‏הצגת רשומות עם תוויות מכתב מאבא. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מכתב מאבא. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

גלגוליו של מכתב (ט): מכתבים מצה"ל



רשימות נוספות בסדרה

מאת דן אלמגור ודוד אסף
_________________________________________________________________

גולשים יקרים,

אם הגעתם לכאן בוודאי תשמחו לדעת שפרק זה קיבל פנים חדשות, מורחבות ומעודכנות, בספרי אמא יקרה לי: פרקי מסע בזמר העברי (הוצאת מאגנס, 2026). פרטים נוספים, פרק לדוגמה ואפשרויות רכישה ומשלוח כאן.

____________________________________________________________________


גלגולי ה'מכתב לאמא' וה'מכתב מאמא', אחריהם עקבנו ברשימות קודמות, לא הסתיימו. עתה הגענו לשנות המדינה והנה מתברר שכמעט בכל עשור אנו מוצאים וריאציה לשיר קלאסי זה.

מטבע הדברים, וכפי שראינו גם ברשימות קודמות, מכתבים רבים נשלחים מהחייל המשרת בצבא  יהיה זה בעל, בן, או אהוב. ואכן, צה"ל ומלחמות ישראל הרבות הניבו לצערנו גם יבול נאה של מכתבים מסוג זה.

הנה כמה מהם.

א. 'מכתב של טירונית' ו'מכתב לסבתא'

טירוניות בבה"ד 12 (צריפין), 1954

בשנת 1963 חיבר דן אלמגור שיר שנקרא 'מכתב של טירונית' על פי הלחן של שמואל פרשקו (נדפס ב'טור דני טרדני', מעריב לנוער, 30 ביולי 1963). זהו מכתב לאמא, שכותבת טירונית בת ליוצאי תימן מבסיס הקליטה והמיון (שבאותם ימים קראו לו 'קֶלֶט').

בשיר יש הד לקיפוח העדתי אך בעיקר פמיניזם מוקדם המתכתב עם חלומו של בן-גוריון לרמטכ"ל תימני. הטירונית בת השבועיים כבר מתכננת להיות הרמטכ"לית הראשונה מן העדה...



לימים נדפס השיר גם בשירון 'שירים במדים', שצורף לעיתון מעריב ביום העצמאות 1964, ואחר כך בספר שושנת תימן: בני תימן בזמר העברי, בעריכת דן אלמגור, עמותת אעלה בתמר, תשס"ט, עמ' 146.


הרמז ליעל דיין  בתו של מי שהיה הרמטכ"ל משה דיין  מתייחס לספרה החושפני 'פנים חדשות במראה', שנכתב תחילה באנגלית ואחר כך תורגם לעברית (1959), ובו תיארה את הווי חייהן של טירוניות בצה"ל.


לימים שולב שיר זה בצורה שונה במחזמר 'ילדי הכרך' (1982), שכתב דן אלמגור במלאת מאה שנה לעלייתם של יהודי תימן לארץ ישראל. השיר המחודש נקרא 'מכתב לסבתא בשעריים'  היא שכונת התימנים המפורסמת ברחובות  והלחין אותו אלדד שרים. השיר הותאם לזמנו, ובן-גוריון, שחלם על רמטכ"ל תימני, הוחלף בראש הממשלה של אותם ימים  מנחם בגין...

בשיר יש יסודות של זעם ומחאה, ואכן דינה גולן שהשתתפה בהצגה (לצד ניסים גרמה, רחלי חיים, עדנה גורן, איציק ונתנאל עוקב) שרה אותו בעצמה רבה. דינה גולן, שהחלה את הקריירה המוסיקלית הארוכה שלה ב'האחיות שמר' ושיחקה במחזות זמר רבים, נפטרה לפני שנה (יוני 2011).

