יום רביעי, 27 בפברואר 2019

מעורב ירושלמי: ציורי קיר, הצהרת כורש, מקדמת דנא, גיליוטינה ודלתות

א. אמנות הספריי 

הדר ז'בוטינסקאי אמיתי אפשר למצוא על דלת הברזל של דוכן הפיצה בשוק מחנה יהודה. הציור הוא מ-2016, והצייר הוא סולומון סוזה, שמקצת מיצירות הספריי המגניבות שלו בירושלים נמצאות בערך עליו בוויקיפדיה האנגלית.

צילום: בני עורי

לא הרחק משם, ברחוב הרב אריה לוין פינת רחוב משכנות, צויירה לאחרונה דמותו הענקית, תרתי משמע, של הצדיק הירושלמי הרב אריה לוין (1969-1885). שאר פרטי הציור (מדרגות העולות אל על, גזע עץ, דמות אדם נטול ראש והאות א' בוקעת ממנו) לא ממש מובנים. האמן לא השאיר פרטים מזהים.

צילום: מנחם רוזנברג

ב. הצהרת כורש, 2019

רחוב כורש. בלי מילים...

צילום: ברוך גיאן

ג. קדמת דנא

ואם כבר כורש, מה יותר טבעי מאשר למקם חנות עתיקות וישנות ברחוב כורש.

וגם השם קולע, פחות או יותר – הצירוף הנכון הוא 'מִקַּדְמַת דְּנָא', כלומר לפני כן. אמנם בארמית, אבל עדיין חלק משפתנו (ורק חבל שאין התאמה בין קַדְמַת ובין Kedmat).

על הביטוי 'מקדמת דנא' וגלגוליו ראו כאן.

צילום: טובה הרצל

ד. גיליוטינה לשימוש עצמי

מודעה מעוררת מחשבה בחנות 'גרפוס' למכשירי כתיבה ולציוד משרדי.

צילום: אבי בלדי

ה. מול הדלת הסגורה

המודעה המופלאה הזו, שהודבקה על דלת מדלתות שכונת כרם אברהם (ליד שכונת הבוכרים), הזכירה לי קטע משעשע במיוחד בספר עגל הזהב מאת צמד הסופרים הסובייטים אילף ופטרוב (זהו ספר ההמשך של ספרם המיתולוגי 12 הכיסאות). מתואר שם משרד ממשלתי כלשהו לקבלת קהל, שבכל פעם שמגיעים אליו מתברר שאו שעוד לא פתחו אותו או שבדיוק כולם הלכו...

צילום: ברוך גיאן

ו. ואלו שמות

דלת חביבה ברחוב הרקפת בשכונת קרית מנחם. למען הדיוק היה צריך לכתוב 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת', אבל העיקר הכוונה...

צילום: משה זונדר

16 תגובות:

  1. לסעיף ה. מול הדלת הסגורה:
    מזכיר מאודאת השיר של אברהם אבן עזרא.

    אשכים לבית השר, אומרים: כבר רכב,
    אבוא לעת ערב, אומרים: כבר שכב.
    או יעלה מרכב, או יעלה משכב.
    אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב!

    השבמחק
    תשובות
    1. השיר הזה, נכתב על ידי רבי אברהם אבן עזרא, לאחר שחיפש נואשות את הרמב"ם ז"ל במעונו ולא הצליח לאתרו. ואז, שלף את קולמוסו ורשם על הדלת את השיר האמור.

