 |
| חנות 'בוקספר' בחיפה מתאימה את עצמה לחילופי השלטון (צילום: גדעון פליישמן) |
א. שיר המעלות
אם תפתחו את השער המסוגנן של הבניין ברחוב יפת 28 ביפו תגלו טור מדרגות ועליו מודפסים דברי שיר:
 |
| צילום: אמיר ורש |
מה זה?
תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק
אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ
הֵשַׁבְתִּי לוֹ
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי
בָּרוּךְ הַבָּא
אבל מדרגות חינניות כאלה יש לא רק ביפו העיר, אלא גם ביפו הרחוב.
גם בבניין אביחיל שבכיכר ספרא בירושלים (משכנה של העירייה) צבעו את המדרגות. המסר אולי לא ספרותי, אבל הוא בהחלט ספורטיבי.
 |
| צילום: אבי בלדי |
ב. גברת פלפלת
ברחוב עץ חיים בשוק מחנה יהודה (השוק המקורה) גרה גברת פלפלת. לא זו מהספרים או מסדרת הטלוויזיה, אלא מהחיים עצמם.
 |
| צילום: דוד אסף |
רוחו של הפזמונאי המנוח אהוד מנור (2005-1941), יליד בנימינה, שורה על המקום עד עצם היום הזה, וכיכרות רבות נושאות את שמות שיריו.
גם עסקים מתחברים לאיש שהביא כבוד למושבה. המושבה כבר איננה עוד מושבה, אלא 'מועצה מקומית' שאוחדה עם גבעת עדה השכנה. במרכז בנימינה (רחוב האיכר 14) יש חנות שמתמחה במקררי יין העונה לשם 'יש מיין'.
'יש מיין' – משחק מילים שנון על יש מאין – הוא שיר שכתב אהוד מנור והלחין חנן יובל. מקצת מילותיו רשומות על הקיר:
כשאלוהים ברא את הגפן
הוא לא חשב על יין
רק על ענבים.
ואז קם האדם,
עוזרו של הממציא הגדול מכולם
והביא לעולם את היין.
אז אם נדמה לכם שאין לכם סיכוי,
ואם נדמה שהמקור הוא סתם חיקוי,
תשתו את השיקוי
ויש מיין.
וזה פועל מהר כהרף עין
מאז ומעולם ועדין
יש מיין!
יש מיין!
והמילים שעוד לא אמרתי,
ומחשבות הסתר
על שפתי עולות.
וכל מה שנחלם,
כל מה שכבר מזמן, אבד נעלם,
מתעורר לחיים שוב ביננו
אז אם נדמה...
 |
| צילום: דויד ארנפלד |
מי ששרה את השיר הייתה חבורת הזמר 'הבנימינים', אך לא הצלחתי למצוא במרשתת הקלטה זמינה.
כאשר קוראים את שירו של אהוד מנור 'יש מיין', קשה להתעלם מן הדמיון הרב לבית הראשון של שירו של נתן זך, 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה' ( לחן של מתי כספי).
השבמחקדמיון מקרי? השפעה? מי יידע ?
גם ב"בית אריה קלנג", באשדוד, במסגרת תערוכה אומנותית של כסאות, בכל שלב ושלב של המדרגה רשמו: כסא מנהלים, כסא קולנוע, כסא בר,כסא מלכות, כסא תינוק וכן הלאה.....
השבמחק