‏הצגת רשומות עם תוויות עכו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עכו. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 בפברואר 2020

סיבוב בחיפה: איינשטיין היה פה, בית ספר לילדי עובדים, העיר התחתית

א. איינשטיין נטע עץ בטכניקום

כבר שנים אחדות שחזית הבניין היפה והעתיק של הטכניון (בניין הטכניון הישן) נמצאת בשיפוצים, ונראה שלאחרונה הם הסתיימו. היום שוכן במקום ה'מדעטק', המוזיאון הלאומי למדע.

לכבוד השיפוץ הוצבו מחדש כמה שלטים מעניינים:

צילומים: איתמר לויתן

כך נראו השלטים הללו לפני השיפוץ:


ואכן, בני הזוג איינשטיין ביקרו בחיפה בסוף השבוע של שהותם בארץ, ביום שישי ובשבת, כ"ג-כ"ד בשבט תרפ"ג (10-9 בפברואר). קודם לכן הם סיירו בירושלים, בתל אביב, במקווה ישראל ובראשון לציון, ובכל מקום זכו לקבלת פנים חמה, השתתפו בשלל אירועים ונאלצו להקשיב לאין סוף נואמים ומברכים, שקראו לגאון היהודי לעלות לארץ ולהשתקע בה. החיפאים התגאו במיוחד שאיינשטיין ביקר בעירם ולא דילג עליה כמקובל. ככלות הכל זו העיר של המתמטיקה העברית... ואכן בני הזוג ביקרו בטכניון ('טכניקום') ובבית הספר הריאלי. על הביקור בטכניון סיפר 'כתבנו המיוחד בחיפה':

דאר היום, 14 בפברואר 1923

בנאומו הודה המדען הדגול למברכיו,
ובתוך יתר הדברים אמר: הייתי רוצה להיקרא אך ורק 'אדם'. אלא מכיוון שהעולם עדיין לא הגיע למדרגה כזו ומחלקים את בני האדם לגרמנים, יהודים, אנגלים וכדומה – הרי אני מצהיר שאני 'יהודי' (שם).

בניין הטכניון, גלוייה משנות השלושים (ויקיפדיה)

ובסמוך לשילוט יש פסל 'מדעטקי' מעניין ומרשים:


ב. הצילו את הכתובת

ברחוב ירושלים 4, בשכונת הדר, נמצאת כתובת קיר שאם לא יצילו אותה היא תימחק לעולמים:
בית הספר לילדי העובדים

צילום: איתמר לויתן

על פי ויקיפדיה (רחוב ירושלים):
  • בית מס' 4 – זהו בית בעל שתי כניסות. בעלי הבית הראשונים היו משפחות רדומסקי וג'רניינסקי. תחילה נבנתה קומה אחת ומאוחר יותר קומה נוספת ולבסוף קומה שלישית. דב יהודה ג'רניינסקי היה רואה חשבון של ביאליק, והוא זה ששלח למשפחה סרטיפיקטים לעלייה. בתחילה עלו שולמית ודב יהודה ג'רניינסקי והתיישבו בעיר התחתית ואחר כך ילדותיהן. ג'רניינסקי פתח בית מסחר לספרים בשם 'מוריה' כשם הוצאת הספרים של ביאליק. לאחר מכן פתח חנות למכשירי כתיבה בשם 'דעת' ברחוב הרצל. בקומת הקרקע שכן 'בית הספר לילדי עובדים' והשלט המעיד על כך עדיין מתנוסס על הבניין.

נפתחה ההרשמה לשנת תרצ"ד בבית הספר לילדי העובדים בחיפה (אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית)

סיפורו של הבית ושל בית הספר מובא בסרטון הקצר הזה:



ג. סיבוב בעיר התחתית

כתב לי שמוליק שדה:

בשנים האחרונות העירייה משקיעה הרבה מחשבה ומשאבים בעיר התחתית, במיוחד באזור רחוב הנמל, על מנת לשקמו, להחיותו ולהביא אליו עסקים חדשים. בשטח רואים תוצאות, הכל הולך לאט אבל בצעד בטוח. אינני מכיר את כל פרטי העשייה, התכנון והביצוע, אבל הנה כמה רשמים מצולמים.  


