יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

מעשה ביונה עם עלה של זית

איור: יוסי שטרן
(שלושה בסירה אחת, הפלגה שנייה, ספרית מעריב, [תש"כ-], עמ' 50)
___________________________________________________

איור: נעם נדב
עונש"ו של דן
מאת דן אלמגור ודוד אסף






רשימה זו מוקדשת לכבודו של המשורר חיים גורי
שבשבוע שעבר חגג את יום הולדתו (כ"ט בתשרי תרפ"ד; 9 באוקטובר 1923).
'יאריך ימים על ממלכתו, הוא ובניו, בקרב ישראל'.

בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בתיבתו של נח (כאן הרשימה הראשונה, וכאן השנייה), והפעם נקדיש את רשימתנו לאותה יונה צחורה שהפריח נח כדי לדעת אם קלוּ המים מעל היבשה. יונה תמה זו, ששבה לתיבה עם 'עלה זית טָרָף בְּפִיהָ', הפכה להיות סמל אוניברסלי של שלום, במידה רבה בזכות הציור הידוע של פבלו פיקאסו, ולציור זה נקדיש את הרשימה הבאה.

היונים גם העניקו את שמם לאנשי שמאל (או כפי שהם מכונים בפי העם: 'סְמוֹלנים'), התומכים בוויתורים למען השגת השלום הנכסף; מנקודת מבטם של אנשי ימין המכונים גם הם בשם של ציפור, אבל דורסת ('ניצים') - מילה 'יונה' הפכה דווקא סמל לתבוסתנות.

נעסוק אפוא במקצת גלגוליה של אותה יונה ואותו עָלֶה (עלה ולא ענף!), בשיר ובפזמון, בציור ובאיור.

בשנות השישים הבנקים עודדו את הילדים בישראל לחסוך ולא לבזבז...
תיבת נח (נוער חוסך) של 'בנק לאומי'

א. עיר היונה

היונה נזכרת בתנ"ך 32 פעמים. היא מופיעה כשם נרדף לאשה אהובה ('יונתי תמתי', 'הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים'), שעשויה לייצג נאמנות ומסירות ('וְכַיוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם'), אבל היא גם סמל של טיפשוּת ('כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב'). היא שם של קרבן ('בֶּן יוֹנָה'), ואפילו העניקה את שמה לאחד הנביאים, בן אֲמִתַּי.

אך לא תמיד מייצגת היונה יופי והרמוניה. המילה 'יונה' היא גם שם תואר נקבי של הפועל 'ינה', כלומר לוחצת או מדכאת, ויש המפרשים מלשון הונאה: מוֹנָה (בממון) את יושביה. זה מובנם של פסוקי ירמיהו: 'מפני חרון היונה' (כה 38), או 'מפני חרב היונה' (מו 16; נ 16), וכן לפסוקו של צפניה: 'הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיוֹנָה' (ג 1), שממנו נטל נתן אלתרמן את הכותרת למחזור שיריו המפורסם 'עיר היונה' (1957).


וכך סיים אלתרמן את 'שיר פותח', הראשון במחזור שירי 'עיר היונה':


במילים אחרות 'עיר היונה' (וצפניה התכוון ככל הנראה לירושלים) היא ההפך מן המקובל - לא עיר של שלום ושלוה, אלא של חורבן והרס.

והנה, לא יאומן כי יסופר, אבל מתברר שבעיר אריאל יש רחוב הנקרא 'עיר היונה'! מה זה אומר על השכל של פרנסי עיר זו ומה זה אומר על העתיד שהם חוזים ל'בירת השומרון'?

צילום: שולמית קליבנסקי

ב. יונה מצאה בו מנוח (אַה-הַה-יַ-יַאיי) 


סיפורים ואגדות, שירים ופיוטים לרוב יש על יונתו של נח, ואחד המוכרים שבהם הוא הזמר ליום שבת 'יום שבתון' שכתב רבי יהודה הלוי (האקרוסטיכון של בתי השיר הוא יהודה, אבל ריה"ל כתב כנראה רק את שני הבתים הראשונים). על פי המדרש ריחפה היונה שבוע ימים באוויר העולם ורק ביום השביעי - שבת - מצאה מנוח, וכן הוא עם ישראל, המשול ליונה, שמוצא מנוחה ביום השבת וכו'.

יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ
זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים
זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים
חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים
מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד
וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

דִּבֵּר בְּקָדְשׁוֹ בְּהַר הַמֹּר
יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר
וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר
חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ

יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

הנה ביצוע מחודש של השיר (כולל ה'אה-הה-י-יאיי' המסורתי):



מבחר ביצועים ונוסחים של פיוט זה (שבדרך כלל מושר בקהילות אשכנז) אפשר לשמוע באתר 'הזמנה לפיוט'.


היונה חוזרת לתיבה
Henry Davenport Northrop, Charming Bible Stories (Philadelphia: J.H. Moore Company, 1893) 28

ג. מעשה ביונה

היונה מעל ירושלים (מתוך תערוכת ציורים של בני נוער יהודים ופלשתינאים)

שיר יפה זה, שנכתב על ידי חיים גורי כ'מעשה' (אגדה פלאית?) שמתרחש בירושלים ('עיר החסד והרחמים'), מספר על 'יונה תמימה' (שלמה אך כנראה נאיבית) שחיפשה מקום לנוח. שלא כבימי נח - גם שם חיפשה היונה מנוח - אין עלה זית בפיה של יונה זו. היא 'צונחת' ממרומים על כתפו של המשורר, 'חמה' כגוף מת, והמגע ביניהם הופך את נוצתה הלבנה לאדומה, כנראה  מדם. מקובל לחשוב ששיר זה מייצג חוויות של חייל במלחמת העצמאות.

חיים גורי (איור: זאב)

השיר של גורי נדפס לראשונה לפני חמשים שנה בדיוק, בספרו שושנת רוחות (הקיבוץ המאוחד, תשכ"א), במחזור השירים 'נוצה אדומה'. צילומו כאן הוא מתוך מהדורת כל שירי חיים גורי: השירים (הקיבוץ המאוחד, 1998).


הנה ביצוע יפה ונשכח של שיר זה בפי 'שלישיית דרך הגב' (דודו זכאי, אמיר גינת ומיכה אדיר - שלושתם חברי קיבוצים). הלחן הוא של צבי שרף, והשנה היא 1970 או 1971.



'מעשה ביונה' הולחן גם על ידי מוני אמריליו ונכלל ב'ארץ געגועי', תקליט האוסף של לחניו, בביצועה של מיטל טרבלסי:



ד. שיר היונה

היונה שבה לתיבה

נמשיך במסע המוסיקלי עם 'שיר היונה' שכתבה שמרית אור והלחין מתי כספי. השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר והפזמון 1974 והנה הביצוע של נתנאלה, אז עדיין חברה בלהקת חיל האוויר:



ואלה המילים:

גבוה
מעל המגדלים
היונה פורשת כנף,
היונה דואה במרחב
ועיניה כלות.

גבוה,
כמו הענבלים
עם עלות היום היא הומה
ועם רדת ליל, בדממה,
אברותיה קלות.

הלאה, הלאה,
על המים מרחפת
עוד היא מחכה.


גבוה
מעל הרי גלבוע
מעל העננים
הדרך ארוכה.

יונת השלום נרטבת

ה. יונה עם עלה של זית

חותמת דואר לכבוד חתימת הסכם השלום עם ירדן (אילת, 1994)

תלמה אליגון-רוז כתבה והלחינה בשנת 1987 את השיר 'יונה עם עלה של זית' עבור להקת פיקוד דרום. הסולנית היא חיה סמיר, בת למשפחה מוסלמית שחונכה כיהודייה והיתה החיילת הערבית הראשונה בלהקה צבאית. אין צריך לומר שביצוע שיר זה היה משמעותי ומרגש לה ולכל מי שהאזין לשירתה.



יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מעליה גלגל החמה,
לרגליה פגעי מלחמה
היונה של השלום,
על חורבותיה של אומה אחרת
תמונה מושלמת,
חלומות בתוך מסגרת

יונה עם עלה של זית
צאי מן התמונה,
השיבי את האמונה
שהשלום יבוא בעקבותייך

יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
וילדי מתבונן ומקשה
"תגידי, מה יש לה בפה?"
היונה של השלום
סוף מלחמה היא מבשרת
יונה מושלמת
של שלום בתוך מסגרת

יונה עם עלה של זית...

יש לי תמונה בבית
של יונה עם עלה של זית
מזכירה לי השכם וערב
שבחוץ על הברוש יש עורב
היונה של השלום
לאף מקום איננה ממהרת
יונה תיירת לעולם אינה נשארת

יונה עם עלה של זית...

