יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

'אִם' - רבי קיפלינג היה אומר...

הפרסום הראשון של  If בכתב העת The American Magazine  (אוקטובר 1910)

מי לא מכיר את 'אִם' (If), שירו היפה  גם אם לא ממש מעודכן מבחינה פוליטית  של רודיארד קיפלינג?

קיפלינג (1936-1865), הסופר והמשורר האנגלי יליד הודו ('ספר הג'ונגל'), שב-1907 גם זכה בפרס נובל לספרות כתב את השיר בשנת 1895. השיר נדפס לראשונה בשנת 1910 ומני אז היה לאחד הטקסטים האהובים והמצוטטים בתרבות המערבית. קיפלינג כתב כמובן על הקצין הבריטי המושלם, הג'נטלמן, משרתה של האימפריה שהשמש לעולם אינה שוקעת בה, אך גם אצלנו, בישראל הקטנה הכירו היטב את השיר. בסיום התיכון או קורס הקצינים, בתנועות הנוער ובהאחזויות הנח"ל - כל שוחרי הטוב ציטטו מתוכו, קיצרו ושינו אותו, וגם קיוו שיוכלו לממש ולוּ חלק קטן מהאידאלים ההומניסטיים שמובעים בו.

פרופסור עדנה אולמן-מרגלית, שנפטרה לפני שנה (אוקטובר 2010), תרגמה מחדש את השיר ופרסמה אותו עם מבוא קצר בעיתון 'הארץ' בשנת 2004:
השיר "אם" משרטט מודל של אדם מאופק, קר רוח, מספיק-לעצמו, בעל יושרה ומצפוני, אדם שמתמודד עם מכות גורל בחישוק שפתיים, אינו מוותר, אינו נכנע ואינו מתבכיין. זה איש פעולה ואיש מעשה שיודע אמנם לחשוב, אך בהתרסה כלפי אפלטון אין העיון תכליתו ("אם לחשיבה תוכשר אך לא תראה בה מטרה"). הוא חי בעצימות (אינטנסיוויות) את החיים במלואם, ועם היותו איש מעלה הוא אינו אמור להתבלט ככזה: "אל תיראה צדיק מדי, גם לא מדי חכם".
לדמות מופת זו של קיפלינג היתה השפעה חינוכית עצומה בבריטניה האימפריאלית ומחוצה לה. היא השפיעה על חברי תנועת הצופים לדורותיהם בעולם ואף בארץ - באדן-פאול, מייסד התנועה, היה ממעריציו של קיפלינג וכן על מחזורים רבים של מתבגרים ושל צוערי בה"ד 1, שהשיר "אם" היה להם למוטו. השיר גם זכה במשך השנים לתרגומים רבים לעברית. קריאה השוואתית בהם מאלפת מבחינות רבות, הן מצד גלגוליה של העברית והן מצד השתקפותן בתרגומים של התמורות באידיאל האדם בארץ.
קריאתו של השיר "אם" נכרכה מראשיתה בשיר אחר של קיפלינג, "נטל האדם הלבן" ("The White Man's Burden"), שיר מטריד שעניינו צידוק שלטונו הקולוניאלי של האדם הלבן. השיר "אם" כשלעצמו חף מן ההקשר הזה, ועם זאת לעיניים הקוראות את השיר היום יבלוט הפן הגברי שלו. מלותיו האחרונות הן "!you'll be a man, my son" הפנייה כאן היא אל הבן, ומלת המפתח man בונה על דו-המשמעות בין "אדם" ו"גבר": אם ימלא הבן אחר כל תנאי האופי שמציב השיר, יעבור את מבחן הגבריות ויתקבל כחבר במסדר הגברים, הבחירה לתרגם את הסיום במלים "ילדי, אדם הנך!" מאפשרת לחתור כנגד נימה זו, ולעשות את הדמות שמתווה השיר לאידיאל אנושי-כללי. אחרי ככלות הכל, אין סיבה להניח שהדמות האמיצה והלא-מתלוננת של השיר מאצילה על נשים פחות משהיא מאצילה על גברים.

