א. חצי האי עכו
הידעתם שיש בארצנו חצי אי?
עבורי זה היה חידוש גדול לדעת שעכו היא חצי אי (כך לפחות מנסים למתג אותה פרנסיה). בין כך ובין כך, הנה כמה תמונות מהעיר הקסומה הזו.
ב. הזורק אבן למרקולית
'זורק אבן למרקוליס' הוא ביטוי המופיע במשנה ואחר כך נדון הרבה בתלמוד. הכוונה היא למי שזורק אבן על סוג מסוים של עבודה זרה שנקרא בפי חז"ל 'מרקוליס', שהפולחן שלו התבטא בהנחת אבנים סביבו. 'זורק אבן למרקוליס' פירושו מי שמתכוון לקלל ולבזות (בדרך של זריקת אבן), אך מבלי דעת יצא מברך.
אך מהו המרקוליס הזה? על כך אין תשובה ברורה. יש הסבורים שמדובר באל הסוחרים הרומי מרקוריוס (מרקוּרי), ו'מרקוליס' הוא שיבוש שמו. הבעיה: ככל הידוע את מרקוריוס לא עבדו באמצעות אבנים...
החוקר אברהם אריאל הציע שמדובר בעצם בדוֹלְמֶנים הרבים הפזורים בארצנו – שולחנות אבן עתיקים שטיבם אינו ברור – אך גם בהצעה זו יש קשיים.
סיבוב בעכו העלה פתרון חדש: אולי הכוונה למרכולית, שבעת העתיקה נקראה 'מרקולית'...
הידעתם שיש בארצנו חצי אי?
עבורי זה היה חידוש גדול לדעת שעכו היא חצי אי (כך לפחות מנסים למתג אותה פרנסיה). בין כך ובין כך, הנה כמה תמונות מהעיר הקסומה הזו.
 |
| צילומים: יוחנן פלוטקין |
בחצי האי עכו יש בין היתר בית קברות צרפתי זעיר מימי המצור על עכו שניהל צבאו של נפוליאון בחודשים מרץ-אפריל 1799. המצבה הבולטת בבית הקברות היא של הגנרל לואי מארי דה קאפארלי, שהיה מהנדס צבאי ומפקד דיוויזיה ונהרג בימי המצור. ציון קברו המדויק נקבע לאחר שהוצאה הגופה ונמצא שהשלד היה קטוע זרוע ימין ורגל שמאל (קאפארלי איבד את רגלו באחד הקרבות באירופה, ובמהלך המצור על עכו נקטעה ידו).
די נדיר, כתב לי הצלם יוחנן פלוטקין, שעל מצבה של לא-יהודי כתוב בעברית פ"נ, דהיינו פה נטמן...
ב. הזורק אבן למרקולית
'זורק אבן למרקוליס' הוא ביטוי המופיע במשנה ואחר כך נדון הרבה בתלמוד. הכוונה היא למי שזורק אבן על סוג מסוים של עבודה זרה שנקרא בפי חז"ל 'מרקוליס', שהפולחן שלו התבטא בהנחת אבנים סביבו. 'זורק אבן למרקוליס' פירושו מי שמתכוון לקלל ולבזות (בדרך של זריקת אבן), אך מבלי דעת יצא מברך.
אך מהו המרקוליס הזה? על כך אין תשובה ברורה. יש הסבורים שמדובר באל הסוחרים הרומי מרקוריוס (מרקוּרי), ו'מרקוליס' הוא שיבוש שמו. הבעיה: ככל הידוע את מרקוריוס לא עבדו באמצעות אבנים...
החוקר אברהם אריאל הציע שמדובר בעצם בדוֹלְמֶנים הרבים הפזורים בארצנו – שולחנות אבן עתיקים שטיבם אינו ברור – אך גם בהצעה זו יש קשיים.
