יום שישי, 21 ביוני 2019

ביקור בבית הקברות לכלבים של יחידת 'עוקץ'

צילום: דובר צה"ל

מאת אבי בלדי

לאחרונה, במהלך שירות מילואים, הגעתי במקרה לבית קברות מיוחד במינו: בית הקברות הצבאי לכלבים בתוך מתקן אדם, סמוך למודיעין. 

פסל אבן של לוחם וכלבו בכניסה לבית הקברות (כל הצילומים: אבי בלדי)

אחת לשנה נערך במקום טקס זיכרון לכלבים שנהרגו בפעילות מבצעית ('נפל בפעילות מבצעית') או שמתו במהלך אימון, ממחלה או מזיקנה ('נפל במהלך שירותו'). 


בטקס  היחיד במינו בצה"ל  משתתפים כל חיילי ומפקדי יחידת הכלבנים הצ"הלית 'עוקץ'מפקד היחידה מדבר בשמם של 'הלוחמים על ארבע', אשר עוסקים באופן יומיומי כמעט בהצלת חיי אדם, ואחד הלוחמים מעיד על אירוע משמעותי שחווה במהלך שירותו.

שורשיו של הטקס נעוצים באירוע המכונן של היחידה: פיגוע-מיקוח בקיבוץ משגב עם ב-7 באפריל 1980. באותו פיגוע נהרגו שני כלבים מצטיינים במהלך ההשתלטות על המחבלים ואז נחשפה היחידה לראשונה בציבור. מאז ועד היום הטקס השנתי נערך סמוך לתאריך זה. כיוון שבית הקברות נמצא בתוך מחנה צבאי הוא סגור לכניסת אזרחים ולא ניתן לבקר בו בלי אישור מיוחד. 


באישורו של דובר צה"ל ריאיינתי את רס"ן י', אחד מוותיקי היחידה, וזה מה שרשמתי מפיו על תולדות בית הקברות:

עד שנת 2005 ישבה היחידה ב'מחנה סירקין' ליד פתח תקווה, שם היה בית קברות קטן. עם המעבר ל'מתקן אדם' החליט תורם יהודי אמריקני, שנקשר ליחידה וחפץ בעילום שמו, כי יש להקים בית קברות מכובד, והוא הרוח החיה מאחורי היוזמה.

כאשר נופל אחד הכלבים בפעילות קרבית או מת בדרך טבעית, כל היחידה מגיעה לבית קברות במדי א' ובכומתות ומתקיים טקס קבורה רשמי. הכלב מובל לקברו על גבי אלונקה, הלוחמים מלווים אותו עד הקבר ומצדיעים. הלוחם שהיה עם הכלב ברגעיו האחרונים משתף את הנוכחים בחוויותיו ומספר ככל שניתן, ואחריו מסכם מפקד היחידה את האירוע. זהו טקס מרגש ועצוב ודמעות רבות נשפכות בו. לא קל לחיילים להיפרד מכלביהם אחרי שנים ארוכות של חינוך ושל עבודה צמודה. טקסי הפרידה עוזרים לחיילים ומוסיפים נדבך משמעותי לשירותם.

בבית הקברות יש עשרות מצבות, כמחציתן לכלבים שנפלו בפעילות מבצעית.

כמה אירועים זכורים במיוחד: 'אסון המסוקים', ב-4 בפברואר 1997, שבו נפלו שני לוחמי היחידה עם כלבותיהם  – הרן פרנס עם הכלבה לסטי ומיכה גוטליב עם הכלבה אמבר.


אירוע זכור נוסף היה ב-7 בדצמבר 2004, נר ראשון של חנוכה תשל"ה (מבצע 'חג אורים'), אז נהרגו סמ"ר נדב קודינסקי וכלבו דיאבלו במהלך פעילות של כוח פלס"ר גולני, מלווה ביחידת כלבנים, בסג'עייה סמוך למחסום קרני. נדב ודיאבלו הלכו בראש כשהם מנסים לאתר מטעני חבלה. הם נכנסו ללול, שם חפרו מחבלים מנהרת חדירה שהייתה אמורה להגיע עד קיבוץ נחל עוז. הלוחם וכלבו נהרגו זה לצד זה.


הכלבים מסיימים את שירותם הצבאי בגיל שבע או שמונה ואז מאומצים על ידי הלוחם האחרון שליווה אותם.


מיחידת דובר צה"ל, אליה פניתי בבקשה לאשר פרסום רשימה זו, קיבלתי כמה תמונות מרגשות מטקס הזיכרון האחרון שנערך לפני כמה שבועות:







צילומים: דובר צה"ל
_____________________________________

אבי בלדי הוא חבר מועצת גבעת זאב ותלמיד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים.

16 תגובות:

  1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  2. "עם כלביהם – הרן פרנס עם הכלבה לסטי ומיכה גוטליב עם הכלב אמבר"

    קבל תיקון: כלבותיהם... הכלבה אמבר

    השבמחק
  3. תורם אמריקאי תרם פיסול סביבתי שיהיה אנדרטת הכלב האלמוני.

