יום חמישי, 15 במרץ 2012

גלגוליו של מכתב (א): על 'מכתב מאמא' של אלתרמן ומשהו על המלחין שמואל פֶרְשְׁקוֹ

כרזת עידוד למשלוח חבילות שי לחיילים יהודיים בצבא הבריטי (עיצוב: פרנץ קראוס, בערך 1940)

רשימות נוספות בסדרה

מאת דן אלמגור ודוד אסף

הריחוק מן הבית, מן המשפחה ומן המולדת (אכן כן) גורם לגעגועים  זה ידוע. והגעגועים הם תמיד משני הצדדים  מצדו של הנודד, הגולה בארץ מרחק, וכמובן גם מצד בני משפחתו המתגעגעים. פעמים רבות מצאו געגועים אלה את ביטויים במכתבים נרגשים, דומעים או מחויכים. בימינו, ימי הטלפונים החכמים, ה'סקייפ' וה'פייסבוק', ניטל קצת טעמם של הגעגועים הללו, שכן היתה זו 'אהבה התלויה בדוור'... וזר  כלומר ילדינו, שגדלו על ברכי האי-מיילים והמסרונים  כנראה לא יבין זאת.

השיר 'מכתב מאמא' הוא בלי ספק אחד משיריו היפים של נתן אלתרמן. יש בו, במכתב ששולחת האמא לבנה שבחזית, געגוע שאין לו תכלה, אהבה, עצב, קמצוץ של רגשי אשמה ועודף מוגזם של דאגה, אך גם הומור מאופק ועצב נוגה, שהמלחין שמואל פֶרְשְׁקוֹ הצליח ללכוד במנגינה הנהדרת שהלחין. לשיר זה, שבוודאי תרם תרומה חשובה למיתוס ה'ייִדישע מאמע', יש נוסחים רבים, מוקדמים ומאוחרים, בעברית וביידיש, ועל מקצתם נעמוד בסדרה זו  'גלגוליו של מכתב'.

א. 'מכתב מאמא'

את 'מכתב מאמא' חיבר נתן אלתרמן בסוף שנת 1941. הנה הם מילותיו: 

מתוך השירון 'בפי חייליך מזמור' שראה אור לכבוד כנס לציון חמישים שנה להתנדבות היישוב ולהקמת הבריגדה היהודית (היכל התרבות בתל אביב, 24 במאי 1993)

הנה יפה ירקוני שרה את 'מכתב מאמא':



בניגוד למה שנכתב בראש השיר, הלחן לא היה 'על-פי שיר עממי' אלא היה לו אבא מוכר וידוע, הוא שלמה שמולביץ (סולומון סמול), והוא ששימש לאלתרמן ופרשקו מקור השראה וחיקוי  נעסוק בו בפעם הבאה.

‏שלום לך ילדי, שלום מאמא,
את מכתבך קיבלתי, בני הטוב,
ולו ידעת מה שמחה בו אמא,
היית קצת יותר מרבה לכתוב.

‏ושוב אני חובשת משקפיים
ושבה בו לקרוא, גם לשנן.
חבל רק שכהו קצת העיניים
והדמעה קצת מפריעה גם כן.

‏אתה כותב לי שקיבלת סרט
ושלקורפורל אתה מתאים;
‏אינני מבינה מה זאת אומרת
אך אם זה טוב אשלח לך סרטים –

‏סרטים לך שולחת אמא,
בחבילה אותם אשימה.
צמח וגדל, קורפורל,
אבל זכור את אמא.

‏גם קצת ריבה הכנסתי פנימה,
מתפוזים הכינה אמא,
שתאכל, קורפורל,
‏ואת הצלוחיות תשיב לאמא.

‏ואם באיזו נקודה נידחת
תקיף את האויב בהצלחה,
תקיף אותו עם מישהו ביחד
ואל תקיף אותו בעצמך.