הנה הביצוע שלה, נר לזכרה:




(הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 209)

דינה גולן (2011-1946)

ב. 'מכתב מאבא'

הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) בשיחה עם חיילי מילואים במלחמת יום כיפור (צילום: דובר צה"ל)

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום כיפור. אלפי אבות ישראלים גויסו לצבא ובמשך חודשים ארוכים שירתו הרחק מן הבית, בצפון ובדרום, ובעיקר בחצי האי סיני ובצדה המערבי של תעלת סואץ, אזור שכונה אז 'אפריקה'.

דן אלמגור חיבר אז נוסח נוסף של 'מכתב לאמא', שביטא את רוח התקופה  אך הפעם היה זה 'מכתב מאבא'. באותם ימים לא ידע אלמגור שברפרטואר הזמר העברי כבר היה קיים 'מכתב מאבא', השיר מימי הבריגדה, שבו עסקנו ברשימה קודמת. שירו של דן אלמגור נדפס לראשונה בעיתון 'מעריב', בתאריך 17 באוקטובר 1973:


הצ'ופצ'יק של הקומקום: משירי דן אלמגור, כינרת זמורה-ביתן, 2012, עמ' 163

יעקב טימן, שהיה הראשון לשיר את 'מכתב מאמא' המקורי בתיאטרון 'המטאטא', היה אמור לשיר גם את 'מכתב מאבא', אך בשל מחלתו נבצר ממנו הדבר. הכבוד הועבר לשחקן האהוב רפאל קלצ'קין ששר אותו באחת מתכניות הטלוויזיה ששודרו בימי מלחמת יום כיפור. לא הצלחנו לאתר את ההקלטה עם קלצ'קין, ובמקומה הנה שני תחליפים.

תחילה הנה לוליק שר את הבית הראשון של 'מכתב מאבא' (ואחריו שר שלמה ארצי את 'מכתב לגיורא' של יורם טהרלב ויוחנן זראי), ההקלטה מהתכנית 'טוב לשמור על קשר' ששודרה בערוץ הראשון בימי המלחמה.



וכאן שר גיא שגיא (בנה של אופירה גלוסקא) את 'מכתב מאבא' המלא.



ג. 'שלחי לי תחתונים וגופיות'

חיילי צה"ל מוצאים מסתור בדיונות של סיני בימי מלחמת יום כיפור

כל מי שהיה כאן בראשית שנות השבעים, בימים שלאחר מלחמת יום כיפור, ובמיוחד מי שהיה אז חייל קרבי בסיני (כמוני), לא ישכח את השיר מרומם הרוח 'אין לך מה לדאוג' שחיברה תלמה אליגון-רוז, הלחין קובי אושרת, ושר עוזי פוקס, שהיה סולן להקת 'עוזי והסגנונות'.

השיר, שחובר בראשית 1974 (ונכלל בתקליטו הראשון של עוזי פוקס, 'כן, כן', שיצא באותה שנה), היה להיט ענק. הוא ביטא בצורה מדויקת את עולמם הזרוק והדפוק של החיילים, בסדיר ובמילואים, ששירתו אז בסיני וב'אפריקה', רחוק מהבית ומבגדים נקיים.

השיר, שבו מבטיח החייל המילואימניק לחברתו כי יתחתן אתה ברגע שיחזור העירה, מבוסס  כפי שסיפר לימים עוזי פוקס  על גלויה אמיתית שחייל שלח ל... אחותו. מתברר שגם 'האחות היהודייה' דואגת שאחיה ילבש בלילה סוודר. דרך אגב, במכתב המקורי החייל ביקש מאחותו שתשלח לו גם נייר טואלט, אבל את זה הורידו בשיר...

הנה המילים כפי שהובאו באתר של תלמה אליגון-רוז:

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג (תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיּוֹת)

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג אֲנִי נִזְהָר
וְלוֹבֵשׁ גַּם סְוֶדֶר.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, זֶה מְיֻתָּר,
הַכֹּל בְּסֵדֶר.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, כָּאן נֶהְדָּר,
מַפְגִּיזִים כַּהֹגֶן.
בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא חָסֵר דָּבָר.

