יום חמישי, 1 באוגוסט 2013

קיצור תולדות הפְלִיט

כרזה בעיצוב האחים שמיר, שנות הארבעים (מקור: האחים שמיר - מעצבים שהיו לסמל)

מאת רמי נוידרפר

א. הפְלִיט ואני

המבוגרים שביננו זוכרים מן הסתם את אותם ימי קיץ, שבהם החלו לטייל על השיש במטבח נחילי נמלים, באוויר זמזמו הזבובים, בלילות הופיעו היתושים, ושיא הגועל  אותו ג'וק אימתני, חורש רע ובעל קרניים, שחרש עשה את דרכו על רצפת המטבח או השירותים. באותה עת חירום, כאשר כלו כל הקצין, היינו 'עושים פְלִיט'. זה היה בדרך כלל תפקידו של האבא, שהוציא את המכשיר החלוד מהבוידעם או מתחת לכיור, ובתנועות שאיבה ופמפום נמרצות היה מפעיל את בוכנת המכשיר ומפזר את התרסיס על פני החדר. פינוי גוויותיהם הרטובות של הנמלים, הזבובים או היתושים כבר היה נחלת המטאטא והיעה של אמא...

הפליט שהתפזר בתוך הדירה יצר ענן ערפל מסתורי והתיקנים והמזיקים, הולכי הקרקע ובעלי הכנף, היו מחשבים את קצם לאחור. צונחים לרצפה או מתהפכים על גבם בעווית של ייסורים עד מכת הנעל הגואלת. את מיכל הפליט היו ממלאים בדרך כלל בחומר ששמו היה 'פזטוקס', שהיה לו ריח מתקתק מיוחד (אני אהבתי אותו!), ואפשר לשער ששאיפתו לריאות לא הייתה בריאה במיוחד. 

חלפו ימים ושנים וארוסולים חדישים לקטילת יתושים וזבובים החליפו את מיכלי הפליט הישנים, שמצאו את מנוחתם הסופית באתרי נוסטלגיה ובמוזיאונים של חפצים שהיו ואינם.

אז מה היה הפליט? מאין ומתי הופיע וכיצד נעלם? 

הפליט היה במקורו שם מותג, שהפך למושג המזוהה עם סוג המוצר, כמו פריג'ידר, ארטיק, קרמבו, נס-קפה, זירוקס או פלאפון – מותגים או שמות של חברות פרטיות שזוהו עם המוצר והעניקו את שמם גם למוצרים מתחרים.


הפליט – כך למדתי מהערך המתאים בוויקיפדיה באנגלית  הומצא על ידי הכימאי האמריקני ד"ר פרנקלין ס' נלסון, והושק כמוצר מסחרי בשנת 1923, על ידי חברת סטנדרד אויל האמריקנית. הפליט היה תרסיס של שמן שהופק מנפט, ובשנות הארבעים והחמישים הכיל גם DDT, חומר הדברה שהוכח אחר כך כמסוכן לבריאות ולסביבה.

אחד הדברים שהגביר מן הסתם את הפופולריות של הפליט הייתה תחושת ההעצמה של המשתמש בו. כשאחזת פליט, היה בידך מעין כלי נשק, מקלע המרסס יתושים וזבובים באינסוף קליעי רעל זעירים ומשמיד אותם. 

ב. הפְליט בפלשתינה-א"י

פלאי הפליט הגיעו כמובן גם לארץ ישראל המנדטורית מוכת היתושים. הבה נעקוב אחר המודעות הראשונות שפורסמו בעתונות הארץ אודות הפליט.

 היבואנים והסוכנים הראשיים היו האחים חלאבי (משפחה פלסטינית ככל הנראה), שהמחסן שלהם היה ליד שער שכם בירושלים. הם הבטיחו כי הפליט הוא בעל ריח זך ובריא ובנוסף הוא גם 'קמוצי' (כלומר, חסכוני). הודות ל'פליט' לא יעלו העש והסס על הבד וירקיבוהו. והמחיר? המחיר אינו מצוין ודי בכך שהוא נמכר בהנחה ומשתמשים בו בכל העולם.

