יום רביעי, 22 ביולי 2020

על המפה: נחל זרי הדפנה וים בין-יבשתי, סיבוב בראשון

א. נחל זרי הדפנה

בנחל הזה כנראה אף פעם לא הייתם וגם לא תהיו.

במושב הדתי חמ"ד, ששוכן קרוב למחלף גנות ונוכח פארק אריאל שרון (המוכר יותר כאתר האשפה לשעבר 'חיריה'), בונים 'הרחבה'. ובהרחבה כמו בהרחבה, יש רחובות וכבישים חדשים ולרחובות צריך לקרוא בשמות. נמנו וגמרו פרנסי המקום לקרוא לרחובות בשמות נחלים בארצנו. וכך מדרום למקום הקרוי בשם הקסום 'מבשלת נופי חיריה', באים בזה אחר זה רחובות נחל כזיב ונחל עירון, נחל דולב ונחל לכיש, נחל שפירים ונהר הירדן.

מפות גוגל

שני נחלים יוצאי דופן ברשימת הרחובות: נחל גבעות ונחל זרי הדפנה. אם תחפשו אותם על מפת הארץ לא תמצאום.

מניין הגיעו לנחל גבעות לא אדע (אולי הכוונה להיאחזות נח"ל שכוחה בשם נח"ל גבעות?), אבל נחל זרי הדפנה זה די ברור, לא?


האם זו בדיחה פנימית, או בּוּרוּת ברמות שטרם נצפתה במקומותינו?

איך כתב לי זאב ערבות, שעלה על הדבר המופרך והמגוחך הזה: לא אופתע אם נגלה בקרוב גם את רחוב נחל משכבו בשלום...

בין כך ובין כך, דואר ישראל כבר ערוך למשלוחים לכתובת זו:


ובשולי הדברים: הביטוי 'לנוח על זרי הדפנה' (ובאנגלית: to rest on your laurels) מקורו כמובן במיתולוגיה היוונית: דפנֵה הייתה נימפה, בתו של אל הנהר, שבמנוסתה מאפולו שהיה מאוהב בה, הפכוה האלים לשיח הנושא את שמה. אפולו, שהמשיך להיות מאוהב בה גם אחרי שהפכה לשיח, ביקש מן האלים שעלי השיח יונחו על ראשיהם של המנצחים בקרבות או בתחרויות זמר ושירה, וכן היה.


ב. דע את היקום

אם עסקנו בנחלים שלא היו ולא נבראו, למה שלא נספר לכם על ים שלא היה ולא נברא.

לא בארץ ישראל, אבל בהעדר מדור מתאים אני מניח את זה כאן.

עדן חזני ציון ובני משפחתה שבו ארצה משליחות בארה"ב בטיסת 'קורונה' של חברת יונייטד. מה יש לעשות בטיסה כל כך ארוכה? עוקבים כמסוממים אחרי התקדמות המטוס בדרך הביתה.

עדן הופתעה לגלות שבמהלך שהותה בחו"ל השתנו דברים רבים בגאוגרפיה של הים התיכון.

כך למשל בין יוון לאיטליה התגלה ים חדש ושמו 'ים בין-יבשתי' (מן הסתם תרגום לא חכם של 'הים התיכון', Mediterranean, שהוא אכן ים בין-יבשתי).


היא גם שמחה ללמוד על קיומה של לג'ובלג'נה, שזה כנראה השם החדש שחברת יונייטד העניקה לעיר לובליאנה בירת סלובניה.


ג. ראשון לציון מארש


ראשון לציון, שנוסדה בשנת 1882, היא כבר מזמן לא מושבה, ובכל זאת נותרו בה מבנים לא מעטים מתקופת הבראשית, מימי היותה אחת מ'מושבות הברון'.

ברחוב רוטשילד 24, בלב המרכז ההיסטורי של העיר שהפך למדרחוב, עומד בניין העירייה הישן שהוקם בשנת 1888. העירייה כבר מזמן לא כאן. היא שוכנת במבנה חדש ומודרני, ובבית הישן שכן עד לא מכבר המוקד העירוני ומחלקת הדואר של העירייה. ב-2017 החליטה עיריית ראשון להפוך את המבנה למלון בוטיק ושמו 'רפאל', שבעליו התחייבו לשפץ את המבנה ולשמרו. איך אומרים אצלנו? ימים יגידו.

עבודות השיפוץ התחילו וזו הזדמנות להגיד לפקידי הברון שלום ולהתראות.

צילומים: איתמר לויתן

ואם כבר אנחנו בראשון, הנה עוד כמה תמונות שצדו את עיניו של איתמר, צלמנו המשוטט.

למשל, 'הבית בעמק שוקו', שזה בדיוק הגן שבו הייתי שמח לבלות את שנות ילדותי.


לעומת זאת, 'פלאפל זינזאנה' הוא לא המקום שבו הייתי בוחר לבלות ולסעוד.

לטובת קוראינו התמימים ושוחרי הטוב נסביר כי 'זינזאנה' הוא מונח מעולם הפשע, המכוון לרכב משטרתי שנועד להסעת עצורים.


ויש גם בשורות טובות לכל אלה שחיפשו הליום ולא מצאו!


ולסיום, 'חדר בריחה' ששואב השראה מהספר המפורסם חמישים גוונים של אפור, ונועד כנראה לאנשים עם עולם דימויים מאוד מסוים...


