א. משה שרת גר כאן פעם
שלט חדש הוצב ברחוב גרוזנברג 12 בתל אביב. משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, גר כאן פעם...
צילום: איתמר לויתן |
ב. שמעון פרס גר כאן פעם
שמעון פרס, עוד ראש ממשלה
לשעבר והשמיני במספר, זכה לאחרונה לשלט דומה בביתו ברמת אביב, ברחוב אופנהיימר 12.
צילום: טלי פלד-ליוביץ' |
השלט נמצא מימין למכונית החונה, בין עמוד התמרור לבין העץ (צילום: אבישי ליוביץ') |
פרס (שנקרא בילדותו פֶּרְסְקִי) נולד בווִישְׁנֵבָה (היום בבלארוס), וגם שם ידעו פרנסי העיירה לכבד את בן המקום שעלה לגדולה.
השלט בבית בווישנבה (צילום: Newmanmze; ויקימדיה) |
בית הולדתו של שמעון פרס בווישנבה (צילום: Newmanmze; ויקימדיה) |
ג. גולדה מאיר גרה כאן פעם (אבל אף אחד לא יודע)
מי שלא זכתה לשלט מכובד היא גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל הרביעית, שגרה לא הרחק מפרס, ברחוב הברון הירש 8 ברמת אביב הישנה.
הבית נראה נטוש, אך אחד השכנים אמר לצלמנו כי הנכדה מגיעה מדי פעם.
השלט שמספר כי כאן גרה ראש ממשלת ישראל מיושן ומכוסה כמעט לגמרי
בצמחייה.
אגב, ממש ליד נמצא 'גן גולדה', ועכשיו הכל ברור...
צילום: איתמר לויתן |
כמו פרס, גם בית הולדתה של גולדה מאבוביץ' – זה היה שם נעוריה – במרכז קייב בירת אוקראינה, זכה להנצחה הולמת.
צילום: דוד אסף |
בעלי התוספות
ד"ר אבישי טייכר שלח לי תמונות של בית גולדה ברמת אביב שאותן צילם ב-2008, בטרם עלו הצמחים על השלט.
צילום: אבישי טייכר |
ד. יחיאל די-נור גר כאן פעם (ואף אחד לא יודע)
בתחילת השבוע צוין יום השואה והגבורה. לא פעם ולא פעמיים נזכרה במהלכו דמותו של יחיאל די-נור (2001-1909), המוכר יותר בכינויו הספרותי ק. צטניק (אִמְרוּ: קַצֶטְנִיק, כלומר אסיר במחנה ריכוז), שעל ספריו – בעייתיים ככל שהם – גדל דור שלם בארץ.
עדותו במשפט אייכמן, כולל התעלפותו על דוכן העדים, הייתה אירוע שנצרב בלב כל מי שצפה בו, בשעתו ולדורות. העדות נפתחה בשאלות שגרתיות של התובע גדעון האוזנר, 'מר דינור, אתה גר בתל אביב, ברחוב מגידו 8'. דינור אישר זאת.
הנה התיעוד ההיסטורי:
עיריית תל אביב היא בדרך כלל דוגמה ומופת לערים אחרות בארץ בכל הקשור להנצחת יוצרים שפעלו בה, אך בבית מגוריו של דינור, ברחוב מגידו 8 בתל אביב, אין זכר לעובדה שהסופר הגדול גר ויצר שם.
צילום: איתמר לויתן |
ננצל הזדמנות זו ונספר כי לאחרונה ראה אור בהוצאת פרדס הספר חידת ק. צטניק, קובץ מאמרים בעריכת דינה פורת ויוחאי עתריה, שמוקדש להבנת יצירתו של ק. צטניק ועולמו החידתי.
מומלץ לראות את סרט התעודה ששודר ביום השואה האחרון על ק.צטניק המאוחר (ק. צטניק - השיבה מהפלנטה האחרת) - כולל חזרתו מהקונספצייה של 'הפלנטה האחרת' וראייתו הישירה את טבע האדם, המתעתע, ראייה שנולדה בו גם בעקבות טיפולים מיוחדים שעבר בהולנד, בשנותיו האחרונות,,
השבמחקhttps://youtu.be/Kurfl9KcF2w?si=BxOhcJIuf_2IJtW3
הוא אומר בסרט שבבחירה בין להיות נאצי ובין להיות הקורבן שסובל מן המעשים הללו- תמיד יעדיף להיות הקורבן. בכך בעצם רומז שכל אדם יכול ,תיאורתית להיות פושע כמותם
מחקבדיוק כך, זה ה'מהפך' שחל בו בסרט זה..
מחקאנונימים יקרים, האם לדעתכם / ידיעתכם / הבנתכם אכן היו קורבנות שואה שניתנה להם הבחירה בין להיות הנאצי או להיות הקורבן?
מחקאם לא, אז מה כל הקישקוש המטופש הזה??
מדברים על התובנות שלו מתקופת השואה והדרך בה הסרט מציג אותם..מה העניין מויש?!!
מחקולא רק לזמנים קודמים - גם לימינו
מחקהסרט זמין ביוטיוב תחת השם הנ'ל..
השבמחקמשפחת אריסון- מהתורמים הגדולים והנהדרים של העיר ת"א. אני מקווה שסיבת העדר הציון של די-נור בבית מגוריו אינה סכסוך עבר משפטי בן בנו של הסופר למשפחת אריסון זו
השבמחקמה הקשר לבית ברחוב מגידו?
מחקשהעירייה תסביר מדוע אין שלט בביתו...
מחקהעמדת הבתים בארץ מול אלה שבגולה -
השבמחק"הציפורים נודדות מהבית - הביתה"
אמר פעם מישהו
משפחת בנה של גולדה גרה בדירה הצמודה לדירתה. אל דאגה, הבית לא נטוש.
השבמחקהבן של גולדה, מנחם, היה קשור לקונסרבטוריון של תל אביב, ובהחלט יתכן שהתגוררו סמוך לאימם,, הבת היתה קשורה גם לקיבוץ רביבים, זמן מה, יש איזשהו סיפור גם על הנכדה מאירה, אפשר לקרוא על כל זה, למתעניינים..
השבמחקאני למד מן המדור שרק לאחרונה חגגנו למר פרס 100 להולדתו. לא הורגשו חגיגות בקרבת ביתי!
השבמחק