וזהו הנוסח של אולמן-מרגלית:
אם תשמור על קור הרוח כאשר כולם סביבך מאבדים את שלוותם ותולים אשם בך,
אם תבטח בעצמך אל מול רבים מפקפקים אך גם תבחן בתוכך שמא הם אולי צודקים;
אם לחכות תדע בלי להתיאש, ואף אם לשקרים תהיה קרבן חנם  מכל דבר שקר, ואף משנאה, תרחק כמו מאש;
אל תראה צדיק מדי, ולא מדי חכם:         
אם לחלום תדע אך לא תשגה בחלומות;
אם לחשיבה תכשר אך לא תראה בה מטרה;
אם נוכח פני אסון או נצחון תדע לעמוד ולהתיחס לנכלולי שני אלה באותה צורה;
אם להבליג תוכל, עת מילותיך יעוותו בידי זדים כדי ללכוד פתאים; או תחזה כיצד קורסים כל מפעלי חייך - ותרכן, ושוב תבנה, במעט כלים בלויים;
אם את כל אשר צברת תאגד בחבילה ולסכן אותה כולה תוכל במחי אחד, ולהפסיד ולהתחיל ממש מהתחלה ולא לפלוט מילה על שאבד;
אם לאמץ תוכל כל שריר וגיד ועצב לבד מן הרצון המצוה "המשך!"           
אם לא יגבה לבך כשתתהלך עם מלך ועם שוע,
ואם תשמור על מידתך עת תדבר עם המונים,
אם לא אויב ולא אוהב יוכלו בך לפגוע,
אם לכולם כבוד תרחש, אך לא תהדר פנים;
אם רק בכל דקה אשר בלי שוב חולפת תדע לדחוס שישים שניות עד כלות מרוצתך  לך תבל כולה, על כל שהיא מקפת, ולמעלה אף מזאת:  
ילדי, אדם הנך!
את הנוסח המלא באנגלית אפשר למצוא כאן.

רודיארד קיפלינג, 1892

עכשיו, על הרבי קיפלינג שמעתם?

פיני גורליק נטל לידיו בשבת שעברה (פרשת 'תולדות') את אחד מעלוני השבת המופצים בבתי הכנסת ונדהם לגלות כי רודיארד קיפלינג, בין כל מעלותיו, היה גם מוסמך לרבנות!

העלון בן שני העמודים רואה אור מטעם עמותת חסד ושמה 'חסדי אשר וחיה', שמטרתה סיוע לנזקקים ומקום מושבה בעיר רמלה.



והנה דבר התורה שהביאו עורכי העלון במדור 'משפטי חכמים', אפילו לפני רבי נחמן מברסלב:



מה קרה כאן? פיני שיער שעורכי העלון ראו באיזה מקום את השיר שיוחס לר' קיפלינג, ובתמימותם פתחו את הר' לרבי...


בעלי התוספות

בעקבות הרשימה כתב לי פרופסור אסא כשר:

בניגוד למה שחשבה עדנה אולמן מרגלית, אני מתאר לעצמי שקיפלינג חשב על בנו שלו ממש, למרות שהיתה לו גם בת אהובה.

בנו היה קצר ראי מאוד ולכן פטור מגיוס לצבא במלחמת העולם הראשונה, אבל הבן התעקש מאוד, למד בפנימיה צבאית המסמיכה בתום שנת הלימודים בה לקצונה, ואביו הצליח למשוך בחוטים ולארגן לבנו הצבה בגדוד אירי.

הבן, ג'ון, נהרג ביום הראשון להשתתפותו במלחמה, סמוך לתחילתה. הוא נעדר ומשפחתו חיפשה אותו בכל דרך שעמדה לרשותה, לשווא. רק בשנות ה-90 החליטה הרשות הבריטית העוסקת בהנצחה שקבר מסויים הוא של ג'ון קיפלינג, אבל ההחלטה היתה כרוכה בהכרזה על שתי טעויות במסמכים, אמנם קטנות, גם בדרגתו וגם במקום בו
נמצאה הגופה. קיפלינג התמנה לנסח כתובת לבתי העלמין הצבאיים של מלחמת העולם הראשונה. גם בהר הצופים בירושלים יש בית עלמין כזה והכתובת שקיפלינג בחר מתוך בן סירא מתנוססת שם. הוא בחר פסוק ידוע אבל השמיט את חלקו הראשון "ינוחו בשלום על משכבם", אולי מפני שאותה שעה, בנו לא נח  בשלום על משכבו. סיפור זה נוגע ללבי.


