 |
| 'אבינו מלכנו' מתוך מחזור קטלוניה, כתב יד משנת 1280 בקירוב |
א. קצת רקע
תפילת 'אבינו מלכנו' היא מן היפות שבמחזור לימים הנוראים. היא נאמרת אחרי תפילת העמידה בתעניות ציבור, ובמיוחד בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ואת שורותיה האחרונות שר כל הציבור במנגינה אהובה, שמוכרת בכל בית בישראל. מחבר הלחן אינו ידוע אך ברור שמקורו של הלחן הוא בתפוצה האשכנזית.
בפרוס ראש השנה תשע"ב נצא בעקבות 'אבינו מלכנו'.
התפילה קדומה מאוד והיא נזכרת כבר במסכת תענית של התלמוד הבבלי (דף כה, ב) שם מסופר על תענית ציבור להורדת גשמים:
מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: 'אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו' – וירדו גשמים.הנה התפילה (הארוכה) בשלמותה. חלקים ממנה נקבעו כאמור כבר בימי המשנה, במאה השנייה לספירה; חלקים אחרים נוספו מאוחר יותר (יש הסבורים כי במקורה היא תאמה את י"ח הברכות של תפילת העמידה):
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אָתָּה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טובָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁבות שונְאֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָפֵר עֲצַת אויְבֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְתם פִּיּות מַשְׂטִינֵינוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כַּלֵּה דֶבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָון וּשְׁמַד מִבְּנֵי בְרִיתֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲונותֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ וְחַטּאתֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מְחק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חובותֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחולֵי עַמֶּךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קְרַע רעַ גְּזַר דִּינֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרון טוב לְפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טובִים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר זְכֻיּות:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כתבנו / חָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הַצְמַח לָנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוב:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ הָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכותֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ מַלֵּא אֲסָמֵינוּ שָׂבָע:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ שְׁמַע קולֵנוּ, חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצון אֶת תְּפִלָּתֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לִתְפִלָּתֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ זָכור, כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצון מִלְּפָנֶיךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חֲמל עָלֵינוּ וְעַל עולָלֵינוּ וְטַפֵּנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶךָ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ נְקם נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לא לְמַעֲנֵנוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִיעֵנוּ
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ:
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהושִׁיענו.
 |
| נוסח 'אבינו מלכנו' מתוך 'סדר התמיד', תפילות כמנהג קהילות פרובאנס (אוויניון תקכ"ז; 1767) |
ב. אשכנזים וספרדים
נתחיל עם הגרסה האשכנזית, המוכרת והחביבה, בביצוע המקהלה היהודית של וינה עם הסולנית סווטלנה קונדיש:
וכאן הגרסה הספרדית, הפחות מוכרת, בפי יצחק מסוֹרוֹ (2008-1918), שהיה חזן בבית הכנסת 'נווה שלום' שבאיסטנבול מאז פתיחתו בשנת 1951. הביצוע הוקלט באיסטנבול בשנת 1960:
עוד ניגוני עדוֹת אפשר לשמוע באתר הזמנה לפיוט.
ג. 'אבינו מלכנו' בלחנו של מקס ינובסקי
לטעמי, הגרסה היפה והמרגשת ביותר של 'אבינו מלכנו' היא זו שהלחין מקס ינובסקי (Max Janowski) והתפרסמה בביצוע המזהיר של ברברה סטרייסנד.
 |
| מקס ינובסקי (ויקיפדיה) |
ינובסקי (1991-1912) נולד בברלין, היגר ליפן בראשית שנות השלושים, ובשנת 1937 הגיע לארה"ב וגר בשיקגו. הוא הלחין מאות יצירות ליטורגיות, והידועה והאהובה שבהן היא 'אבינו מלכנו'. השיר זכה לגרסאות רבות, כמה מהן בהמשך, אבל אין כמו המקור. הנה ברברה סטרייסנד:
וכאן שרה החזנית הישראלית עדי ארד, ולצדה הזמרות מירלה גרדינרו וקארין הוכמן, את 'אבינו מלכנו' של ינובסקי עם תזמורת האופרה הישראלית. אמנם יש רעשים ברקע אבל הביצוע מרשים מאוד:
ולמי שמחמיר ב'קול באשה', הנה חזן ושמו צודיק גרינוולד, ששר עם מקהלת גברים. ביצוע יפה מאוד שהוקלט בפאריס ב-2009.
וכאן מקהלת הגברים היהודים ממוסקווה והסולן גיה בשיטאשווילי (Gia Beshitaishvily, אני מקווה שאייתתי את שמו נכון). הקונצרט התקיים במוסקווה בשנת 2008 לכבוד שישים שנות עצמאות ישראל והוא מאוד מרשים, אך ענן של מוזרות אופף אותו. ראשית, במקהלת הגברים יש גם המון גברות; ושנית, החסות של חברת 'נסטלי' נראית לא ממש שייכת...
ד. 'אבינו מלכנו' קצת אחרת
כאן נוסח שונה (ואיך לומר זאת בלי להעליב, גם קצת משונה) של 'אבינו מלכנו', ושוב בפי מקהלת הגברים של בית הכנסת במוסקווה בניצוחו של אלכסנדר צליוק:
ממש לפני כמה שבועות יצאה לאור העולם מנגינה חדשה ל'אבינו מלכנו', פרי של שיתוף פעולה בין המוזיקאים והזמרים רמי קליינשטיין וארז לב-ארי:
ה. 'אבינו מלכנו' בגרסת רוק
ומכאן לגלגול שונה לגמרי, שהוציא את 'אבינו מלכנו' מבית הכנסת ושילב אותו בעולם מוסיקת הרוק.
שיא השיאים הוא כנראה הביצוע האינסטרומנטלי המזהיר והפוסט-רוקי של להקת הרוק הסקוטית מוגוואי (Mogwai), וכמובן שלא נופתע לגלות שבדרך קיבל השיר מגע נוצרי קל.
'אבינו מלכנו' של המוגוואי נקרא 'אבי, מלכי' (My Father, My King), ולמרות אורכו המופלג (כעשרים דקות) נוהגת הלהקה לסיים עמו את הקונצרטים שלה. על השיר ועל הביצוע יש גם ערך בוויקיפדיה באנגלית (תודה לגרשון בקון על ההפניה).
הנה שני חלקי היצירה בקונצרט פומבי משנת 2001:
ולסיום הנה להקת הרוק האמריקנית פיש (Phish) – יש אומרים שהיא ממשיכת דרכה של להקת גרייטפול דד – מבצעת את 'אבינו מלכנו' (בערך מתזמון 4:10), וגם שרה בעברית לפי הלחן האשכנזי הישן. הוקלט ב-2019:
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!
בזכות המגיב האנונימי מצאתי את הביצוע של שלמה גרוניך משנת 1971:
בהערות שצורפו לקליפ ביו-טיוב צוטט שלמה גרוניך:
שוב, הכאב שהיה אצור בפנים מתפרץ כאלתור, ללא תכנון מוקדם, אל זיכרון של ניגון יהודי (שמגיל צעיר נשמתי נקשרה אליו). אני שר במבטא אשכנזי לא כפרודיה, אלא בחיבור אמיתי אל שורשי הניגון הזה. פה מתחיל גל הכאב העצום שהמשיך ברצועה הבאה לקטע האחרון, הטריפי, המסיים את האלבום. בסוף השיר הזה ריצ'ארד הטכנאי, שהעלה גיטרה חשמלית על ההקלטה של השיר, מנפץ אותה על הרצפה וחוזר לשולחן בחדר הבקרה.
