יום שני, 18 באוקטובר 2021

סיפורי רחובות: רס"ג, שד"ל, הדופיה, הוא זכאי

 א. רב סעדיה אולי היה גאון אבל לא פילוסוף

רב סעדיה גאון (רס"ג) היה באמת איש רוח דגול. התואר 'גאון' אינו מתייחס כמובן לגאוניותו; זה היה התואר שבו כונו ראשי הישיבות הגדולות בארץ ישראל ובבבל במאות 11-6, ולכן נקראת תקופה זו בשם 'תקופת הגאונים'. היו אז לא מעט 'גאונים' טיפשים...

אבל רס"ג לא היה אחד מהם. הוא היה תלמיד חכם עצום, פוסק, פולמוסן, מנהיג ציבור ואיש אשכולות שעסק בתחומי ידע רבים, מפרשנות ועד בלשנות. הוא גם חיבר את ספר האמונות והדעות (שנכתב במקור בערבית-יהודית), שנחשב לאחד הספרים החשובים בפילוסופיה היהודית.  

אבל למישהו בתל אביב נורא הפריע העניין הזה עם הפילוסופיה...

צילום: איתמר לויתן

ב. שד"ל

צילום: אבישי ליוביץ'

'ראית פעם תעתיק לועזי כזה, כמו ברחוב שד"ל (פינת שדרות רוטשילד) בתל אביב?', שאל אותי אבישי ליוביץ'. 

'לא', הייתה התשובה החותכת.

בערבית, אגב, כתוב: 'שאדאל'

ראשי התיבות שד"ל, הלא הוא המשכיל היהודי-איטלקי הדגול שמואל דוד לוצאטו (1865-1800) איש פדובה, נקראים מאז ומעולם שָׁדָ"ל, והתעתיק צריך להיות Shadal.


ג. רחוב הדופיה

הידעתם שבשכונת גינות סביון בצפון רחובות יש רחוב קטן הנקרא דו-פיה?


מה זה (או מי זה) בכלל? 

מתברר שדו-פיה היא מונח רחובותי אֶנְדֵּמִי, שלא יצא מגבולות המושבה, ופירושו: צינור השקייה. בימים שרחובות הייתה מושבה והיו בה איכרים, כל אחד ידע מה זה דו-פיה...

אבל מה פתאום קוראים רחוב על שם צינור? כבר אין מספיק רבנים בעולם שאפשר להנציח כאן? 

נו, וכמה זמן ייקח כדי לשבש את השם הייחודי הזה? באותו רחוב קטן יש שלטים הקוראים לו רחוב הדופיה (זה נשמע הרבה יותר צרפתי מאשר סתם דו-פיה).

צילומים: אבינעם כפיר

ד. הוא זכאי

ברחוב יוחנן בן זכאי בירושלים, ליד צומת אורנים, ערכו שיפוץ תמ"א 38 שמפתיע לטובה לפחות בחיצוניותו. אבל בשילוט הם לא ממש השקיעו... 

מי שעיצב את השלט לא ייחס חשיבות רבה לשם אביו של התנא המפורסם. העיקר 'יוחנן בן', 'זכאי' בעדיפות שנייה.

צילום: אבי בלדי

22 תגובות:

  1. את ההאשמה כותבים באותיות קידוש לבנה- אבל כשמגיע הזיכוי...

    השבמחק
  2. דו-פיה,שם יפה מאוד לצינור השקיה. ויש מילה יותר חדישה, "דופנית" שם של דו אופן,ששני הגלגלים על סרן אחד, כעין מרכבה הנגררת על ידי כלב.

    השבמחק
    תשובות
    1. דופנית זו מילה בת לפחות 100 שנה... עגלה דו אופנית הנגררת ע"י סוס.
      מופיעה באחד מחידודי לשונו של דרויאנוב ולכן כניראה ותיקה עוד יותר.

      מחק
  3. במקרא נמצא את הצרוף הנאה "חרב פיפיות" שהי במלות האקדמיה ללשון "חרב שהלַהב שלה חריף לאורך שני צדדיו – משל לדבר שנועד להועיל אבל יש בו גם כדי להזיק".
    המלה "פיפיות" קבלה כוון אחר בפיוט רשות של הימים הנוראים:
    "הֱיֵה עִם פִּיפִיּוֹת שְׁלוּחֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל"

    השבמחק
  4. אולי היה גאון אבל לא פילוסוףיום רביעי, 20 אוקטובר, 2021

    ביטוי לפנתיאון!

