א. שמירה וביטחון
היה מתאים למקם את העסקים שבתמונה זו ברחוב ההגנה, אבל מדובר בסך הכל ברחוב הרכב...
מכל מקום, מי שעובר בסביבה יכול להרגיש מאובטח לגמרי.
ב. טַפְלַיָּא
יש תת-זרם גבוה מצח בענף הפרנסות היהודיות, שאינו מתגדר, כנהוג, בשמות באנגלית אלא דווקא בשמות בארמית. זה יפה ונעלה, אבל ספק בעיניי אם רוב העוברים ושבים בכלל מבינים מה כתוב שם ומה פירושו של דבר.
כזו היא למשל רשת בגדי התינוקות והילדים 'טפליא' (בצילום הסניף ברחוב דיזנגוף). 'טפליא' בארמית הם תינוקות (לשון טף).
ג. בא לבית
משחק מילים נאה על 'בעל בית'. חנות לחומרי בניין ברחוב בן יהודה.
ד. ארון הבגדים היהודי
בחנות 'ברוש' שבכיכר רבין מתמחים בביגוד לאופנוענים. לאחרונה הם הרחיבו את מדף הבגדים. כבר לא מסתפקים בקסדות ובמעילי עור, עכשיו אפשר לרכוש כאן גם גלימות לעורכי דין...
ה. יש נחת
השם הנהדר הזה לבית קפה בכיכר דיזנגוף, מעלה בזיכרון את השמות שמשוררים כמו ביאליק, טשרניחובסקי או שלונסקי היו מעניקים לבתי עסק. יש נחת.
היה מתאים למקם את העסקים שבתמונה זו ברחוב ההגנה, אבל מדובר בסך הכל ברחוב הרכב...
מכל מקום, מי שעובר בסביבה יכול להרגיש מאובטח לגמרי.
 |
| צילום: מנחם רוזנברג |
ב. טַפְלַיָּא
יש תת-זרם גבוה מצח בענף הפרנסות היהודיות, שאינו מתגדר, כנהוג, בשמות באנגלית אלא דווקא בשמות בארמית. זה יפה ונעלה, אבל ספק בעיניי אם רוב העוברים ושבים בכלל מבינים מה כתוב שם ומה פירושו של דבר.
כזו היא למשל רשת בגדי התינוקות והילדים 'טפליא' (בצילום הסניף ברחוב דיזנגוף). 'טפליא' בארמית הם תינוקות (לשון טף).
 |
| צילום: דוד אסף |
ג. בא לבית
משחק מילים נאה על 'בעל בית'. חנות לחומרי בניין ברחוב בן יהודה.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ד. ארון הבגדים היהודי
בחנות 'ברוש' שבכיכר רבין מתמחים בביגוד לאופנוענים. לאחרונה הם הרחיבו את מדף הבגדים. כבר לא מסתפקים בקסדות ובמעילי עור, עכשיו אפשר לרכוש כאן גם גלימות לעורכי דין...
 |
| צילום: איתמר לויתן |
ה. יש נחת
השם הנהדר הזה לבית קפה בכיכר דיזנגוף, מעלה בזיכרון את השמות שמשוררים כמו ביאליק, טשרניחובסקי או שלונסקי היו מעניקים לבתי עסק. יש נחת.
 |
| צילום: איתמר לויתן |
טפליא קשה למצא -אני לא מצאתי.
השבמחקטפלא זה טף גם בעברית אין טף ברבים. אבל יש טפלנא = טפנו, טפלהון = טפם, טפלכון = טפכם. וגם זה נראה לי שמופיע רק אצל אנקלוס.
ברחוב בית לחם 27 יש חנות בשם חנותא. (צילמתי אותה פעם אבל קשה למצוא אותה עשיו
מחקבדרך בית לחם 27 בירושלים, יש חנות בשם חנותא.