‏תפסתם שם את השטאב הגנרלי,
אבל ,ילדי ,הקשיבה לדבריי:
‏מוטב אל תתנפל על גנרלים,
תתפוס דיביזיית חיילים ודי!

‏לא אאריך יותר, אני שותקת,
אבל את זאת, ילדי, אזכיר לך:
‏שאם תתפוס איזו עמדה סטרטגית
תתלה מיד פתקה שהיא שלך!

‏שלום לך ילדי מאמא,
לבה לך הומה בה פנימה.
אם תוכל, קורפורל,
כתוב יותר לאמא.

‏ואל תשכח, ולב תשימה
‏שגם צלוחית ריבה יש פנימה
שתאכל, קורפורל,
ותשוב, תשוב בריא לאמא!
קצת ביאורי מילים והערה אחת:
  • קוֹרפּוֹרָל (Corporal) היא דרגה נמוכה בצבא הבריטי המקבילה לרב-טוראי בצה"ל. בביצועים מאוחרים יותר, משנות השישים ואילך, 'תורגמה' דרגה זו ל'רב סמל', שהיא אמנם דרגה בכירה יותר, אבל הרבה יותר מוכרת לישראלים מאשר 'קורפורל'.
'סרטים' של דרגת קורפורל בצבא הבריטי
  • 'השְּׁטַאבּ הגנרלי' פירושו: המטה הכללי.
הדאגה האמהית כל כך, שהילד לא יצטנן חלילה ('שלא תצא להתקפה בלי סוודר / בחורף, בני, צריך להיזהר'), מופיעה במקומות נוספים, והפכה להיות מזוהה עם 'האמא היהודייה'. כך למשל בשירו המפורסם של איציק מאַנגער 'אויפֿן וועג שטייט אַ בוים', שזכה לתרגומים רבים לעברית, אומרת האם לבנה:

וויינט די מאַמע: 'איציק קרוין,                                                        תֵּבְךְּ אִמִּי: 'הוֹי אִיצִיק בְּנִי,
נעם, אום גאָטעס ווילן,                                                                 קַח בְּשֵׁם שָׁמַיִם,
נעם כאָטש מיט אַ שאַליקל,                                                           לְפָחוֹת קַח-נָא סוּדָר,
זאָלסט זיך נישט פֿאַרקילן.                                                            כִּי תִּצְטַנֵּן בֵּינְתַיִם.

די קאַלאָשן נעם דיר מיט,                                                             עַרְדָּלֶיךָ קַח אִתְּךָ,
ס'גייט אַ שאַרפֿער ווינטער                                                           כִּי עַז הַחֹרֶף יֶהִי.
און די קוטשמע טו דיר אָן,                                                            הַפַּרְוָה רְכֹס הֵיטֵב,
וויי איז מיר, און ווינד מיר.                                                           אוֹי, לִי בְּכִי וָנֶהִי!

און דאָס ווינטער-לייבל נעם,                                                        וְאַל תִּשְׁכַּח הָאֲפוּדָה,
טו עס אָן דו שוטה,                                                                     לְבַשׁ אוֹתָהּ, פּוֹחֵחַ.
אויב דו ווילסט נישט זיין קיין גאַסט                                               אִם בֵּין שׁוֹכְנֵי-עָפָר אֵינְךָ
צווישן אַלע טויטע'.                                                                    רוֹצֶה לְהִתְאָרֵחַ'.

(איציק מאַנגער, ליד און באַלאַדע, ניו יורק 1952, עמ' 370; התרגום העברי מתוך: שירים ובלדות, תרגום בנימין טנא, תשכ"ט, עמ' 220)

אלתרמן כתב את השיר לתכנית 'אוצר אַיֶּךָּ' של תיאטרון 'המטאטא', שהוצגה לראשונה ב-23 בדצמבר 1941. זו הייתה  כמו כל תכניות 'המטאטא'  הצגה מוסיקלית. סיפור העלילה נכתב על ידי מרטין רוסט (שם העט של מקסימיליאן רוזנקרנץ) ובוים על ידי יצחק נוז'יק. אלתרמן חיבר את כל הפזמונים ושמואל פרשקו הלחינם.

