נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה (ישעיהו, מ 29)
שלא כבימינו, במאה ה-19 לנוכלים היה סטייל ואת תרגילי 'העוקץ' הם עשו בטוּב טעם. דוקטור נתן וולנר היה, כנראה, אחד מהג'נטלמנים האלה, ואולי לא. אולי בכלל מדובר ברופא תם וישר דרך שהקדים את זמנו. וולנר היה רופא ומנתח מוכר בווינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ולדבריו המציא תרופה מיוחדת במינה. לי הזכירה התרופה שלו את שיקוי הפלאים שרקח פרופסור קתרוס, ואת דני דין ששתה והפך לרואה ואינו נראה (כזכור לקוראי סדרת הספרים האהובה של און שריג, הוא אבנר כרמלי, הוא שרגא גפני).
בשנים 1880-1870 התפרסמה מודעה זו, ודומות לה, עשרות רבות של פעמים בעיתונים העבריים של התקופה: 'המגיד', 'הצפירה', 'עברי
אנכי', 'הלבנון' ו'החבצלת'. במודעה הציע הדוקטור הווינאי 'תרופה מועילה בדוקה ומנוסה' למאוננים ('חטאות נעורים'), לאימפוטנטים ('חסרון כח המוליד'), למחלות מין ('זוב') ולאנשים עצבניים במיוחד ('נערפענשוועכע'; 'חולשת העצבים'). לדבריו, כבר שתו ממנה רבים ונרפאו. אתם לא גרים בווינה ובכל זאת רוצים מזור למחלתכם? יש פתרון. שלחו מכתב לדוקטור, פרטו את 'אותות מחלתכם' וכמובן צרפו כסף (לא כתוב כמה, והדעת נותנת שכל המרבה הרי זה משובח), ותקבלו תשובה מיידית. רפואה בהתכתבות.
 |
| עברי אנוכי, 21 ביולי 1871 |
 |
| רחוב אסלינג (Eßlinggasse) בווינה, 1869 (Wien Geschichte Wiki) |
בשנים הבאות המשיך וולנר לפרסם את המודעות הללו, הפעם
מכתובת חדשה בווינה הבירה.
 |
| החבצלת, 16 בינואר 1874 |
כמה שנים לאחר מכן שוב החליף דוקטור וולנר כתובת. מרכולתו הרפואית כללה עכשיו גם תרופות פלא למחלות נשים. מה שמפתיע הוא, שהרופא המהולל לא רק שלא הוקע
כרמאי, אלא אף זכה ל'תעודת יושר' מעורך עיתון 'המגיד' שתיאר אותו כ'רופא מהולל':
 |
| המגיד, 12 בספטמבר 1877 |
'הערת
המו"ל', שנועדה לשוות אמינות לדוקטור וולנר, לא נוספה על ידי מערכת העיתון ולא הייתה חד-פעמית. במשך ארבע שנים (1880-1876) היא נדפסה כלשונה בעיתון 'המגיד' לפחות עשרים פעמים, ובעצם הפכה להיות חלק בלתי נפרד מן המודעה. לעורכי העיתון זה לא היה אכפת, ולא עלה על דעתם להסיר את ההערה. היום קוראים לזה ערבוב בין חדשות לפרסומות, תוכן שיווקי, ובלשון העם 'קומבינה'...
בחורף 1879 שהה דוקטור וולנר בבוברויסק שברוסיה והמשיך לקמבן. כך
עולה ממודעות חוזרות ונשנות שפרסם בעיתונים 'הצפירה' ו'המגיד' (כולל 'הערת המו"ל' המוכרת):
 |
| המגיד, 26 במרס 1879 |
פסח עבר, והדוקטור, שהאריך את חופשתו ברוסיה, המשיך לספק תרופות לדורשי עצתו, כולל ביקורי בית:
 |
| הצפירה, 15 ביולי 1879 |
ביוני 1880 מיצה הדוקטור הנכבד ('שפעציאליסט במחלות חלישת העצבים ומחלות נשים') את פוטנציאל ההשׂתכרות בפלך מינסק והחליט לנוע מערבה. בימות הקיץ החמים הוא יתעכב לשעה קלה במרחצאות החמים של דוּבֶּלְן, סמוך לריגה אשר בלטביה. ושוב הוא לא שכח לצרף להודעה את 'הערת המו"ל' מלפני ארבע שנים:
 |
| המגיד, 30 ביוני 1880 |
באוקטובר 1880 – כך מודיע עתון 'הצפירה' – חזר הדוקטור ה'שפעציאליסט' לבוברויסק...
 |
| הצפירה, 12 באוקטובר 1880 |
כמות המודעות שפרסם וולנר מפתיעה. מודעה בעיתון עולה כסף, וכסף כנראה זרם לכיסיו...
מי היה רופא זה והאם ניתן לזהותו? אכן כן, גם אם מועט החומר. חיטוט בארכיונים בווינה או בספרות יעץ בגרמנית בוודאי יניב מידע נוסף, ואשמח אם מישהו מהקוראים ימצא עליו עוד משהו.
את שמו הפרטי של וולנר (נתן) מצאתי בעיתון 'החבצלת' משנת 1872 שם פרסם העורך, ישראל דב פרומקין, סדרת מאמרים ('מסע ישראל') על ביקוריו בערי אירופה. בין השאר סיפר פרומקין על ביקורו בווינה:
 |
| החבצלת, 5 ביולי 1872, עמ' 282 |
מהידיעה הזו עולה כי 'הרופא האמן' וולנר הצטיין בנדיבותו ובסיוע שהושיט לפרומקין, שמצידו הגדיר אותו כ'ידיד ציון' ובתואר 'התורני', כלומר תלמיד חכם.
מה עלה בסופו של דוקטור וולנר?
הידיעה האחרונה שמצאתי על אודותיו היא משנת 1882, וממנה עולה כי הדוקטור המהולל מת ביום ח' באייר תרמ"ב (27 באפריל 1882) בעיירה סמיאטיץ' אשר בפלך גרודנה. בן חמישים היה במותו:
 |
| הצפירה, 9 במאי 1882 |
והשאלה שנשארת פתוחה היא: האם היה וולנר רופא גאון, שהמציא שיקוי פלא שהקדים את ה'ויאגרה', או שמא היה בסך הכל נוכל מוצלח?