אז הנה לך:
מחק1)תרגום יונתן לשופטים יח, כא
ואתפניאו ואזלו ושויאו ית טפליא וית בעירא וית קנינא קדמיהון:
2) תרגום שני לאסתר ג, יג
ואשתדרין אגרתא בידוי רהיטיא לכולון מדינאתא דמלכא למשיציא למקטול ולאובדא ית כל יהודאי מן טלאי ועד סבי טפליא ונשיא ביומא חד בתלתא עשר יומין לירחא דתר עסר דהוא ירח אדר ואוף בתיהון לביזו:
👍
מחקאגב, גם בערבית המלה "טפל" (קרא: tifl) משמעותה "תינוק", "ילד" (קטן).
מחקבתפילת יקום פורקן מופיע המלה טפלא ברבים. "...רברביא עם זעריא, טפלא ונשיא (כלומר, נשים)..."
מחקנדמה לי שטפלא זה ביחיד. גם במגילת אסתר, כתוב "מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד .."
מחקפף זה שם כללי.
בסעיף ב' טפליא כתוב מתגדר. האם הכוונה היתה ל'מתגנדר' או שמא אני טועה..?
השבמחקבכ"א פוסט נפלא,חג עצמאות שמח
אחד הפרושים למתגדר זה מתפאר, מתנשא.
מחקאני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר... [ברכות י"ז עמ' א']
רשי"י: מתגדר - מתגדל לתפוש אומנותו
תודה��
מחקהתלמוד הבבלי מוסר לנו עוד גירסה של "להתגדר":
מחקהעיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על רבי מאיר שאכל עלה של ירק בבית שאן, והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו. חברו עליו אחיו ובית אביו, אמרו לו: מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר? דרש להן מקרא זה "וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן" אפשר בא אסא ולא ביערו? בא יהושפט ולא ביערו? והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום! אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו, אף אני – מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו. מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו.
— תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ו', עמוד ב'–דף ז', עמוד א'
"להתגדר" שמקורו כמובן בצורת ההתפעל של "גדר" קיבל אצל חז"ל משמעות
של סתימת פירצה בהלכה, גידור של מקום פרוץ. כמובן שאם עולה בידי תלמיד
חכם לגלות טריטוריה פרוצה בהלכה שנעלמה מעיני קודמיו והוא "מגדר" אותה - אזי
מעשה הגידור נזקף לזכותו והופך לחלק מן המוניטין שלו ובמשתמע - "להתגדר": פירושו בעצם
להיות גאה בהישגים אישיים (מעין מקבילה עברית ל CLAIM TO FAME)
ארמית איננה נדירה,
השבמחקיש עסק למופעים בשם תרבותא,
תוספת לעיתון בשבע נקראת אתנחתא,
דמות בדיונית בפרסום חנות ספרים בשם ספרא, מופיעה בפרסום חרדי רבות.
יש חנות לצעצועים בבני ברק עם שם נפלא - "צעצועי צאצאינו"
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקזה על משקל צעצונחנו (Toys-R-Us) ?
מחקלגבי פסקה ג' אני לא סבור שהשם הגיע על משקל 'בעל בית' אלא מהכוונה שהמוצרים יגיעו לבית הקונה.
השבמחקהמוצר הנרכש בא לבית (של הקונה). לא בכל חנות תל-אביבית יש בעל בית. יש זבנים ומוכרות, מנהלים ואחראי משמרת.
אך בעל הבית מדיר רגלו מעסקו. כי מנהל טוב הוא זה שעבודתו נעשית על ידי אחרים. ואם אחרים עובדים במקומו לבעל הבית אין מה לחפש במקום.
הכי הכוונה לבעל בית. כדי להסתיר את העובדה הכ'כ נכונה שתיארת יפה שאין בעל בית ובאמת "אין עם מי לדבר"..!!
מחקבאשר לשם טפליה - לרבים מוכרת המילה טף המשמשת בעברית לתינוקות.
השבמחקלגבי הניקוד של שם בית הקפה (טוב, סלון הקפה):
השבמחקנַחְתְּ, נַחְתָּ, נַחְתֶּם. (ונחנו מה כי תלינו עלינו...)
בל יש גם 'טפל' כלומר לא העיקר.
השבמחק