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג פֹּה קַיְטָנָה
וְעוֹשִׂים שָׂמֵחַ,
וְאֶתְמוֹל הָיָה אֲפִלּוּ פְּנַאי לְהִתְקַלֵּחַ.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, אֲנִי יָשֵׁן
וְחוֹלֵם עָלַיִךְ.
כְּשֶׁאֶחְזֹר הָעִירָה נִתְחַתֵּן.

שִׁלְחִי לִי תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיּוֹת,
כָּאן כֻּלָּם כְּבָר כְּמוֹ חַיּוֹת,
נִלְחָמִים כְּמוֹ אֲרָיוֹת,
מוֹרָל מַמָּשׁ גָּבוֹהַּ.
וְאֶצְלֵנוּ בַּפְּלֻגָּה
מְבַקְּשִׁים קְצָת הֲפוּגָה,
מֹתֶק, לֹא לִשְׁלֹחַ לִי עוּגָה.

אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג,
אֲנִי נִמְצָא בְּמָקוֹם בָּטוּחַ.
וּבֵין הַפְצָצָה לְהַפְגָּזָה יֵשׁ זְמַן לָנוּחַ.
אֵין לָךְ מָה לִדְאֹג, פָּגָז מָתוֹק,
סַבְלָנוּת יַלְדֹּנֶת,
בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין לָךְ מָה לִדְאֹג.

שִׁלְחִי לִי תַּחְתּוֹנִים וְגוּפִיּוֹת...

הנה עוזי פוקס בהקלטה משנת 2002:




יום שני, 14 במאי 2012

גלגוליו של מכתב (ד): 'מאבא קבלו נא אגרת'

בְּאֹמֶץ לִקְרַאת נִצָּחוֹן

רשימות נוספות בסדרה

מאת דן אלמגור ודוד אסף

בשנת 2008 הקליטה 'חבורת שהם' (גם אני חשבתי בהתחלה שהם מן היישוב שוהם... אז לא! השם שהם הוא לזכרו של ד"ר חיים שהם [1994-1935]  בן קיבוץ גבת, לוחם בשייטת 13 ורופא, שאהב לנגן ולשיר את השירים של פעם), תקליטור נהדר בשם 'הגדודנים', שהוקדש לשירי החי"ל וכלל מתנדבי היישוב. בין השירים נכללו גם 'מכתב מאמא' של אלתרמן ופרשקו ו'מכתב מבן לאמא' של אמציה עמרמי, שבהם עסקנו ברשימות הקודמות.

הפעם בחרנו להביא גאולה לעולם ולהבליט דווקא שיר שכוח ויפהפה אחר, שגם הוא עוסק במכתבים: 'מכתב מאבא'.

הנה קודם כל השיר בפי חבורת שהם בתיבת הנגינה שלפנינו. הסולן הוא גיורא רוס:



וכך נדפס שיר זה בספרה של נתיבה בן-יהודה, אוטוביוגרפיה בשיר ובזמר, עמ' 146:


נתיבה עשתה טעות כפולה כשציינה שהשיר הולחן על ידי י' בן-יוסף. כוונתה היתה מן הסתם למלחין צבי בן-יוסף ('הורה נהלל', 'כל הדרכים מובילות לרומא', 'הולכים בלילה'), שנפל ב-12 במאי 1948 בקרבות גוש עציון, בדיוק לפני שישים וארבע שנים.

אלא שלא בן-יוסף היה זה שהלחין את השיר אלא ידידו וחברו ללהקת 'מעין זה'שלמה דרורי-דויטשר (נפטר ב-2010), המוכר לנו בזכות הלחן שחיבר לשיר הרוסי המפורסם 'את חכי לי ואחזור' בתרגומו של אברהם שלונסקי. דרורי עצמו העיד על כך בפני מוטקה שָׁלֵף, המנהל המוסיקלי של חבורת שהם, ולדבריו היה זה כשנה לאחר שהלחין 'את חכי לי ואחזור', דהיינו בשנת 1942.

