לימודי ליבה: מחדלי המודיעין, טרום פריסייל, מוחרים ונוערים, זהירות

א. המודיעין כשל שוב

צילום: יונית חגואל

אז 'כאן לא מודיעין' או כאן כן 'דלפק מודיעין'? למי להאמין? מי יחקור את הכֶּשֶׁל הזה ומי יקבל עליו אחריות?

זה היה יכול להיות מושלם אם התמונה הזאת, הישראלית כל כך, הייתה מצולמת באיזה משרד בעיר מודיעין. אבל לא... זה צולם בקריית הממשלה בתל אביב (מה שכמובן מסביר דברים אחרים).

ב. טרום פריסייל

'הזדמנות נדירה', כמובן לדוגלים בפסוק 'פתי יאמין לכל דבר' (משלי, יד 15).

בשכונת רחביה בירושלים הודבקה על הקיר מודעה מפתה במיוחד למתעניינים בהשקעות נדל"ניות. 

צילום: טל סגל

מה זה '10/90 ללא מדד'? לא היה לי מושג, אז התייעצתי עם AI שגילה לי כי מדובר בהטבה נפוצה בעולם הנדל"ן. דירה 'על הנייר'... 

עכשיו הכול ברור.

אבל עיקר תשומת הלב צריכה להינתן לחידוש הלשוני העולמי 'טרום פריסייל'.

על פריסייל שמענו (Pre-Sale), אבל טרום פריסייל? רק בירושלים!

ג. מחירת בגדים

צילום: חזי פוזננסקי (לחצו על התמונה לקריאה נוחה)

צולם בשכונת מקור ברוך בירושלים. ה'מחירה' במזומן בלבד, ואתם בטח יודעים לָמָּה... 

ומה מוחרים? בגדים מבחרים' [מובחרים], ל'תינוקות, ילדים ונוערות'. נוערות זה כנראה תחדיש לשוני המסמן בני נוער ממין נקבה 😀 נְעָרוֹת נוֹעֲרוֹת...

אגב, המחירים לא יכולים להיות מוזלים, הם יכולים להיות נמוכים. הבגדים הם שמוזלים.

ד. זהירות קימות בשטח

צילום: איתמר וכסלר

מישהו יודע מה זה 'מערכות קימות'? בין כך ובין כך, ברור שצריך להיזהר מהן. אתה הולך לתומך ברחוב (ביפו, במקרה זה) ופתאום איזו 'מערכת קימות' נופלת עליך...

אולי הם רצו לכתוב 'קיימוּת', אבל עדיין לא מובן לי מה הן 'מערכות קיימוּת'. מי יפתור את החידה?

סיפורי רחובות: המנהל, העסקן והחרט

צילום: אבישי ליוביץ'

הרחוב המוליך לקרית החינוך בתל אביב נושא את שמה של שושנה פֶּרְסִיץ (1969-1893), אבל אבוי לשלט שנושא את שמה.

פרסיץ (בתו של הבנקאי היהודי-הרוסי המפורסם הלל זלטופולסקי) הייתה הכל חוץ מסתם 'מנהל'. ובכלל, בימים ש'ראש עיר' ממין נקבה היא 'ראשת עיר', איך אפשר להגיד על אשה שהיא 'מנהל'?

פרסיץ אכן הייתה מנהלת הוצאת 'אמנות' – לא רק מנהלת אלא גם המייסדת (ברוסיה הצארית ואחר כך בארץ ישראל) – אבל לצמצם את פועלה לכך זהו עוול. למן הכנסת הראשונה ועד השלישית היא הייתה חברת כנסת מטעם 'הציונים הכלליים', חברת מועצת עיריית תל אביב ואזרחית כבוד שלה, עסקנית ציונית רבת פעלים, ובכלל אשה חשובה בעולם התרבות היהודית. ב-1968 היא גם זכתה בפרס ישראל בתחום החינוך.

שושנה פרסיץ, 1951 (צילום: טדי בראונר; ארכיון תצלומים לאומי)

מילא. כל זה מחוויר נוכח הניקוד המביך. שמה היה פֶּרסיץ, בסגול (Persitz), ולא פַּרסיץ, כפי שנרשם על השלט בעברית ובלטינית. מניין לקחו אנשי מחלקת השילוט את הניקוד השגוי? מן הסתם מגדול הפוסקים 'ויקיפדיה' – משער אבישי ליוביץ' – שכן גם שם (בעברית, באנגלית ובעוד שפות) מופיע הניקוד השגוי! (השגיאה בוויקיפדיה תוקנה היום).