דאר היום, 9 בספטמבר 1928

כמו הפרסומות לסיגריות בימינו, גם אז עוצבו הפרסומות  לפליט כדי להפחיד את הציבור: 'המות בחלונכם', 'רוצחי אדם', וכדומה. הנה למשל פרסומת מ-1928, שמבקשת לשכנע כי היתושים מסוכנים מהנמרים... 

מה לעשות? 'הזדיין בפליט'!

דאר היום, 27 באפריל 1928

בפרסומת אחרת, שהתפרסמה בעיתון דבר בשנת 1930, הוגדר זבוב הבית: 'השונא הממית של התינוקות':


דבר, 14 במאי 1930

הנה עוד כמה מודעות הפחדה מטעם האחים חלאבי:




את הפליט 'האמיתי' (ללמדך שכבר אז היו מתחרים וחקיינים) ניתן היה לזהות לפי 'הקופסה הצהובה עם החייל והזר השחור'. הנה, כך נראתה קופסת פליט מקורית במדינה דוברת ספרדית.



ג. האחים חלאבי מפרסמים גם באנגלית

לא רק בעיתונות העברית פורסם הפליט. גם הבריטים ששלטו בפלשתינה-א"י סבלו מיתושים וזבובים, והאחים חלאבי משער שכם פרסמו עבורם בעיתון The Palestine Bulletin. הנה דוגמה מ-1930:


פלסטיין בולטין, 23 במאי 1930

הניסוחים במודעות באנגלית היו  כך נדמה לי  בוטים פחות. אולי מתוך התחשבות בunderstatement- הבריטי? אבל עדיין הייתה שם מלחמה של ממש. גדוד חיילים מסתערים, יורים במקלעי פליט ונוחלים נצחון: פגרי המקקים והזבובים מוטלים חסרי ישע. לכל חיילינו שלום.



ד. הפְליט ביידיש ובפולנית

ומה קרה בתפוצות הגולה? בעיתונות היהודית בפולין התפרסם ה'פליט' דווקא במאבק הנחוש נגד המזיק המכונה עָשׁ, אותו רפרף לילה שמתנחל בבדים ובאריגים ועושה שמות בבגדינו. הנה מודעה שהתפרסמה ביומון הוורשאי היינט בשנת 1930:

'הפתעה לא נעימה בגדיו הושמדו על ידי עש' (ביידיש: מילבן)

את הפליט הפולני תמצאו בשדרות ירוזלימסקי 57 (רחוב מרכזי ומפורסם בוורשה, אז והיום), ואתם יכולים להיות בטוחים כי הוא יגן על החליפות שלכם מפגעי העש. 

מודעה אחרת מבטיחה להגן על מוצרי המזון מפני המזיקים. הפליט יחסל 'פליעגען, קאָמאַרעס, וואַנצען, שוואַרצע און אַלערליי אַנדערע ווערעם און שרצים' (זבובים, יתושים, פשפשים, תולעים ושרצים שחורים וכל הסוגים האחרים). צריך להודות שביידיש שמות החרקים נשמעים הרבה יותר עסיסיים...

היינט, 28 באפריל 1928

וכאן רשומים שמות השרצים בפולנית:

היינט, 28 ביולי 1931

ה. הפְליט באמריקה

בעוד הפְליט נאבק על מקומו בארץ ישראל החמה ומוכת הקדחת, בארה"ב טיפחו הפרסומאים לפליט תדמית אלגנטית, קרירה ואצילית. הנה למשל מודעה שהתפרסמה ב-1927 במגזין הוותיק והיוקרתי The Ladies' Home Journal:


הנה, בהגדלה, אשה אמריקנית אמידה, בסלון ביתה הנאה והמרופד בשטיח מפואר, מכלה את זעמה ביתושים. אף שריר לא נע בפניה האדישות... 


והנה עוד מודעה, משנת 1930. שימו לב לידי האשה הענוגות האוחזות בידית בצורה רפה. איפה החיילים הנועזים מהמודעות של פלשתינה? כאן החייל מסתפק בהצדעה אלגנטית.



