‏הצגת רשומות עם תוויות שלמה המלך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שלמה המלך. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 25 בדצמבר 2025

סיפורי רחובות: שלמה המלך, לפיד האש, לוי שבואלי ובנים ממשיכים

א. שלמה המלך הרביעי

צילום: איתמר לויתן

כך מסבירים ברמלה מי היה שלמה המלך.

כשאני למדתי תנ"ך בבית הספר, לא זכור לי שדיברו איתנו על 'ממלכת ישראל המאוחדת', אבל אני בפירוש זוכר ששלמה נחשב למלך השלישי (אחרי שאול ודוד). 


ב. לפיד האש

צילום: איתמר לויתן

אם שאלתם את עצמכם מה הוא פֶּלֶד? אל רחוב הפלד באזור התעשייה בחולון לכו.

פלד הוא בדרך כלל לשון פלדה, ברזל מלובן. כלומר, דבר מה חזק, קשה ומחושל. אין פלא שרבים מאנשי הצבא עברתו את שמם ל'פלד'. האלוף משה פלד, למשל, שהיה מפקד גֵיסות השריון, נקרא קודם בשם 'אייזנברג' (הרי ברזל), וכמותו יש גם האלוף יוסי פלד (ששם משפחתו הקודם היה מנדלביץ), וח"כ ותא"ל לשעבר משה פלד. גם בעלי שמות משפחה כמו 'פלדמן' (איש שדה), עברתו את שמם לפֶּלֶד.

מניין הגיעו יוצרי השלט ל'לפיד האש'? 

בערכים 'פלד' ו'פלדה' במילון אבן-שושן מצאתי כי אכן מקובל לפרש את הצירוף 'אש פלדות' בפסוק 'אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים בְּאֵשׁ פְּלָדוֹת הָרֶכֶב' (נחום, ב 4), כלפיד או שלהבת, והצירוף 'אש פלד' לסוגיו נמצא בשירת ימי הביניים. אם כך, מפרשי השלט לא טעו, אבל העדיפו את המשמעות הרחוקה והכמעט בלתי מוכרת על פני המשמעות הרווחת והידועה לכל דובר עברית. 

רחוב הפלד בחולון (אגב, לפי מה שקראתי, הוא לבו של אזור פשע וזנות) נמצא בסמוך לרחובות הנושאים שמות של בעלי מלאכה ומקצועות, כמו הנגר, הנפח או הסדנא, וממילא הגיוני יותר שמי שחשב על השם התכוון למפעלים ולבעלי מלאכה, כמו מסגרים, העובדים עם פלדה, ולא ללפידי אש.


ג. לוי שְׁבוּאֵלִי

צילום: נדב בירן

בחיפה יש כיכר שנקראת על שמו של לוי שבואלי (סבולסקי). אני מודה שמעולם לא שמעתי עליו קודם, אז ניסיתי לברר מי היה איש נכבד זה.  

במרשתת שמו כמעט שאינו מוזכר. אבל אני שאלה: אם הוקם 'בית העולים' ב-1924 (תאריך שאכן חופף לתחילת איכלוסה של שכונת בת גלים), כיצד הצליח שבואלי לנהל אותו בימי העלייה השנייה, שלדעת כולם הסתיימה ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה?

בין כך ובין כך, יפה שהצליחו להכניס בשלט אחד שלושה מספרים: הראשון, השנייה והשלישית.


ד. ממשיכים הלאה...

צילום: יהושע לביא


ביישובים רבים בארצנו יש רחובות, כמו 'הראשונים' או 'המייסדים', שחולקים כבוד לעבר ולדור המייסדים. בכפר ורבורג מכבדים גם את דור העתיד.

יום רביעי, 1 בינואר 2020

ארץ הקודש: פאה בתשלומים, ספר-ומט, קמעות וחרבות, עץ הדעת

א. הלוואה לרכישת פאה

פאות נוכריות עשויות להיות עסק יקר מאוד. יש פאות שמחירן עשוי להגיע ל-16,000 ש"ח ואף יותר, כתב לי הרב רפי אוסטרוף. מה הפלא אפוא שבשכונה החרדית הר נוף שבמערב ירושלים אפשר למצוא שלט כזה המציע הלוואה (ללא ריבית) לרכישת פאה ב-24 תשלומים...

צילום: רפי אוסטרוף

ב. ספרים, רבותי

פטנט כזה יש רק בירושלים, ליד הכותל. מכונה אוטומטית למכירת ספרי קודש...

צילום: אלי טסמה

ג. המלך שלמה והמלך ג'ורג'

לא רק ירושלים היא עיר של קודש. איתמר לויתן שוטט ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב ומצא שם קדושה כמעט בכל פינה.

קשה להאמין כמה יצירתיות שקרית אפשר להטמין ב'קמעות של אמת', שמתיימרים להיות 'אוצר קמעות המלך שלמה'. לא פחות!


מכל הקמעות המופלאים אהבתי במיוחד את זה של 'קבלת החלטות' (גם 'שרי ינטרה' נשמע לי מעניין, כמו סוג של ליקר, אבל ביררתי וזה משהו הרבה יותר רציני עבור אלה שמאמינים באנרגיה רוחנית).

ומי שאינו מוצא חפץ בקמעות הפגאניים והמומצאים האלה, יוכל להתנחם בקמע 'משלנו', מרכז המזוזה, דהיינו 'מזוזה סנטר', בקינג ג'ורג' 15.


ובאותו בניין עצמו, אם הייתם מודעים בזמן לאפשרות הזאת, יכולתם לחגוג את 'שבת העולמית', בקטע של 'מדיטציה יהודית טיפולית' (כולל 'סעודות מפנקות').


גם ברחוב אלנבי יש חנויות שמציעות את חכמת המלך שלמה, ובהן מוכרים את 'מפתחות הנשמה' (?!).


ומאותו חלון ראווה הכי אהבתי את חרב גבעון.

שמעתם על 'חרב גבעון להגשמת משאלות לב' (באנגלית: Gibeon's Sword)?

כל הצילומים: איתמר לויתן

ובכן, מדובר ב'חרב גדעון' (Gideon's Sword), אבל חכמת המלך שלמה לא כוללת כנראה את ספר שופטים (פרק ז, פסוק 14): 'אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ'.

ד. עץ הדעת

עץ הדעת הוא כמובן פרי קסום שכולנו טועמים ממנו יום יום ושעה שעה ובדרך כלל די מרוצים ממנו.

אבל שרשת חינוך תורנית בירושלים תכנה עצמה בשם 'עץ הדעת'?!

האם המחנכים שם לא יודעים שזה היה החטא הראשון בתורה, שזו הייתה הפעם הראשונה (ולא האחרונה) שבה סירב אדם להישמע לדבר אלוהים (ואחר כך האשים את אישתו)?
וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית, ב 17-16).
צילום: מנחם רוזנברג