      מחק
    2. "השיר עוסק בחולשת האדם מול סמכות, בחוסר האונים של אדם עני התלוי במיטיבו העשיר"
      http://www.levladaat.org/lesson/570
      לא נשמע לי שהוא היה כותב שיר כזה על הרמב"ם שלא קרא לעצמו "שר" ולא היה נגיש לחבריו

      מחק
    3. גם לא נראה לי שהרמב"ם בבגרותו חי ופעל באף אחת מן הארצות שבהן חי אברהם אבן עזרא

      מחק
  2. לגבי ציור הקיר של אריה לוין בנחלאות, זה מה שידוע לי על כך: את הציור בחלק התחתון החל לצייר צייר לא מוכר או שלא רצה להזדהות, אולי צייר ברסלבי, כבר ב 2012 והוא מראה את האדם החושב. בגלל שהראש הוא "א" זה מסמל אותיות, זה מסמל בקבלה את ה-א של כף המאזניים, וההתלבטות בין הקידמה והתעשייה שמצויירים בשחור מימין ועל עץ "מסכן" קירח ללא עלים ופירות, לעומת עץ הפירות הרוחניים שמצויירים בצבעוניות רבה ובאטרקטיביות משמאל ושם המדגרות העולות מעלה לרוחניות. והאיש ללא ראש הייתה לו חליפה כחולה – כדי לדבר אלינו החילוניים ולא לשייך את ההתלבטות לעולם החרדי. וכמובן תמיד ה-"א" יכולה גם לסמל את ההחלטה והבחירה באלוהים.
    החלק העליון של הראש המזוקן של ר' אריה לוין צוייר מאחור יותר, לאחר מספר שנים, כי ביתו כאן והרחוב על שמו.

    השבמחק
    תשובות
    1. זה ציור של סולומון סוזה , הוא התגורר בבית זה וצייר ציור זה בשלבים ,
      זה אחד הציורים (הגרפיטי) היחידיים שלו שהושחתו, מאבק חבורות או סתם רקע אישי ....
      סולומון בהתחלה כתב כל הציור המושחת WHY ? ואחר כמה ימים תיקן את הציור.

      החתימה של סלומון נראת מצד ימין למטה, היא גם הושחתה ואותה הוא לא תיקן , או שתיקן והושחתה שוב

      מחק
  3. "לרשותכם גליוטינה לשימוש עצמי, את השארית שתיפול לפח, אנחנו כבר נפנה לאשפה. מבטיחים!"

    השבמחק
    תשובות
    1. בגליוטינה, מה שנופל נופל לסל...

      מחק
    2. אני משואל את עצמי מה נחשב לשאריות, הראש או כל השאר...

      מחק
  4. המדרגות שבעננים מובילות למבנה שמזכיר מאוד את דגם בית המקדש
    אשר במוזיאון ישראל.ובכן יש לנו את "ירושלים של מעלה"
    הקישור :
    https://www.imj.org.il/he/wings/shrine-book/%D7%93%D7%92%D7%9D-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99

    השבמחק
  5. רחוב כורש. בלי מילים...‏

    גם בלי ראש!‏

    השבמחק
  6. לכתיב 'מקדמת דנא' אעיר שבספרי תנ"ך שונים הכתיב הוא 'דנה' [דניאל ו, יא וגם לפני כן באותו פסוק] וכך אצל גינצבורג בתנ"כו בלי שום הערה על חילופי גרסאות.