מן ההערות שנלוו למהדורת 'פזמונים ושירי זמר' של נתן אלתרמן (חלק א, 1976, עמ' 302) למדנו כי העלילה נרקמה סביב ספר מסתורי ובו מוצפנת מפה העשויה לגלות היכן הוחבא אוצר גדול. אריך כרמי, פועל מובטל, מוכר את הספר מבלי שיידע איזה מידע חבוי בו. כשנודע לו הדבר הוא מתחיל במרדף אחר הספר  ממוכר הספרים אל המוזיאון, ומשם אל הוועד למען החייל ולבסוף לשושן הבירה לשם התגלגל המפתח לאוצר כשי לחיילים מארץ ישראל המוצבים בפרס. בסופו של המחזה מושר השיר 'יגעת ומצאת', שכן לבסוף נמצא הספר לא במרחקים אלא קרוב לבית, בכיכר ירושלמית. כל זה קצת מזכיר את עלילת '12 כיסאות', הקומדיה הרוסית המפורסמת של אילף ופטרוב, ששם מנהלים מרדף אחר אוצר המוצפן בתוך כסא (ואת הסוף לא נגלה).

השיר 'מכתב מאמא' הושר לקראת סוף ההצגה, ואף על פי שבהצגה נועד המכתב לחייל המוצב בפרס, לא נטעה אם נרחיב את גבולותיו של השיר גם לאירופה ולאפריקה. הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה ומתנדבים רבים מן היישוב העברי בארץ ישראל שירתו בצבא הבריטי, בחילות החַפָּרים, הרגלים, התובלה  או האוויר. הם שירתו במזרח התיכון (מצרים, פרס), בצפון אפריקה ובאירופה, ושירו של אלתרמן התייחס לכלל מתנדבי היישוב, שהיו אז רחוקים מהבית ומאמא.

כרזת עידוד לגיוס לצבא הבריטי (עיצוב: האחים שמיר, בערך 1940)

את השיר המקורי שר שחקן 'המטאטא' יעקב טימן (1975-1903), ששיחק את החייל אריך, והשיר  שביטא כנראה תחושות אותנטיות עמוקות  הפך מיד ללהיט ענק.

משונה ככל שזה יישמע, באותם ימים איש לא חשב שאת השיר הזה צריכה לשיר אשה. למה מה קרה? גבר עם מבטא רוסי כבד כבר לא טוב? וכך, המבצע הראשון של השיר היה גבר. ליעקב טימן היו זכויות רבות, אבל אמהוּת לא היתה אחת מהן... לימים, כשהופק מופע הנוסטלגיה הידוע 'היה היו זמנים  מצעד פזמוני היישוב' (1960), הוזמן טימן לשיר שוב את 'מכתב מאמא'. הנה הוא בהקלטה מאותו ערב:



שחקני 'המטאטא' יעקב אבא (מימין) ויעקב טימן

לימים נטלו את השיר לפיהן זמרות מוכשרות, מחוה אלברשטיין ועד נורית גלרון (שאותה נפגוש באחת הרשימות הבאות), ואיך נאמר זאת: אצלן השיר 'מכתב מאמא' נשמע הרבה יותר טוב...

הנה ביצוע נפלא של חוה אלברשטיין משנת 1970 (תוך השמטת הבית האחרון עם 'השטאב הגנרלי' שכבר לא היה כל כך מובן למאזין הישראלי). הסרטון מלווה בתמונות שצולמו בחצי האי סיני בימי מלחמת ההתשה:



וכאן הקומיקאית המנוחה טליה שפירא, שרה את 'מכתב מאמא' במבטא 'פולני 'מודגש. זו הקלטה מהתכנית 'סופסופ', שהנחה גבי גזית בערוץ הראשון בסוף שנות השמונים.



