יום שישי, 23 בנובמבר 2018

ביזיון בקִבְרוֹת המכבים

צילומים: דוד אסף

משנכנס כסלו שואלין ודורשין בהלכות החנוכה. לקראת החג הממשמש ובא החלטתי לסטות מדרך המלך מירושלים לתל אביב (כביש 443) ולסור לביקור קצר באתר הבדוי המכונה 'קברות המכבים'.

לא קברות ולא מכבים. כבר עשרות שנים חלוקים החוקרים היכן היו קברים אלה שתועדו בספר מקבים, ומספר הצעות הזיהוי כמספר החוקרים. אבל לכאן הגיעו בשנת 1911 תלמידי גימנסיה 'הרצליה' באחד מטיוליהם. הם החליטו שזהו המקום והפכו את הטיול לשם למסורת שנתית (ראו: מוּלי בְּרוּג, 'הגימנסיה "הרצליה" מגלה את קברות המכבים, 1911-1907: לחקר עיצוב של זיכרון קיבוצי וזהות לאומית', עיונים בתקומת ישראל, 20,  2010, עמ' 192-169).

תלמידי גימנסיה הרצליה בטיול למודיעין, 1913 (אוסף גימנסיה הרצליה, מס' 0152; ביתמונה)

מאז ואילך הפך אתר סמלי זה מוקד משיכה לטיולי חנוכה עבור בתי ספר ותנועות נוער, ומכאן גם יוצא 'מירוץ הלפיד' של תנועת מכבי הצעיר.

מרוץ הלפיד, 1949

בארכיון המדינה השתמר סרטון קצר של 'יומני כרמל' (ללא קריינות), שתיעד את מירוץ הלפיד בחנוכה תשי"ב (5 בינואר 1952). ממתק למורעלי נוסטלגייה (בהמשך אפשר לראות גם את ייבוש ביצות החולה, חידושים ונפלאות בבית החרושת 'שמן', ויומן חדשות קצר):



'קברות המכבים' נמצאים בצד הישראלי של גבול שביתת הנשק עם ירדן משנת 1949, בלב יער ענק שנטעו אנשי הקק"ל בשלהי שנות השישים.

היער משתרע על פני מאות דונמים ומגיע עד שמורת 'נאות קדומים' שממערב ויער בן שמן שמצפון. זהו 'יער החלוץ', שניטע בסוף שנת 1969, לציון יובל חמישים שנה לייסוד תנועת 'החלוץ' ברוסיה (1919). הרוח החיה מאחורי מפעל זה היה שלמה תמיר מקיבוץ תל יוסף, איש רב מעש ובעל חזון, שיזם את נטיעת היער וחיזר על פתחי נדיבים ומשרדי ממשלה עד שאסף את הכספים הנדרשים. היער עצמו כולל עשרות חלקות משנה ('חורשות'), שנקראו על שם אישים דגולים, מקצתם שכוחים, כמו יוסף ברץ ורעייתו מרים, שהיו ממייסדי דגניה א', או העיתונאי דן פינס, שהיו פעם מנהיגי 'החלוץ' והיום מי זוכר את שמם...


ויש גם חורשות על שם לוי אשכול ודוד ופולה בן גוריון.


כאן, בשולי ה'יער', אמורים להימצא גם ה'קברים'.


חיפשתי וכמעט לא מצאתי. השילוט אל הקברים מועט עד לא קיים והמקום עצמו שומם ודל. אין הסברים, אין כלום.

והעיקר הוא, שאין בכלל קברים, ואפילו לא משהו שמזכיר קברים... האם עובדים עלינו בעיניים?


