בורא מיני מזונות: געפילטע פיש, טעם אחר, מייפל, פוקאצ'ה, פג תוקף

 א. בסגנון געפילטע פיש

הצנצנת הזו היא פלא על פלא, ומחתרת אוהבי הגעפילטע פיש לא תוכל לעבור על כך לסדר היום. במיוחד לא ערב ליל הסדר, שבו קציצת המופת הזו היא חלק בלתי נפרד משולחן החג.

נתחיל ב'סגנון'. מה זה בכלל 'בסגנון געפילטע פיש', ולמה אי אפשר לקבל את הדבר עצמו (שעל פי פשוטו הוא דג ממולא בדג)? 

מן הסתם הכוונה היא לצורת ההכנה של המוצר, שכמו הקיגל יש דרכים שונות להכינו (מתוק או לא-מתוק, וכיוצא בזה). ואכן מתברר שאת הגעפילטע פיש הזה מכינים בסגנון מהפכני: 'עם דגים'. 

מעניין איך מכינים געפילטע פיש בלי דגים.

צילום: עפרה פרי

סגנון הגעפילטע פיש סקרן אותי, ובמרכול הקרוב לביתי מצאתי עוד כמה דוגמאות. 

הנה למשל 'הסגנון' של חברת 'היימיש פיש':

צילום: דוד אסף

כשבדקתי את התווית שמאחור התברר לי כי 'כל קציצה מכילה 32.5% דג לפחות'. במילים אחרות, רק שליש מהקציצה עשוי מדגים. איזו נדיבות, איזה סגנון!

אגב, ההכרזה הזו סותרת את פירוט המרכיבים שלוש שורות קודם, שממנו עולה כי המוצר מכיל בסך הכל 19.2% דגים, כלומר רק חמישית מכל קציצה מכילה דג (כולל העצמות).

'מומלץ להגיש קר' ממליצים בעלי הצנצנת, ואנו נאמר ונמליץ: געפילטע פיש עושים מדגים, או שלא עושים בכלל.

צילום: דוד אסף

ב. אטריות בטעם אחר

במרכול המוכר מוצרים רוסיים בנווה שרת מצא רמי נוידרפר את תבשיל האטריות הזה, שמיוצר על ידי חברה רוסית ושמה 'דוֹשירָאק'. לא צריך לדעת רוסית כדי לדעת שמדובר בתבשיל שאינו כשר, לא לפסח ולא לשאר ימות השנה. למטה משמאל מצוייר חזיר וכתוב באנגלית PORK.

אבל מי שטורח לקרוא את התווית בעברית ישמח לדעת כי בישראל של שנת 2021 עדיין מחביאים את השם המפורש 'חזיר'. 

ובכן, התבשיל שלנו הוא 'בטעם אחר' (רמז ל'דבר אחר', שכך קוראים בלשון נקייה לחזיר), וברשימת הרכיבים תוכלו למצוא גם 'אבקת ציר בשר לבן', וכן חומר טעם וריח 'בשר לבן'.

ונשאלת השאלה מדוע צריך להסתיר את האמת, והרי אין מדובר בחנות שמוכרת מוצרים כשרים. בחנויות הללו מוכרים את הדבר עצמו: בשר חזיר ומוצריו, אז מה הטעם בהסוואה הילדותית הזו?

צילום: רמי נוידרפר

ג. מאיפה הסירופ הזה?

בארצנו אין עצי מייפל ואת הסירופ המתוק-המתוק הזה צריך לייבא מחו"ל. חברת 'מימונס' עושה זאת בשבילנו, אבל מאיפה הם מייבאים אותו? 

האם מקנדה (כמו שכתוב בצד הקדמי), או שמא מדנמרק (כמו שכתוב בצד האחורי)?

צילום: גדעון פליישמן

את סירופ המייפל מייצרים בעיקר בקנדה (חבל קוויבק) ובמדינת וורמונט שבארה"ב, ומשם מייצאים אותו לכל העולם. החשד שלי הוא שהסירופ של מימונס אכן מיוצר בקנדה, אבל מסיבות כלשהן עושה תחנת ביניים בדנמרק.