ב. משהו על המלחין שמואל פֶרְשְׁקוֹ

המלחין שמואל פרשקו (1990-1914)

כמה מילים על הקריירה העצובה של המלחין המוכשר שמואל (סטניסלב) פרשקו, Stanisław (Samuel) Ferszko.

על חייו של פרשקו אין הרבה מידע, וגם המעט שמצאנו שנוי במחלוקת. למרבית ההפתעה והצער יש ערך ביוגרפי קצר על פרשקו בוויקיפדיה באנגלית וגם בפולנית, אך מאומה לא בעברית...

פרשקו נולד בשנת 1914 בעיירה לוּצְק שבווֹלין (היום באוקראינה). כבר כנער נחשב ל'ילד פלא'. הוא עבר ללמוד בוורשה, פיתח קריירה מוסיקלית מרשימה ואף הלחין כמה להיטים מפורסמים בפולנית, בעיקר שירי טנגו וסווינג.

בשנת 1934, בהיותו בן עשרים בסך הכל, הלחין פרשקו את מה שנחשב כלהיט הגדול ביותר של פולין בשנות השלושים. השיר נקרא Bo to się zwykle tak zaczyna, שפירושו 'כך זה בדרך כלל מתחיל...'



והנה עוד שיר פולני מקסים שפרשקו הלחין, 'התינוק שלי':



שמואל (סטניסלב) פרשקו, ורשה, שנות השלושים

בשנת 1937 (או 1936), בשיא הצלחתו כמלחין בפולין, החליט פרשקו לעלות לארץ ישראל. כאן הוא הצטרף לקבוצה המכובדת של מוסיקאים שהלחינו את שירי להקת 'המטאטא' (יחד עם מלחינים כמו משה וילנסקי, מרק לברי, ורדינה שלונסקי, נחום נרדי ועוד). בין 1943-1941 הוא הלחין את כל השירים לארבע תכניות של 'המטאטא' (נט-סב), שהוקדשו להווי המגוייסים והמגוייסות לצבא הבריטי. 'שיר געגועים (לכפר סבא)', שכתב נתן אלתרמן לתכנית 'והילד ישנו' (בכורה: 2 במרס 1943), היה שירו של מתנדב המתגעגע לכפר סבא ולתל אביב, ופותח במילים ליצניות:

אָנֹכִי, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת 
בְּזָכְרִי אֶת עֲצֵי הַבְּרוֹשִׁים,
וְאֵיךְ דִּינָה יוֹצֵאת מִן הָרֶפֶת
רֵיחָנִית וְיָפָה מִנָּשִׁים!
חֲבֵרִים, לִבָּתִי מִתְעַלֶּפֶת,
‏בְּזָכְרִי אֶת צֵאתָהּ מִן הָרֶפֶת!

הלחן של פרשקו אומץ עד מהרה על ידי שניים מהפזמונאים הצעירים של הפלמ"ח. חיים חפר התאים לו את מילות השיר 'רבותי, ההיסטוריה חוזרת', ואילו חיים גורי את 'שיר הותיקים':

הַדְּרָכִים בַּמִּדְבָּר הִכִּירוּךָ,
רוּחַ קַיִץ שָׁזְפָה פַּרְצוּפְךָ.
בַּגְּבָעוֹת שֶׁבְּדַלְיַת-אֶ-רוּחָה
בְּרֹב קוּרְסִים יָצְאָה נִשְׁמָתְךָ.

אחר כך תרם פרשקו לחנים ללהקת 'לי-לה-לו' שנוסדה ב-1943 ('שיכור'), ובימי מלחמת העצמאות הלחין שירים בלתי נשכחים כמו 'באב אל-וואד' של חיים גורי (עבור יפה ירקוני), 'שיר הצ'יזבטרון', 'ציפ', 'הג'יפ' ו'מוטי' של חיים חפר (עבור הצ'יזבטרון) ועוד. 