ו. חידה: מיהו ד"ר ס.?

ב-17 לספטמבר 1929, הופיעה בפלסטיין בולטין הירושלמי הקריקטורה הבאה:

התדעו מיהו .Dr. S?

'חרק קטנטן שכמוך', מאיימת האשה הגדולה על בעלה הצמוק, 'אתה יודע מה הייתי רוצה לעשות לך?'

'כן, אני יודע', עונה הבעל, 'אבל את לא יכולה, כי החבאתי לך את הפליט'.

על הקריקטורה חתום Dr. S 

מיהו ד"ר S? כאן ציפה לי גילוי מפתיע.

ההצלחה המסחררת של 'פליט' הביאה את החברה האמריקנית למחוזות חדשים. הפרסומאים של החברה החליטו שכדאי לפרסם את המוצר גם באמצעות קריקטורות. בשנת 1927 גילתה אשתו של אחד ממנהלי הפרסום קריקטורה של אמן צעיר בשם תיאודור זוס גַייזל. בקריקטורה צויר אביר ימי ביניימי כדרקון נורא שנכנס לחדרו. 'לעזאזל', אומר האביר, 'וזה אחרי שריססתי את טירת הדרקונים במיכל שלם של פליט...'. גייזל קיבל מיד הצעת עבודה ואכן הועסק במשרדי הפרסום של 'פליט' במשך 17 שנה. 

תיאודור זוס גייזל (Theodor Seuss Geisel) אינו אלא דוקטור סוס (ובארה"ב: דוקטור זוּס), סופר הילדים האהוב והמאייר הנודע, שיצירותיו הגאוניות ומלאות ההומור מקסימות ילדים עד היום.

דוקטור סוס (1991-1904) (מקור: ויקיפדיה)

יצירתו של סוס The Cat in the Hat (החתול בכובע), הקרויה בעברית חתול תעלולתורגמה לעשרות שפות ובהן גם יידיש.


הפרסומות שיצר סוס ל'פליט' היו קריקטורות פרועות ושלוחות רסן, ובהן קרא סוס דרור לדמיונו והציג סיטואציות אבסורדיות שמכולן נחלץ הגיבור באמצעות ה'פליט'.

סוס גם יצר את הסיסמה 'Quick, Henry! the FLIT' (מהר, הנרי! את הפליט), שמופיעה בהרבה פרסומות. זוהי גברת מגוחכת ומנופחת הקוראת להנרי שלה, המגוחך לא פחות, לשלוף כבר את הפליט ולהלחם בפולשים:



בנוסף, אייר סוס מאות קריקטורות, שהופיעו בכל המגזינים המובילים בארה"ב והיו למעשה פרסומות ל'פליט' (בשוליים למטה אכן נכתב .Advt). כמובן שלא היו אלה פרסומות רגילות אלא קריקטורות פרועות ומצחיקות. הנה כמה דוגמאות:


הקריקטורה שהתפרסמה בג'רוסלם בולטין היא אפוא של דוקטור סוס, וככל הידוע היא היחידה פרי עטו שפורסמה אי פעם בעיתונות הארץ-ישראלית.

מבחר מקורות לאיורים של דוקטור סוס:
http://www.businessinsider.com/before-dr-seuss-was-famous-he-drew-these-sad-racist-ads-2012-3?op=1
http://vintagecatalog.net/2010/10/25/the-vintage-ads-of-dr-seuss/
http://www.conradaskland.com/blog/2006/10/who-is-dr-seuss/
http://www.collectorsweekly.com/articles/when-the-wild-imagination-of-dr-seuss-fueled-big-oil/

ז. מ'פְליט' ועד 'זבנג'

חזרה אלינו. ההתייחסות האחרונה ל'פליט' המקורי, שמצאתי בעיתונות העברית, היא מ-14 במאי 1937:


מכאן ואילך מופיע הפליט כשם גנרי של המוצר עצמו – משאבה ובה תרסיס להשמדת זבובים ויתושים. בחנות 'סבון רות' שברחוב שינקין (הבית החמישי מרחוב אלנבי) יכולתם לרכוש משאבת פליט במחיר 'סנסציוני' של 18.5 גרושים (ואם זה לא עוזר, תמיד תוכלו לקנות גם 'מניפות נגד זבובים').



