יום רביעי, 13 בנובמבר 2019

סיפורי מכוניות: הדודאים, רוח שתות, מנצפך, הללויה

א. הדודאים

בתחרות על השם המגניב והשנון במדור פרנסות של יהודים זוכים הפעם 'הדודאים', אנשי דודי השמש והחשמל באזור חיפה.

צילום: טוביה

ב. רוח שתות

ובמקום השני במצעד השמות המגניבים חונה (בחניון המוזיאון לארצות המקרא בירושלים) האוטו של 'רוח שתות'.

צילום: יהודה קפלן

רוח השטות הנהדרת הזו נחה על מפעילי רוח שתות, שנמצא מחוץ לקיבוץ גן שמואל, והבאים בשעריו יכולים לקטוף תותים ומיני גרגרים, בכוחות עצמם וב'אווירה אחרת'.

ג. מנצפך

לבעלי הרכב הזה יש בעייה קשה בשימוש נכון באותיות סופיות.

צילום: צבי פיש

ד. תהלים לזיכוי הרבים

'אשריך! קראת פרק תהלים', כך כתוב בפירוש על השמשה האחורית של רכב זה, שבעליו, שנסע בכביש 6, מתכוון כנראה ברצינות שמי שנוהג מאחוריו יקרא את המזמור בעודו נוהג.

צילום: אלכסנדרה מנדלבאום

במקום הפסוקים המקריים שהנהג בחר הייתי מציע לו לשנן מזמור אחר של ספר תהלים (קטז 6), עם פסוק רלוונטי יותר:
שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ.
עם פתאים כאלה – מקדימה ומאחורה – מה הפלא שיש תאונות דרכים?

13 תגובות:

  1. רוח שתות אולי הם מתכוונים לשישית.הינו לא להגזים בקטיף התות. פח

    השבמחק
    תשובות
    1. אם כבר מלשון שתייה.
      אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, וכוונתם כנראה 'ברוח שובבה' או משהו כזה.

      מחק
    2. המקום היחיד במקורתת שבו מופיעה הצורה שתות מלשון שתיה, הוא בירמיהו ל"ה ח' וי"ד -פעמים. אבל שם זה לא לשתות, אלא לבלתי שתות. מדובר בבני רֵכב שלא שתו יין. -שיש לכבודם פוסט בבלוג עו"ש - 2019-01-16.

      מחק
    3. אלו לא פסוקים מקריים או אקראיים. זה פרק שלם. זו הנקודה. זה הפרק הקצר בתנך ומי שקורא את הפסוק הזה קורא בכך גם פרק שלם.

      מחק
  2. "רוח שתות" - יפה! :)
    ואת הפסוק שאתה ממליץ להשתמש בו בעצם מתאים לרוב הדברים המתרחשית בארץ. ייתכן וזאת ההוכחה הטובה ביותר להנחה שהקודש ברוך הוא אכן קיים :)

    השבמחק
    תשובות
    1. חוצפית המתורגמן14 בנובמבר 2019 בשעה 23:14

      "הנחה" של מי בדיוק?
      אן שזה נכון, או שלא? זו שאלה עובדתית. הבעיה היא שאין דרך לפתור אותה.

      מחק
    2. חוצפית המתורגמן14 בנובמבר 2019 בשעה 23:16

      ליתר דיוק, אין דרך לפתור אותה מדעית.

      מחק
  3. "עם פתאים כאלה – מקדימה ומאחורה – ..."
    יש כאן, במחילה, טעות. הדרך הנכונה לומר זאת היא:
    "עם פתאים כאלה – מלפנים ומאחור – ..."

    השבמחק
  4. מי העלה על דעתו לקרוא כיתובים כלשהם על מכוניות תוך כדי נהיגה. הבחור הנבון לחלוטין ששם את הצלון המשעשע הזה על חלון רכבו האחורי, תיאר לעצמו שיקראו את הכתוב בעת עמידה בפקק או ברמזור.

    השבמחק
  5. אנונימי,רבי יצחק הלוי מברדיצ'ב לא היה מנסח זאת טוב יותר. אין קוראים בשעת נהיגה רק בעמידה וברמזור לפני ירוק.