בשנת 1952 נסע פרשקו  כמו שני חבריו ללהקת 'לי-לה-לו', שושנה דמארי ומתתיהו רוזין  להופיע בפני הקהל היהודי בארה"ב. רוזין, שהיה מגיש הפזמונים הבולט של 'לי-לה-לו', נפטר בארה"ב זמן לא רב לאחר מכן, ופרשקו, שגם הסתכסך עם הממונים עליו ב'קול ישראל', לא שב עוד לארץ ובחר להישאר בגולה. במשך עשרות שנים, עד פטירתו מסרטן בשנת 1990, הוא התפרנס כמנהל אמנותי ומנצח תזמורות, תחילה בניו-יורק ואחר כך בפלורידה, ובערוב ימיו כפסנתרן המופיע בבתי אבות ובאירועים של קהילות יהודיות במיאמי ביץ', שם גם נפטר.

איזה גורל טרגי למי שהלחין כמה משירי הזמר העבריים הפטריוטיים ביותר, ואיזה גורל אירוני למי שהעניק לחן חדש לשיר 'מכתב לאמא' של אלתרמן. כפי שנראה ברשימה הבאה שירו של אלתרמן נכתב בעקבות פזמון ביידיש על צעיר יהודי שיצא לאמריקה ולא חזר ממנה אל משפחתו...     

מארש-פוקסטרוט שהלחינו ג'וליאן פרונט וסטניסלב (שמואל) פרשקו, ורשה 1936

בעלי התוספות

ד"ר טלילה אלירם מוסיפה את הקוריוז החביב הבא:
על מקורן של המילים 'ותשיב את הצלוחית לאמא' סיפרה אחייניתו של אלתרמן בתכנית של נתיבה בן-יהודה: אשתו של אלתרמן, רחל מרכוס, ואחותה היו נוסעות עם משפחותיהן כל ליל סדר לאמא בחדרה. האם היתה מכינה לכבוד הפסח ריבה מיוחדת ונותנת אותה בצלוחיות לבנותיה. היא תמיד הדגישה שהיא רוצה את הצלוחיות בחזרה (האחיינית הדגישה את ה'פולניוּת' שלה). כיוון שבשנים אלה לא היה קל לנסוע מתל אביב לחדרה, היו מביאים את הצלוחיות בראש השנה והן חיכו שוב עד פסח. אלתרמן היה מאד משועשע מעניין זה ומהבקשה להחזיר את הצלוחיות, ולכן שירבב אותו בשיר.

צלוחית ריבה מאמא

חוה הרחובותית שלחה לי מידע נוסף על שמואל פֿערשקאָ ובעיקר על תרומתו הפחות ידועה להלחנת שירים ביידיש.
בסרטון הפולני הזה יש פירוט יפה על חייו באנגלית.

גם באתר המשוררים הרוסי עם כמה משירי היידיש הרבים שלו. וגם כאן.

והנה שיר שלו, 'זאָל זײַן שטיל', ששר גם על השבת, בביצועו של סידור בלרסקי:
http://faujsa.fau.edu/jsa/search_music_LP.php?jsa_num=401803&queryWhere=jsa_num&queryValue=401803&select=title&side=B&track=03&fetch=11675&pagenum=468&return=findmusic

עקיבא צימרמן הוסיף וכתב, כי שמואל פרשקו היה מהראשונים שליוו חזנים בפסנתר בקול ישראל. הוא ליוה את בנימין אונגר, אברהם וילקומירסקי ועוד. באחרית ימיו היה מנצח על מקהלת בית הכנסת הקונסרבטיבי הגדול במיאמי ביץ' וכן הופיע בקונצרטים כמלווה חזנים.