סיבוב בעכו העלה פתרון חדש: אולי הכוונה למרכולית, שבעת העתיקה נקראה 'מרקולית'...
 |
| מרקולית בעכו סמוך לבניין העירייה (צילום: איתמר לויתן) |
ג. 'המסלול היהודי'
והנה מבחר תמונות מאתרים עכואיים שהביא צלמנו המשוטט איתמר לויתן (הקלקה על הצילום תגדיל אותו):
ד. אנדרטת חטיבת 'כרמלי'
ה. אנדרטת האצ"ל לציון הפריצה לכלא עכו
הפריצה לכלא הבריטי בעכו הייתה ב-4 במאי 1947. בטיילת עכו, מול בית הכלא, הוקמה אנדרטה מרשימה המנציחה את האירוע.
מין גיבור-על שבידו הנחושה מפוצץ את חומת האבן...
והנה מבחר תמונות מאתרים עכואיים שהביא צלמנו המשוטט איתמר לויתן (הקלקה על הצילום תגדיל אותו):
ד. אנדרטת חטיבת 'כרמלי'
ה. אנדרטת האצ"ל לציון הפריצה לכלא עכו
הפריצה לכלא הבריטי בעכו הייתה ב-4 במאי 1947. בטיילת עכו, מול בית הכלא, הוקמה אנדרטה מרשימה המנציחה את האירוע.
מין גיבור-על שבידו הנחושה מפוצץ את חומת האבן...
ו. 'צדק לכל'
עמוס ברנס, שהורשע לשווא ברצח החיילת רחל הלר וכל חייו ניהל מאבק לטיהור שמו, גר בעכו. ב-2013 הציבה העירייה אנדרטה לזכרו, אך הכיתוב על השלט שגוי – ברנס מת בשנת 2011.
'וצדק לכל', אגב, הוא תרגום לעברית של כותרת שיר ידוע של להקת 'מטאליקה', ...And Justice for All
עמוס ברנס, שהורשע לשווא ברצח החיילת רחל הלר וכל חייו ניהל מאבק לטיהור שמו, גר בעכו. ב-2013 הציבה העירייה אנדרטה לזכרו, אך הכיתוב על השלט שגוי – ברנס מת בשנת 2011.
'וצדק לכל', אגב, הוא תרגום לעברית של כותרת שיר ידוע של להקת 'מטאליקה', ...And Justice for All
ז. סוס ים ומפלצת גרוטאות
ח. בית חב"ד ומעון יום
ט. אין כמו עכו (ואפילו הרצל אמר את זה)
ח. בית חב"ד ומעון יום
ט. אין כמו עכו (ואפילו הרצל אמר את זה)
"צדק לכל" - כותרת שגויה. כשאתה נלחם על חפותך ועל טיהור שמך, קרא לזה בשם האמיתי: "צדק עבורי". אשר על כן, ומבלי לפקפק בחפותו של עמוס ברנס, ולמעט מן האמפתיה לסבל שעבר, העמדת אנדרטה עם שם "מפוצץ" שכזה לזכרו, נלעגת. (הרי איננו מין אמיל זולא שכזה...)
השבמחקנלעגת אכן אבל לא כמו 'מרקולית' ..תודה! (-:
מחק"צדק לכל" פרושו שכל אחד זכאי לצדק.
מחקזה לא אומר בהכרח שאני לוחם למען צדק לכולם אלא שגם אני, היחיד הפרטי, שהינו חלק מ"הכל" - זכאי לצדק.
לא מפוצץ, לא נלעג, ובהחלט מתאים.
אלא אם הכוונה לסרט בכיכובו של אל פצ'ינו, שגם בתוכן שלו קרוב יותר לעניין עמוס ברנס.
מחקכמובן שהתלוצצתי.. עכו מדהימה,לא פחות,ברמה בינלאומית. פשוט יש מקום לשיפור,ויש. אגב-שהינו יומיים באכסניית אנא בעיר העתיקה,זול יחסית ומאוד מומלץ.
