יום רביעי, 31 בינואר 2018

על דעת המקום: מֵי עֵדֶן מעֵין אַל-מַיָּא

צילום: דוד אסף

מאת יהודה זיו

בשנת 1969 התחלתי לעבוד ברשות לשמורות הטבע כגיאוגרף ועורך סקרים, וזאת לפי בקשת האלוף (במילואים) אברהם יפה, שבאותה עת עמד בראשות הרשות והיה מפקדי בחטיבה 9 (חטיבת עודד), שבה שירתתי במילואים אחרי מלחמת העצמאות.

עבודתי בסקר רמת הגולן הייתה מרגשת במיוחד, וזאת בשל הסיפורים הרבים שהותירו במפות יושבי הגולן הקודמים. במפות הללו ניכרה ידה של 'האסכולה הסורית'. כך למשל, שמו של הכפר היהודי הקדום 'יְהוּדִיֶה' היה כצנינים בעיניהם, אך שעה שהחליפוהו נהגו המחליפים שמרנות בסדר הא"ב של מרשם התושבים והותירו את האות י' בראש שמו החדש של היישוב, שעתה נקרא בפיהם 'יַעַרַבִּיָה' (תושביו נטשוהו בעקבות מלחמת ששת הימים). וכך הוענקו שמות ציוריים נוספים לאתרים רבים בגולן, אך כל אלה לא יכלו לטשטש את זיכרונות העבר היהודי, מימי הבית השני והמרד הגדול ברומאים, אשר עלו ובקעו מתוך השמות.

תוך מלאכת הסקר נהגתי להעביר מדי פעם אל ועדת השמות הממשלתית הצעות משלי לשמות חדשים בגולן. אחת ההצעות הייתה לקרוא לתל א-שֵׁייחָ'ה (תל הישישה), השני בגובהו בגולן, בשם הר חֶרְמוֹנִיתשמו הערבי של ההר בא לו מן החרמון, הוא גַ'בַּל אֶ-שֵּׁייח' (הר הישיש), בעל בלורית השלג הלבנה הנשקפת מצפון. בני הכפרים הדרוזים, היושבים בין שניהם, נוהגים להוסיף, בקריצת עין, כי ישיש זה נודע כשובב גדול, ואותה ישישה, גם כשהיא מתנמנמת, מותירה לפיכך את עינה הכחולה האחת פקוחה – היא בריכת רם.

'עמק הבכא', הר חרמונית וברקע החרמון. מבט מהר בנטל (ויקיפדיה)

השם 'הר חרמונית' אושר (11 בדצמבר 1969), ובאותה ישיבה אושרו גם השמות 'בריכת הַמְּשׁוּשִׁים' ואף 'נחל משושים' (ואדי אֶל-הַוָּא), המתייחד במימיו הנופלים אל בריכה נדירה, עטורה עמודי בזלת משושים. כמו כן אישרה הוועדה את הצעתי לעִבְרוּת שמותיהם של שני תִּלֵּי געש כבויים הסמוכים זה לזה בשוליו המערביים של הגולן – תל אַבּוּ-נִידָא (אבי הטל), כינויו של קדוש מקומי הקבור בראש התל, שמסורת מקומית מספרת כי הוא אשר בירך את הגולן בריבוי טללים ובשפע מרעה (מכאן אף הכינוי 'פרות הבשן' בפי עמוס); ומצפון לו בן זוגו, תל אֶל-עַ'רָאם (האהבה העזה), הנמוך ממנו. שמם של תלים אלה היום הוא הר אֲבִיטַל והר בֶּנְטַל.

הר אביטל (ויקיפדיה)

למרגלותיו של הר בנטל יושב קיבוץ מרום גולן ואל פסגתו מטפס ועולה כביש המוליך למצפה נוף אשר מראשו נשקפים, משני עברי 'הקו הסגול', צפון הגולן והחרמון מזה והעיירה הסורית קונייטרה מזה. בצד המצפור מופעל גם בית קפה המכוּנה 'Coffee עָנָן', בעקבות צלצול שמו של קוֹפִי אָנָאן, איש גאנה, שהיה מזכיר האו"ם בשנים 2006-1997.

