מפה ומשם: מזמור לאזור, סביל אבו נבוט, שיפוצים, אתנחתא, פִּנַת-יְקָר

א. כיכר אשת חיל ומחירים כמו בטורקיה

משתלם להיות אישה באָזוֹר.

נשות המועצה המקומית אָזוֹר (ליד חולון) זוכות ליחס מיוחד, כולן ביחד וכל אחת לחוד. הכיכר שבכניסה למועצה המקומית נקראת 'כיכר אשת חיִל'. 

על לוח ההקדשה מצוטט הפסוק הידוע 'אשת-חיל מי ימצא', ועל זה נוסף: 'תושבת אזור היקרה, כיכר זו מוקדשת לך'.

וגם את זה מצאנו באזור:

צילומים יוחנן פלוטקין

ב. סביל אבו נבּוּט

סביל אבו נבוט בתחילת המאה העשרים (ויקיפדיה)

לא הרחק מאזור, בדרך בן צבי, ליד בניין מספר 49 שבשכונת אבו כביר (דרום תל אביב), נמצא מבנה נהדר. זהו רהט המים העות'מני הקרוי סביל אבו נבוט, שנבנה ב-1815 ונקרא על שם המושל הטורקי של יפו, שכינויו היה 'אבו נבּוּט' (אבי המקל שנועד לחבטות). 

לידו מדשאות נחמדות של גן פסלים שבו פוזרו יצירות של יגאל תומרקין. המבנה והגן עברו לאחרונה מתיחת פנים והם מזמינים לביקור.

צילומים: איתמר לויתן

ג. קשה להמתין, משתלם לחכות

שיפוץ בית ההספדים בבית הקברות של ראש העין הוא מן הסתם דבר נחוץ ומועיל, אבל הכותרת שנקבעה בראש השלט קצת מצחיקה...

צילום: דוד מילגרום

ד. אתנחתא

חנות ברחוב חומה ומגדל בחולון עם שם עברי נהדר לחנות נוֹחוּת (Convenience Store). 

הרבה יותר עברי מ-Yellow, ולדעתי גם הרבה יותר מוצלח מ'פיצוציה' (השכן הוא 'הפיצוציה של ניסימיקו').

גם מנוחה וגם נוחיות וגם אחד מטעמי המקרא...

צילום: רפי אוסטרוף

הנה ראו למשל פיצוציה בכפר כנא שבגליל, שבאה בטעם רע: 'פיצוציה מול הכנסייה'... לא היה נחמד יותר אם היו הולכים על 'אתנחתא מול הכנסייה', ובהזדמנות זו מתקנים את ה'תבק' לטבק.

צילום: טל סגל

ה. הספרות והחיים: עין חרוד

כך נראה קיר מבנה בקיבוץ עין חרוד מאוחד, קיבוצו של המשורר זרובבל גלעד (1988-1912).

האחראים יכלו לרשום על הקיר את מילות שיר הפלמ"ח (מסביב יהום הסער), זמר לחג (שִׁירוּ שִׁירוּ שִׁיר תּוֹדָה לְבִרְכַּת הָאֲדָמָה), או שיר ערש (נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים), משיריו היותר מוכרים של גלעד, שגם הולחנון והיו לשירי זמר. אבל בחרו דווקא בשיר מכמיר הלב 'פִּנַת-יְקָר', שבו מתגעגע המשורר לנופי ילדותו (נְוֵה-יַלְדוּת): הברושים וחורשת האקליפטוסים מכאן, והערבות שצומחות על פני מים מפכים והילד שרץ אל הגלים מכאן.

האם מתגעגע המשורר לנופי מעין חרוד והרי הגלבוע שאותם ממילא ראה יום יום מחלון ביתו, או שמא חזר לחלום על ארץ הולדתו בסרביה ועל אודסה שלחופי הים השחור, שם עברה עליו ילדותו? ואולי גם וגם...

צילום: גדעון פליישמן

השיר פורסם בספרו של גלעד עָפָר נוֹהֵר, הקיבוץ המאוחד, 1960.