עונג שבת (עונ"ש): בית המצורעים

‏הצגת רשומות עם תוויות בית המצורעים. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 במאי 2018

מעורב ירושלמי: כלב בתפקיד ונחש בדלת, על הגז וחומת הצלפים

א. כלב על המשמרת

בחצר בית זה שבשכונת עין כרם יודע כל אחד את מקומו ואת תפקידו.

צילום: צבי פיש

ב. נחש בדלת

בית הנסן (המוכר כ'בית המצורעים'), ברחוב גדליהו אלון 12, הוא מקום שוקק חיים וגדוש פעילות ויש בו גם מסעדה מוצלחת המושכת קהל רב. על הדלת הראשית נתלה לאחרונה שלט מוזר.

'בהתחלה חשבתי שזו בדיחה', כתב לי יוחנן פלוטקין, 'אבל זה לא'...

על הדרך מצא יוחנן עוד פריט מעניין בבית מופלא זה.

צילומים: יוחנן פלוטקין

ג. על הגז ועל העוקץ

בכניסה לחניון הקניון בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים צילם צבי זילברשטיין את השלט הזה.

'לא הייתי בטוח שמדובר בטעות', כתב לי צבי, 'אבל זה צרם לי, שכן לכאורה צריך להיות "רכבים המונעים בגז" (הם הרי לא נעים על הגז אלא בעזרתו). שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון העברית, וכך השיבה לי בת-שבע ורדי כמעט על אתר: "אכן, יש לומר שהרכב מונע בגז, שהכיריים מופעלים בגז או בחשמל וכדומה".

ד. אקטואליה ברחובות

ועוד בענייני עין כרם.

בשכונה היפהפיה יש רחוב שנקרא 'חומת הצלפים'. לא בדיוק מקום שנעים לגור בסביבתו...

מזל שיש ניקוד...

עיריית ירושלים (ותודה לזאב קינן)

הצלף הוא כמובן צמח רב-שנתי שכמה מינים ממנו, בעיקר הצלף הקוצני, גדלים בארץ, ומקצתם ניתנים לאכילה.

חומת הצלפים המפורסמת ביותר היא כנראה הכותל המערבי...

ויקיפדיה

יום ראשון, 9 בפברואר 2014

ברוך הבא: מבית מצורעים לבית אמנים

כתב וצילם ברוך גיאן

בית החולים הממשלתי על שם הנסן (גרהארד הנסן היה החוקר הנורבגי שזיהה את החיידק הגורם למחלת הצרעת המודרנית, והיא קרויה על שמו), אשר נמצא במעלה רחוב מרכוס שבשכונת טלביה, הוא אחד מאותם בניינים ירושלמיים צופני סוד. חומת האבן הגבוהה סביבו, כמו גם עצם הצירוף 'בית חולים למצורעים', שנלווה לבניין מאז הקמתו, הטילו אימה על כל מי שעבר בסביבה – בוודאי על ילדים – גם עשרות שנים לאחר שהמצורע האחרון נטש את בית החולים.

לא עוד. הבניין שופץ לאחרונה והפך מרכז תוסס ושוקק חיים ובו סטודנטים צעירים הלומדים ציור, אמנות וקולנוע. הלכתי לראות מה השתנה בבית הנסן, מה נותר מתפארת העבר והיכן הישן נפגש בחדש. המקום נקרא היום 'בית הנסן – מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה'.

כבר עשרות שנים מושך בניין יפה והיסטורי זה את תשומת לבי. שמעתי גם סיפורי ילדוּת רבים מירושלמים שגרו בסביבה ופחדו מן הבניין, ובעיקר מן השוכנים בו. כשביקרתי שם בפעם הראשונה הבניין כבר היה נטוש כמעט לחלוטין, למעט מרפאת יום שפעלה למען אחרוני החולים שעוד נזקקו לטיפול. אני זוכר את ההתרגשות שאחזה בי כשנכנסתי לראשונה אל הבניין המתפורר ואל החדרים האפלוליים והדוממים. שכבות הצבע המתקלף, האור המציץ מן הסדקים והפתחים, האמבטיות הענקיות ובִּרזי הנחושת הגדולים עשו עליי רושם רב. מאזניים, מגפיים, מיכלים ודליים רוכזו בכמה חדרים וגם מכונת כתיבה ישנה נושנה. כמה קל היה להעלות כאן בדמיון את החולים האומללים והמנודים, ואת הפרק האחרון והגנוז של 'שירה', הרומן הגדול של ש"י עגנון, שבו מצטרף הדוקטור מנפרד הרבסט אל שירה המאושפזת בבית המצורעים.

ציור משלהי המאה ה-19 של בית המצורעים

וכך זה נראה היום...

במאה ה-19 רוכזו מצורעי ירושלים (אגב, רובם ככולם היו ערבים) בהר ציון. בית המצורעים הראשון בעיר נוסד בשנת 1866 בתרומת אציל גרמני והוקם ממזרח לקונסוליה האמריקנית (היום נמצא מבנה זה ברחוב אגרון 20, והוא חלק ממנזר הלזריסטים). אולם המבנה היה צר מלהכיל את החולים, וכך הוקם בית המצורעים במקומו הנוכחי, הרחק מעין רואה, בשולי מה שתהיה לימים שכונת טלביה.

המבנה תוכנן על ידי האדריכל הגרמני המהולל קונרד שיק ובשנת 1887 הוא נפתח ונקרא בגרמנית, כפי שנקרא גם בית המצורעים הקודם: Jesus hilfe (עזרת ישו). במתחם הגדול, שהוקף בחומת אבן גבוהה, הוקמו בנייני מגורים ומבני שירותים נפרדים וגשר אבן חיבר ביניהם. לחדרים הוכנסו אמבטיות ענקיות לרחיצת החולים ובחצר נחפרו בורות מים ענקיים.

האחיות רוחצות את כביסת המצורעים בחצר המתחם

מצורעים, כנראה בירושלים. צולם סביב 1900 (מקור: ספריית הקונגרס האמריקני)

שיפוץ המתחם טרם הושלם, ובחלקו המזרחי עדיין נותרו חלקים כפי שהיו בעבר. ובכל זאת, מה שהיה בשלהי המאה ה-19 מבנה מרוחק משכונות העיר הוא היום חלק משכונת טלביה, סמוך ונראה לתיאטרון ירושלים ו'מכון הרטמן'. מבניין מבודד הפך בית החולים המסתורי למוקף בבניינים רבים. הפחדים הישנים היו כלא היו ועכשיו הבית מלא בתושבים חדשים, תלמידי אמנות שמן הסתם זוכים להשראה מהסתופפותם בבניין היסטורי זה.

הנה מבחר תמונות שצילמתי שם. הן מתעדות את העבר המתפורר ואת ההווה המתחדש.