יום שני, 24 בינואר 2022

סיבוב בתל אביב: ספסל זיכרון, עץ השדה, להבה, שירת רחוב, עזרא והארגזים

כל הצילומים הם של איתמר לויתן

א. הספסל של יורם טהרלב

בשנותיו האחרונות גר יורם טהרלב סמוך לכיכר המדינה. הוא אהב לשבת על אחד הספסלים הצופים לכיכר. לא בדיוק נוף ילדותו, לא ההר הירוק כל עונות השנה, אבל מסתדרים עם מה שיש. 

זה דווקא היה נוף ילדותי שלי. בשנות השישים גרתי לא רחוק משם, ואז אמרו שכיכר המדינה כמו המדינה – חצי שנה בוץ, חצי שנה קרקס (מי אמר קרקס מדראנו?). מאז השתנתה הכיכר והשתנתה המדינה.

כמה משותפיו של יורם לספסל הקימו עליו פינת זיכרון מאולתרת: פרחים, נרות זיכרון ואבן קטנה. פינה זו, מן הסתם, לא תשרוד זמן רב ולפיכך אנו מתעדים אותה כאן:


השיר שנרמז במודעת השמרדף הוא כמובן שירו של יורם טהרלב בלחנו של שמוליק קראוס, 'אינך יכולה', שעליו כתב יורם באתר הבית שלו כך:
השיר הראשון של החלונות הגבוהים. את ההתוודעות אל הלהקה, ובמיוחד אל שמוליק קראוס (את אריק איינשטיין היכרתי קודם) עשה לי בני אמדורסקי, שהביא אותי למפגש חשאי בדירתו של שמוליק ברחוב טרומפלדור בתל אביב. בני ביקש שאשמור את הפגישה בסוד, כי אריק היה חתום באותו זמן אצל המפיק הכל-יכול פשנל. קיבלתי משמוליק שני לחנים וכעבור ימים אחדים הבאתי שני טקסטים. את הטקסט האחד, 'אינך יכולה', הם לקחו מיד ואילו את הטקסט השני דחו. את הטקסט ה'דחוי' שלחתי לאפי נצר והוא הלחין לו לחן עממי יפהפה והוא השיר 'ציפורים נודדות'. 'אינך יכולה' הוא אחד השירים שלי ששרדו והוא מושמע עד היום השמעות רבות בכל תחנות הרדיו.
היום כבר טוענים שומרי הסף של השירה העברית כי שיר זה הכשיר 'אונס אפור' וכיוצא בזה, אבל אנחנו עדיין אוהבים אותו. אז הנה הקשיבו, לפני שיהיה מאוחר...


בעלי התוספות

פרופ' דרור ורמן, חתנו של יורם טהרלב, העביר לי את התמונות הבאות של הספסל, מרבע שעה אחרי התפרסמה הידעה על מותו של יורם ועד 24 שעות אחר כך...

צילומים: דרור ורמן

ב. עץ השדה


המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) 
הוא מוסד אקדמי למחצה שממוקם בלב המדשאות של קמפוס אוניברסיטת תל אביב. 

בחצרו צומח עץ זית ישן נושן ומתחתיו הציבו בשנת 2001 שלט נאה ובו ציטוט משירו הידוע של נתן זך 'כי האדם עץ השדה'. 

שירו של זך מתכתב כמובן עם הפסוק המקראי 'כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר' (דברים, כ 19). זך הביא בשירו את הצירוף 'כי האדם עץ השדה' (וגם 'כמו עץ השדה') כעשר פעמים (!), ואף פעם לא עם המילה 'הוא 'כמו בשלט המשובש.  

אלה המילים הנכונות:


ג. וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ

בישראל של פעם היה נהוג למצוא פסוק מתאים מהתנ"ך ולעטר בו את שעריהם של מוסדות לאומיים וציבוריים, מחנות צבא, בסיסי הדרכה, תחנות  משטרה ועוד. גם מכבי האש (סליחה, 'לוחמי האש') רואים עצמם, ובצדק, מוסד כזה.

כמה יפה אפוא לגלות בעמקי מגרש החניה של תחנת כיבוי האש יפו, שבדרך בן צבי 27, את הכתובת הישנה הזו, שאינה אלא פסוק קולע מישעיהו, מג 2: 
כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ, 
כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ

מצילומי 'מפות גוגל', משנת 2005, למדתי כי בעבר היה הקיר צבוע בלבן, וכנראה שלא מכבר נצבע אדום. במציאות הישראלית שלנו, מה 'טבעי' יותר היה מאשר לכסות בהזדמנות זו את הכתובת המיושנת והבלתי מובנת? 

