יום שישי, 9 ביוני 2023

ששת הימים ושבעת השערים: התכתבות בין שאול ליברמן ליצחק נבון

חיילי חטיבת הצנחנים פורצים לעיר העתיקה דרך שער האריות, 7 ביוני 1967 (צילום: שבתאי טל, ויקימדיה)

מאת אביעד הכהן 

סמוך לאחר מלחמת ששת הימים חיבר חבר הכנסת דאז יצחק נבון (2015-1921) – לימים שר החינוך והנשיא החמישי של מדינת ישראל – מעין אגדה ירושלמית קצרה, שכותרתה ששת הימים ושבעת השערים. הספרון נדפס לראשונה רק עשר שנים מאוחר יותר, בשנת תשל"ז (1976), בהוצאה הירושלמית 'שקמונה'. נבון כתב את האגדה בסגנון לשון חכמים, ורשם בה דברים שאומר כביכול כל אחד משבעת שערי חומת ירושלים העתיקה, שמשדל את 'חיילי ישראל היוצאים למלחמה ומוסרים נפשם ומנצחים בכל מקום ומקום' להיכנס לעיר העתיקה דווקא דרכו. 'שבעה שערים בחומתה של ירושלים', כתב נבון, 'ולא ידעו באיזה שער נכנסים. וכל שער קופץ ומרקד לפניהם ואומר: בואו דרכי שאני ראוי לכם מכולם'.

יצירה זו של נבון התקבלה באהדה רבה. קריינים מקצועיים ושחקנים שונים קראו והציגו אותה. הנה למשל מספר הסיפורים הירושלמי יהודה עַצָבָּה:

   

האגדה גם הולחנה מספר פעמים. כך למשל, בשנת 1982, כאשר נבון כיהן כבר כנשיא המדינה, הלחין אותה מתי כספי כפרטיטורה והיצירה בוצעה על ידי התזמורת הקאמרית הישראלית במסגרת פסטיבל ישראל, כשמלווה אותה קריינותו של יוסי בנאי.

]. 

לימים, שולב קטע אחד מתוכה, 'שער הרחמים', בתקליטו של כספי 'אחד לאחד' (הד ארצי, 1988) ונדפס גם בספר התווים שלו אחד לאחד (כנרת, 1989)

תווי 'שער הרחמים' (אתר הבית של מתי כספי)

ארבע שנים אחר כך, בשנת 1986, עיבדה המלחינה מרי אבן אור את האגדה למקהלת ילדים במסגרת התוכנית 'מלחינים כותבים לילדים' בחסות משרד החינוך. הנה מקהלת לי-רון:

 

ילדים מכל רחבי הארץ שקראו את האגדה שלחו מכתבים לנשיא והביעו את רשמיהם. המכתבים הללו השתמרו בארכיון המדינה באוסף מכתבי ילדים לנשיא והם מקור שופע להנאה. כך למשל כתב אחד הילדים: 'ראיתי את שמך ונדהמתי לרגע: יצחק נבון כותב סיפורים?…ידעתי שסיפור זה אינו אמיתי מפני ששערים אינם יכולים לדבר, אין להם רגשות ואף אחד (חוץ מהנביאים) אינו יכול לדעת מה קורה מעליו במרום ואיך מדבר ה' אל מלאכיו'.

ח"כ יצחק נבון בספריית הכנסת, דצמבר 1966 (צילום: משה פרידן; ויקימדיה)

נבון שלח את ספרו המודפס לאנשים שונים, וביקש את תגובתם. על אף שלא היה מדובר בחיבור אקדמי-מדעי, טרח הרב פרופ' שאול ליברמן, גדול חוקרי התלמוד בדורות האחרונים, שגר באותה עת ברחוב בן מימון 22 בירושלים, והשיב לו במילים חמות, תוך הוספת כמה הערות באשר לסגנון הכתיבה והניקוד הנכון.

