מעורב ירושלמי: ציורי קיר, הצהרת כורש, מקדמת דנא, גיליוטינה ודלתות

א. אמנות הספריי 

הדר ז'בוטינסקאי אמיתי אפשר למצוא על דלת הברזל של דוכן הפיצה בשוק מחנה יהודה. הציור הוא מ-2016, והצייר הוא סולומון סוזה, שמקצת מיצירות הספריי המגניבות שלו בירושלים נמצאות בערך עליו בוויקיפדיה האנגלית.

צילום: בני עורי

לא הרחק משם, ברחוב הרב אריה לוין פינת רחוב משכנות, צויירה לאחרונה דמותו הענקית, תרתי משמע, של הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין (1969-1885). שאר פרטי הציור (מדרגות העולות אל על, גזע עץ, דמות אדם נטול ראש והאות א' בוקעת ממנו) לא ממש מובנים. האמן לא השאיר פרטים מזהים.

צילום: מנחם רוזנברג

ב. הצהרת כורש, 2019

רחוב כורש. בלי מילים...

צילום: ברוך גיאן

ג. קדמת דנא

ואם כבר כורש, מה יותר טבעי מאשר למקם חנות עתיקות וישנות ברחוב כורש.

וגם השם קולע, פחות או יותר – הצירוף הנכון הוא 'מִקַּדְמַת דְּנָא', כלומר לפני כן. אמנם בארמית, אבל עדיין חלק משפתנו (ורק חבל שאין התאמה בין קַדְמַת ובין Kedmat).

על הביטוי 'מקדמת דנא' וגלגוליו ראו כאן.

צילום: טובה הרצל

ד. גיליוטינה לשימוש עצמי

מודעה מעוררת מחשבה בחנות 'גרפוס' למכשירי כתיבה ולציוד משרדי.

צילום: אבי בלדי

ה. מול הדלת הסגורה

המודעה המופלאה הזו, שהודבקה על דלת מדלתות שכונת כרם אברהם (ליד שכונת הבוכרים), הזכירה לי קטע משעשע במיוחד בספר עגל הזהב מאת צמד הסופרים הסובייטים אילף ופטרוב (זהו ספר ההמשך של ספרם המיתולוגי 12 הכיסאות). מתואר שם משרד ממשלתי כלשהו לקבלת קהל, שבכל פעם שמגיעים אליו מתברר שאו שעוד לא פתחו אותו או שבדיוק כולם הלכו...

צילום: ברוך גיאן

ו. ואלו שמות

דלת חביבה ברחוב הרקפת בשכונת קרית מנחם. למען הדיוק היה צריך לכתוב 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת', אבל העיקר הכוונה...

צילום: משה זונדר