הדבר היחיד שמוצג לעיני המבקרים הוא גוש סלע מעובד שעליו נקבע שלט המכריז 'קברות המכבים' – לא נוי לו ולא הדר לו. כמה מתושבי יבנאל שביקרו במקום קשקשו עליו את שם מקומם, וגם את שמותיהם ושמות אמותיהם. על פי הגרשיים שבאותיות 'אל' והדרך החסידית של רישום השמות, אני מנחש שאלו הם חסידי הרב אליעזר שלמה שיק, שהפכו את המושבה הגלילית יבנאל ל'עיר ברסלב'. הם רואים, כנראה, בשלט המסכן הזה שריד של קברי קדושים...

כמה חלוקי אבן קטנים הונחו למראשות השלט, כדרך שנוהגים יהודים להניח על מצבות המתים.


המשכתי הלאה, מרחק של כמה עשרות מטרים, אל אתר הזיכרון המרשים המנציח את חללי הקרבות שהיו באזור זה במלחמת העצמאות, וכן את הנופלים בני היישובים שבאזור.

האנדרטה נבנתה בשנת 1981 והיא כוללת קיר בטון ארוך, שאליו הוצמדו לוחות שיש ועליהם נחקקו שמות הנופלים. מול הקיר הוצבו שבעה מבני בטון משולשים, שמייצגים באופן סמלי את שבעת קברות המכבים שאותם בנה שמעון החשמונאי בצורת פירמידות, להוריו, לארבעת אֶחיו ולו עצמו  כך לפחות על פי התיאור בספר מקבים א, יג 30-25 (בתרגומו של אברהם כהנא):
וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו: ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים: ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור: ויעמד שבע פירמ[יד]ות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים: ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד הים: זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה.
המתחם עצמו מוקף בעצי ברוש, אורן וזית, הקרקע מיושרת ומהודקת, מוכנה לקלוט טקסי זיכרון ומסדרים חגיגיים. בסך הכל נקי ומסודר.






אך כשנפניתי לקיר הזיכרון חשכו עיניי!

מילא הפרות, שמסתובבות חופשי בשטח מבלי רועה ובאין עוצר, ומטילות את גלליהן בכל מקום. אבל השיש שהודבק לקיר הבטון ועליו נרשמו שמות החללים שנפלו כאן, הרוס, מנופץ ומנותץ, כאילו באו לכאן צאצאיהם של החשמונאים, הרסו את המבנה הטמא, ניפצו את חומות מגדליי, אך מנותר קנקנים לא נעשה נס לשושנים.

קשה לדעת מי הם הברברים שהרסו את המתחם, מה גם שלא עשו את מלאכתם נאמנה והותירו לא מעט מן האנדרטה המקורית על כנה. השברים עצמם מגובבים על האדמה ואין מי שיאספם וישקם את המקום שטומא בידי בני עוולה.

הנה כמה תמונות שצילמתי שם. אם יש מישהו מבין הקוראים שיש לו קשר עם אנשי האגף להנצחת החייל במשרד הביטחון, אשמח אם יפנה את תשומת לבם לביזיון.


15 תגובות:

  1. ההרס וההשחתה הזו פורסמה ברדיו כבר לפני כחודשיים ואין פועל לכסות על החרפה. באזור זה משחיתים אנדרטאות. בסמוך נמצאת אנדרטת משלט 219. ב-9.12.2017 צילמתי אותה מושחתת.

    השבמחק
  2. אז כנראה שאלו חסידי ברסלב ... או אולי רחמנא ליצלן אחינו לשלום (עושים עם אויבים) בני ישמעאל

    השבמחק
  3. אתה מתלונן על קברות המכבים? לך להר הטייסים, לך ליער ‏חולדה (בית הרצל), לך למצבת הל‎"‎ה ליד הקיבוץ - הכל שבור ‏ומרוסק מוזנח ומלוכלך‎.‎
    פניתי לעיתונאים (לא מעניין אותם) פניתי לשרים וחברי כנסת ‏‏(כנ‏‎"‎ל) פניתי לנשיא (תן להם רק פרסומת וארוויזיון).‎
    כך זה כאשר בראש המערכת עומדים אנשי ימין שמאז ומעולם ‏ידעו לזרור, לנהום ולגרגר אבל לא עשו דבר וחצי דבר‎.

