כדור הארץ: הקדימון

 

הקדימון לסרט Human Planet  של ה-BBC (3 דקות) הוא מדהים ומעורר חשק עז לראות את הסדרה.

הצילומים באיכות מעולה, פשוט עוצר נשימה ו'חבל על הזמן'.

הסדרה עצמה, שמוקרנת עתה בבריטניה, היא בת 8 חלקים (פירוטם נמצא כמובן בוויקיפדיה) – מן הסתם בקרוב גם אצלנו.

(תודה לרונית מרוז)

טיוטות עונ"ש - להתחיל כאן:

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי: 'השלושה' על מפת הארץ (ג) 

מאת אבי בלדי ודוד אסף

החלק הראשון פורסם כאן; החלק השני פורסם כאן 

א. גשר השלושה ונחל השלושה

שלט זיכרון על גשר השלושה (צילום: חגי שבתאי, עמוד ענן)

גשר השלושה ונחל השלושה, הסמוכים למזכרת בתיה, מנציחים את סיפורם של שלושה נוטרים שהיו קשורים לקיבוץ חולדה ונהרגו בשנת 1938 – אברהם קוצר, יהודה קליינר ונחמן בלוישטין. הם נקברו בבית העלמין בחולדה ועל קברם הוקמה מצבה שעליה נחקק 'חללי קרב ומיקוש'. הגשר העובר מעל לוואדי שבו נפלו קרוי 'גשר השלושה' וכך גם הנחל – נחל השלושה.

ב. גשר השלושה, קרית גת

גשר השלושה (צילום: דני גרשוני, ויקימדיה)

גשר השלושה נקרא כך בעקבות מה שנודע כאסון נחל לכיש. בשנת 1965 נסחפה הילדה אסתר ויצמן למימי נחל נועם, ערוץ אכזב של נחל לכיש בסמוך לקריית גת, והחלה להיסחף. יוסף איפרגן, שעבד כשומר באתר בניית הגשר, והחייל אדמונד דיין נחלצו לעזרתה אך נסחפו בזרם העז ושלושתם טבעו. 

אתר עיריית קרית גת

רשויות צה"ל הודיעו שמכיוון שדיין היה בדחיית שירות לצורך עזרה למשפחתו הוא לא הוכר כחלל צה"ל ולכן לא נקבר בבית קברות צבאי. ההחלטה עוררה דיון ציבורי נרחב, כולל מאמר מעניין של העיתונאי הוותיק אורי קיסרי: 'שני האנשים האלה', כתב, 'שני הגיבורים, נפלו בחזית ... ומבחינה זו היו איפרגן ודיין חיילים אמיצים הראויים לשבח, להוקרה ולהערכה, עם לוויה צבאית או בלי לוויה צבאית – גיבורי המולדת הם'.

מעריב, 29 בינואר 1965

לרגל חגיגות שלושים שנה לייסוד קרית גת (1984) הזמינה העירייה מן המשורר נתן יונתן שיר שיציין אירוע זה. יונתן כתב את 'בלדה לשלושה' שהולחן בידי נחום היימן ובוצע על ידי חברי השלישייה הנשכחת 'שביל דרומי':  

בעקבות האירוע, הגיש ח"כ מנחם בגין הצעת חוק בכנסת 'חוק הגמול למקריב חייו להצלת חיי רעהו', להגדרת מעמדם של המקריבים חייהם להצלת הזולת כדינם של חיילים שנפלו בקרב, אך הצעה זו לא נחקקה לבסוף. הצעה ברוח דומה, שמחייבת כל אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא בסכנת חיים, עלתה בשנת 1998 ביוזמתו של ח"כ חנן פורת. היא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל ונקראת 'חוק לא תעמוד על דם רעך'.