אליהו הכהן הוסיף:
הפתיח הארוך של שירו של אלתרמן הוא מוצר מקורי מתוצרת הארץ והולחן כולו על ידי המלחין שמואל פרשקו הראוי לקבל את הקרדיט על כך. הפתיח של שמואלביץ לשירו שונה לחלוטין, וזה של פרשקו קליט הרבה יותר. בפרסומים רבים רווח הניסוח כאילו השיר שהושר ב'המטאטא' הוא שיר ביידיש, אך זהו ניסוח גורף שאינו תואם לעובדות. בזמרשת התיאור מדויק יותר, אך גם הוא טעון השלמה. 
זכות הראשונים בשיבוץ לחן הפזמון של 'אַ בריוועלע דער מאַמען" בשיר זמר עברי מגיעה למשה וילנסקי. כשהופקדה בידו מלאכת העיבוד של אלבום התקליטים הראשון של חברת 'אחווה', שהוטבע בארץ על לוחות קרטון מצופים בשלאק, הוא עיבד לתזמורת בשנת 1934 את המילים שחיבר נתן אלתרמן לנשפי פורים דאז 'נגן לי הכינור', אף כי שמו לא הודפס על תוויות סדרת התקליטים שעיבד, אולי מפני שהיה אז עולה חדש וטרם צבר את המוניטין שלימים נזקף לזכותו. כרקע לשיר השתמש וילנסקי בלחן 'כשהרבי אלימלך'. מילות השיר 'נגן לי הכינור' נדפסו בדפדפת מיוחדת בצבע סגול, שכללה את מילות כל שירי סדרת התקליטים הזאת, וגם בה אין זכר לשמו של וילנסקי, האיש הצנוע ונעים ההליכות. בל נשכח כי את תווי הפזמונים הרבים שהלחין וילנסקי  בתקופת היישוב ('אני הוא גדליה רבע איש', 'אתה חיכית לי', ועוד) לא מצאו לנכון הפטרונים של הפצת הזמר העברי המקורי דאז להדפיס בשירונים, מכיוון שראו בהם 'מוזיקה של בתי קפה'...

14 תגובות:

  1. בקשר ל'רבותי, ההיסטוריה חוזרת':

    הפזמונאי חיים חפר. חפר שכתב כאלף פזמונים, החל את דרכו עוד כאיש תרבות בצבא (תרבות'ניק) ומקים הלהקה הצבאית הישראלית הראשונה הצ'יזבטרון. בתור אחד שכזה הוא כתב שיר הלל לפלמ"ח, ללחנו של שמואל פרשקו. שיר שכולנו מכירים:

    רבותי, ההיסטוריה חוזרת
    שום דבר לא אבד, לא נשכח.
    עוד נזכור, תחת גשם עופרת
    איך בסוריה צעד הפלמ"ח.

    ומסיימת הסבתא לנכד,
    ויושבת כפופה למולו:
    כן, הכושי יכול כבר ללכת,
    כי הכושי עשה את שלו.

    אבל יש להודות שהשיר נראה מוזר, הן בגלל הקיצור שבו, הן בגלל המנגינה העליזה לשיר על קרב והן בגלל הסבתא . מי זו הסבתא הזו ומי זה הנכד ומה הדיכאון השורה על הסבתא, הן זה עתה סופר על הקרב הראשון של הפלמ"ח, מה עם הבאים אחריו?
    ואכן, ישנם בתים שלא כל כך מכירים:

    אל עלמין אף אותך לא נשכחה,
    עת אל שדות הדרום הרחבים,
    אל הנגב פלוגונת נשלחה -
    עם מקלות כתחליף לרובים .

    ומספרת הסבתא לנכד:
    כל מקום שלפעול בו נחוץ,
    שם אומרים לפלמ"חניק ללכת,
    וחייו הם כפקק בקיבוץ .