    השבמחק
  5. אולי עכשיו, משזכה מונח רחובותי אנדמי לרחוב לכבודו, יינתן הכבוד גם למונח רחובותי אנדמי אחר: רוזיבומבום, הלא הוא זחל הארינמל. בילדותי היה הרחוב בו התגוררתי (ש. בן-ציון) דרך עפר, ובשוליה היו זרועים משפכים רבים של רוזיבומבום.

    השבמחק
  6. הגאונים נקראו על שם ידיעת ב 60 הסדרים, גאון בגימטריה 60 מכאן הכינוי. הם ידעו בעל פה את כל הסדרים בשס ויותר. על רסג יש הרבה אגדות והוא זה שספר את האותיות בתורה.

    השבמחק
    תשובות
    1. סדרים יש במשנה והם רק ששה (אחד מי יודע... ששה סדרי משנה) .

      מחק
    2. רק שואלת...
      "פולמוסן" זה לא סוג של פילוסוף?

      מחק
    3. 'פולמוסון' רק, הוא סוג של פילוסוף

      מחק
  7. באשר לרחוב יוחנן בן זכאי, ייתכן שהיה כאן עניין של שלומיאליות: צייר השלטים התחיל לכתוב באותיות גדולות ולפתע הבחין שאין לו עוד מקום לכתוב את זכאי באותו הגודל...

    השבמחק
  8. גם היום רחובותים רבים יודעים מהי דו-פייה.... אבל יותר יוקרתי להפוך לשם צרפתי, אולי Doupier? 🤣

    השבמחק
  9. "דופיה" היה מונח שהשתמשו בו בקיבוצים במשך עשרות רבות של שנים לצינור השקיה.
    לגבי השיבוש "דופיה" סביר שגאוני מחלקת השילוט סברו שמדובר בשם של צמח או ציפור בהם נקראים רחובות רבים בארץ.

    השבמחק
  10. אפרופו יוחנן בן, נזכרתי שיש דיירים בשכונת חתני פרס נובל ברשל"צ (שם מצחיק כעצמו...) שישבעו בנקיטת חפץ שהם גרים ברחוב איזידור. אבל האמת היא שהם גרים ברחוב איזידור רבי, על שם הפיזיקאי הדגול.

    השבמחק
  11. השם 'דופיה' לצינור ההשקייה היה השם היחיד שהיה, ועדיין קיים, לצינור הגומי ששימש להשקיית הגינות בקיבוץ נען (ובקיבוצים אחרים).
    אם מקורו ברחובות, אפשר שהובא לנען על ידי מייסדי הקיבוץ הראשונים, שעבדו בפרדסי רחובות.
    כמו שדופיה היה 'שם גיאוגרפי', כך היו גם שמות אביזרים ומשחקים רבים, שניתנו להם שמות שונים במקומות שונים בארץ.
    כך לגבי שם המשחק בגולות הזכוכית, וכך לגבי השם לחישורי האופניים, שעל פי כינוייהם כמעט יכולת לנחש מהיכן הוא הדובר.

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה צודק, אבל תסכים שזה יהיה קצת משונה למצוא בארץ 'רחוב בנדורות' או 'רחוב גוגואים'... במחשבה שנייה: למה לא? אולי זה עדיף על פני שמות של רבנים מליגה ג'?

      מחק
  12. למיטב ידיעתי המונח דופיה חובר על ידי איש רוח וספרות מקיבוץ נצר סירנו השכן. הוותיקים בעירנו , שגדלנו במושבה, עדיין משתמשים בדופיה ובמונח דופיה. כל טוב ותודה על מפעלך.

    השבמחק
    תשובות
    1. יצחק לב
      איש רוח וספרות מקיבוץ נצר-סירני, הוא המשורר המנוח יוסף אחאי.

      מחק
  13. שהדופיה תישאר, אבל רצוי מאוד שהעירייה תמהר לנקד את השם ולהסבירו. ואנא לפנות לנקדן מעולה. ואם חלילה לא ייעשה כן, סופה/ו של הדופייה להיות הדוֹפִיָה.

    השבמחק
  14. גם אני השתמשתי בדופיה להשקאת מטע התמרים ביוטבתה.

    השבמחק
  15. אני מכיר את המילה דופיה עוד משנות ה-50 . עכשיו רק הבנתי מה המקור . חלק ממיסדי הקבוץ שחייתי בו הרבה שנים היו בהכשרה ברחובות ועבדו בפרדסים לפני עלייתם לקרקע בשנת 1937 .

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.