יום רביעי, 18 בדצמבר 2019

מעורב ירושלמי: בית הספר למל, כיכר אלנבי, ספסוד, קניות ושקיות

א. חָזְרָה עטרה ליושנה: בית ספר לֶמֶל

קוראי הבלוג הוותיקים אולי יזכרו את הפוסט 'ונדליזם בבית ספר למל' (17 באפריל 2019), שבו סיפרנו בצער על הגורל העצוב של השלט ההיסטורי בבית הספר למל שבשכונת זכרון משה בירושלים, שטויח בסיד וכוסה בידיים חרדיות.

הנה תזכורת:


את הצילומים הביא אז לידיעתי ידידי ברוך גיאן, בעל מדור הצילום המיתולוגי 'ברוך הבא' (ומכאן תצא הקריאה הנרגשת: ברוך, שוב הביתה!). השבוע בישר לי ברוך בשמחה כי חזרה עטרת השלט ההיסטורי המקורי ליושנה.

צילומים: ברוך גיאן

האם הפרסום בבלוג סייע במשהו? אולי כן ואולי לא. אבל התוצאה הסופית – ניצחון קטן במאבק צודק – היא שקובעת.

ב. ביקור בכיכר אלנבי 

צילום: בני עורי

לא רבים מכירים את כיכר אלנבי, שנחבאת על ראש גבעה בשולי שכונת רוממה, ממש מאחורי התחנה המרכזית החדשה.

זו פינה היסטורית קסומה, שכן סמוך לכאן נערך ב-9 בדצמבר 1917 טקס הכניעה הראשון של ירושלים העות'מאנית בפני נציגי הצבא הבריטי (במקרה היו אלה שני טבחים, שחיפשו תרנגולות שתטלנה ביצים). טקס הכניעה החגיגי, בנוכחות גנרל אלנבי, התקיים יומיים אחרי כן, ב-11 בדצמבר, בעיר העתיקה למרגלות מגדל דוד.


במרכז הכיכר יש אנדרטה מעניינת המנציחה את האירוע ההיסטורי החשוב וגם את הנופלים הבריטים. ביקרתי במקום הזה לראשונה לפני כארבעים שנה, בסיור שהדריך הסופר והמשורר המנוח יצחק שלו. לא אשכח איך אמר שלו בבת צחוק, שראש האנדרטה היה מקור ההשראה של אדריכלי בניין הכנסת... כולם פרצו בצחוק, אבל האנדרטה נראתה אז באור שונה.

ויקיפדיה

באותם ימים רחוקים רוממה הייתה עדיין שכונה חילונית, הבניין ההיסטורי הסמוך של הטלוויזיה הישראלית שקק חיים, ו'מחנה שנלר' הסמוך עמד על עמדו כבסיס צה"לי. מאז השתנו פני העיר, והיום האזור הפך להיות חרדי במאה אחוז.

כיכר אלנבי דווקא השתנתה לטובה. היא שופצה, נוקתה, רוצפה מחדש, נשתלו בה פרחים והותקנו בה ספסלי מנוחה ומשחקי ילדים. אלמלי ידם הזדונית של ונדליסטים, כהניסטים וחרדים אנטי-ציונים, שהדביקו את מרכולתם על הכיתוב בערבית, זו הייתה יכולה להיות פינת חמד פסטורלית, לילדים, לקשישים, לכלבים ולחתולים, בבחינת התגשמות נבואת זכריה (ח 5-4):
עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. רְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ.
אבל בין כל המדרכות המקיפות את הכיכר סביב סביב, אין אף לא מעבר חצייה אחד שיבטיח מעבר בטוח (ככל האפשר) להולכי הרגל. אולי אחרי 102 שנה הגיע הזמן גם למעבר חצייה?


צילומים: בני עורי

ג. פילאטיס מסופסד

חוג הפילאטיס לנשים – או שמא מדובר ב'סדנאת (!) בריאות' – בשכונת רמות מאושר ומפוקח על ידי רב נכבד (איך בדיוק מתנהל הפיקוח? הוא בא ומציץ?), והעיקר – יש 'ספסוד' מלא מקופת חולים לאומית...

צילום: מנחם רוזנברג

ד. ילדים ממותגים, טסטר דוס ואניגמה

איזה כיף לעשות קניות בירושלים...