לא מכבר מלאו ארבעים שנה לפטירתו של גאון רב-פנים זה והרוצה להרחיב מבטו מוזמן לעיין במאמרי 'התנא הירושלמי מניו-יורק: 40 לפטירתו של פרופ' שאול ליברמן' (מקור ראשון, 4 באפריל 2023).

שאול ליברמן (המדן, קונטיקט. לא מתוארך; באדיבות נעמה לזר)

המכתבים, השמורים כיום בארכיון המדינה, מתפרסמים כאן לראשונה: 


י"ט באב תשמ"ב
8 באוגוסט 1982

לחכם ונבון

לנשיא ישראל

מר יצחק נבון, ברכות עד בלי די

אישי הנכבד,

תודה כפולה ומכופלת בעד החוברת היקרה שזיכני בה. לא ראיתיה עד עכשיו, ובלעתי אותה על אתר. הרגשתי על בשרי את החום הלוהט הבוקע מתוכה.

מעלה יתירה בה שנכתבה ברוח שירת ימי הבינים המיוסדת על מדרשי חז"ל. מותר להשתמש בה בלשון המקרא ובלשון חכמים גם יחד, לפי הטעם.

כדאי לעבד מחדש את סיגנון המחברת, לחלק את השורות ולקצרן, כדי לתת לתוכנה צורת בלדה. ובימי הבינים היו בוודאי מוסיפים גם פזמון חוזר, כלומר, אחרי כל שער תביעה: לי הרשות ולי הזכות.

הייתי נותן דוגמא של קיצור בסוף הפואימה: 
נתכווץ שער האריות ודמם.

אמר לו הקודש (כן הוא הכתיב במקורות עתיקים, דוגמת "הגבורה" בלי "ברוך הוא"): דבר דבריך

נאנק דום.

ספג מכות ברצועות אור

פתח פיו ונָם [=ואמר]

רבונו של עולם:

בכל שעה רואה אני

על הרים ועל גבעות

חיילות ישראל

ניצלים באש ונופלים

יבואו מכל שער שיבואו

ובלבד שיבואו.

שמע הקודש ונָם:

מיעטת עצמך

כדי לרבות  בחיים,

חייהם של בחורים

יקרים בעיניך מיקרך

הריני גוזר

זאת הדרך וזאת המסילה

דרכך יכנסו

יבואו גורי אריות

דרך שער האריות

בכבוד ובהערצה, 

שאול ליברמן

תן דעתך: בשער הפרחים הניקוד אינו נכון וצריך לנקד:

"ואתם מִדַינים [=מתדיינים], ולא מְדַינין.

שאול ליברמן, ראשית שנות השישים (באדיבות ד"ר קרן קירשנבאום [לבית זלוטניק])

הנשיא יצחק נבון, שידע את ערכו של ליברמן כתלמיד חכם מן השורה הראשונה, התרגש למקרא המכתב והשיב לו במילים חמות:

ירושלים, י"ב באלול התשמ"ב

31 באוגוסט 1982

לכבוד,

ידידי המכובד והיקר, ר' שאול ליברמן,

שלום וברכה,

אני אסיר תודה לך מעומק הלב על מכתבך החם ועל שטרחת לקרוא את החוברת בעיון כה רב. אפשר שאתה צודק, אך אין בידי לשנות מה שכתבתי, ואולי גם לא ברצוני. נראה שפעמים אדם מתרגל למה שכתב ונראה לו כאילו השינוי יפגום במשהו, והדברים לא יהיו שמחים כנתינתם הראשונה.

באשר לניקוד המלה 'מְדַיְנים' או 'מִדַיְנים' – במלון אבן שושן מובא גם בבנין פיעל: 'תלמידי חכמים שמְדַינים בהלכה' (קהלת רבה ב') 'והיו שניהם מְדַיְנים זה עם זה' (בראשית רבה ג').

יש גם דוגמאות מאוחרות ממנדלי ואחד-העם. לעומת זאת, בהתפעל הוא מביא בתוספת הת', מתדיין.

וכן דעת יעקב כנעני ב'אוצר הלשון העברית'.

קבל נא שנית רגשי תודתי והוקרתי.