16 תגובות:

  1. לפני שעולים לבי"ס תיכון לומדים בחטיבת בינים;

    מתבקש, איפוא, שכהכנה לים התיכון, עוברים בים בין-יבשתי

    השבמחק
  2. אולי רצו לשפץ מעט את 'נחל דפנה' המתפצל מהדן, וזורם דרומה ליד קיבוץ דפנה.

    השבמחק
  3. מה לא ברור? נחל= נח על (זרי הדפנה/משכבו בשלום) אכן בורות לשמה

    השבמחק
  4. זה מזכיר מה שכבר פורסם בבלוג
    ואולי זה משהו דומה.

    https://onegshabbat.blogspot.com/2015/05/blog-post_25.html?m=1

    השבמחק
  5. נחל זרי הדפנה נשמע לי כמו הברקה של דני סנדרסון.
    אצלנו במושב היה "רחוב רחב אימנו"
    (נו אז מה?! בחיפה יש "רחוב הבנקים")

    השבמחק
  6. כל עניין המלון הראשון לציון מסריח מהראש.חיפוש יסודי בגוגל יבהיר זאת לכל דורש.כך או כך

    השבמחק
  7. מנוחה על זרי הדפנה מכוונת למי שכבר אינו מתאמץ לאחר שהשיג הישג כלשהו ובדרך-כלל באה במובן שלילי.
    ארתור שופהאואר כתב על כך: מי שנח על זר הדפנה, מוכיח שהניח אותו במקום הלא נכון.

    השבמחק
  8. סבי מרדכי סגל ממייסדי חדרה, שהיה הפנקסן והגזבר מראשי של חברת יק"א הארץ ישראלית ביפו, גר בבית העירייה הישן בראשון לציון, כשהגיע להשתכן במושבה בשנת 1905 כדי לעבוד בהנהלת היקב.

    השבמחק
  9. ויקיפדיה = בסלובנית: Ljubljana - מה לא ברור ? מישהו עשה גוגל טרנסלט מאנגלית לעברית . J יהפוך לכן לג' .
    האות J בסלבית/סרבית בעצם מייצגת בעברית י' .

    השבמחק
  10. נחל הדן זורם בלב קיבוץ דפנה, ולא לידו.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון מאוד! אבל אם תציץ במפה תראה שמימין לדן זורם נחל דפנה ממש ליד הקיבוץ.

      מחק
    2. חזרתי והצצתי במפה ואף פישפשתי בזכרוני ובכמה מפות מפורטות, ולא מצאתי את נחל דפנה.
      נחל הדן מתפצל לשני סעיפים מצפון לדפנה:האחד, המזרחי, עובר בתוך הקיבוץ סמוך לגדר הקיבוץ המזרחית, והשני, מערבה ממנו, עובר כמעט בלב הקיבוץ.

      אני מסכים איתך שראוי שיימצא נחל נוסף שיכונה "נחל דפנה", שאין יפה ממנו להיות שם נחל.

      מחק
  11. הפלג המזחי הוא הוא, נחל דפנה. לפחות במפות של גוגל.

    השבמחק
  12. מכיוון שאני מצוי בכל הפרטים אז אספר לך מאיפה הגיעו כל השמות של הרחובות בהרחבה הגדולה במושב חמד.
    לפני 12 שנים כאשר עוד לא היה אף בית בנוי בהרחבה אבל היו רחובות מחצץ.
    יצאנו אני וחברי עמית טלר מצוידים במכשיר נייד משוכלל מסוג נוקייה עם מערכת הפעלה סימביין ז"ל אשר היה מותקן עליה את האפליקציה החדשה ווייז.
    יצאנו לרחובות ההרחבה ונסענו הלוך חזור במצב חציבה עד שעלה בידינו להקליט את כל הרחובות.
    חשבנו לנסות את מזלינו ולתת שמות לרחובות שאולי יסתייע והשמות שניתן לרחובות אכן ייקבעו לדורות.
    מכיוון שההרחבה גובלת בשני הנחלים נחל איילון מצפון ונחל שפירים מדרום. שמתחברים להם יחדיו מיד אחרי החירייה. חשבנו על הקונספט לתת שמות לרחובות בשמות של נחלים הנשפכים לים התיכון. התחלנו בנחל כזיב בצפון וסיימנו בנחל הבשור בדרום. כאשר הרחוב המחבר הוא רחוב הנחלים. אני כבר לא ממש זוכר מה היו השמות של כל שאר הרחובות שנתנו. נכנסו לאתר של וויז ונתנו להם שמות.
    כמובן שלא כל דיירי ההרחבה אהבו את השם של הרחוב שלהם וגילו שגם הם יכולים להיכנס לאתר של וויז ולשנות את שם הרחוב.
    כך קרה ששני רחובות הקרויים על שם שתי בנות שגרות ברחוב. דולב וירדן. הבשור הפך לשפירים. נח"ל גבעות אכן על שם היאחזות נח"ל שחגי שוהם מהרחוב שלי היה בין המקימים שלה.
    ונחל זרי הדפנה זו בדיחה של אבי רוזנבלום היוצר והכותב.
    מה שזמני הופך לקבוע, ואם אני לא טועה הרחובות עברו תהליך אישור גם במועצה האזורית שדות דן.
    אז אמנם הקונספט שעליו חשבנו כבר לא באמת קיים, אבל עדיין ישנם ארבעה רחובות בארץ ישראל שנתתי להם שם בעצמי. זכות גדולה :)
    לגבי הבירה ממבשלת נופי חירייה. זכיתי לטעום מהטעם הנדיר שלה לפני כמה שנים. אני עדיין זוכר את הניחוח מהאמבטיה של אלי גתי. עניין של טעם. מחכים למהדורה הבאה...

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.