    הופ! הנה הסבתא! בתחילה היא מספרת לנכד ורק בסופו של השיר היא מסיימת לספר. אך אע"פ שחפר השתדל ביותר לספר עלילות גבורה של הפלמ"ח, התברר לו לזוועתו שאין. במילים אחרות, הפלמ"ח עשה הרבה יותר רעש ממה שהיה באמת. אך לפתע נזכר חפר במעשים של ממש שעשה הפלמ"ח, והוא מציינם בשיר:

    יריות בקהיר עת נשמעו
    עת מבית איים האסון,
    אל העיר חברינו נקראו
    וקורא להם שם - ה"סזון" .
    לאחר שארגוני אצ"ל ולח"י החליטו שמלחמת העולם השניה קרבה לסיומה, הם חזרו לפגוע בבריטים ששלטו בארץ. אחת מהוראותיו האחרונות של 'יאיר' (אברהם שטרן) מפקד הלח"י שנרצח היתה לחסל את הלורד מוין שהיה ממונה מטעם ממשלת בריטניה על א"י כחלק מכל המושבות הבריטיות. למשימה נבחרו "שני אליהו" (חכים ובית צורי) שחיסלו אותו ב 6 בנובמבר 1944. פעולה זו היתה הקש ששבר את גב הגמל של אנשי ההגנה והסוכנות היהודית שראו עצמם כהנהגתו הנבחרת של היישוב. הם ראו בחיסול פעולה בלתי מוסמכת של "הפורשים", שעלולה לפגוע במאמצי היישוב להקמת מדינה יהודית. על הפלמ"ח כזרוע המבצעת של ההגנה, ועל אנשי שירות הידיעות של ההגנה, הוטלה המשימה הקשה "לטפל" באותם "פורשים". תקופה זו נקראת "הסזון" (מצרפתית – עונת הציד). במהלך הסזון, בסוף שנת 1944 ובתחילת 1945, נחטפו מספר אנשי אצ"ל למקומות מסתור שם כלאו אותם וניסו להוציא מהם מידע, לפעמים תוך שימוש בכוח פיזי. במספר מקרים נמסרו אנשי אצ"ל לידי הכוחות הבריטיים. במקרה קיצוני יותר נהרג ידידיה סגל, וחוטפיו הואשמו על ידי האצ"ל במותו. ‏‏‏‏
    על סיפורי גבורה כאלה (קרבות לא קיימים, הכשרת נופש בקיבוץ וחטיפת יהודים ומסירתם לגויים), כדאי לוותר. לכן השיר המוכר הוא שיר מקוצר שעיקרו הוא "אתם לא יודעים מה עשינו בפלמ"ח, אבל תדעו לכם שאחרי שלא היה צריך אותנו "זרקו אותנו לכלבים", הכושי עשה את שלו".

    השבמחק
    תשובות
    1. לא ברור לי איך כל זה קשור ל'מכתב מאמא', ובכל מקרה לצמצם את סיפורו ההרואי של הפלמ"ח לפרשת ה'סזון' זו בוּרוּת, גסות רוח וכפיות טובה. אין לי מילים אחרות.

      מחק
    2. הקשר למלחין שמואל פרשקו ברור, לא כן?

      על תרומתו של הפלמ"ח כבר נכתבו ספרים שלמים. בתגובתי התייחסתי רק לדברי אחד הביוגרפים הידועים של הפלמ"ח. אינני סבור כי אכן אנשי הפלמ"ח הסתפקו ב'סזון' (הגדול והקטן גם יחד), כדי שישאירו את חותמם על ההיסטוריה, אך מסתבר שחפר ראה לנכון להדגיש בין מעשיהם הגדולים של אנשי הפלמ"ח את ה'סזון'.

