ח, עמ' 369-368

לפני כמה שבועות נפתרה החידה. שלט חדש הוצב במקום ובו זוהה 'העסקן' בשמו – זהו עזרא שפירא.

צילום: דוד אסף

עזרא שפירא (1977-1904) היה מראשי 'קרן היסוד' העולמית, ועלה לארץ מארה"ב ב-1971. אני מודה ומתוודה שמימי לא שמעתי את שמעו וגם התקשיתי למצוא מידע נוסף עליו. ומכל מקום נשאלת השאלה: אם כל כך חשוב להנציח את מר שפירא, מדוע לא לקרוא לרחוב בשם המפורש 'עזרא שפירא'. מדוע היה צריך להמציא את השם 'העסקן'?

ג. החרט והחרוט

'האם מתמטיקאי צריך להיות משולש?', שאל אותי ישי שניידר, ושלח את התמונה הזו ממודיעין, מאזור הרחובות הנושאים שמות של בעלי מלאכה.

אז 'חרט' או 'חרוט'? ואולי זה בכלל סתם 'חרטא'...

צילום: ישי שניידר