    האנשים האלו תמיד מוכיחים את העובדה שאין קשר בין כסף לשכל.

    השבמחק
    תשובות
    1. והאנשים האלו תמיד מוכיחים את העובדה שאין קשר בין תגובה לשכל.

      מחק
    2. מרגש. נזכרתי בכמה פתגמים בנוגע לכלבים המופעים בספר "טובה חכמה מפנינים" הוצאת ספרי צמרת:
      "גּוּר טוֹב מִכֶּלֶב רַע לֹא תְּגַדֵּל"
      ("כֵּיוָן שֶׁהֲרָגוֹ נְבוּכַדְנֶצַּר [ליהויקים] הִמְלִיךְ אֶת יְכָנְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו, וְיָרַד לוֹ לְבָבֶל. יָצְאוּ כָּל בְּנֵי בָבֶל לְקַלְּסוֹ. אָמְרוּ לוֹ מֶה עָשִׂיתָ? אָמַר לָהֶם יְהוֹיָקִים מָרַד בִּי וַהֲרַגְתִּיו וְהִמְלַכְתִּי יְכָנְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו. אָמְרוּ לוֹ מַתְלָא אָמַר: גּוּר טַב מִכֶּלֶב בִּישׁ לָא תְרַבֵּי, גּוּר בִּישׁ מִכֶּלֶב בִּישׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה" (ויקרא רבה 'מצורע' יט, ו).

      הַכְּלָבִים — אֶחָד נוֹבֵחַ וְכֻלָּם מִתְקַבְּצִים וְנוֹבְחִים עַל חִנָּם
      "'וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ' (שמות יא), לפיכך אתם חייבים לכלבים, שנאמר: (שמות כב) 'לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ'. מה הכלבים אחד נובח וכולם מתקבצים ונובחים על חינם, אבל אתם לא תהיו כן, מפני שאתם אנשי קודש שנאמר: 'וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי'" (שמות רבה 'משפטים' פרשה לא).

      כֶּלֶב זֶה, אָדָם מַשְׁלִיךְ לוֹ פְּרוּסָה וְסוֹכֵר אֶת פִּיו
      "כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח" (עירובין סא ע"א).

      לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן הוּא קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת
      "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל. אין מגדלין תרנגולים בירושלים מפני הקודשים... אין מגדלין חזירים בכל מקום. לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת" (משנה בבא קמא ז, ז).

      לֹא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ
      "ר' נתן אומר: מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? שנאמר: (דברים כב) 'וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ'" (כתובות מא ע"ב). וכן: "אמר רבי שמעון בן לקיש: כל המגדל כלב רע בתוך ביתו — מונע חסד מתוך ביתו" (שבת סג ע"א).

      מַה שֶּׁפָּסַל הַכֶּלֶב אָכַל הָאֲרִי
      "חכמים אומרים: משל לכלב שעבר על נבלה הריח בה ולא אכלה. עבר עליה ארי ואכל ממנה. התחילו הכל מרננים ואומרים: מה שפסל הכלב אכל הארי. כך עשיו פסל בנות כנען... בא יהודה שנמשל באריה ולקח מהן" (מדרש הגדול 'וישב' בראשית לח).

      מִי שֶׁהוּא עָנָו אַף הַכְּלָבִים שֶׁלּוֹ אֵינָם מַזִּיקִים
      "מי שהוא עניו ואשתו ענווה ובניו ובני ביתו ענווים, אף הכלבים שלו אינן מזיקין" (אבות דרבי נתן, פרק יד).

      נִקְרָא כֶּלֶב כִּי כֻּלּוֹ לֵב
      "ופני הדור כפני הכלב כו' — ועוד נראה לפרש, כי נקרא כלב כי כולו לב ונאמן לאדוניו. ואמר שפני אותו הדור יהיה כפני כלב, שמראה לפנים כאילו הוא אוהב אבל לבו בַּל עמו" (מהרש"א, חידושי אגדות סנהדרין, צז ע"א).

      http://www.netbook.co.il/Book.aspx?id=7507


      מחק
  4. נאמנותו של הכלב לאדם מוכרת משחר ההיסטוריה. לפני 3,300 שנה חווה עם ישראל את היציאה ממצרים שתיאורה כולל את הפסוק המפורסם (שמות י"א, ז'): "וּלְכֹ֣ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה ה' בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל". כבר אז פעלו הכלבים לשירות עם ישראל.

    השבמחק
  5. מרגש עד דמעות.... יחידה מופלאה... כלבים מדהימים...

    השבמחק
  6. במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך קיים מוצג מדהים שלד אשה עם כלב אשר נקבר יחד איתה, תרבות נאטופית לפני מעל 11 אלף שנה!!
    https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a7/PikiWiki_Israel_32242_The_Prehistoric_man_museum_in_Kibbutz_Maayan_Baru.jpg/1024px-PikiWiki_Israel_32242_The_Prehistoric_man_museum_in_Kibbutz_Maayan_Baru.jpg

    השבמחק
  7. כתבה מכובדת ומכבדת.
    תודה. התרגשתי לקרוא.
    מקווה שנפתח רגישות לכל ההולכים על ארבע ולכל ההולכים על שתיים ללא הבדל...