כבוד לכבאים (סליחה לוחמי האש)!


ד. משאירים אבק לביאליק

לצד כל טעם טוב, יש גם טעם רע.

ברחוב משה שרת 14, על קירות הבית הישן שעומד להיהרס, תמצאו שירת רחוב שממש מתאימה למאה ה-21: שירת הנדל"ן


ה. עזרא והארגזים


השם 'עזרא והארגזים' אולי נשמע לכם כשמה של להקת רוק שפעלה ברמלה או בקריות בשנות השישים, אבל בעצם מדובר בחיבור של שתי שכונות תל-אביביות ותיקות בדרום-מזרח העיר: שכונת עזרא ושכונת הארגזים.

כך או כך, השלט הזה הצחיק אותי...

13 תגובות:

  1. יורם הזכיר את בני אמדורסקי שסידר לו פגישה סודית אצל אריק איינשטיין. רק אתמול היה תאריך הפטירה של בני 23.01.1994.

    השבמחק
  2. "כי האדם עץ השדה" הכוונה היא שעץ השדה הוא האדם. כי ממנו הוא אוכל ומתקים. לכן השמשפט לא מכיל את המילה 'הוא' (כי האדם *הוא* עץ השדה).

    השבמחק
  3. פירוש אחר ל"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" גורס שזו שאלה רטורית: האם העץ הוא כמו אדם היכול לנוס מפניך אל תוך העיר הנצורה? המלים "לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" לא בדיוק מתחברות עם הפרוש שעץ השדה הוא האדם.

    השיר של נתן זך זכה למעמד של פיוט, וכלול מזה שנים מספר באתר "הזמנה לפיוט"
    http://old.piyut.org.il/tradition/english/2718.html?currPerformance=3537

    השבמחק
    תשובות
    1. אכן זו הכוונה, וכמו שרש"י כותב שם: בתמיהה.

      מחק
    2. רש'י כותב שם, "הרי 'כי' משמש בלשון דילמא ... -הוא לא כותב 'בתמיהה', והרי מיד בפסוק הבא (כ) כתוב "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת ובנית מצור ...
      כלומר מה שאוסר את השחתת העץ הוא היותו עץ פרי שאפשר לאכול ממנו.

      מחק
  4. שירת הנדל"ן דווקא נאה בעיני. אני משער שיש לקראה בקצב ראפ, האיור מוצלח גם הוא, ומה שנדיר במודעות מנוקדות – הנקוד הוא ללא דופי.
    טהרנים אולי היו מעדיפים "התחדשי" במקום "תתחדשי", אבל אין זה פגם גדול.

    השבמחק
  5. "ולהבה לא תבער בך" - מזכיר לי את תחנת מכבי האש של פתח תקווה שעלתה בלהבות לפני עשרות שנים. היה יום חם במיוחד ומכוניות הכבוי עם הצוותים היו עסוקים בכבוי שריפות במקומות אחרים בעיר.

    השבמחק
  6. התרגום האנגלי ממש צורם. הראל פיש, בJERUSALEM BIBLE שלו, מתרגם את החלק של הפסוק
    For is the tree of the field a man?
    אני מציעה להמשיך
    As a tree he thirsts for water
    As a man he remains thirsty
    בכל מקרה, צריך להיות a man ולא the man

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  8. הציטוט של השורה הראשונה אינו נכון ואינו מדויק. בשיר (ובתנ"ך) כתוב 'כי האדם עץ השדה' ובשלט נוספה המילה 'הוא'.

    השבמחק
  9. אני חייב לציין שעם כל השגיאות והעילגויות הכתבה הזאת היא תעודת כבוד לחברה הישראלית. איפה בחו"ל ראיתם כזאת יצירתיות בשלטים ברחוב?

    השבמחק
  10. לא יודע אם 'תעודת כבוד' כמו ביטוי של פואטיקה של יום יום - 'כמו האדם הוא נשרף באש' ומשם אל תחנת הכיבוי ומשם אל 'הבית בשיר'(הרי זהו בית משיר, לא...?
    פואטיקה של יום יום מבטאת בעיקר את ההיעדר (של חברה), שמתוכו אדם מגבש את עצמו (הן בארץ והן בחו'ל..לדעתי

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.