סיפר לנו מוטקה:
בעת הכנת תקליטור 'הגדודנים' וההקלטות שביצענו בביתו של דרורי בערד, דיברתי אתו על השיר 'מכתב מאבא', משום שבניירות התווים שהגיעו אלי היה רשום בעותק אחד ששמו של המלחין אינו ידוע, ובשני היה רשום: צבי בן-יוסף. דרורי תיקן ואמר לי שאת הלחן הוא עצמו חיבר, אבל מכיוון שלא ידע לכתוב תווים ביקש מבן-יוסף לרשום את תווי הלחן כפי שהוא שר לו. מכאן נבעה הטעות בתווים כי כתב היד של רישום התווים אכן דומה מאד לכתבי התווים האחרים של בן-יוסף. כך עשה דרורי גם ב'את חכי לי ואחזור', כאשר שר את הלחן ובן-יוסף, שהיה אתו באוהל במחנה בסרפנד (צריפין של היום) רשם בכתב ידו את תווי הלחן.
אך מי כתב את המילים? מי הוא ש' פרידמן?

באתר 'זמרשת' זוהה אדם זה עם שמואל פרידמן, יליד 1916, וזו פיסת המידע היחידה שמצאנו עליו. לעומת זאת, לדברי מוטקה שלף, סיפר לו דרורי כי מחבר המילים אינו אלא שחקן התיאטרון שרגא פרידמן:
הוספתי ושאלתי את דרורי: 'ומי חיבר את המלים?' ( על התווים לא היה רשום כלל שם המחבר), ואז אמר לי דרורי: 'שרגא פרידמן'.
הוספתי ושאלתי: 'הוא היה בלהקה שלכם בבריגדה?' ודרורי ענה: 'תקופה קצרה מאד'.
קשה לקבל זיהוי זה. שרגא פרידמן היה אז בן 24 בסך הכל, ולדברי דן אלמגור, שהכיר אותו היטב, פשפש בכל ניירותיו וגם ערך יחד עם עמיקם גורביץ ספר לזכרו (מסך אחרון, הוצאת עמיקם, תשל"ג), אין זה סביר שהוא המחבר. שרגא פרידמן אף פעם לא היה בלהקת 'מעין זה', גם לא זמן קצר.

נחומי הרציון סיפר לנו על מחבר אחר ושמו יוסף פרידמן, שחיבר באותן שנים כמה שירי חיילים, וביניהם גם את השיר הזה. בלקט שירי חיילים ששירתו בחזית צפון אפריקה (בנגזי, טוברוק וכדומה), שראה אור ביום א' בחשוון תש"ד (1943), נדפס השיר תחת הכותרת 'איגרת' וצוין שחובר בנובמבר 1941!

אך גם על פרידמן זה לא הצלחנו למצוא מידע של ממש, והדעת נותנת שאין זה אלא בלבול וה'יוסף' של 'צבי בן-יוסף' השתרבב לתוך ה'פרידמן' המסתורי.

אם יש קוראים שיכולים לשפוך אור על חידת זהותו של פרידמן  נשמח להביא את דבריהם ולפתור את התעלומה.

להקת 'מעין זה'. שני מימין: מפקד הלהקה אליהו גולדנברג; שלישית מימין: חנה מרון ומעליה מרדכי זעירא; שנייה משמאל: לאה סיטין (הצילום מתוך 'זמרשת')

כך או כך, שיר זה מספר על חייל ארץ ישראלי מתל אביב ('הבית על חוף ים של העיר העברית'), שהוא גם בעל וגם אבא לבן קטן. זהו שיר על געגועים, אך גם על אומץ לב ואמונה בצדקת הדרך. החייל יודע שהוא עומד לצאת לקרב שאולי לא ישוב ממנו ובדמיונו הוא רואה את בנוֹ נוקם את דמו ומשתתף גם הוא בנצחון על האויב.

מֵאַבָּא קַבְּלוּ נָא אִגֶּרֶת,
אִמָּא וּבֵן יְקָרִים –
אֲנִי פֹּה נִצָּב בַּמִּשְׁמֶרֶת,
גַּעְגּוּעַי אֲלֵיכֶם כֹּה רַבִּים.‏

יָרֵחַ מִלֵּא לִי הַלַּיִל,
שָׁלוֹם מִשְּׁנֵיכֶם פֹּה הוֹרִיד.
בַּחֲלוֹם כְּבָר רָאִיתִי הַבַּיִת
עַל חוֹף יָם שֶׁל הָעִיר הָעִבְרִית.