כפר הנופש מרום גולן ובית הקפה 'Coffee ענן' נמצאים על פסגת הר בנטל ומשקיפים על החרמון (תיירות מרום גולן)

לימים, משנתמניתי בשנת 1971 נציג רשות שמורות הטבע באותה ועדה, התקבלה בה גם הצעתי לכנות בצד המושב השיתופי אלוני הבשן – המזרחי ביישובי ישראל, שנטל את שמו מנבואת ישעיהו (ב 13) –את 'תל חוּזֵיקָה' ('שִׁהוּקוֹן' מבטן האדמה, אשר גרם לבצבוץ אותו תל געש גמלוני) בשם הר חוֹזֶק. ההחלטה התקבלה ב-30 באפריל 1976.

'הדמיון המזרחי' העשיר את תחום הטעם והריח בלשון הערבית בכמה וכמה דימויים ציוריים מעולם הצומח: על הברכה 'צַבָּאח אֶלְחֵ'יר' (בוקר טוב), נוהגים להשיב ב'צַבָּאח אֶל-פֻלּ' (בוקר היסמין, ב-ל' דגושה, כדי להבחין בינו לבין 'פוּל', שבערבית הוא 'פּוֹל'); עונתה הקצרה של הבשלת פרי הַמִּשְׁמֵשׁ הולידה את הפתגם הנודע 'בּוּקְרָה פִי אל-מִשְׁמִשׁ', כלומר מחר יבשיל המשמש, שהוא כעין מאמר חז"ל על 'אדם [ש]ישן כאן ורואה חלום באַסְפַּמְיָא' (נידה, ל ע"ב היא ספרד שבעברו השני של ים התיכון, ומשמעות שניהם: 'להד"ם'. פרי השֶׁסֶק מכונה בערבית 'אֶסְקִי דִנְיָא' (עולם יָשָׁן), צירוף לשון שאול מן הטורקית ואשר משמעותו היא 'טעם של פעם'. 

דימוי ציורי כעין זה נושא גם שם המעיין המכונה היום 'עינות סִלּוּקִיֶּה'הבוקע מצפון לצומת קצרין שבגולן, במזרח אזור התעשייה של העיר. לא הרחק ממקום נביעתו של המעיין השופע שוכן מפעל מילוי הבקבוקים 'מי עדן'.

עינות סלוקיה (נופי גונן)

השם 'סלוקיה' מתייחס אל כפר ערבי לשעבר באותו שם, אשר ישב כאן עד מלחמת ששת הימים. מן השם הערבי מבצבץ זכרה של העיר הקדומה סֶלֶבְקָיָהשנקראה כנראה על שם סֶלֶבְקוֹס הרביעינכבשה בידי אלכסנדר ינאי ולימים ביצר אותה יוסף בן מתתיהו. 

בפי תושבי אותו כפר ערבי נשא המעיין את הכינוי הציורי 'עֵין נֻץ אֶ-דּוּנְיָא' (עין חצי-עולם), כלומר: כל הלוגם ממימיו מובטחת לו מחצית טוּב טעמו של העולם כולו. לא פחות! לפיכך הִצעתי (29 בפברואר 1980) לקרוא למעיינות אלה – ברוח הפיוט הנודע 'יָהּ, רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא', פרי עטו של ר' ישראל נַגָ'ארָה  בשם 'עין עַלְמָיָא', המצלצל כ'מַיָּא', שהם 'מים' בארמית. לעומת טעמו של 'חצי עולם' בלבד בשם הערבי, השם החדש רמז לטעמם המשובח של כמה וכמה עולמות...

אך נראה, כי שם 'ארמי' זה לא צלצל היטב באוזניהם של בעלי מפעל מילוי בקבוקי המים: הם העדיפו על פניו שם 'עברי למהדרין', ככתוב בתווית שעל הבקבוקים: 'מים מינרליים טבעיים. מופק ממעיין סלוקיה ברמת הגולן'.


צילום: דוד אסף

לאחרונה גדל והולך היקף מכירתם של המים המינרליים ה'עולמיים' הללו והם מיוצאים גם אל מעבר לים. כך מרחפת על עין עלמיא סכנה מתמדת של דלדול וייבוש. האומנם צפוי הוא, חלילה, לשאת בקרוב את השם החדש 'אין אַל-מַיָּא'? 

12 תגובות:

  1. יהודה זיו מענין ומלמד כתמיד כמעין המתגבר.

    השם שנבחר למי עדן, לא רחוק מהצעתו של יהודה זיו בהשראת "יא ריבון עלם ועלמיא" הרי אחד מן העולמות האלה הוא העולם הבא, היינו גן עדן, וכאן "מי עדן"

    השבמחק
  2. מאמר יפה ומהנה (מעין -חצי- עולם הבא...)