השלט בתמונה הבאה נמצא בקצה סמטה המתפצלת מרחוב העצמאות. הכיתוב התמציתי מזכיר את סיפורו של קפטן סטיב, רב חובל ספרדי שפיקד על ספינת המעפילים 'פאן-יורק' (שיצאה מנמל בורגס בבולגריה יחד עם 'פאן קרסנט', ועליה, בין השאר, גם אבי, שעלה כילד בודד בן 13 מרומניה), מה שידוע כפרשת הפאנים, שתי אניות המעפילים הגדולות ביותר. שמו של קפטן סטיב ידוע הרבה פחות משמו של יצחק (אייק) אהרונוביץ', שהוביל את 'פאן קרסנט' (וגם את 'אקסודוס'). יפה לדעת ששמו של קפטן סטיב מונצח.
[אמר העורך: לרחוב זה ולפרשת 'קפטן סטיב' הקדשנו פוסט מיוחד, אבל לא נורא, יש דברים שאפשר לחזור עליהם...]


בסמוך ניצב שלט נוסף לאותו רחוב, עם איות אנגלי מעט שונה (כרגיל), וללא הסבר.


לא מעט עסקים בסביבה נושאים שמות הקשורים לים.


וגם שלט כזה נמצא רק בחיפה: סיפורו של פרדריק פלמר, המהנדס הבריטי שתיכנן את נמל חיפה.



ציורי קיר רבים מעטרים את הבניינים באזור. בתמונה הבאה ציור של חבורה הנקראת Broken Fingaz, שיבוש של 'אצבעות שבורות'. הציור מוקדש למסילת הרכבת חיפה-דרעא שבסוריה, שלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, שחלקה ידוע גם כ'רכבת העמק'. 


עוד ממראות רחוב הנמל: בניין סולל בונה.



היום משמש הבניין את 'קמפוס הנמל' של אוניברסיטת חיפה. משמאל לדלת, מתחת למזגן, הוצב שלט זיכרון מעניין:

ואם חשקתם להגיע לעכו שלא בדרך הרגילה...


אפשר להגיע לעכו גם בדרך מסורתית יותר: עם הרכבת. התחנה נקראת היום 'מרכז השמונה', לזכר שמונה עובדי רכבת ישראל שנהרגו בעת נפילת טיל על התחנה בימי מלחמת לבנון השנייה (16 ביולי 2006).



יום רביעי, 23 בינואר 2019

סיבוב בחצי האי עכו

א. חצי האי עכו

הידעתם שיש בארצנו חצי אי?

עבורי זה היה חידוש גדול לדעת שעכו היא חצי אי (כך לפחות מנסים למתג אותה פרנסיה). בין כך ובין כך, הנה כמה תמונות מהעיר הקסומה הזו.

צילומים: יוחנן פלוטקין

בחצי האי עכו יש בין היתר בית קברות צרפתי זעיר מימי המצור על עכו שניהל צבאו של נפוליאון בחודשים מרץ-אפריל 1799. המצבה הבולטת בבית הקברות היא של הגנרל לואי מארי דה קאפארלי, שהיה מהנדס צבאי ומפקד דיוויזיה ונהרג בימי המצור. ציון קברו המדויק נקבע לאחר שהוצאה הגופה ונמצא שהשלד היה קטוע זרוע ימין ורגל שמאל (קאפארלי איבד את רגלו באחד הקרבות באירופה, ובמהלך המצור על עכו נקטעה ידו).




די נדיר, כתב לי הצלם יוחנן פלוטקין, שעל מצבה של לא-יהודי כתוב בעברית פ"נ, דהיינו פה נטמן... 


ב. הזורק אבן למרקולית

'זורק אבן למרקוליס' הוא ביטוי המופיע במשנה ואחר כך נדון הרבה בתלמוד. הכוונה היא למי שזורק אבן על סוג מסוים של עבודה זרה שנקרא בפי חז"ל 'מרקוליס', שהפולחן שלו התבטא בהנחת אבנים סביבו. 'זורק אבן למרקוליס' פירושו מי שמתכוון לקלל ולבזות (בדרך של זריקת אבן), אך מבלי דעת יצא מברך.

אך מהו המרקוליס הזה? על כך אין תשובה ברורה. יש הסבורים שמדובר באל הסוחרים הרומי מרקוריוס (מרקוּרי), ו'מרקוליס' הוא שיבוש שמו. הבעיה: ככל הידוע את מרקוריוס לא עבדו באמצעות אבנים...

