יום שלישי, 3 במאי 2011

'סעודת משיח' ו'לחם הקודש' – הסקרמנט של חסידי חב"ד?

תומר פרסיקו העביר לי את הצילום הזה, מתוך 'שיחת השבוע' של חסידי חב"ד, מתאריך י"ח בניסן תשע"א:



האם הם לא הגזימו קצת?  תהה תומר  האם אין כאן, עפעס, יותר מדי השפעה נוצרית של סקרמנט 'לחם הקודש' (אויכריסטיה)? האם כך באמת סבר הבעש"ט?

הפניתי את השאלה לחסיד חב"ד, ר' יהושע מונדשיין, שענה לי כך:
היכן מצאת בנצרות שאדם יאפה לחם בביתו ויקנה יין בחנות והם יהיו קודש ללא תיווכה של הכנסיה? זה לא שייך לבעל שם טוב בכלל. הרעיון קיים באכילת הקרבנות, וע"פ הקבלה והחסידות גם באכילת החולין על טהרת הקודש, ובמצה בפרט שנקראת בזוהר מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא. ואכמ"ל.

וגם שאלתי לדעתו של פרופ' ישראל יובל, שעסק בטקסים אלה בספרו 'שני גויים בבטנך' (עם עובד, תש"ס), והוא ענה לי כך:
הוויכוח הזה מוכיח, שלא קראתם את הספר שלי, במיוחד את עמ' 258-249 (האפיקומן)... בעיקרו של דבר אני מסכים עם יהושע מונדשיין. הרעיון שהמצה הנאכלת בליל הסדר מסמלת את הגאולה הוא עתיק ביותר, ויסודו בעצם הבנת הפסח כחג הגאולה, בבחינת "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". הייתי אומר שהוא עומד כבר ביסוד הפרשנות שנתן ישוע לאכילת המצה שלו בסעודה האחרונה. ביטוי ממצה יותר ומאוחר יותר לרעיון הזה הוא האפיקומן, "הצפון" כמו המשיח, המתגלה בסוף סעודת הסדר  כמו המשיח שכבר נולד בחורבן, הנסתר עם העניים בשערי רומא והעתיד להתגלות בעתיד. אכילתו בסוף הסדר מסמלת את האמונה בביאתו. באקט האכילה יש בהחלט ביטוי של השתתפות - מה שהנצרות קוראת "קומוניון"  ב"סעודה משיחית". צודק אפוא יהושע מונדשיין שהרעיון הזה קודם בהרבה לחסידות, ולא חב"ד המציאוהו. 
אבל אין להתעלם גם מן הדמיון בין הרעיון הזה וביצועיו הטקסיים לבין לחם הקודש הנוצרי, שבמקורו היה מצת ליל הסדר (לפי האוונגליונים הסינופטיים). צריך גם לזכור שבדורות הראשונים הלחם והיין שאכלו הנוצרים במיסה שלהם היו אף הם לחם ש"נאפה בבית" ויין ש"נקנה בחנות". רק הופעת הממסד הכנסייתי העלתה את הדרישה לריטואליזציה של הלחם והיין. אני מאמין שהדרישה ל"מצה שמורה" נובעת מתשוקה יהודית דומה. אכן, לנצרות יש כנסייה, לנו אין. 
אבל עצם הטענה הנכונה של מונדשיין, שהרעיון החסידי והקבלי יסודו "באכילת הקרבנות" דווקא היא מצביעה על הקירבה לנצרות. הרי זו בדיוק הטענה של ישוע, הרואה בלחם – קורבן, את קורבנו שלו הבא לכפר על האנושות. המיסה היא קורבן של לחם, מנחה, הבאה להחליף את הקורבן מהחי. 
כללו של דבר, ההתעמרות בחסידי חב"ד בנקודה זו מעידה על תפיסה "רציונלית" ולא מיתית של חג הפסח וסמליו. אגב, גם הטענה של דוד ברגר, שהאמונה במשיח שקם לתחייה היא נוצרית, בטעות יסודה, ואכמ"ל. חסידות חב"ד העלתה על פני השטח קולות עומק במסורת היהודית, והיא מרשה לעצמה לעשות כן מפני שהיא אינה חיה עוד את המתח העז עם הנצרות. היא מעיזה לומר בריש גלי דברים שבעבר נלחשו בחדרי חדרים.

אני בטוח שיש כאן מה להוסיף...

והנה, תומר פרסיקו לא איחר מלפרסם את הדברים הללו גם בבלוגו הקרוי 'מינים' וכבר התפתח שם דיון מעניין.

4 תגובות:

  1. הנה קטע
    מ' http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2351
    ג) חז"ל פירשו: אפיקומן = אפיקו - מן, הוציאו מיני פירות וממתקים לקינוח הסעודה, אבל "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן", אין אומרים אחר הפסח: "אפיקו-מן", הוציאו מיני מתיקה; כלומר: אפיקו מן היו נוהגים לומר רק לפני אכילת הפסח.

    ד) בימינו, שאין לנו מצוות קרבן פסח, אנו מסיימים את סעודת ליל ה"סדר" באכילת כזית מצה, כזכר לקרבן פסח, שנאכל "על השובע", וכדי לסיים את ה"סדר" בטעם של מצה, וקוראים לכזית זה "אפיקומן", אף-על-פי שהוראתה המקורית של המלה שונה הייתה.
    לפני אכילת האפיקומן אומרים:

    "הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילת אפיקומן".

    הספרדים אומרים:

    "זכר לקרבן פסח הנאכל על השבע".

    YOSEF

    השבמחק
  2. אני כבר מזמן טוען שה"משיחיסטים" החב"דניקים, הטוענים בלהט שהרבי האחרון מליובאוויץ', מנחם מנדל שניאורסון, הוא המשיח, הם נוצרים חדשים, והרעיון שהם מקדמים הוא נצרות חדשה. גם הם טוענים להופעתו בינינו של משיח שמת ועתיד לשוב "תיכף ומיד". כמו ישוע בן יוסף מנצרת.

    השבמחק
  3. הבעיה היא לא באנשי חב"ר אלא במנחם ברוד שהרעיונות שלו כבר היו לזרא גם בעיניי אנשי חב"ד עצמם. האיש לא ממש שפוי וזה בלשון המעטה. הוא תזזיתי ופרוע ומספרים עליו שבנערותו היה עושה מעשים שלא כאן המקום לכתוב עליהם. ורק ממקור כזה יכול לצאת דעה כל כך נוצרית ומסולפת. אנשי חב"ד עצמם יש בהם טובים ויש טובים פחות כמו בכל קהילה אחרת.

    השבמחק
  4. ראיתי פעם שהאדמו"ר מלובאוויץ' שליט"א כתב וכמדומה בשם קודמים, שהדבר הראוי ביותר לעשות עם 'מתנגד' הוא
    לעוטפו ולכורכו בטלית טורקית, להספיג אותה בשמן זית של חנוכה, ולהעלותו באש. נשכח ממני המקור, האם אתה או מישהו מקוראיך ידע לציין מקור לכך!

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.