    השבמחק
    תשובות
    1. יהודה, אולי בני ציפר יוכל לסייע?

      מחק
  4. באתר קברות המכבים יש פירי קבורה רבים, כל אחד יכול לראות אותם, כמובן שבפירים כבר אין כלום, אבל הקברות קיימים, מי קבור שם אף אחד לא יודע, יכול להיות שאכן המכבים. זאב וילנר כבר האריך בנושא.

    השבמחק
  5. כנראה שבפירים קבורים ערבים לצערי

    השבמחק
  6. ברוף תירוש (בוטרוס)יום שישי, 23 נובמבר, 2018

    רוב תודות לך על מסירותך והתמדתך בהבאת פרטי עונג שבת למחיצתנו. גם אני צעדתי באביב 1943, בההנהגת זאב וילנאי אל קברות המכבים, ‏והתרגשנו למראה שמונה או תשעה הקברים הגדולים, שאגב לא נראים בכתבה שלך. בצעידה חזרה מצאתי מטבע עתיק, ומסרתיו לוילנאי, ותיאור השיטפון שפקד אותנו, סייע לנוגה הראובני, להקים ‏שלושה אגמים קטנים במרחב שהוקצה לו עבור 'נאות קדומים.
    לצערי ‏האתר אכן מוזנח עקב התנכרות כמה ארכיאולוגים, כמו אלה שנאבקים להוכיח כי סיפור המבול ‏מבויים וכי אברהם אבינו לא התכוון להבהיר להמונים כי אין צורך להקריב בנים למולך, וכי ‏מלכות דוד ושלמה לא הייתה קיימת, למרות התיאורים הברורים בתנ"ך ובמקורות. רק שריטות ‏מפוענחות ע"י בעלי עניין, הן אמינות, ואגב, גם טרומפלדור לא לחש 'טוב למות למען ארצנו' ‏למרות עדות ד"ר גרי שטיפל בו.‏
    מאד חבל שחז"לנו הדירו ספרי קודש רבים, שרק מעטים מהם נשמרו לנו בין 'המגילות הגנוזות', ואלה כמו ספרי המכבים, שנשמרו בתרגום יווני ע"י הכנסייה. אילו לא קנאות חז"ל, היינו ‏יודעים יותר על קורות עמנו, ובמיוחד את שם יהודה המכבי. לי הקטן נראה שהתרגום לעברית- ‏המכבי, הינו שיבוש, ויתכן שהנכון הוא: 'המצביא', וכמובן לא 'מקבי', דוגמת קרל הגדול, המכונה ‏‏'מרטל' וגם 'פטיש'. ‏

    השבמחק
  7. כידוע הוציאו כמה עצמות מקברים אלו ובבדיקת ד.נ.א. נמצא שמדובר בצאצאים ישירם של אברהם אבינו וגם של תרח ושל נחור משני הצדדים.לכן זה לא יכול להיות בני ישמעאל שרק מצד אחד מבחינה גנטית שייכים לבני שם והצד השני שייך למצרים בני כוש. אז למה אתם מלגלגים על המדענים ?

    השבמחק
  8. משרד הביטחון / אגף משפחות, הנצחה ומורשת
    ראש האגף וסמנכ"ל: אריה מועלם
    03-7380229

    השבמחק
  9. סבי נוחו עדן מספר בזיכרונותיו על טיול שעשו החלוצים מרחובות למודיעין וקברות החשמונאים, כנראה ב-1915. מאחר שהחוויה העיקרית שלו (הוא כתב את הזיכרונות כשהיה כבן 70 שנה) היתה איבוד הדרך והתעייה, בהלוך וגם בחזור, הוא לא כתב שום תיאור של המקום; הוא מספר רק שבדואי הראה להם את הדרך (מקובל לומר שהמקום נקרא קובור אל יאהוד, אבל במפת PEF מופיע רק איזכור "מערות קבורה"). לגבי קידוש המקום ע"י הברסלבים הנזכרים מיבנאל, כדאי להזכיר שקרוב לשם, בחורבת שייח' ע'רבאווי, החרדים מקריית ספר (מודיעין עילית) קבעו שזהו "ציון קברו של מתתיהו כהן גדול", יצקו בתוך מבנה הקבר יציקה גדולה להשתטח עליה וקבעו נרות וארונית לספרי קודש.