      עוד אוסיף:
      עם התקדמות הנאצים אל עבר ארץ ישראל בשנת 1942, היה הפלמ"ח מאורגן במחנות, ועבר אימונים. אנשי הפלמ"ח נשלחו אל הקיבוצים דורות וגת במטרה לנסות ולעכב את הפולש הגרמני, אם זה אכן יגיע. הייתה זו משימה שהייתה הרבה מעבר ליכולתם של אנשי הפלמ"ח בתקופה זו, הן מבחינת כוח האדם, והן מבחינת החימוש והציוד (הציטוט באדיבות ויקיפדיה). בסופו של דבר כשלו הגרמנים מול הבריטים בקרב אל עלמיין הידוע.
      למותר לציין כי הפלמ"ח לא השתתף כלל באותו קרב. אפילו חיים חפר עצמו מציין את השתתפותו המינורית של הפלמ"ח בביטוי 'פלוגונת', כלומר פלוגה קטנה. אינני יודע כמה קטנה, אך אם בתיאור הקרב בסוריה ציין חפר ש"בסוריה צעד הפלמ"ח [כולו]", כאשר בסה"כ נשלחו לשם רק 37 לוחמים, וגם הם בתור מורי דרך בלבד (קרב שבו איבד משה דיין את עינו). אז על כמה מדובר בביטוי 'פלוגונת'?

      מחק
  2. David, beautiful post. Like many, I always loved Chava Alberstein's
    rendition of the song. I am familiar with Talia Shapira's version too,
    but always felt (perhaps because of her comedic background) that it
    wasn't clear whether she was trying to be satiric or serious.
    However, the Timan version is a real eye (ear) opener - he clearly
    brings out the tango rhythm which Ferszko wrote into the melody.
    Unfortunately, Ferszko is not the only brilliant composer who had
    trouble remaining in Israel - see Stephan Wolpe.

    השבמחק
  3. לדודו טופז היתה גירסה משלו למכתב מאמא לבן שלה הנכנס למאסר.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה. שירו של דודו טופז מוכר וחביב ומקומו לא ייפקד באחת הרשימות הבאות בסדרה.

      מחק
  4. לדוד ודן שלום, תודה לכם על גלגולו של שיר ניגון ומכתב לאמא.
    אשאל רק על נוז'יק הבמאי. הייתכן שנמנה על מייסדי עין החורש? יש בכתובים של הקיבוץ משנים ראשונות אחד בשם אולרי-נוז'יק, הייתכן שמדובר באותו האיש?

    תודה, אלישע

    השבמחק
    תשובות
    1. אינני יודע. בביוגרפיה הקצרה שלו שפורסמה בזמרשת אין אזכור לזיקתו אל עין החורש.ראה כאן:

      http://www.zemer.co.il/artist.asp?id=429

      אולי זה הוא ואולי זה אחיו?

      מחק
  5. מרדכי אולרי נוז'יק הלחין שירים,ביניהם שיר הבוקרים.סביר שהוא היה בעין החורש.

    השבמחק
  6. בכדי לשים פסיק בנושא "איך בסוריה צעד הפלמ"ח"

    חיימק'ה לבקוב (שהיה מסתערב בעל חוש הומור נדיר)נהג להתלוצץ על חשבונו של חיים חפר ולומר: עלק בסוריה צעד הפלמ"ח, כל הפלמ"ח היינו עבדו(ישראל בן יהודה)ואני...

    רמי אהרוני

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  8. הערה בנוגע לדרגה: אמנם רב"ט היא דרגה נמוכה, אבל בצבא הבריטי לא נהגו לקדם לפי פז"ם. היינו - הבחור מונה ככל הנראה למ"כ, ולפיכך - קודם. לא פלא שהוא גאה בזה.

    השבמחק
  9. גיליתי במקרה את הרשומה הזו. למיטב ידיעתי היתה לרחל אחות אחת שגרה בחדרה. אפרופו ריבה, היא היתה המורה שלנו לתזונה. ואולי אני טועה והיתה עוד אחות.

    השבמחק
  10. הערך בוויקיפדיה העברית נוצר בינתיים - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.