פה ושם בירושלים: דברים שלא ידעתם; מנהל השוק; המקום היחיד בעולם; שירותים

היום 'יום ירושלים', והנה צרור קוריוזים לכבוד יום חגה של עירי האהובה ורבת הקסם, שלא אחליפנה גם אם אשאר קורא 'הארץ' האחרון שגר בה.

א. דברים שלא ידעתם על ירושלים

חברת השכרת המכוניות 'אלדן' אינה מסתפקת בהשכרת רכב. היא שואפת להקנות ידע והשכלה לבאים בשעריה. זאב קינן הפנה אותי לדף האינטרנט של סניף החברה בגבעת שאול:

בדקתי את מקצת העובדות. אל תרגישו רע שלא ידעתם אותן, הן ממילא לא נכונות.

1. אלדן: 'ירושלים היא העיר המוזכרת ביותר בכתבי הקודש של היהדות (659 פעמים בתנ"ך ואלפי פעמים במקרא)'.

בנוסף לבּוּרוּת של כותבי הטקסט, שאינם מבחינים בין תנ"ך למקרא (וגם אם נלמד עליהם סנגוריה ונאמר שב'מקרא' אולי התכוונו לחמישה חומשי תורה – לְמָה בדיוק התכוונו כשכתבו 'תנ"ך'?), הרי גם עובדתית אין זה נכון.

למען האמת, המילה 'ירושלים', בכתיב המקובל בידינו היום, לא רק שאינה מופיעה בתורה כלל (אלא אם אתם סבורים ש'מלכיצדק מלך שלם', היה מלכה של ירושלים שלנו), אלא נזכרת חמש פעמים בלבד בספרי הנביאים והכתובים (ירמיהו, כו 18; אסתר, ב 6; דברי הימים א, ג 5; דברי הימים ב, כה 1; שם, לב 9). מה שכן יש, והרבה, היא המילה 'יְרוּשָּׁלַםִ' (החיריק, כך לימדני הבלשן פרופ' חיים כהן, אינו תחת האות מ' אלא בין האותיות ל ו-מ והוא מכוון לאות י' שאינה כתובה. זו הערת כתיב וקרי – כתיב: ירושלם', ואין אנו יודעים לאיזו קריאה הוא מכוון; וקרי: ירושליִם), או 'יְרוּשְׁלֶם' בכתיב חסר. 

נכון שהרבה כינויים אחרים נרשמו בתנ"ך, כגון 'יבוס', 'ציון' (או 'הר ציון' או 'מצודת ציון'), 'עיר דוד', אבל גם אם נאסוף את כולם יחד לא נגיע ל'אלפי פעמים'. מה רע בסתם 'כמה מאות'?

3. אלדן: 'אורך הכותל המערבי הוא 28 מטרים וגובהו 18 מטרים'.

הייתכן? ואת ה-28 מטרים הללו עוד צריכים לחלק בין גברים ונשים... ברור שזהו נתון לא הגיוני!

ובכן, על פי האתר הרשמי של הקרן למורשת הכותל המערבי אורכו הכולל של הכותל הוא כ-488 מטרים, מתוכם תופסת רחבת התפילה כ-57 מטרים. גובהו של הכותל ברחבת התפילה הוא כ-32 מטרים.

4. אלדן: הכותל הוא 'המקום הנמוך ביותר בעיר העתיקה'.

האומנם? כמאתיים מטר מן הכותל, בחומה הדרומית של העיר העתיקה, נמצא שער האשפות, הנמוך ממנו בהרבה.

הכותל –מרחב מוגן (צילום אריה הניג)

ב. הנהלת השוק

הידעתם? אלברטל רפאל מחברת א. רפי מונה לתפקיד מנהל שוק מחנה יהודה.

שוק מחנה יהודה, רחוב האשכול (צילום: דוד אסף)

ג. ואנחנו לא מגזימים בכלל...

'כיכר החתולות', שבפתח שכונת נחלת שבעה וליד בית אגרון (לשעבר), הייתה בעבר מקום קינון ידוע של סטלנים, שבבניקים ומוכרי מזכרות. לאחרונה היא קיבלה שם חדש – 'כיכר המוזיקה'.

השלט העליז, שמפרסם את הכיכר בתור 'המקום היחיד בעולם' וכו'...  איך נאמר זאת בעדינות? קצת עף על עצמו.

רחוב הלל פינת רחוב סלומון (צילום: דוד אסף; ותודה לניר אורטל)

ד.  שירותי שופטים

עידו וינטר שלח לי את הצילום הזה מבית המשפט לשלום בירושלים (מגרש הרוסים) ואִתְגֵר אותי: 'התדע מה מסמל השלט?'

'סיכוייך קלושים', הוא ציין.

'עמדת החתלה', 'עצור! דלפק לפניך', ניסיתי. אולי 'הכניסה לשופטים קטועי יד בלבד'?

'לא ולא', השיב עידו ושלח את התשובה הנכונה.

'שירותים במובן של בית שימוש', שיער עידו, 'ולא במובן של שירותי משרד'. הא ראיה, שהשירותים הללו סמוכים ל'שירותי סגל' עם השילוט המקובל.

כיצד התגלגל סמל משונה זה כדי לייצג בית שימוש? התשובה נמצאת בצדו השני של השלט, שם נקבע אותו סמל ועליו כתוב אל-נכון 'פקיד עזר'. והמסקנה היא כמובן ישראלית אופיינית: חיפוף. לוקחים שלט קיים, מכסים את הכיתוב הקודם ומדביקים טקסט חדש שלא קשור כלל לציור.

אגב, כדאי לשים לב לכיתוב 'שופטים תורניים'. פליטת קולמוס או חזון עתידי?

צילומים: עידו וינטר