    השבמחק
  6. שלמה צוקר, ירושלים15 בנובמבר 2019 בשעה 15:40

    מדרש מגניב על שם מגניב
    אכן, זכרו אנשי גן-שמואל את תלמודם: " תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ג עמוד א
    "ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שְׁטּות, שנאמר (במדבר ה, יב): איש איש כי תִשְׂטֶה אשתו" (ת' בבלי סוטה ג עמ' א).
    וראיתי כי אין להבחין בין שי"ן ימנית לשי"ן שמאלית ובין ימין ושמאל, כי "הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד" כדברי קהלת (ג, כ), אז נזרק פסוק זה בפי: "כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן צַדִּיק מַה פָּעָל " (תהלים יא, ג), ונכנסה בי רוח שטות, וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי וָאֹומַר:
    ...וַתָּבֹוא בִי רוּחַ שְׁטוּת
    וָאֹמַר לְזוּגָתי: בִּמְתוּת,
    צְאִי הַשּׁוּק וּקְחִי מְלֹוא טֶנֶּא תּוּת
    לִרְקֹוחַ בְּמוֹ יָדַיִךְ הַמִּרְקַחַת,
    וְאַל תִּבְרִי שָׁלֵם מִן הַכָּתוּת,
    כִּי אֶת הַכֹּול הַטִּילִי אֶל קַלַּחַת.
    וּבַד בְּבַד תִּהֲיֶה מִדַּת סֻוכָּר.
    לִקְנֹות רִיבּוֹת הַיּוֹם – מַעֲשֶׂה נִמְהָר !
    בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה,
    כִּי י יֵהָרֵסוּן הַשָּׁתוֹת,
    צַדִּיק מַה יוּכַל לִפְעֹול
    בִּלֲתִי אִם לְהִשְׁתַּטּוֹת...
    ובאשר למילה המגניבה "מגניב", כבר העלו בתלמוד את הרעיון, שאולי יוכל לצאת מכל העניין, כי
    "לאו עכברא גנב, אלא חורא גנב [=לא העכבר גנב, אלא החור גנב], ואי לא עכברא, חורא מאי קעביד [=וְאִלְמָלֵא החור, מה היה עושה העכבר] ?" (בבלי מסכת קידושין דף נו עמ' ב). אין כלום, כי לא היה כלום!
    זהו, החור מַגְנִיב. ומה פירוש "גנב" – לקיחה מן הצד. הרי "נֶגֶב" הוא דרום – שִׂיכּוּל אותיות "גנב", ונקרא כך, מפני שלאבותינו הדרום נמצא מן הצד, כשפניהם אל השמש " קֵדְמָה" ("...וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה, וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִויתֶם קֵדְמָה, לַשָּׁמֶשׁ", יחזקאל ח, טז), וכך – בְּשׂיכּוּל אותיות – בשפה השמית האחות, בערבית: גַנוּבּ = דרום!
    ואילו הפועל "גנב" בערבית הוא "סרק", והפועל המקביל העברי, בְּשׂיכּוּל אותיות, הוא "שקר"! (ולדברי מילון בן-יהודה בערך "שֶׁקֶר" הוא קשור בְּ"סִיקְרָה" – הצבע האדום, "כי הַשָּׂם סִיקְרָה על פנים מכוערים אינו אלא משקר"!).

    השבמחק
  7. בענין מגניב - השמועה שאני שמעתי היא שזאת מילה מקוצרת מהאנגלית:magnificent שגם אותה מקצרים באנגלית ל-magnif

    השבמחק
  8. צמד הזמרים אף הקדים את אנשי דודי השמש והחשמל, שהרי ישראל גוריון הוא "הדוד הרזה" ובני אמדורסקי היה מוכר בתור "הדוד הבריא" בקרב חוגי האינסטלטורים.

    הפרק הקצר ביותר בתנ"ך הושר בפי "בני הרבנים" ללחן של ברוך צ'ייט, חבר הלהקה, בתקליט שאף נושא את השם "הללו"
    https://www.youtube.com/watch?v=oozLTRtGdkc&t=18m15s

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.