אז לטובת אלה שאינם משוכנעים, הנה עמוד השער מחוברת נדירה שנדפסה במוסקבה בשנת חרותנ"ו (תר"ע / 1910) על ידי יהושע זליג פרסיץ, חותנה של שושנה, לכבוד יום הבר-מצווה של בנו אברהם. כאן השם פרסיץ מנוקד כהלכה...

מקור: Hebrew Books

ב. ומה עם רחוב עסקנסון, עסקנסקי ועסקנוביץ?

לפני כמה חודשים שאלני שמוליק שדה מיובלים: 'רחוב העסקן בירושלים – על שם מי? האם זוהי מחווה לעסקנים באשר הם? האם לעסקן מסוים? לא ראיתי הסבר על כך בשלטי הרחוב'.

יצאתי דחוף לשכונת תלפיות מזרח (מה שמכונה 'ארמון הנציב'), לא הרחק ממקום מגוריי, ואכן הרחוב שבו נמצאים 'קרית מוריה' ו'המרכז האקדמי שלם', נקרא רחוב העסקן. שלט אחד ויחיד הכריז על כך, ולא היה בו כל הסבר.

צילום: דוד אסף

ובכן, מיהו העסקן הזה? במה עסק ועם מי התעסק? האם מוקדש הרחוב ל'כל מי שעוסקים בצרכי ציבור באמונה'? והלא כבר שנינו בתפילה ש'הקדוש ברוך ישלם שכרם', ורק הוא. למה מגיע להם גם רחוב?

חידה היא ותהי לחידה.

על דעתי עלתה האפשרות (הבלתי סבירה בעליל) כי מדובר כאן במחווה היתולית לשכן המפורסם, שגר במרחק כמה מאות מטרים מכאן, הלא הוא הסופר ש"י עגנון.

לעגנון הייתה דעה מאוד ברורה לגבי העסקנים. וכך כתב בתמול שלשום, רומן המתרחש בארץ ישראל של ימי העלייה השנייה:

ש"י עגנון, תמול שלשום, שוקן, תשכ"ח, עמ' 369-368

לפני כמה שבועות נפתרה החידה. שלט חדש הוצב במקום ובו זוהה 'העסקן' בשמו – זהו עזרא שפירא.

צילום: דוד אסף

עזרא שפירא (1977-1904) היה מראשי 'קרן היסוד' העולמית, ועלה לארץ מארה"ב ב-1971. אני מודה ומתוודה שמימי לא שמעתי את שמעו וגם התקשיתי למצוא מידע נוסף עליו. ומכל מקום נשאלת השאלה: אם כל כך חשוב להנציח את מר שפירא, מדוע לא לקרוא לרחוב בשם המפורש 'עזרא שפירא'. מדוע היה צריך להמציא את השם 'העסקן'?

ג. החרט והחרוט

'האם מתמטיקאי צריך להיות משולש?', שאל אותי ישי שניידר, ושלח את התמונה הזו ממודיעין, מאזור הרחובות הנושאים שמות של בעלי מלאכה.

אז 'חרט' או 'חרוט'? ואולי זה בכלל סתם 'חרטא'...

צילום: ישי שניידר

הכתובת הייתה על הקיר: מסיבה בבית העלמין; בני כל המינים; יתושים

א. העולם הזה דומה לפרוזדור...

בקיבוץ אילת השחר הפנימו היטב את  דברי התלמוד הבבלי (עירובין, נד ע"א): 'אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, חטוף ואכול, חטוף ואישתי! דעלמא דאזלינן מיניה – כהלולא דמי'.

כלומר: חטוף ואכול, חטוף ושתה, שהעולם שאנו הולכים ממנו דומה לנשף, ומסתיים מהר ממה שציפינו...

בסך הכל, לא כל כך שונה ממה שנאמר בישעיהו, כב 13: 'אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת'.

צילום: יוסף חרמוני

ב. נשים, גברים וכל השאר

במקרה זה הכתובת הייתה על האוטובוס...

בחברת 'קווים' סבורים כנראה כי חוץ מנשים וגברים יש עוד מין ('כלל המתעניינים'), שאפילו צ'ארלס דרווין לא היה מודע לקיומו.

קצת מזכיר את הציטוט המיתולוגי של הכדורגלן אלון מזרחי: 'אני רוצה לשחק או באירופה או בספרד'.

צילום: בני עורי

ג. לידיעת היתושים

עם השלט הזה מקבלת עיריית מודיעין את פניו של יתוש הטיגריס האסייתי בכניסתו לתחום השיפוט העירוני שלה.

צריך לקוות לכמה דברים: (א) שהיתוש יודע לקרוא עברית; (ב) שהיתוש יודע את שמו המדעי ואת מינו; (ג) שלא ישכח לספר על כך לחבריו היתושים האחרים.

צילום: צמח גרין