החוקר אברהם אריאל הציע שמדובר בעצם בדוֹלְמֶנים הרבים הפזורים בארצנו – שולחנות אבן עתיקים שטיבם אינו ברור – אך גם בהצעה זו יש קשיים.

סיבוב בעכו העלה פתרון חדש: אולי הכוונה למרכולית, שבעת העתיקה נקראה 'מרקולית'...

מרקולית בעכו סמוך לבניין העירייה (צילום: איתמר לויתן)

ג. 'המסלול היהודי'

והנה מבחר תמונות מאתרים עכואיים שהביא צלמנו המשוטט איתמר לויתן (הקלקה על הצילום תגדיל אותו):


ד. אנדרטת חטיבת 'כרמלי'


ה. אנדרטת האצ"ל לציון הפריצה לכלא עכו

הפריצה לכלא הבריטי בעכו הייתה ב-4 במאי 1947. בטיילת עכו, מול בית הכלא, הוקמה אנדרטה מרשימה המנציחה את האירוע.

מין גיבור-על שבידו הנחושה מפוצץ את חומת האבן...

 

ו. 'צדק לכל'

עמוס ברנס, שהורשע לשווא ברצח החיילת רחל הלר וכל חייו ניהל מאבק לטיהור שמו, גר בעכו. ב-2013 הציבה העירייה אנדרטה לזכרו, אך הכיתוב על השלט שגוי – ברנס מת בשנת 2011.

'וצדק לכל', אגב, הוא תרגום לעברית של כותרת שיר ידוע של להקת 'מטאליקה', ...And Justice for All


ז. סוס ים ומפלצת גרוטאות 


ח. בית חב"ד ומעון יום 


ט. אין כמו עכו (ואפילו הרצל אמר את זה)



יום שני, 15 באוקטובר 2018

פה ושם בארץ ישראל: הדרך לנצרת, משקפיים באשדוד, נדל"ן בעכו, רק בנתניה

א. איך כותבים נצרת?

בין נצרת לנצרת עילית יש כמובן הבדלים רבים. עכשיו אנחנו יודעים שיש גם הבדל בתעתיק הלטיני והערבי של השם 'נצרת', ועוד על שלט אחד!

התעתיק הרווח בעולם המערבי לנצרת הוא כמובן Nazareth.

צילום: יהונתן עומר

ב. תמונות מחוף נפרד


באשדוד יש כידוע חוף ים נפרד לחרדים. באים אחינו החרדים להשתכשך במי הים הגדול, והנה אין להם, אבוי, מקום להניח בו את משקפיהם.

שקלו וטרו ואז נמנו וגמרו שמוטב לתלות מאשר להניח. שאם אתה מניח את המשקפיים על החול בתוך בגדך או צקלונך, חיישינן שמא יישברו ברגל גסה של ילד או מבוגר שאינה מבחינה בין חול לבין מים, ושמא גם יעופו ברוח ויאבדו לעולם.

הלכו בחורינו ותלו את משקפיהם על הגדר סביב סוכת המציל, בבחינת 'עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ', ושם הם מזומנים להם עד שיספיקו לטבול ואחר כך להתנגב ולהתלבש, ונאמר אמן.

צילומים: יוחנן פלוטקין

ג. נדל"ן בעכו

עכו היא עיר קסומה, אבל מתברר שיש בה בעיות נדל"ן קשות...

צילומים: איתמר לויתן

ד. פריז דנתניה

צילם: יורי ינובר

יורי ינובר, פרנקופיל נתנייתי ושליח עונ"ש בנתניה, מדווח: 
אם רצית הוכחה ניצחת למעמדה של נתניה כמרכז הצרפתי של ישראל, הנה תמונת פח האשפה של בניין מגורים רב קומות ברחוב איתמר בן אב"י 3 במרכז העיר. 
'איתמר בונביא' נשמע כמו שמו של בולברד פריזאי שרמנטי בגדה השמאלית, אולי בפינת סן סימון דה פרס. השם 'בונביא' גם נשמע כווריאנט של bonne vie, שמסביר למה האומן הצרפתי (שהשתמש בשבלונות) בחר דווקא בגירסה זו.