וְאִם גַּם כַּדּוּר יְפַלְּחֵנִי,
שִׁיר הַקְּרָב בְּנָפְלִי עוֹד יָרֹן.
הַבֵּן אָז יֵצֵא מוּל אוֹיְבֵנוּ
בְּאֹמֶץ לִקְרַאת נִצָּחוֹן.

מאבא קבלו נא איגרת
‏אמא ובן יקרים-
אני פה ניצב במשמרת
‏געגועי אליכם כה רבים.‏
אני פה ניצב במשמרת
‏געגועי אליכם כה רבים.‏

ירח מילא לי הליל
שלום משניכם פה הוריד,
בחלום כבר ראיתי הבית
על חוף ים העיר העברית.
בחלום כבר ראיתי הבית
על חוף ים העיר העברית.

‏ואם גם כדור יפלחני
‏שיר הקרב בנופלי עוד ירון ,
הבן אז יצא מול אויבנו
באומץ לקראת ניצחון.
הבן אז יצא מול אויבנו
באומץ לקראת ניצחון
באתר זמרשת הובא נוסח נוסף, שונה מעט, שמצא אליהו הכהן, ובו הודגש עוד יותר מוטיב הנקמה:

נא איגרת
‏אמא ובן יקרים-
אני פה ניצב במשמרת
‏געגועי אליכם כה רבים.‏
אני פה ניצב במשמרת
‏געגועי אליכם כה רבים.‏

ירח מילא לי הליל
שלום משניכם פה הוריד,
בחלום כבר ראיתי הבית
על חוף ים העיר העברית.
בחלום כבר ראיתי הבית
על חוף ים העיר העברית.

‏ואם גם כדור יפלחני
‏שיר הקרב בנופלי עוד ירון ,
הבן אז יצא מול אויבנו
באומץ לקראת ניצחון.
הבן אז יצא מול אויבנו
באומץ לקראת ניצחון
[בית ראשון זהה]

יָרֵחַ מִלֵּל לִי הַלַּיְלָה
שָׁלוֹם מִשְּׁנֵיכֶם פֹּה הוֹרִיד
בַּדִּמְיוֹן כְּבָר רָאִיתִי הַבַּיִת
עַל חוֹף יָם הָעִיר הָעִבְרִית.

אוּלָם סוֹד מְצַעֵר הוּא גִּלָּה לִי
כִּי עָלַי רַב נָזְלוּ דְּמָעוֹת.
הִתְפַּלַּלְתִּי וְאַף גַּם דָּרַשְׁתִּי
חַזְּקֵנִי נָא אֵל נְקָמוֹת.

וְאִם גַּם כַּדּוּר יְפַלְּחֵנִי
בְּנָפְלִי שִׁיר קְרָב עוֹד יָרֹן
הַבֵּן אָז יֵצֵא מוּל אוֹיְבֵנוּ
בְּאֹמֶץ לִקְרַאת נִצָּחוֹן

חַזְּקוּ נָא יָדַי וְאִמְצוּ נָא
מַלְּאוּ תִּקְווֹתַי מְלוֹא הָעֹז...
[בית ראשון זהה]

ירח מילל לי הלילה
שלום משניכם פה הוריד
בדמיון כבר ראיתי הבית
על חוף ים העיר העברית.

אולם סוד מצער הוא גילה לי
כי עליי רב נזלו דמעות.
התפללתי ואף גם דרשתי
חזקני נא אל נקמות.

ואם גם כדור יפלחני
בנופלי שיר קרב עוד ירון
הבן אז יצא מול אויבנו
באומץ לקראת ניצחון

חזקו נא ידיי ואמצו נא
מלאו תקוותיי מלוא העוז...
[המשך יבוא...]