    השבמחק
  10. יש ללמוד מהמחלקה להנצחת החיילים האנגלים במלחמת העולם הראשונה. מאות החללים בבאר שבע, חיפה ירושלום ורמלה הכל מטופח ונקי שמור ומכבד. רק לשלוח להנצחת החיל במשרד הבטחון. אולי זה יצליח.

    השבמחק
  11. כחניך ומדריך בתנועת המכבי הצעיר ברחובות, בחנוכה, בסוף שנות החמישים במקום הנקרא קברות המכבים במודיעין הדלקנו את הלפיד איתו העבירה שרשרת של רצים לנשיא המדינה בירושלים.

    השבמחק
  12. פניתי ביום שישי למשרד הבטחון והבוקר קבלתי מהם סדרת מענים להלן העדכוןה האחרון מהיום בצהריים (!) :
    ============
    התקיימה פגישה בין משרד ומנכ"ל ומהנדס העירייה. סוכם שהעירייה תציב אמצעי האבטחה כגון מצלמות, שילוט ותאורה. לאחר התקנת אמצעי אבטחה, משרד הביטחון ישפץ את האנדרטה.


    בברכה,


    אגף משפחות הנצחה ומורשת – משהב"ט

    השבמחק
  13. אני מבקש להוסיף משלי לכתבה על חבל מודיעים – בה נזכר גם יער 'החלוץ', שנטעה ‏שם הקהק"ל ‏בצד הכביש, המוליך אל קברי-המכבים ואל העיר מודיעין. לפיכך הוא קרוב ללבי, כיון ‏שאחת מחורשותיו ‏נושאת את זכרו של אבי ז"ל – בן-ציון זיו (זְלַצִין)‏‎ ‎‏– שהיה מראשי תנועת 'החלוץ' ‏ברוסיה, עורך ביטאונה ‏העברי, שהשתלם אף בחקלאות כדי להדריך בה את חברי חוות ההכשרה של 'החלוץ' ‏בחצי-האי קְרִים – ‏ועל 'עוונות' אלה נאסר והוגלה לסיביר. ‏

    חורשות אחרות ביער 'החלוץ' מנציחות את זכרם של זְיָאמָה אַהֲרוֹנוֹבִיץ‎ ‎‏– הוא זלמן ‏אַרָן, שר החינוך ‏והתרבות; שניאור-זלמן רוּבָּשׁוֹב (שַׁזָ"ר), מנשיאי מדינת ישראל; חיים קוֹזִירוֹבְסְקִי, אביו ‏של עזריה אלון, ‏שאף הוא נמנה עם הגולים לסיביר; דן פִּינֶס, עורך העיתון 'דבר' – שמרוב 'ציונות ‏סוציאליסטית' כינה את ‏בנו הבכור בשם... 'קַפָּא"י'‏‎ ‎‏(ראשי-תיבות 'קופת פועלי ארץ-ישראל'); וכן יוסף בָּרָץ, ‏ממייסדי דגניה אל"ף.‏

    אך מבקשי העבודה בני מִדְיָא – הכפר הסמוך בצפון-מזרח, היושב על מקומה של ‏מודיעין מימי קדם ושומר ‏עד היום את זכר שמה – נוהרים משם לישראל דרך 'יער החלוץ' ותוך-כדי-כך שבים ‏ומנפצים את טבלות ‏האבן, הנושאות את שמות המונצחים בחורשותיו... ‏

    השבמחק
  14. ערבים קבורים שם,ערבים!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.