סיפורי רחובות: חברה חדשה, ילדי תימן, לואי מרשל, שמואל הנציב, הרמז

א. ממעמד לעם

רחוב יש בתל אביב שנושא את השם הנאיבי להפליא 'חברה חדשה'.

מה היא 'חברה חדשה'? השלט מסביר זאת היטב:

שם סמלי לבנין חברה חדשה בא"י עפ"י עקרונות סוציאליים

צילום: איתמר לויתן

עברו ימים, עברו שנים, וחזון החברה היהודית החדשה בארץ ישראל, שתתבסס על ערכי צדק סוציאליסטיים, הוחלף בחברה חומרנית ובקפיטליזם חזירי כבכל העמים.

חברה (Society; Class) הוחלפה בחברה (Company; Firm), והביטוי הלשוני הזעיר שמשקף זאת מבלי משים נמצא בחניון הסמוך לרחוב, שנקרא 'חניון החברה החדשה'. פירמה חדשה הגיעה לעיר ומוכרת לנו מכל טוב...

צילום: דן גלמן

ב. ילדי תימן

שפשפתי את עיני בתדהמה. מתברר שבעיר חדרה, ליד תחנת הרכבת, יש רחוב ששמו הוא 'ילדי תימן החטופים'.

צילום: יוחנן פלוטקין

פרשת ילדי תימן, וחטיפתם כביכול או באמת, מעסיקה את דעת הקהל הישראלית כבר עשרות שנים: מאמרים וספרים, תאוריות קונספירציה והאשמות מוטרפות, עד כדי כך שממשלות ישראל לדורותיהן הקימו שלוש ועדות בירור וחקירה שונות, כולל ועדת חקירה ממלכתית ב-1995 (ועדת קדמי).

בערך ויקיפדיה על 'ועדת קדמי' נכתב: 

מסקנות הוועדה פורסמו ב-2001 ... לגבי 733 נעדרים קבעה הוועדה כי הילדים נפטרו, עקב מציאת ראיות מהימנות בדבר מותם. לגבי 56 תינוקות כתבה הוועדה כי היא לא מצאה קצה חוט לגביהם וגורלם "עלום". היא העלתה אפשרות שתינוקות אלה נמסרו לאימוץ על ידי עובדות סוציאליות. הוועדה מתחה ביקורת על מחדלי הסוכנות היהודית במניעת חרושת השמועות על חטיפות ילדים, וקבעה כי הסוכנות יכלה למנוע זאת באמצעות פעולה יזומה. על תוכן הפרוטוקולים הוטל חיסיון בהוראת ממשלה עד שנת 2071.

שער השבועון 'העולם הזה', 11 בינואר 1967

נושא כאוב זה מעולם לא הוכרע חד משמעית ועד היום מתפרסמים מחקרים ומאמרי דעה שונים, לכאן ולכאן, אך לעיריית חדרה זה כנראה לא ממש חשוב. הם כבר יודעים שמדובר ב'חטופים'...

ג. שמואל הנציב

מנחם רוזנברג שלח לי את צמד התמונות הללו מנתניה. הוא ביקש להפנות את תרומת לבי לדרך השונה שבה תיעתקו – באותו רחוב עצמו – את המילה 'מלחמת': פעם Milchemet ופעם Milhemet.

צילום: מנחם רוזנברג

אבל אני התפעלתי דווקא מן הרחוב השני: שמואל הנציב.

בהתחלה חשבתי שמדובר בבדיחה על חשבונו של רבי שמואל הנגיד, אבל מן התמונה השנייה הבנתי שהבדיחה היא עליי, ומדובר בלורד הרברט סמואל, הנציב הבריטי הראשון בארץ, ששם משפחתו עוּבְרת, באדיבות פרנסי העירייה, לשמואל, וזאת מבלי שקיבלו את רשותו או את רשות צאצאיו.

הרברט סמואל הוא שמואל הנציב (ויקיפדיה)

אני מודה שמעולם לא שמעתי את השם הזה. חיפשתי בעיתוני התקופה וגם שם לא מצאתי שהנציב העליון הלורד סמואל כונה כך. ככל שבדקתי הרחוב בשמו זה קיים מראשית שנות החמישים.

ד. לואי מרשל

שלט לכבודו של לואי מרשל באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק (ויקימדיה)

נאמר זאת כך: זה שבאנגלית לא מבטאים את האות S לא אומר שהיא לא קיימת.

את שמו של המשפטן וראש הוועד היהודי-אמריקאי לואי מרשל יש לכתוב Louis Marshall ולא כפי שכתוב בשלט התל-אביבי.

צילום: איתמר וכסלר

ה. רמז דק

תודה לזאב קינן

איפה נמצא רחוב הרמז בירושלים?

רמז דק: מול תחנת הרכבת הישנה והראשונה. 

נעלמו זכויותיו של דוד רמז! 

דוד רמז, 1950 (צילום: בוריס כרמי, ויקימדיה)

בעלי התוספות

רחוב ילדי תימן החטופים עורר, כצפוי, סערת רוחות, עד כדי אי אמון בצילום ובנכונות הדבר.

לא נותרה לי בררה אלא למנות ועדת חקירה מיוחדת בהרכב של שופט יחיד, אומנם אשכנזי אבל בעל ניסיון רב. 

טל סגל נסע אפוא לשטח והנה מימצאיו ופסק דינו:

נכון להבוקר (12 ביוני), יש רחוב כזה בחדרה. אבל, ואבל גדול, הרחוב סובל מפיצול אישיות: גם שמו הקודם, רחוב הרכבת, מופיע מספר פעמים. בנוסף, באתרי הניווט השונים או במפות, אין לרחוב ילדי תימן שום נוכחות. 

צילומים: טל סגל