פינת הנצחה סמוך לגשר השלושה (צילום: דני גרשוני, ויקימדיה)

 

ג. כיכר השלושה בחולון

ב-6 בפברואר 1946 פשטה קבוצה של חברי מחתרת לח"י על מחנה צבאי בריטי שהיה סמוך לבתי שכונת אגרובנק, משכונותיה הראשונות של חולון. מטרת הפשיטה הייתה שוד נשק ותחמושת שאוכסנו באחד המבנים. הפעולה עלתה יפה והשלל הועבר למקום מבטחים, אך בעקבותיה החלו באותו לילה החיילים והשוטרים הנשדדים, רובם חיילים דרום אפריקנים בני שבט הבאסוטו, להשתולל בשכונה. ההתפרעות נמשכה כמה שעות ובמהלכה רצחו הבריטים שלושה תושבים: אליהו יודאיוב, נער בן 16 שרכב על אופניים ונרצח בדקירות סכין; שמואל פרלמן, בן 42, שהיה בעל בית מלאכה; היזם בן ציון שנקר, בן 45, מממיסדי חולון (אחיינו של אריה שנקר מנהל מפעל הטקסטיל המצליח 'לודז'יה'). שבעה נפצעו במהלך האירוע. 

השלושה נקברו זה ליד זה בבית הקברות נחלת יצחק. 

אתר הביטוח הלאומי

לאחר האירוע החליטה עיריית חולון לקרוא לכיכר סמוכה, בצומת הרחובות חנקין וסוקולוב, על שם השלושה.

הכיכר בשנת 1936 (דף הפייסבוק של עיריית חולון)

'כיכר השלושה', שהייתה עד שנות השישים כיכר אמיתית, כבר אינה קיימת, והיום נותר רק שלט זיכרון.

צילום: אבישי טייכר (ויקימדיה)

ד. כיכרות השלושה במעלות

בכיכר השלושה במרכז העיר מעלות מונצחים עמיר וייס, כתריאל (כתי) טאו ואברהם רושן קשני, חיילי צה"ל שנפלו ב-4 בספטמבר 1974 במרדף אחר חוליית מחבלים שהייתה בדרך לבצע פיגוע במעלות.

כיכר השלושה במעלות (יזכור)

למרבית ההפתעה, בחלק הערבי של מעלות (תרשיחא), ביציאה מן העיר, נמצאת כיכר נוספת המכונה 'כיכר השלושה'. כיכר זו  מנציחה שלושה חברים בני העיר – אמיר נעים, מוחמד פאעור, שנאתי שנאתי – אשר נהרגו באוגוסט 2006, ימי מלחמת לבנון השנייה, מפגיעת קטיושה שנורתה מלבנון. הנצחה זו זכתה לדיון משום שהיו שראו בה הפנמה פלסטינית-מוסלמית של פרקטיקות הנצחה ישראליות. מנקודת מבטנו, הנה באותה עיר בישראל יש שני כיכרות השלושה...

כיכר השלושה בתרשיחא (ארץ זוכרת יושביה)

ה. כיכר השלושה באילת 

כיכר השלושה באילת (צילום: אבישי טייכר; ויקימדיה)

כיכר השלושה באילת מנציחה את שלושת הרוגי פיגוע התאבדות של מחבל פלסטיני מעזה, שפוצץ את עצמו בתוך מאפיית 'לחמים' בשכונת איזידור, ב-29 בינואר 2007: מיכאל בן סעדון, אמי חיים אלימלך וישראל סמוליה. הכיכר נקראה קודם לכן בשם 'כיכר השלום', ובעקבות החלטה של מועצת העירייה שונה השם בשנת 2014.

במרכז הכיכר הוצבה אנדרטה לזכר השלושה. שמותיהם נרשמו עליה ומראשה צומחות כביכול שלוש שיבולים המרמזות למקום הפיגוע, מאפיית 'לחמים'.