וזה הציור של פיקאסו משנת 1962, שהיה מקור ההשראה לשיר, World Without Weapons, עולם בלי נשק:

יש לי תמונה בבית / של יונה עם עלה של זית / מעליה גלגל החמה / לרגליה פגעי מלחמה

כאמור, ביונה של פיקאסו נעסוק ברשימה הבאה.

וגם בהבטחות שלא התממשו ('הבטחתם יונה עם עלה של זית') נעסוק ברשימה מיוחדת.

ו. משימה בלתי אפשרית?

עיצוב: ליאת קוטנר

ואולי אנחנו מצפים מהיונה לקצת יותר מדי?

נסיים את רשימתנו הפעם בפרודיה מבריקה, מבית מדרשו של האנימטור הנפלא Martell, על סדרת הטלוויזיה המפורסמת 'משימה בלתי אפשרית'. פתחו את הרמקולים!


זה כנראה מה שאכלו שם בתיבה... סמליל הרשת האמריקנית 'הבייגל של נח'

4 תגובות:

  1. "לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים" (תהלים נו 1)

    א"ר יוחנן: משעה שנתרחקו סימניה [בגלות] נעשית [כנסת ישראל] כיונה אילמת. (תלמוד בבלי, סוטה, דף י עמ' ב )

    ופירוש רד"ק (על-פי המשך הפסוק: "באחוז אותו פלשתים בגת"):
    קרא עצמו דוד יונת אלם, בהיותו בגת שברח מפני שאול [...] עד שמרוב פחדו התהולל בידם ועשה עצמו משוגע, לפיכך קרא עצמו יונת אלם,
    כיונה שגולה ממקומה, והיה אִלֵּם ביניהם שלא היה יכול לדבר כמשפטו ודעתו אלא כדברי משוגע.
    או קרא עצמו יונה לפי שׁשָׂם עצמו כאילו אין לו דעת כמו יונה, כמו שאומר עליה (הושע ז, יא): כיונה פותה אין לב.

    ועמסו חכם - בפירוש "דעת מקרא"- מציע הסבר מוסיקלי:
    "ושמא יש לומר שמלים אלה [="על יונת אלם רחוקים"] רומזות לשיר שהיה מפורסם בימיהם.
    וכוונת הכתוב, שאת המזמור הזה יש לזמר בנעימה של השיר ההוא.


    מתיה

    השבמחק
    תשובות
    1. רבי יהודה הלוי כתב פיוט על היונה


      יוֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ
      זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחֹחַ
      יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
      וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
      יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
      וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
      הַיּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים
      זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים
      חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים
      מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ
      יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
      וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
      וּבָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד
      נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד
      וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד
      בָּרוּךְ נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ
      יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
      וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
      דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֵל בְּהַר הַמֹּר
      יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר
      וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר
      חַזֵּק מָתְנַים אַמֵּץ כֹּחַ
      יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
      וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
      הָעָם אֲשֶׁר נָע וְכַצֹּאן תָּעָה
      יִזְכֹּר לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה
      לְבַל יַעֲבָר בּוֹ מִקְרֶה רָעָה
      כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ.
      יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
      וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ

      יהודית בן יעקב

      מחק
  2. ועדיין נותרה שאלה,כיצד יונה עם עלה של זית בפיה הפכה לסמל לשלום? ברור לכל בי-רב שעלה הזית אינו עלה הזית שהיונה הביאה לנח בשובה ממסעה לראות 'הכלו המים'.אפשר אולי לחשוב כך אך זה מאד תמוה.מה לעלה של זית המבשר על ירידת גובה המים ולשלום? התשובה נמצאת במקום אחר,וממנה,לדעתי,שאב פיקסו את הרעיון. היוונים ואחר כך הרומאים,כאשר ביקשו להפסיק קרב,כלומר נכנעו,לא הרימו דגל לבן בידיהם אלא הרימו בשתי הידים ענף של זית ובאמצעותו סימנו שהם מבקשים שלום,ורוצים הפסקת אש.מכאן הפך ענף הזית לסמל השלום.

    השבמחק
    תשובות
    1. ברור לכל בר בי רב, וודאי התכוון יואל רפל לכתוב, היינו כל תלמיד או אברך, או בפירוש פשוט -כל אחד.

      מחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.