    השבמחק
  3. מעניין ומרתק
    לאחר הפסקה די ארוכה משמח מאוד לקרוא שוב מפרי עטו של יהודה זיו
    פרופ' אסף, הבא ממנו בבקשה כמה שיותר. זה לא רק אוצר הידיעות הבלתי נדלה שלו. זה בעיקר הנסיון האישי שלו והיותו שותף בכל כך הרבה אירועים חשובים.

    חידה: מי יודע היכן ובאיזה הקשר נכתב: "יהודה זיו, טיפוס מייגע"? (התשובה בגליונות 'טבע וארץ' מלפני המון שנים)

    השבמחק
    תשובות
    1. למיטב זכרוני , טרם עיון בטבע וארץ, ההודעה שנתלתה בחדר האוכל של הקיבוץ קבעה : טיפוס מסוכן"....

      מחק
    2. זה פתרון החידה: בעת היותי מורה במושב כפר-ויתקין – כשמטבע הדברים 'אימצתי' אז את סניף 'החברה להגנת הטבע' בעיר נתניה הסמוכה. תחילה יצאתי איתם מפעם לפעם לסיורים - ולימים נהגתי בראשית כל שנה להקדים ולשבת עם מְרַכֵּז הסניף, כדי לסייע לו בבחירת נושאים ומדריכים גם לסיורים אחרים. באחת הפעמים הובא בטבלת הסיורים סיור בהדרכתי – שנוסחו, כסדר ה'רוּבְּרִיקוֹת': 'סיור למזרח השומרון' [שבו, בין היתר, מטפסים אל מרומי] /'קרן סרטבה' / [המדריך:] 'יהודה זיו' / [הערות מיוחדות:]'טיפוס מייגע!!!' –
      וכך זכיתי מאז בפי אותם נתנייתים בכינוי החיבה: 'יהודה זיו – טיפוס מייגע!!!'...

      מחק
  4. יהודה זיו, מאמר מאלף ומרתק, כרגיל. באשר להר אביטל, לפי הערבית "התקנית", "טל" בערבית זה "נדא" (نَدَى) [קרא: "Nada"], ולא "נידא". אני מודה כי שמעתי במו אוזניי את השם "תל אבו נידא", אבל כרגיל ייחסתי זאת לאי-דיוק שנעשה שגור בקרב הישראלים (כמו במקרים רבים אחרים)... האם ידוע לך אם "נידא" זו ואריאציה לשונית הקיימת בערבית ל"נדא"?

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן, במילון העברי/ערבי 'טל' הריהו 'נַדָא' – אך בהגיעי לראשונה אל הגולן כתום מלחמת ששת הימים עוד נמצאו שם אחרוני יושביו, אשר עפ"י דרכם הגו אותו 'נִדָא' – ולפיכך מקובל עלי מאז התעתיק 'תל אבו-נידא'.

      מחק
  5. תודה רבה יהודה זיו. שהיו לך ימים חודשים ושנים רבות מלאות בריאות ואושר. וגם לנו שנמשיך ליהנות מזיווך..

    השבמחק
  6. הצצה ל'מילון' עברי ציורי ומעניין.. תודה וכן ירבו!

    השבמחק
  7. בכל מקום שהיה ישוב או אף שם מקום עברי - אכן חובה לאחזר ולהחזיר את השם שלנו. אבל אם אין למקום שום זיקה ליהדות, או להיסטוריה היהודית - למה לתת שם עברי. תמהני

    השבמחק
  8. תענוג ועונג (שבת) לקרוא את יהודה זיו.
    אנונימי, למה לתמוהה?? כל רמת הגולן הייתה אזור מגורים של תושבי ישראל בעת העתיקה. על חלק משמות הישובים התברכנו ונשארו שרידי שמות הישובים כפי שהעבירו לנו הכובשים הערביים, ועל חלק מהיישובים לא נשאר זכר לשמם, אז יהודה זיו וחבריו נתנו ויתנו להם שמות עבריים ואפילו בעזרתו של רבי ישראל נאג'רה, לא פחות טוב מכל ועדת שמות אחרת!!
    ותודה ליהודה על מאמריו המאלפים "ללמד את בני יהודה..."
    בברכה
    יוסי

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.