את הפליט המקורי החליפו כל מיני מותגים נשכחים – כמו 'משמיד המגפות פלייפיק' או 'התריס הנאמן טנגלפוט'– ששיווקו אבקות ונוזלים בקופסאות פח דומות, שאת תכולתן ניתן היה לשפוך היישר לתוך מרסס הפח.




אך ה'יורש' האמיתי של הפליט היה  'שֶׁל-טוקס'.

חברת 'של' האנגלית-הולנדית הייתה מחברות הנפט המובילות בעולם, והיא מוכרת עד היום בסמל הצדפה הצהובה. בשנות המנדט שלטה 'של' ללא עוררין בשוק הנפט ומוצריו בפלשתינה-א"י (קוראי עונ"ש מוזמנים להיזכר ברשימה על גלגולי השיר 'יש נפט של עיראק'). השל-טוקס תפס אפוא את מקומו של הפליט כמותג המוביל בתחום השמדת המזיקים.

דבר, 15 במאי 1935

הוראות ההפעלה של שלטוקס (המקף ירד) נלקחו מעולם המושגים המיליטריסטי: 'מבצע', 'הוראה מס' 2', 'הנשק הטוב', 'השמדה', וכמובן הסיסמה שאיחדה את כולם: 'מוות לכל החרקים!'.


לאחר קום המדינה, נכנעה חברת  'של' לחרם הערבי ואת עסקיה בארץ רכשה חברת 'פז', שאף שימרה את צבע המותג הצהוב. השם 'שלטוקס' הוחלף אפוא ב'פזטוקס', ומוצר זה קיים עד עצם היום הזה.

מעריב, 12 במאי 1960

הגרפיקאים המפורסמים, האחים מקסים וגבריאל שמיר, עיצבו למותג החדש את הסמליל הידוע של האשה הצועדת בפסיעה צבאית רחבה כשעל כתפה נשען רובה הפליט.

המהפך הגדול בתחום השמדת המזיקים התרחש בשלהי שנות השישים, כאשר הופיע בשוק שחקן חדש, צעיר ואלגנטי שירש עד מהרה את מקומו של מקלע הפליט המסורבל – מיכל האירוסול.

לא עוד ריסוס בלתי מבוקר או הפצצות שטיח לא אפקטיביות. עם מיכל האירוסול החדש אפשר היה לקלוע ליתוש – בול בפוני. ה'פזטוקס' המיושן הפך ל'סוּפֶּר פזטוקס' במיכל אירוסול.



גם חברת 'שמן' עלתה על הפטנט והוציאה לשוק את 'זבנג' הזכור לטוב.


ה'זבנג' הופיע בשלוש צורות, לבחירתכם: אדום – להשמדת ג'וקים; כחול – לחיסול יתושים וזבובים; ומיכל זבנג בפחית ירוקה – 'לריסוס במכונת פליט רגילה'.

ח. הפְליט בתרבות העברית

לסיום כמה קוריוזים על הפליט.

בשנת 1935 הציע הרופא ד"ר זיסמן מונטנר (לימים תרגם את כתביו הרפואיים של הרמב"ם) לפתוח בלא פחות מאשר 'מלחמת אזרחים' נגד גורמי הקדחת, וזאת באמצעות הפצצת מוקדי היתושים במטוסים נושאי פליט. מונטנר גם הציע להציף את כל האגמים בארץ בשכבת נפט כדי להביא להשמדה המונית של האויב! למרבית המזל, איש לא לקח ברצינות את ההצעות ההזויות הללו.

דאר היום, 2 באוטובר 1935

העיתון דבר פרסם במוסף הילדים שלו, ב-16 באוגוסט 1935, 'מוסף לילדי הזבובים' ובו נדפס השיר 'אצבעוני בארץ הזבובים'. מר זומזום, נשיא הזבובים, ממליץ על חיסון 'נגד שבר וקדחת וזמזמת אוילית, נגד עוקץ, נגד פחד, וכמובן גם נגד פליט'. מי כתב שיר זה? שם הכותב הושמט, אך הסגנון והקצב מזכירים מאוד את 'עלילות מיקי מהו' של אברהם שלונסקי, ואולי הוא המחבר האנונימי.