ו. חורשות ואנדרטות ביער המגינים

אנדרטה הדודנים בחורשת השלושה (עמוד ענן)

עמיר וייס, יליד ירושלים, היה חייל נח"ל שנפצע אנושות במהלך מרדף סמוך למעלות בשנת 1974. הוא ומת שבועיים אחר כך. עמיר היה השלישי מבני משפחתו הקרובה שנפלו בקרב. דודנו, יאיר גולדברגר מקיבוץ העוגן, נפל כצנחן בירושלים במלחמת ששת הימים; דודן אחר, גד קליין מקיבוץ גבעת עוז, נפל כטייס קרב ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. 

על שמם ניטעה 'חורשת השלושה' ביער המגינים של הקרן הקיימת לישראל, ליד מושב בקוע בפרוזדור ירושלים.

 ביער המגינים הוקמו אנדרטות זיכרון רבות ומרשימות מכל הסוגים, ובהן אנדרטות נוספות לשלושה שמצאו את מותם ביחד או לחוד (סיור מצולם מקיף ביער, עם מאות תמונות, יש באתר ברוסית של סרגי בלנדין).

 כזו היא האנדרטה לזכרם של שלושה חיילים שנהרגו בתאונת דרכים בכביש ואדי מילק, ליד בת שלמה, ב-1979: הנהג אלי קפון, ושתי החיילות יפה חרצ'ק וחנה עבד.

יער המגינים (צילום: סרגי בלנדין)

או חורשה נוספת ולצדה אנדרטה שהקים ב-1981 הפסל אחיקם אשד לזכר יורם אילון (אלינגר) מקיבוץ כיסופים, דב פישקוב, יליד ברית המועצות שגר בקרית אונו, ויעקב ראובני מחולון. השלושה היו אנשי צוות טנק שנפלו ב-7 באוקטובר 1973 בקרבות סיני במלחמת יום כיפור.

יזכור

צילומים: סרגי בלנדין

בפסל אפשר לראות זחל של טנק שגודר רחבת זיכרון קטנה ו'עמוד ברזל שחור וגבוה שממנו מתפצלות שלוש זרועות ברזל בזוויות ישרות (כשלושת הנופלים), שתיים ממרכזו ואחת מראשו' (יזכור).

ז. השלושה מכפר יהושע 

בבית הקברות של המושב כפר יהושע בעמק יזרעאל מונצחים שלושה מבני המקום, 'שנפלו בקרב ולאדמת כפר המכורה לא זכו לשוב'. ואכן, שלושתם נקברו במקומות אחרים, סמוך למקום נפילתם בקרבות שונים בימי מלחמת העצמאות על פריצת הדרך לירושלים. דב גרייצר, שנפל בקרבות על גבעת הרדאר ערב הקמת המדינה, נקבר בקרית ענבים; אופיר אנקורי נפל בבית מחסיר ונקבר גם הוא בקרית ענבים; יצחק שולמי, שנפל בלטרון, נקבר בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

האנדרטה בבית הקברות של כפר יהושע (יזכור)

ח.  שלושת המא"זים 

פתח תקווה: גלעד

כ-3.5 ק"מ מצפון לצומת מעון, סמוך לקיבוץ רעים שב'עוטף עזה', נמצאת אנדרטה לשלושה מא"זים (מפקדי אזור; היום קוראים להם רבש"צים) שנפלו ב-17 באוקטובר 1951: דוד חזן מא"ז ינב (לימים קיבוץ כפר עזה), שלמה ברין מא"ז היאחזות תל רעים (לימים קיבוץ רעים), ושמואל מצנר מא"ז קיבוץ סעד.

ט. השלושה מגרופית 

בקיבוץ גרופית שבערבה הוצב בבית העלמין המקומי לוח זיכרון לשלושה חיילי גרעין נח"ל שנפלו באותו היום  במלחמת ששת הימים, ב-6 ביוני 1967. אברהם בינשטוק נפל בירושלים, באזור שכונת סנהדריה של היום; עמוס חסון נפל ברפיח, ומאיר מלמודי נפל בקרב בגבעת התחמושת.