מי שעובר ליד החנות הזו ברחוב שטראוס לא יכול שלא לשאול את עצמו כמה עולים הילדים שנמכרים בחנות ה'אאוטלט' הזו?

צילום: מנחם רוזנברג

פעם, מזמן, היו צחוקים על תוכנת ההפעלה הישנה של המחשב שנקראה DOS. הדוס הזה כבר מזמן לא איתנו, אבל עכשיו, ברשת המרכולים 'זול טוב', יש קפה נמס מיוחד לדוסים: טסטר דוס!

תודה לטובה הרצל

אבל השיא עוד לפנינו.

בקניון הדר שבתלפיות יש חנות ששמה הפלצני הוא MIGVAN ALASKA. זאב קינן רכש שם חלוק רחצה איכותי במיוחד מתוצרת חברה ושמה 'סמירנה'. כשבחן את התווית שהוצמדה לחלוק הוא כמעט איבד את הכרתו.

'קל יותר היה לפצח את האניגמה', כתב לי זאב, 'מאשר להבין מה כתוב כאן'...




ה. שקיות

כידוע התקבל בכנסת חוק המכונה 'חוק השקיות' שמחייב את המרכולים למכור שקיות נשיאה מניילון במחיר של עשר אגורות לשקית. זהו חוק אקולוגי חשוב, שבין השאר נועד להילחם בלכלוך הנורא שמפיצות מיליוני השקיות שחולקו עד לא מכבר חינם אין כסף.

ב'מרכול 2000' מציגים ליד הקופות שלט מוזר, שהגיונו אינו ברור: גם אנו גובים עשר אגורות עבור שקית, אבל לא בגלל החוק אלא 'במסגרת בחירה'. 


מישהו מבין מה זה אומר?


צילום: טובה הרצל

26 תגובות:

  1. לגבי השקיות והחוק - למיטב ידיעתי, החוק הדורש חיוב של 10 אגורות על שקית חל רק על בתי עסק מעל גודל מסויים. ייתכן שמכול הזה קטן יףממה שמוגדר מחוק, ולכן בעליו החליטו להצטרף לעניין מבחירה.

    השבמחק
    תשובות
    1. "ב'מרכול 2000' מציגים ליד הקופות שלט מוזר, שהגיונו אינו ברור: גם אנו גובים עשר אגורות עבור שקית, אבל לא בגלל החוק אלא 'במסגרת בחירה'.
      מישהו מבין מה זה אומר?"

      מה שמרכול מעין 2000 התכוון לומר הוא שהחוק לא מחיב לקנות שקית, אלא אם הלקוח בוחר לקנות שקית.
      או חילופין; המרכול מבהיר שהוא לא סוכן של החוק, ואינו כופה חוקים על לקוחותיו. ומציע להם מוצא לקנית השקיות בלי קשר עם החוק.

      בקשר לככר אלנבי: הככר מוקפת ברחובות על שם עתונים וכתבי עת. האור,אריאל,המאסף, הצבי, מוריה ותורה מציוןץ מקוה שלא שכחתי משהו.
      ו










      מחק
    2. מה? לא הבנתי כלום לגבי ההסבר שלך לגבי מעיין 2000...
      מה פשר הפלפול?

      מחק
    3. שום פלפול. יש אנשים שהחוק לא מענין אותם מסיבות שונות ומשונות, (למעשה לכל אדם יש איזהשהי סלידה מחוקים כאלה או אחרים). מ"מ אנשים רגילים לקבל או לקחת שקיות נילון ביד רחבה, ורוצים להמשיך בכך בלי קשר לחוקי איכות הסביבה. ועובדי המרכולים מוצאים את עצמם לעתים בין הפטיס לסדן, ונאלצים לסרב לתת לקונים שקיות עם ידיות מה שקורין במקומותינו "גופיות" ללא תשלום, ומכאן השלט הזה שבא להסביר שלא מונעים מהקונה את השקיות מרוע לב או מחדנות, ולא מחיבים אותו לקנות שקית בכסף מלא. כמו למשל "אוכל ציפורים" ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו. עוד מעט קט, אחרי חנוכה הי"ה יחול פורים אז נשתמש במושג מן המגילה "והשתיה כדת אין אונס"
      😃😅😆😉

      מחק
    4. אכן פלפול מיותר. חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ו-2016, מחייב רק קמעונאי גדול לגבות תשלום בעד שקיות נשיאה. קמעונאי גדול הוא "קמעונאי המחזיק בשלוש חנויות לפחות שמחזור המכירות הכולל של חנויותיו, בשנת הכספים הקודמת, עולה על 250 מיליון שקלים חדשים". המרכול שבו אנו עוסקים אינו קמעונאי גדול, ולכן אינו חייב לגבות תשלום בעד שקיות, אך זכותו לעשות כן, וזה כל מה שמספר השלט שבמרכול.