את מסענו אל קיצור תולדות הפליט נסיים בפיליטון של אפרים קישון מ-1 באוקטובר 1957, שמשקף את מכת היתושים שפקדה את תל אביב.


מה נשאר מה'פליט' היום? בעצם כלום.

שאלתי כמה אנשים צעירים אם שמעו את המילה הזו אי-פעם וכצפוי איש לא ידע...


33 תגובות:

  1. פליט!! כמה מרכזי היה ה'פליטר' בחיינו. חתיכת נוסטלגיה הבאת לנו.
    בנעורי, בבית קולנוע הקייץ ברמתיים, היה עובר בין השורות הכרטיסן, שהיה גם בעל הקולנוע, לפני תחילת הסרט ופעם נוספת בהפסקה, ומרסס בפליט את רגלי הצופים.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני זוכר את בית הקולנוע ברמתיים.

      מחק
  2. נפלא.
    בהקשר זה ברצוני לאוורר את הסלוגן "זבנג וגמרנו", שהיה הפרסומת ל"זבנג" בתקופה מסוימת, וכנראה נחרט על לוח מוחי שעדיין משמש אותי כביטוי לציון ביצוע מהיר ואסרטיבי של משימה קצרה ובלתי נעימה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין. תמיד סברתי שהביטוי 'זבנג וגמרנו' נוצר ע"י אפרים קישון.
      ראו כאן, למשל: http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/sifrut/asi16017.htm

      מחק
  3. ועכשיו בבקשה פרק על תולדות הנפטלין שגם את ריחו בכל ארון לא יכולתי לסבול
    שולי

    השבמחק
  4. שנים רבות אחר כך, יצא לאקרנים הסרט 'האיש שלנו פלינט' ואנו קראנו לו 'האיש שלנו פליט'.

    השבמחק
  5. עונג שבת ועונג חולין. תענוג ממכר.
    סבתא שלי לקחה ברצינות את כל הנאמר על הפליט, והוא היה מזומן עמה לכל מלחמה ולכל מטרה. אי אפשר היה להשיג ריח של נקיון אם לא פוזר גם פליט ביד נדיבה.בימי הפליט המחניקים החילותי (ואני בת שלוש לערך) לטפח את התאווה לשינה מחוץ לכתלים. תודה על המצגת המאלפת!!

    השבמחק
  6. שלטוקס,שלטוקס מה פירוש? הקץ לזבוב וליתוש

    השבמחק
  7. הרגת אותנו.

    השבמחק
  8. אתה קצת מלגלג על הרצחנות של היתוש, אבל בשנות העשרים היתה סכנה אמיתית ביתושי המלריה, שאכן היו הורגים. היתושים נעלמו עם ייבוש הביצות.

    ותוספת קטנה. המודעה שכותרתה "רוצחי אדם" מופיעה כאן בכיתוב "14 בספטמבר 1928". בחיפוש שלי במאגר העיתונות ההיסטורית מצאתי שהיא הודפסה פעמיים, אך לא בתאריך זה, אלא ב-27 באפריל 1928 וב-13 במאי 1928. ההדפסה השניה מעניינת מבחינה לשונית, משום שהנוסח שלה שונה משל המודעה הראשונה. במקום "זהו סם יתושים מצוין, בעל ריח זך ובריא. הוא קמוצי, יען כי פעולתו גדולה משל אחרים ב-100 אחוזים" (ספטמבר 1928) נכתב: "הוא תרופת יתושים מצוינת. ריחו טהור ובריא. הוא חסכוני, משום שפעולתו עולה על של אחרים במאה אחוזים" (אפריל 1928).

    הנוסח של המודעה השניה (הקודמת מבחינה כרונולוגית!) הוא מודרני הרבה יותר ומעניין מי היו האנשים שכתבו את שני הנוסחים.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. הטעות תוקנה. כל הכבוד על היסודיות.