    השבמחק
  7. לגבי 'מקדמת דנא': בדיאלקטים שונים של הארמית יש לביטוי הזה כתיבים שונים:‏
    במקרא כותבים דנה (ה'): דִּי הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה (עזרא ה יא), מִן קַדְמַת דְּנָה (דניאל ו יא).‏
    בארמית בבלית כותבים דנא (א'): "להן כל אנש דייתי עלוהי מן קדמת דנא" (תענית יב א). זה ‏הנוסח במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון (במקורות אחרים כתוב "מקדמת").‏
    יש גם גרסה שבה כותבים דנן (נ'): "מן קדמת דנן" - אני לא יודע באיזה דיאלקט ארמי זה קורה ‏‏(תוספת הנו"ן דנא>דנן אופיינית ללשון חז"ל, כמו הלאה שהפך ל-"להלן").‏
    בכל מקרה, הנוסח הנכון בארמית הוא "מן קדמת דנ[א/ה/ן]". ‏
    הצירוף "מקדמת דנא" הוא צירוף של עברית וארמית‏‏(התחילית מ- קיימת רק בעברית והיא לא קיימת בארמית. בארמית אומרים "מן").‏
    לגבי האפשרות לגזור מהביטוי "מן קדמת דנא" את הצירוף "קדמת דנא".‏
    במקורות הכתובים שלנו לא מופיע "קדמת דנא" אלא רק "מן קדמת דנא". ‏הפירוש של המילים בביטוי:‏ מן – מ.. (כמו בעברית)‏ קדמה/קדמא (בנסמך: קדמת-) – זמן קודם (‏former time‏)‏ דנא/דנה – הזה.‏
    כלומר מילולית: מן קדמת דנה - לפני כן (‏before this‏); מזמן שקודם לזה הנוכחי.‏
    שינוי המשמעות ל"מימי קדם", "מהעבר הרחוק" קרה בעברית והוא לא משמש בארמית.‏ לכן בארמית, לדעתי, אין אפשרות להוריד את ה"מן" ולהישאר עם ביטוי בעל משמעות.‏
    השאלה היא אם "מותר" לנו כדוברי עברית לקחת את הביטוי "מן קדמת דנא" לשנות אותו ‏ל"מקדמת דנא", לשנות לו את המשמעות, ואז להוריד את ה"מ" מההתחלה שלו.‏ באופן עקרוני זה כמובן אפשרי, אבל טהרני שפה לא מתלהבים ממהלך כזה וטוענים שהוא ‏מרחיק לכת מדי.‏
    בסופו של דבר זו שאלה של טעם ועד כמה הדובר שמרן או חדשן בעניינים האלה.‏
    כתבת שהביטוי הנכון הוא "מקדמת דנא", ולדעתי זאת התשובה המתבקשת.‏
    מצד שני עובדה שבעל החנות - שהוא כנראה לא מומחה לשון - לא ראה בעיה להוריד את המ', ‏כלומר הביטוי כבר נתפס אצלו כביטוי עברי שהוא רשאי לשנותו.‏ החידוש של בעל החנות הוא אפוא חביב ולא שובר מאוד את כללי השפה.‏

    השבמחק
  8. אשר לגרפיטו (כך יש לכתוב ביחיד) עם דמותו של ר' אריה לוין, אני תוהה אם האיש נטול הראש איננו מסמל באיזה אופן את עולי הגרדום שר' אריה ביקר בקביעות בתא כילאם? ה"א" אכן טעונה בפירושים קבליים במסורת היהודית. כמובן שרבים מפירושים אלה קשורים בהיותה הראשונה באלפא-ביתא העברי. היא מסמלת בין היתר את הראש, את היסוד הרוחני שבאדם, מילה שגם היא מתחילה באות "א".עפ"י מסורות קבליות, כאשר האדם נפטר לבית עולמו מסתלקת האות א' מהאדם ונשאר דם (חומר) לבדו, כלומר גוף ללא נשמה. אפשר שהצייר ביקש להראות באופן סימלי שנשמתם אכן בגנזי מרומים ולא מעט בזכות ר' אריה שהתפלל לעילוי נשמתם כאשר שעלו לגרדום.

    השבמחק
  9. לגבי מקדמת דנא - מענין לענין אחר, יש ביוטיוב הרצאה מרתקת העוסקת בDNA של השפה, ויש לה שם "עברי" שמתאים יופי - מקדמת דנ"א.
    והנה קישור למי שגם רוצה להקשיב
    https://www.youtube.com/watch?v=aw39I0-4XSc

    השבמחק
  10. אם כבר קירות גרפיטי, קיר גרפיטי חדש ומעניין ברחוב יהודה המכבי. חלק מן המציירים אומני גרפיטי בין לאומיים. שווה כתבה לעצמו, חלק מן המציירים מביאים ספור מעניין משלהם.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.