    השבמחק
  8. רשומה כל כך מרגשת . במיוחד אחרי שנחשפנו לעדי הכלבנית המקסימה בסידרה "מחוז ירושלים" שמשודרת ב"כאן 1".

    השבמחק
  9. פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יא - ויהי בשלח
    רעייה חלבון חלב, אתא חיויא ואכל מינה, חמתיה כלבא, יתבון למיכול שרי נבח בהון ולא אתבוננון, לסופא קם ואכל מינה ומית, וקברוניה ועבדון לה נפש, ועד כדון היא מתקריה נפש דכלבא.
    תרגום חופשי: קבוצת רועים חלבה את הבהמה שלה וישבה לאכול, הגיע נחש וטעם מן החלב. הכלב של הרועים ראה את הנחש טועם והבין את הסכנה אך שם לב שהרועים עסוקים באכילה ואינם מבחינים בנעשה. החל הכלב לנבוח אבל הם לא הבינו מה הוא רוצה. החליט הכלב למסור את נפשו למענם,קם ושתה מן החלב ומת.
    קברו אותו הרועים והציבו מצבה על קברו. ועד היום היא נקראת "מצבת הכלב".

    השבמחק
  10. חוצפית המתורגמן22 ביוני 2019 בשעה 23:24

    סלחו לי, אבל נראה לי שזה - הטקס וכו' - גובל בטירוף!

    השבמחק
  11. המקור הידוע ביותר לגמול שהבורא ציוונו לשלם לכלבים (על "שיתוף הפעולה" שלהם ביציאת מצרים) הוא הנאמר בשמות פרק כ"ב,ל': "..ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, ל כ ל ב ת ש ל י כ ו ן אותו" וברש"י על אתר: "...למדך הכתוב שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שנאמר: 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו', אמר הקב"ה, תנו לו שכרו". הכרת הטוב, הינה כידוע מידה ראויה שחכמינו ראוה רמוזה בפרשות שונות בתורה (כגון מכות דם צפרדע וכינים, שאהרון פעל להורדתן ולא משה, כי משה ניצל ע"י היאור, וטמן בעפר מצרים את המצרי שהיבה). הכרת טוב אינה תלויה במושא ההכרה, כי היא מתקנת את האדם המורגל על ידה להודות ולהוקיר. עם זאת אני מבין גם את ההסתייגות מבית קברות לכלבים עם מצבות אישיות וכיתוב, מה שמטשטש את ההבחנה הנדרשת בין אדם לחיה - "מותר האדם מן הבהמה". אולי היה עדיף להסתפק במצבה / אנדרטה המציינת את החוב הגדול כלבי כלבים אלו. מאידך, כאב לחייל ששירת ככלבן בצה"ל, אני מכיר בכך שעבור החיילים הנקשרים כל כך לכלביהם, שמא יש צורך נפשי-פסיכולוגי, למצוא פורקן למכאובם, ולקיים טקסים שכאלה באתר קבורה מכובד.

    השבמחק
  12. אוסיף על תגובתי דלעיל, שהיחס לכלבים במקורותינו, אינו חד - משמעי. בצד ביטויים שנשמעת בהן נימה מזלזלת ומבזה "הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות" או "למה יקלל הכלב המת הזה את אדוני המלך" "...אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני", מאידך אמרו חז"ל: "שלושה עזין הן: כלב בחיות, ישראל באומות..." וכמובן יש להבחין בין כלב מתורבת הנאמן ונשמע לבעליו, ובין כלב משוטט.

    השבמחק
  13. קראתי את הכתבה הזאת קצת באיחור. הנוהג להצדיע בכל המובנים לחיות גיבורות מלחמה אינו ייחודי רק לצבאנו. במוזיאון המלחמה הבריטי מוקדש אזור שלם לחיות שעשו מעשי גבורה בשירות האדם במלחמות. לדוגמה: ניתן לראות באתר המוזיאון כיצד הונצחו ונזכרו סוסים, כלבים, פרדות, יונים, חתולים וגמלים ששירתו בצבא הוד מלכותו במלחמת העולם הראשונה. הצבא הבריטי אף העניק בטקסים צבאיים למהדרין עיטורי גבורה לכמה מחיות אלה שהצטיינו במיוחד בשירותן למען המולדת וחבר העמים. הספר, הסרט והמחזה הנפלא (שלצערנו לא הוצג בארץ) סוס מלחמה מציג בצורה רגישה ונוגעת ללב את גבורתם של החיילים האלמונים האלו בשירות האדם, שנאמנותם אינה זוכה תמיד למענה הולם מצד אלו שלמענם הם נלחמים.

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.