ארכיון קיבוץ גרופית

י. 3 מהם: השלושה מניר עוז

הכיתוב על הלוח: '3 מהם'

אנדרטה לשלושה נופלים בקיבוץ ניר עוז (יזכור)

קיבוץ ניר עוז מוכר היום בארץ ובעולם בשל הנסיבות המזעזעות של אירועי שבעה באוקטובר. לאסוננו הם היו הרבה יותר משלושה... מעל ארבעים מחברי הקיבוץ נרצחו ו-76 מתושביו נחטפו. 

בניר עוז יש אנדרטה שמוקדשת לשלושה לוחמים שנפלו במלחמת ששת הימים: משה צלי, חבר גרעין 'מיבר' של הקיבוץ, שנפל בקרב על מתחמי אום כתף בסיני (5 ביוני 1967), אלישע שילוני מקיבוץ בית אלפא ויוסי רון מפתח תקוה, שנפלו עם מטוסם באזור ניר עוז (13 ביוני 1967). האנדרטה הוקמה ב-1968 ביוזמת הקיבוץ ומשפחתו של משה צלי, ועוצבה על ידי האמן יגאל זמר מקיבוץ בית אלפא שבו התגורר שילוני.

יא. שלושה שנפלו על שחרור ירושלים

אנדרטה לשלושה לוחמים שנפלו 'על שחרור ירושלים' במלחמת ששת הימים הוקמה ברחוב הנביאים 34 בירושלים, צמוד לבית החולים האיטלקי (בניין לב-רם שמשמש בימינו את משרד החינוך). השלושה – יהודה בנימיני, אלחנן גבע ויעקב שחר – נהרגו בקרבת מקום בהפגזה הירדנית לפני פריצת 'הקו העירוני'.

אנדרטה ברחוב הנביאים בירושלים (צילום: אבישי טייכר, ויקיפדיה)

יב. אוניית השלושה

ב-28 במארס 1950 טבעה האונייה הישראלית 'מסדה' בים הטירני. באסון נספו שישה אנשי צוות, שלושה מהם ישראלים. בדצמבר 1950 רכשה חברת הספנות 'אופיר', ש'מסדה' הייתה בבעלותה, ספינה חדשה וקראה לה 'השלושה', על שמם של הישראלים שטבעו באסון 'מסדה' (יוסף פלדשטיין, שרגא ברובסקי ושלום קליין). לימים נמכרה אונייה זו ונרכשה חדשה, שנקראה אף היא 'השלושה'. גורל רע דבק בה וגם ספינה זו טבעה ב-24 בינואר 1967 על כל 21 אנשיה.

אנדרטת ההנצחה לחללי או"מ [אוניית מסחר] 'השלשה' (ויקימדיה)

והייתה עוד אונייה עם סיפור דומה. ב-22 ביוני 1995 יצאה מנמל בברזיל אוניית הצובר הישראלית ׳מינרל דמפייר׳ והתנגשה באונייה קוריאנית. שלושים אנשי צוות נספו, בתוכם גם תשעה ישראלים. מקום קבורתם של שלושה מהם לא נודע וגופותיהם אבדו במצולות ים. בחוף בת גלים בחיפה הוקמה אנדרטה ייחודית לאנשי צי הסוחר שמקום קבורתם לא נודע.

מי צילם? מקור?

*

בסדרת מאמרים עצובה זו, על שלושת חלקיה, סקרנו עשרות מופעי זיכרון של 'השלושה' בארצנו. כל אבן זיכרון כזו, אנדרטה, חורשה, נחל, גשר, רחוב או מצפור, מסתירים מאחוריהם סיפור על חיים שנגדעו, על שירות מסור למען היישוב או המדינה, סיפורים של גבורה, שכול, דמעות וצער אין סופי שאין לו מרפא. 

ברור שלא מיצינו את הכל, וזו גם לא הייתה הכוונה. ובכל זאת נשמח אם הקוראים בתגובותיהם יפנו את תשומת הלב למקומות ולאתרים נוספים בהם הונצחו 'שלושה' שלא נזכרו על ידינו.