      מחק
    5. מעין 2000 הוא לא קמעונאי קטן. יש לו לפחות שישה סניפים בירושלים.

      מחק
    6. ההסבר פשוט בתכלית
      יש כאילו שאינם חוששים מאימת החוק אך חוששים מאיסור נטילת ממון שלא כדין. את הפינה הזו באה המודעה להסדיר: דעו לכם כי לא את החוק והמדינה אתם גוזלים כי אם אותנו, אנשים פרטיים, בעלי החנות.

      מחק
    7. ממה נפשך, אם נטילת ממון עבור השקית מהוה נטילת ממון שלא כדין, איך זה שנטילת שקית ללא תשלום מהוה גזל???

      מחק
  2. בהקשר לונדליזם בלמל... באם בזכות הפרסום בבלוג ובאם לא.. העיקר הכוונה היא שחשובה

    השבמחק
  3. בתשעה בדצמבר 2019, ביום השנה לטקס הכניעה הראשון של ירושלים לבריטים, פרסמה תמר גבירץ-הירדני בפייסבוק את תמונת הכניעה של ראש עיריית ירושלים דאז חוסייני, שהלך עם צלם וכמה מלווים לחפש בריטים שיקבלו מידיו את העיר. את התמונה היא צבעה באמצעות תוכנה לצביעת תמונות שחור-לבן. (התמונה בקבוצה סגורה בשם "ירושלים של פעם").
    https://www.facebook.com/groups/1072670399428520/permalink/3095308850497988/

    השבמחק
    תשובות
    1. שני הטבחים ממחנה הגנרל אלנבי יצאו לחפש ביצים כדי לפנק את הגנרל הנערץ עליהם בחביתה עסיסית.
      וכך נתקלו בראש העיר של ירושלים וסגנו שיצאו לחפש מישהו ש'יסכים' לקבל את מפתות העיר.
      מתה לראות את התמונה. לא מצליחה לפתוח אותה. אורה מורג [בעקבות מפות המדבר/ ידיעות ספרים /אורה מורג

      מחק
    2. לא היו אלה טבחים כי אם סמל מדבח ושני חיילים עוזרים, שהלכו לחפש בכפר ליפתא העזוב תרנגולות במקום בשר משומר שהיה במנות הקרב שלהם. זה לא היה עבור הגנרל אלנבי כי אם עבור מפקד נמוך דרגה מקומי.

      מחק
  4. גדלתי בשכונת רוממה, אנו הילדים קראנו לכיכר בשם ״ העיגול״ שם שיחקנו ולמדנו לרכוב על אופניים.
    יש שם רחוב בשם המון ומעטים יודעים כי זה שמו של אחד ממייסדי השכונה יום טוב המון, וחבל שזה לא מבואר יותר
    בנוסף התגורר שם לוין ( שם פרטי ?) שהיה לפי המסופר מרגל בריטי נגד התורכים במלחמת העולם הראשונה וקורותיו הרי הם כתובים בספר הגוגל..

    השבמחק
    תשובות
    1. אלתר לוין. הוא התאבד בתליה על עץ בחצרו.

      מחק
    2. ביתו של המון עומד עדיין על תילו במסוך למגדל המים. מה שיותר מעציב שבניצב לו מצוי רחוב האדריכל, על שמו של ריכרד קאופמן, מגדולי המתכננים והאדריכלים של תקופת המנדט (נהלל, כפר יחזקאל ושכונות הגנים בירושלים - תלפיות, בית הכרם, רחביה, קרית משה ובית וגן) ואותו "תקעו" בשכונה שכלל לא תיכנן ואפילו את שמו הסתירו בשם הרחוב.

