תליט"א קומי

הרבנית תליט"א והרב שליט"א (אומן שלום)

מאת שלמה רוזנר

האם ניתן לזהות את מינו של היצור האנושי, שלשמו מוצמד האיחול 'שליט"א'? 

לכאורה לא, שכן אלה ראשי תיבות של ברכה, שפתיחתן היא: 'שיזכה (או שתזכה) לימים (או לחיים) טובים ארוכים'. 

את מי ראוי לברך כך? – את מי לא, אולי חוץ מאת שונאך. למי מוצמד איחול זה בפועל, 'בשטח'? לא לי ולא לך, אלא רק לאנשים המוגדרים 'חשובים' בעולם הדתי: רבנים, דיינים, אדמו"רים ועוד כיוצא באלה, אמיתיים ומתחזים.

דף הפייסבוק של הרבנית לאה קוק תליט"א

ראיתם פעם רופא שהוא 'שליט"א'? או נהג אגד? או פרופסור? או מוכר ירקות? או, לא עלינו, חבר כנסת (שאיננו חרדי), נשיא או ראש ממשלה? מה, להם לא מגיעים ימים טובים וארוכים? אבל בחיים האמיתיים אף אחד מאלה, ומדומיהם, לא זוכה לאיחול מפורש כזה, וככל שידוע לי גם אינו נעלב כשאינו זוכה לו; בעוד רב שלא יוצמד לו 'שליט"א' – ייעלב. כאילו זה אחד מנכסיו, מורשת אבותיו. אגב, מורשת זו איננה מדורי דורות, אולי מראשית המאה ה-19 ואולי אפילו מאוחר מזה. לרמב"ם, לרש"י, או למהר"ל מפראג, לדוגמה – לא מצאנו איחול כזה.

נשמח אם מישהו מקוראי הבלוג יפנה את תשומת לבנו לאזכור הראשון במקורותינו של שליט"א.

ומה לגבי אשתו של הרב או האדמו"ר? היא לא ראויה לימים טובים וארוכים? הרי אם לא תבורך כך, עלול, לא עלינו, הרב להיות אלמן. ימיו יהיו רעים וקצרים ויצא שכרנו בהפסדנו. ועם זאת לא מצאנו אשה שאחרי שמה נכתב שליט"א, והרי כפי שהוא 'שיחיה' כך גם היא 'שתחיה'... 

פתרון אלגנטי אחד לבעיה הזאת הוא בהתעלמות מוחלטת משם האשה כשהם באים יחד; פשוט כותבים, לדוגמה, 'הרב אברהם התרחי ורעייתו שליט"א'. האיחול הוא אפוא לשניהם ובא לציון גואל. הרי בכלל אין זה מדרך 'ישראל סבא' להזכיר שם אשה, וידוע לכל יודע, שבעיתונות החרדית כמעט שאין נשים כותבות; כלומר – הן כותבות, אבל בדרך כלל בשם עט גברי. ובהזמנות לחתונות תמצאו 'פלוני זה וזה ורעייתו', כי למה לפתוח את שמה לשטן.

אלא שבעוונותינו התמעטו הדורות וקורה, פה ושם,

שמופיעה אשה לבדה, והיא בת משפחתו של 'חשוב', כזה הזוקק 'שליט"א'. למשל, אשת רב, שאמנם ציבור נמעניה הן נשים, אבל האם יש בכך כדי למנוע ממנה איחול ראוי? לכאורה נאחל לה 'שליט"א', שהוא, כזכור, איחול חסר מין. אבל לא. אי אפשר, שכן כך נאבד את ייחודו של בן זוגה! חמור מזה: בכך גם תצטרף אשה זו לשלשלת הארוכה של רבנים ואדמו"רים שהיו, איש איש בזמנו, שליט"א, והרי זו זילות שלשלת הזהב. מה עושים? פוזלים לעבר האלף-בית העברי ומוצאים, שאחרי האות ש' באה ת'; ופשוט מורידים את האיחול דרגה: במקום שליט"א – תליט"א.

צילום מסך

הנה כך למשל כתוב בדף המגיע בקביעות לתיבת הדואר של ביתי:

תשאלו מה עם ראשי התיבות? – מסתדרים. כל אחד לפי דמיונו ימציא פענוח. פתרון זה גם ממלט אותנו מערפולי מגדר. השם 'יונה' למשל – שליט"א אחריו יזהה זכר; תליט"א – נקבה. 

באתר 'אוצר החכמה' תמצאו פיתוח לפתרון נאה זה, וממנו העתקתי את הבדיחה הבאה: 

שמעתי שהג'[און] ר' אביגדור נבנצאל יליט"א אמר בפורים השתא שיש לו ראיה שעץ זה נקבה ולא זכר (על כל פנים העץ של המן), שהרי מפורש בפיוט 'רוב בניו וקנייניו על העץ תליט"א'.

כ"ק הגאב"ד שליט"א והגאוה"צ הביד"צ שליט"א מבקשים להתפלל עבור הרבנית תליט"א לרפו"ש בתושח"י 
[לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל] (הספרייה הלאומית)

__________

* שלמה רוזנר שליט"א מילא תפקידי כתיבה, עריכה והפקה ב'מרכז ההסברה' ובמשך יותר משלושים שנה כתב את התמלילים של משיאי המשואות בטקס הפתיחה של חגיגות יום העצמאות. כיום הוא גימלאי, גר בירושלים ועוסק בעריכת ספרים.