בכבוד רב ובברכה חמה,

יצחק נבון

_________________________________

פרופ' אביעד הכהן הוא נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים    aviad@edu.mishpat.ac.il


14 תגובות:

  1. יפה משיב יצחק נבון לפרופ' שאול ליברמן על הצעותיו לתיקון הנוסח והניקוד: 'אפשר שאין בידי, ואולי גם לא ברצוני לשנות מה שנכתב. נראה שלפעמים אדם מתרגל למה שכתב, ונראה לו שהשינוי יפגום במשהו, והדברים לא יהיו שמחים כנתינתם הראשונה'.

    וכבר היו דברים מעולם, שצורות כתיבה חדשות, ומה שנראה כשגיאות, הפכו להיות תשתית מקובלת לכותבים הבאים וליוצרים מאוחרים.

    השבמחק
  2. אין זו הפעם הראשונה שאבנים (הרי השערים בנויים מאבנים), בסביבה רבים ביניהם על הזכות לשמש לעזרת ההתרחשות.: כשיעקב אבינו היה בדרכו לחרן, הוא הגיע להר המוריה לקראת שקיעת השמש, ונאלץ ללון במקום. הוא לקח 'מאבני' המקום ושם למראשותיו, ורש"י מסביר: התחילו מריבות זו עם זו: זאת אומרת 'עלי יניח צדיק את ראשו', וזאת אומרת: 'עלי יניח'. מיד עשאן הקב"ה אבן אחת. וזהו שנאמר, 'ויקח את האבן אשר שם מראשותיו'.
    ותודה לפרופ' אביעד הכהן!

    השבמחק
    תשובות
    1. אבישי ליוביץיום שישי, 09 יוני, 2023


      והמדרש מספר על הרים שרבו על איזה מהם תנתן התורה:
      אָמַר רַ' יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן תּוֹרָה בְּסִינַי הָיוּ הֶהָרִים רָצִים וּמְדַיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ,
      זֶה אוֹמֵר: עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת וְזֶה אוֹמֵר: עָלַי הַתּוֹרָה נִתֶּנֶת;
      תָּבוֹר בָּא מִבֵּית אֵלִים וְכַרְמֶל מֵאַסְפַּמְיָא,
      זֶה אוֹמֵר: אֲנִי נִקְרֵאתִי וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי נִקְרֵאתִי.
      אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים"?
      כֻּלְּכֶם הָרִים, אֶלָּא כֻּלְּכֶם גַּבְנֻנִּים; כֻּלְּכֶם נֶעֶשְׂתָה עֲבוֹדָה זָרָה עַל רָאשֵׁיכֶם;
      אֲבָל סִינַי שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה עֲבוֹדָה זָרָה עָלָיו – "הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ"

      מחק
    2. קודם -רשימה נפלאה. שנית. המדרש החזיר אותי לכתה ב שהשתתפתי בקבלת ספר התורה בהצגה והמחזנו את המדרש הזה בדיוק. אני הייתי הר תבור. עם הכנסייה ככה קצת על הצד ולא באמצע. לא הכרתי אז את המדרש עם עבודה זרה. מעניין ביותר והבזיק לי פלאשבק מכיתה ב.

      מחק
  3. יישר כוח למגלה צפונות מכתבים. משובב נפש ונשמה יתרה לשבת.

    השבמחק
  4. נראה ש"התחרות" של השערים הושפעה מ"התחרות " בין ההרים על מקום מתן תורה. הרי לך השלמת מעגל של ספרא וסייפא.

    השבמחק
  5. ואני תוהה. אם היו מקריאים זאת היום בפני תלמידי הכתות הגבוהות בתיכון, האם הם היו מבינים במה מדובר? ואולי אני חוטא ומזלזל בהם בלי סיבה?