מחקיש גם תערוכה מקסימה בבנין עיריית עכו.
השבמחקכמה עשורים לפני ש'וצדק לכל' היה לכותרת שיר של להקת 'מטאליקה', ...And Justice for All הוא הופיע בסיום הצהרת הנאמנות לרפובליקה של ארה"ב, בנוסחה הראשון:
השבמחקI pledge allegiance to my Flag and the Republic for which it stands, one nation, indivisible, with liberty and justice for all.
גם תל אביב נתברכה בחצי אי, הוא חצי האי שבשפך הירקון והקרוי "חצי האי הירקוני".
השבמחקכדאי מאוד לבקר בבית הכנסת 'אור תורה' ברחוב קפלן בעכו. זהו אתר נדיר ביופיו עקב המגוון הכביר של תמונות הפסיפס של נופים ומקומות קדושים מרחבי הארץ. לא ייאמן, אבל הפסיפס עובד ויוצר ע"י בית המלאכה לפסיפס בקיבוץ השומר הצעיר אילון והוא מכסה את מרבית הקירות והמשטחים במבנה של שלוש קומות, בסגנון האמנותי התמים של ציורי המקומות הקדושים. אם לא ראיתם את האתר עד היום, כדאי לנסוע לעכו, וראשית לבקר בבית הכנסת, ואח"כ בביקורים המוצעים בגן הבהאיים המפואר, העיר הצלבנית, וכל השאר.
השבמחקבעכו קים מוזיאון יוצא דופן בשם "אוצרות בחומה".
השבמחקבו ניתן לראות כיצד חיו ובמה השתמשו תושבי האיזור, בחיי היום יום, במאה ה19.
1. צריך להיות "בדוֹלמנים" בחולם (ולא בדוּלְמֶנים (כרשום בכתבה)).
השבמחק2. בציטוט מאלטנוילנד של הרצל: "הנמל הנוח והמוגן..."
צריך להיות: "ספינות מכל הגדלים, מכל הסוגים ומכל הלאומים שהו במחוז מבטחים
זה.", ולא כפי שרשום באופן שגוי בשלט.
תודה על תיקון הניקוד.
מחקלברוך תירוש, לא הבנתי את העקיצה מדוע מפתיע שאת הפסיפסים בבית הכנסת הכינו במפעל הפסיפס של קיבוץ אילון.
השבמחקאולי כי קיבוץ השומר הצעיר ובית כנסת הם לא.....?
מחקלענין המרקולית - יש בי אי נוחות כשיש נימת צחוק או זלזול משגיאת כתיב. לא כולם יודעי עברית טובה ובודאי כשמדובר בכתיב. בעכו ערבים רבים ונדמה לי ששפת הלימוד הדומיננטית וגם שפת האם היא ערבית (וכך כמובן גם לגבי שגיאות כתיב של בני עדות ועולים מארצות שונות)
השבמחקהשלט שמצטט את דברי הרצל שגוי: הרצל כתב מילים אלה על חיפה - עיר העתיד, בספרו אלטנוילנד.
השבמחקמדובר על חצי האי חיפה
השבמחקמרקור-הרמס היה אל הסוחרים והנודדים בדרכים, אל הגנבים ועוד תפקידים רבים. את פסליו הציבו בצמתי דרכים והיו מניחים אבנים סביבם, כדי לשמור על הפסל ויציבתו וגם לסמן "הייתי כאן". ככל דרבו האבנים שנאספו בצומת - ניתן היה להציב את הפסל - שהיה , בעצם, רק אבן-סלע לא מהוקצעת, גבוה יותר על גל האבנים. כך הובלטה הצומת למרחוק והפכה סימן-דרך גדול ובולט יותר. מכאן "לזרוק אבן למרקוליס," היה בעצם "לשים אבן" או , בהשאלה, "להציב יד" כעין השתתפות בפולחנו.
השבמחק