ד. פּוֹקַאצָ'ה או פּוּקְצָ'ה?

פוקאצ'ה (ויקיפדיה)

פוקאצ'ה (Focaccia) היא לחם שטוח ומתובל המזוהה עם איטליה. בירושלים, ברחוב עמק רפאים, יש מסעדה ושמה 'פוקצ'ה'. מי שייכנס לאתר האינטרנט של המסעדה, ללשונית Market, יגלה חידוש לשוני מופלג.

ובכן, לא פּוּקָצָ'ה אלא פּוּקְצָ'ה...

כתב לי זאב קינן: 

מתברר יותר ויותר שהנקדנים האוטומטיים במחשב הם הבעיה ולא הפתרון. כך כנראה נולד מאכל איטלקי חדש. ואפילו את המילה "אֹכֶל" הצליחו לשבש... 

ה. פג תוקף

רחלי רוגל מרחובות קנתה שימורי עגבניות מרוסקות של חברת 'פומו'. היא נדהמה לגלות שה'פג תוקף' של המוצר יפקע רק בעוד אלף שנה...

סיבוב במנהטן

צילומים: דוד אסף

כידוע לקוראי הבלוג הנאמנים, מאז ספטמבר אני נמצא בניו-יורק (אבל או-טו-טו חוזרים!), נמל הבית שלי. וניו-יורק, כמו שיהודים נהגו לומר, איז אויך אַ שטאָט (היא גם עיר). ברוך השם, יש מה לראות ויש מה לעשות. יהודים ויהדות יש בה כמים לים מכסים.

הנה קצת תמונות שצילמתי עבורכם, ונתחיל באוכל.

א. למי תודה, למי ברכה? 

מי מגיש את תרנוגול ההודו ומי יבתר אותו?
(נורמן רוקוול, 'ארוחת יום ההודיה'; קטע מיצירתו 'ארבע החרויות', 1943)

ביום חמישי השבוע יחגגו מיליוני אמריקנים את Thanksgiving Day (חג ההודיה), שנחשב לחג אזרחי-חילוני ולכן מותר לו ולמנהגיו לבוא גם בתוך קהל ישורון (בניכוי חרדים, שרואים בזה 'חוקות הגויים'). המאכל המסורתי הוא תרנגול הודו (Turkey), שנצלה בתנור על כרעיו ועל קרבו, תוך שחלל בטנו ממולא במיני ממולאים מסורתיים (stuffing), טעימים יותר או פחות. לאחר צאתו של התרנגול מהתנור, בטקס גדול, והנחתו על השולחן (זהו תפקידה המסורתי של בעלת הבית), יבתר אותו בעל הבית (בדרך כלל זו זכותו הטבעית של הגבר במשפחה) לנתחיו. הוא יעמיס על צלחות הסועדים את מנתם, ואלה מצדם אמורים להתפעל מן הביצוע המושלם ומאיכות המנה (שבינינו, איך שהוא תמיד יוצאת יבשה).

אבל כשחושבים על זה מהצד, לתרנגולי ההודו האמריקנים 'חג ההודיה' הוא ג'נוסייד של ממש. לפי הערכות, בחג ההודיה של שנת 2015 נאכלו כארבעים וחמישה מיליון תרנגולי הודו בארה"ב.

מכל מקום, מזה שבועות שהחנויות נערכות לחג ההודיה ולאביזריו, רק כדי שמיד עם סיומו תתחלנה ההכנות לחג הבא, הוא חג המולד, שכאן הוא תמיד משולב עם 'הָנוּקָה', כלומר חנוכה. בסופרמרקט הנפלא שלנו, Fairway, יש מחלקת בשר שכמוה לא ראינו בשום מקום אחר. הנה כך למשל נראה 'האגף הטורקי'.

וכמובן שיש גם טורקים כשרים...

