יום ראשון, 23 בפברואר 2014

פרנסות של יהודים: רפי הסַפָּר מחלק צ'ולנט

המודעה הזו, שצולמה על ידי בנימין אלבוים, מודבקת בשכונות החרדיות של ירושלים ומעוררת עניין מכמה היבטים. היא עשוייה במתכונת ה'פשקווילים' הקלאסיים: כותרת ראשית הזועקת לשמיים ('איך העזת?'), אחר כך מפורט בלשון מליצית החטא הגדול ('תעתועיך הנוראים') וננקב בשמו המפורש של העבריין רפי פנחסוב, ולבסוף שמות החותמים – שהם תמיד אנונימיים ('תלמידיך', 'אומני השיער בירושלים').

אבל מתברר כי מאחורי המילים המפוצצות מסתתרת פשוט 'קנאת סַפָּרים' ותחרות על לקוחות.


כשהסתכלתי בתמונה בפעם הראשונה תהיתי אם אין מדובר בכרוז היתולי, אבל כשבדקתי קצת הבנתי שזה רציני לגמרי.

בלוג הפרסום של AVIA מגלה לנו כי שמעון ורפי, מהמספרה הוותיקה שברחוב אלשיך בשכונת גאולה, החליטו למתג את עצמם מחדש, וכדי למשוך לקוחות הנפיק עבורם משרד הפרסום ששכרו – כנהוג בעולם הגדול – שוברי הנחה ומתנות...

המתנות אמנם קצת משונות, בלשון המעטה – פחית משקה; צ'ולנט ביום חמישי (בהשגחת הרב רובין!) – אבל נאמר זאת כך: יש מקומות שבהם גם דברים כאלה מתקבלים בראש מורכן, בפה פעור ובגרון נטוי...

ויודעי ח"ן מצאו לכך זכר במשנה (בבא מציעא, ד, יב):
רבי יהודה אומר, לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו. וחכמים מתירין.


אלשיך או אלשייך? מספר 13 או 16?

6 תגובות:

  1. יתכן כמובן שהפשקוויל הוא חלק ממסע הפרסום. אין דרך טובה יותר לספר על שלל ההנחות והמתנות שאתה מחלק.

    השבמחק
    תשובות
    1. ייתכן? דחילק, כל בחור ועד א' בישיבת מחסה לשפנים היה מבין מה הולך פה.

      רק שבעל הבלוג לא מסוגל להבחין בהומור גם כשהוא מונח תחת חוטמו. הוא עסוק מידי בניתוחים ובמונחים פסאודו-סוציולוגיים, ובהמהומי שמחה תחת הנ"ל (חוטמו) על פיסת מוזרות חרדית נוספת אותה יוכל להגיש לקוראיו בתמימות לכאורה, תוך פיזור רמזים מספקים וטרמינולוגיה מתאימה, למען יבינו כי לובשי השחורים אינם חלק מאותו ה"עולם הגדול" , אנשים כמונו.

      למען השם, הם אפילו לא מבחינים בין אלשיך ואלשייך!
      אכן צדק יל"ג בנהי קינתו הנבואית על קוצו של יו"ד!

      מחק
  2. הפעם התבלבלת. כרוז זה כבר נדון בפורומים חרדים. כולו היתול. מסע פרסום מתחכם, בצורת פשקוויל, למספרתו של רפי. פרסום שובב ותו לא. טריק שיווק.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה אכפת מהפשקוויל אם הוא אמיתי או היתולי? מה שמעניין כאן הוא הפרנסה והצ'ולנט

      מחק
    2. עמנואל עמיבר - דגניה ביום שישי, 28 פברואר, 2014

      זה מזכיר לי שלפני שנים רבות היה מגיע אלינו, ספר מטבריה, פעם בחודש לערך, כדי לגזוז את שערותינו.
      וכשהוא היה שואל אם "אתה רוצה קצר או ארוך?" הוא בכלל לא התכוון לאורך השיער אלא לסיפור שהוא מתכוון לספר לך...

      מחק
  3. בה"י ובסי"ד לכל קהל ישראל הקדוש
    אצלנו בעיירה בפולין היו מקבלים דברים כפשוטם- נותנים לך-קח. מכים אותך- תברח ובמה דברים אמורים? בצ'ולנט של יום חמישי אצל רפי הספר המהולל והידוע. זאת אחת מתוכונותיו של בורא עולם - הוא גם בורא עולם, גם רבונו של עולם וגם יוצרם של הצ'ולנטים למיניהם (ולמי שטרם עמד על החדות שבדברים מדובר כמובן בחמין, שדינו להיאכל ביום שבת קודש). ואם לסיים דברים כהווייתם וטרם הבינותם את העומק שבדברים הללו תתחילו לאכול אצל רפי הספר את הצ'ולנט ביום חמישי ותהיו תלמידי ישיבות קטנות, הנהנות מכספיו של משלם המיסים במדינת היהודים הציוניסטית וגם נהנוים מתספורת עם צ'ולנט אצל רפי--הידד וכה לחי כפי שהציוניסטים אומרים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.