      מחק
  5. בדקתי ובכן : אלתר לוין ו / או אסף הלוי זה שם המרגל מרוממה

    השבמחק
  6. בדנמרק מחזירים לקוח פקדונות!!!20 בדצמבר 2019 בשעה 9:25

    שקיות פלאסטיק--- בקבוקים למיחזור ---פחיות משקה ועוד--- אבל בדנמרק !! (ולא בארץ הקודש שלנו)

    מזה שנים שהמבקשים להשתמש בשקיות פלאסטיק יודעים הצרכנים שאם יבקשו שקית יקבלו שקית ויפרדו בהזדמנות זו מכמה כתרים (שם המטבע של דנמרק כמו בשבדיה הסמוכה ונורבגיה המרוחקת צפונה). אם קונים משקה ועליו סימון מוסכם וידוע יהייה חלק מן התשלום פקדון ובכל (!!!) חנות צרכניה, סופר מארקט יש מכונה אוטומאטית המוציאה פתק זיכוי למביאים איתם לקופה בלי שום מיגבלת זמן וכמות ----- להזכירכם: בישראל רוויית הצווים והביורוקרטיה יש מיגבלה של כמות הבקבוקים שניתן להחזיר (ולא נזכיר בהדמנות זו שהטירחה הכרוכה בהחזרה היא טירחה בפני עצמה וגם הסכום המוחזר זעום ביותר לעומת המדינות שהזכרתי לעיל).

    השבמחק
  7. אנחנו לא מתחשבים בחוקי ממשלת הכופרים הציויינים אלא גובים את התשלום מרצוננו החפשי

    השבמחק
  8. המבנה בראש האנדרטה מייצג קבר ריק (cenotaph). על מכסה "הקבר" מצוי צלב גדול. למזלה של האנדרטה כולה, לא ניתן לראות את הצלב ממפלס הרחוב, אחרת, בהרכב האוכלוסיה הנוכחי של "העיגול" (שם הכיכר בעגה המקומית של שנות השישים), האנדרטה לא הייתה שורדת לילה....

    השבמחק
    תשובות
    1. אחרי הפרסום שלך - נראה כמה זמן זה ישרוד !

      מחק
    2. צריך להוריד את הארנונה לדירות סביב שצופות על האנדרטה מלמעלה

      מחק
  9. האומנם "באותם ימים רחוקים רוממה הייתה עדיין שכונה חילונית"? בצמוד לכיכר אלנבי נמצא שיכון הרבנים (ויקיפדיה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9D) שהוקם ב-1950, ובו אכן התגוררו רבנים, וסביר שהשפיע על אופי השכונה.

    השבמחק
    תשובות
    1. שכונת רוממה בראשיתה היתה שכונה מעורבת בה גרו שומרי מסורת וחילונים בכפיפה אחת, כמו רוב שכונות ירושלים פרט לשכונות הקנאים סביב מאה שערים ושכונות מודרניות שתוכננו רק לדתיים כמו בית וגן וקרית משה.

      מחק
    2. גדעון ביגר צודק. לא זו בלבד שהוא צודק, אלא אף אני אומר זאת מנסיון. גרתי שם כילד כמה שנים. עלינו ארצה ב1950, גרנו במעברת תלפיות, ולאחר חודשים ספורים עברנו לגור בשיכון הרבנים בדירת שני חדרים בקומה היחידה שהיתה אז, בזכות סבי שהיה רב ובזכות אגודת רבנים למען פליטים מרוסיה וממזרח אירופה. אבל לא רק רבנים גרו שם, אלא גם שומר לא רב ולא אשכנזי. פעם אף נכנסו לדירתנו גנבים מירדן, שהיתה קרובה מאוד, והצליחו לגנוב מכנסיים. מסקנתו המשוערת של שי ש"סביר להניח" וכו' מתאימה לשנים מאוחרות.

      מחק
  10. חילונית אם החילוניות,במקור ברוך הסמוכה היה בי'ס בית חינוך לילדי עובדים נדמה לי שע'ש כצנלסון, היו רק שני בתי כנסת בסביבה אחד אשכנזי ו השני כמובן ספרדי,גם קרית משה היתה שכונה חילונית למהדרין והיום גורל השכונות מי ישורן

    השבמחק
  11. קרית משה המקורית נבנתה במיוחד עבור שומרי מצוות וכך בתקנות השכונה. כשבנו בצמוד לה את שיכון המורים ושיכון עבור עובדי "המקשר" (חברת האוטובוסים הירושלמית) הפכה לשכונה מעורבת.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.