      מחק
  9. מקסים !
    אבל ציפינו למצוא משהו גם על נפילתו של הפליט,
    למה, איך, ומדוע?...

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושב שתיארתי בפירוט את נפילת הפליט :)

      מחק
  10. מאמר חמוד להפליא
    אנו מצפים למשהו על דידיטי או לפחות על חגורות שבר של האורטופד שפי

    השבמחק
  11. חבל שלא יכולת להשיג את סרט הפרסומת של פליט עם בומבה צור

    ד"ר אבישי טייכר

    השבמחק
    תשובות
    1. יש לך עוד פרטים על בומבה צור והפליט?? אולי זו פרודיה, כי הפליט הפסיק להימכר בארץ בשנות השלושים.

      מחק
  12. ד"ר זיסמן מונטנר היה ממייסדי החברה להיסטוריה של הרפואה ב-1946/7. יליד 1897, למד רפואה בברלין, ב-1933 עלה לארץ, השתתף בפעילות רפואית-ציונית-תרבותית והיסטורית ענפה ועשירה. הוא לא תרגם את הרמב”ם, אלא הביא לדפוס וערך את תרגומו של נתן המאתי (מוסד הרב קוק, והר”י הדפסה נוספת תשכ”א). ערך גם את כתבי שבתי דונולו ואסף הרופא. מונטנר הציע לבן-גוריון את שמות בתי החולים בארץ דרך ד"ר בורג שר הבריאות ב-1952 = רמב”ם, צהלון, אסף הרופא ודונולו. נפטר ב 1973 (מתוך ספרם של נסים ויעל לוי: רופאיה של א”י 1799-1948).

    השבמחק
  13. אני זוכר את הפליט מילדותי בשנות החמישים. למיטב ידיעתי הוא הכיל במידה זו או אחרת גם את תמצית הצמח פירתרום (שמו הקודם של בן חרצית, צמח בר בארץ).
    בסיפור תולדות העלייה לקרקע של כפר עציון אני קורא:
    ... בחורף תש"ד הניחו יסוד לרפת. הנסיון לגדל חצירים ותבואות נכשל. הפלחים נוכחו לדעת שאין האיזור מתאים לכך. גם הנסיונות לגדל ירקות לא תביאו תוצאות רצויות. נטעו: 55 דונם עצי פרי, 23 ד' גפנים ו-12 דונם זיתים.
    במשתלה מיוחדת שתלו פרחי פירטרום הדרושים לתעשית פליט.
    וראו גם באתר צמחי ישראל
    http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1026

    השבמחק
  14. רמי,
    אולי הפליט הפסיק להמכר בשנות השלושים אולם השימוש בשם "פליט" נמשך עוד שנים רבות. מימי ילדותי בתחילת שנות השבים זכור לי היטב המרסס שנועד להניס את היתושים עם ידית המשאבה והמיכל שבתחתיתו (ואולי היה המיכל כבר עשוי פלסטיק??). יתכן שהחומרים ששימשו לריסוס היו כבר אחרים אולם הם נקראו בפי כל "פליט" גם שלושים שנה ויותר לאחר שהפליט הפסיק להמכר

    השבמחק
  15. אחת הטענות המצביעות על קיפוח העולים ארצה ממדינות ערב היא, שבנמל או במחנה המעבר ריססו אותם ב"פליט" או איך שלא קראו לחומר אז. ולכן צריך להזכיר שלא רק אותם ריססו - אנחנו רומנים וגם את כל משפחתנו ריססו, ועוד איך. מעניין איך אמנון לוי יתייחס לכך בסדרה הנוכחית שלו.