ב. הגעפילטע פיש של גברת אדלר

בגבור עליי געגועי לעירי ירושלים אני מתנחם בצנצנת הזכוכית של מיסיס אדלר, שמתיימרת למכור דגים בסגנון של ירושלים העתיקה (בהנחה שאכן היה סגנון בישול כזה).

ג. חומוס ועקרונות

אבל גם כשאני מתגעגע וגם כשאני רעב וגם כשהפיתוי גדול, אני שומר על עקרונות. אחד מהם: לעולם לא לאכול חומוס מחוץ למולדת. בטח לא כזה שנחשד כמוכן על ידי ישראלים.

נעזוב את האוכל ונבדוק קצת פרנסות של יהודים.

ד. מוישה המקורי

בניגוד לכל השמועות, מוישה והישראלים בניו-יורק עדיין בעסקי הובלות.

ה. הלם קרב

ואם שאלתם מה קורה לחבר'ה הקרביים אחרי הצבא ואיך הם מתפרנסים, אז הנה תשובה אפשרית.

הצלם ובתו משתקפים בחלון הראווה

ו. זרע ישראל?

אולי אנחנו חושדים בכשרים, אבל יכול להיות שהכומר דוד אפשטיין הוא בכלל... לא, לא יכול להיות.

ד"ר אילן אזרחי צילם ברחוב 57 ושלח לי.

ז. הבתים של ריבלין בריברסייד דרייב

מן הסתם אין שום קשר לנשיא שלנו, אבל מחמם את הלב לראות בשכונה את הזרוע הארוכה של משפחת ריבלין.

ח. האוטו שלנו גדול והזוי

בחוצות מנהטן, בשכונה המכונה צ'לסי, חונה לו אוטובוס המצוות של חב"ד, שמתהדר בשם Chabad Center for Jewish Discovery. על הצג שמחובר אליו מוצגים תמונות של חיילים עבריים עטורי טלית ותפילין. קצת הזוי...

ט. יחי אדוננו, מורנו ורבנו

חנות B&H – חנות האלקטרוניקה הגדולה שמנוהלת על ידי חרדים – היא לא רק גן עדן לחובבי טלפונים חכמים ושאר גדג'טים, אלא גם מקור בלתי נדלה לצילומים חביבים.

י. פאשקוויל

אנקל דונלד החליף את אנקל סם...

פה ושם בארץ ישראל: ספיישל ראש השנה

א. ישראל תשע"ד, בלי מילים

אנדרטת מגיני נגבה, קיבוץ נגבה (צילום: מירה קולקר)

כיכר ספרא, ירושלים (צילום: ברוך גיאן)

ב. המשיח לבש צהוב

איל אלכסנדר שפשף את עיניו נוכח הצהוב הבוהק של 'אופנועי הגאולה' – מיזם חדשני של הפלג המשיחיסטי של חב"ד. שימו לב לעיצוב המודרניסטי של הקופסה, שתתאים לאכסון המגבעת.

ג. וריאציות על געפילטע פיש

יחיאל חרז שלח לי את התמונות האלה מהמכולת השכונתית שלו ('שפע ברכת השם') בביתר עילית. הנה תורת האבולוציה הלשונית על רגל אחת: געפֿילטע פיש, געפילטא פיש, גפילע טפיש, גפיל טפיש...

בכל מקרה, אפשר להתנחם בבחירה שבין 'טעם ביתי', 'טעם ירושלמי' ו'טעם הונגרי'.

ד. דגים וזמנים לששון

אגב דגים, 'מלי' שלחה את המודעה הזאת, שהתפרסמה השבוע בעיתונות החרדית:

ה. קמע חילוני

'קמע לשמירה מפני דוחות' מטעם 'רשות הקמעות'. ברוך גיאן צילם על קיר בשוק מחנה יהודה.

ו. דאעש כבר כאן?

לידיעת הקורא צבי יחזקאלי – דאעש אולי לא, אבל דעעש בהחלט!

בכור ווקנין צילם בבני ברק את בית המדרש של החסידות הרומנית הקטנה דעש, שלאחרונה זוכה להתענינות עולמית.