    השבמחק
  6. כשסובאים ביתר משקאות אלכהליים משתכרים ורק לאחר שמתעוררים ומתפכחים מתחילים להפנים את תוצאות הסביאה.
    שכרון ״שחרור״ ירושלים הביא עלינו תהליכים מדכאים - גזל, עוול, קנאות דתית, פרחחים שהם היחידים שחוגגים את ״יום ירושלים״ בפולחן הנפת דגלים,שכולו ביטוי לגזענות חשוכה. ועוד - הלהט המשיחי להקים את המקדש ולהקריב קורבנות.
    ה״שחרור״ הפך לרועץ. החלום התמים שבא בין השאר לביטוי בחיבור ״ששה ימים ושבעה שערים״ נותן ביטוי לחלום ולשברו.
    אני חותם בכאב רב את דברי כיליד ירושלים וצאצא לדורות קודמים ורבים שנולדו בין חומות ירושלים. העתיקה.

    השבמחק
  7. לא חכמה שלאחר מעשה. ישעיהו ליבוביץ הכיר כמעט מיד באסון שכיבוש ירושלים והשטחים יביא עלינו. והוא לא היה בודד.

    השבמחק
  8. יפה וטוב אך גם כבוד הנשיא וגם קוראי האגדה , ולצערי גם כותבי העיתים עד היום, לא מזכירים כי בעת שנכנסו הצנחנים בשער האריות לעיר העתידה, נכנסו חיילים מגדוד 163 של חטיבת ירושלים לעיר העתיקה דרך שער האשפות, ודרכו עלו והגיעו לרובע היהודי, בראשותו של אלי קדר ז"ל, שהיה כנער יליד הרובע היהודי, לוחם ברובע בשנת 1948, האחרון שעזב את הרובע בדרך לשבי הירדני, והראשון שנכנס לרובע ב 1967.

    השבמחק
    תשובות
    1. גדעון ביגר צודק ביום הראשון של הקרבות גדוד 163 של חטיבת ירושלים תקף את מפקדת
      הצבא של עבר הירדן שהיה בשכונת אבו טור הערבית דרומית לעיר העתיקה בקרב קשה
      נהרגו 18 לוחמים כולל מפקד הגדוד מיכאל פייקס וברחוב למוביל לשכונה נקרא רחוב המפקד
      כאשר בתחילת הירידה ישנה מצבת זכרון לזיכרם עם שמות החילים.
      למחרת בבוקר יצאו 2 פלוגות לעבר העיר העתיקה פלוגה מפקדה אלי קיידר ופלוגה
      ב מפקדה עוזי בשהיינו בבריכת הסולטן נאמר שלנו שחטיבת ירושלים מסרבת פקודה
      ונכנסת לעיר העתיקה עלינו להר ציון השער היה חסום וירדנו מחוץ לחומה ונכנסים לעיר
      העתיקה דרך שער האשפות פלוגה א פנתה לכיוון הרובע היהודי ופלוגה ב הגיעו לכותל
      אחרי זמן קצר הגיע שר הבטחון משה דיין והרמטכל יצחק רבין ושם נתנו לנציגי הצבא העבר ירדני את מפתחות נר הבית כיליד ירושלים לא נהגנו לבקר בהר הבית כיוון שהמוסלמים\שרפו את בית המקדש היהודי שעל חורבותיו בנו מסגד ולכן המקום
      נחשב טרף כשהיינו בכותל שמענו את הצנחנים מגיעים דרך שער האריות לאחר
      האסון הנורא שקרה להם עם עשרות חללים בגבעת המבתר.

      מחק
  9. התפתחות או הידרדרות?

    רבי אלעזר: אין בעל הנס מכיר בניסו
    יהודה עמיחי: מרחוק כל דבר נראה נס. אבל מקרוב גם נס לא נראה כך...
    אהרון זאב (אנו נושאים לפידים): נס לא קרה לנו...

    השבמחק
  10. האגדה מאד יפה ומאד נהניתי לשמוע ולראות את יהודה עצבה מקריין אותה בשפה עשירה ותנ'כית. ולדעתי דוקא ההצעות לשינויים 'פספסו' כאן, על אף שבאו ממומחה גדול. מה שיפה לא צריך לשנות.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
התגובות מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.