    השבמחק
  16. הייתי עושה ״פליט״ על כמה וכמה פוליטיקאים ופרשנים אצלנו

    השבמחק
  17. מהים הכללי וטיפה משלי: היינו ילדי הקבוצה הבוגרת בחברת הילדים הראשונה בעין החורש. אבא שלי, פישק, היה המורה של הקבוצה השנייה, וגם האחראי על עבודת 2 הקבוצות במשק הילדים, שהיתה בו אז גינת ירקות קטנה עם כל פרי הארץ. יום אחד תקף אותה מזיק. המורה פישק שלמד טבע אצל מרגולין ("הדוד יהושע") ומנדלסון, ידע איך צריך לטפל במזיק זה, ופנה אלי: "יהודית, לכי בבקשה אל הני (שגרה בקצה השני של הקיבוץ) ותבקשי ממנה בשבילי את המפלטה עם הניקוטין. הייתי ילדה בת תשע-עשר, ושתי מלים אלה היו זרות לי לחלוטין. איך אני אזכור מה לבקש מהני?! ואיך אוכל להביא את הדבר הזה עם הדבר ההוא אם לא אזכור את שמם? טיכסתי לי עצה וזה מה שיצא: חיברתי לעצמי שיר עם מנגינה שהמלים שלו היו: "מפלטה עם הניקוטין/מפלטה עם הניקוטין/ מפלטה עם הניייקוטין", וכך הלכתי לי מקצה הקיבוץ אל קצהו, שרתי לי את השיר עם המלים האלה כל הדרך, הגעתי אל הני, ביקשתי ממנה את המפלטה עם הניקוטין בלי להתבלבל, והבאתי אותה לאבא שלי פישק. אני יודעת לשיר את השיר הזה מלים ומנגינה -עד היום! בשמחה על האוסף שלמעלה יהודית כפרי

    השבמחק
  18. כתבה מושלמת בפרטים ומקורות , יוצא מהכלל

    השבמחק
  19. עונג צרוף. תודה רבה
    נסים קריספיל

    השבמחק
  20. המכשיר המוכשר נקרא לפחות בביתי: פליטורקה. בלוג יסודי מעניין ומחוייך.

    השבמחק
  21. הצעתו של ד"ר זיסמן מונטנר המוצגת כאן כנלעגת, להציף את גופי המים בנפט לשם השמדת ביצי היתושים, נכונה ויעילה ומשמשת עד היום כאמצעי זול ופחות רעיל מחומרי הדברה שבשימוש. מתזקיקי הנפט מייצרים "שמן" הצף על פני המים וכשזחלי היתושים עולים אל פני המים כדי לנשום, הם מתכסים בשמן ונחנקים. השמן נקרא "מלריול" או שמן M.L.O ויש מותגים נוספים.
    חברת "של" נטשה את ישראל בגלל החרם הערבי ופעילותה פוצלה לשתי חברות. את הדלקים קיבלה חברת "פז" ואת תכשירי ההדברה לחקלאות ותברואה קיבלה חברת "פזכים" (ששבקה בינתיים). לא היה קשר בין שתי החברות. החומרים הפעילים בפליט (בתחילה DDT) השתנו והתחלפו מעת לעת עם הופעת תכשירים חדשים (רעילים לאדם). את הפירתרום ממקור צמחי אותו מזכיר עמי, החליפו פירתרואידים ופירטרינים סינתטיים, השולטים היום בשוק זה.

    השבמחק
    תשובות
    1. גדלתי בקיבוץ של יקים. חברת פז הייתה כמובן קיצור של המילים פנזין זולר.

      מחק
  22. תודה רבה, מרתק! אהבתי את הפרסומת לטנגלפוט של ישראל יוליס ובניו. הוא משופע בביטויים (ופראפרזות) מן המקורות (המקרא וחז"ל) ויש להניח שהמפרסם קיבל חינוך מסורתי:
    והסירותי מחלה מקרבך
    במה דברים אמורים
    רוצה אתה לשמור נפשך
    כללו של דבר
    מיני מזיקים
    נאמן ובדוק
    כמה מעלות טובות
    חבה יתירה נודעת לו
    דרשו בכל מקום
    ומשעשע הדבר ששפת המקורות הזו נועדה לפרסם מוצר בעל שם לועזי מובהק במשם טנגלפוט...

    השבמחק
  23. עד היום כשאני מכינה רשימת קניות מהסופר, אני רושמת פליט…הוא בכל גרסאותיו ליווה את 80 שנותי..זכור לטוב ! תודה

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.