עמוס נוי (בתגובות למטה) הצביע על המקור האפשרי של מחברי העלון: אתר האינטרנט של בני המושבים. הציטוט אותו ציטוט וגם הר' של הרבי:


וכאן אפשר לקרוא את הדיונים סביב התרגומים השונים לעברית.



7 תגובות:

  1. התרגום של עלון בית הכנסת, טוב בהרבה מתרגומה של פרופסור עדנה אולמן-מרגלית ז"ל, שהוא אולי נכון מילולית, אך נעדר כל חריזה ומשקל

    יהי זכרו של רבנו קיפלינג זצוקל"ה ברוך

    השבמחק
  2. על סיפור יחסיו של קיפלינג עם בנו, ההחלטה להתנדב לצבא, ונפילתו של הבן בקרב, יצא שרט בשנת 2007 בשם:
    My Boy Jack
    שבו כיכב דניאל רדקליף (הרי פוטר) בתפקיד בנו של קיפלינג.
    עד כמה שידוע לי, לא יצאה גירסה חרדית של השרט, ולפי סיפור העלילה, ג'ק נהרג בהסתערות על עמדת מקלע מחופרת ולא המית עצמו באוהל.

    השבמחק
  3. כדאי אולי לציין שאסא כשר עצמו אב שכול העוסק רבות בהנצחת זכר בנו,
    ועל רקע זה יש להבין את הציטוט מדבריו בסוף הפוסט.

    השבמחק
  4. אגב,
    מרן הגר"ר קיפלינג זצוקללה"ה היה גם אנטישמי. 'שיר הנהר החמישי' שלו משקף זאת.

    השבמחק
  5. לשיר כמעט עשרים תרגומים לעברית הידועים לי.
    הנוסח שמצוטט בעלון השבת לעיל הוא תרגום מקוצר של מרתגם לא ידוע לי שהסתובב בקיבוצים ובמושבים, ומצוטט כיום הרבה גם עלח ידי אתרים ודוברים של ניו-אייג'. אפשר להניח שהוא נלקח מכאן, גם בגלל ה"ר' קיפלינג"
    http://www.bmoshavim.org.il/?CategoryID=267&ArticleID=218

    דיון מעניין על גלגולי התרגומים ובכלל (כולל זה שעשה דרכו אל החרדים ומיוחס למעגן מיכאל) כאן
    http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%E0%ED_%EE%E0%FA_%F8%E5%E3%E9%E0%F8%E3_%F7%E9%F4%EC%E9%F0%E2

    ושם גם התרגום היפה מכולם של חנניה רייכמן (כמובן)
    אם בידך לשמור על קור ואומץ-רוח

    בקהל אובדי-עצות מוכי-המבוכה,
    אם בליבך העוז להישאר בטוח
    גם בהטיל כל איש ספק בכוחך;

    אם עוז בך חכות מבלי היות יגע,
    או לא לגמול כזב לבעלי-דיבה
    או בהיותך שנוּא – משנוֹא להימנֵעַ,
    אך גם מהתחסדות יותר מדי רבה;
    אם בידך לחלום – ולהתפכח בין-רגע,
    לחשוב – ולא להיות עבדהּ של מחשבה;
    אם גם בנצחון וגם באיד ופגע
    יכול אתה לנהוג מידת-ביטול שווה;

    אם רב עֻזך לשאת אמת אשר היבעת
    עת יסלפה נבל ללכוד בה אוילים;
    אם תש ושבע-עמל תִראה בשקוע מטה
    בנין מפעל-חיים – ושוב אותו תקים;
    אם כל האוצרות, אשר בהם זהית,
    תוכל גם לסכן בקלף סתום אחד,
    אף להפסיד הכל – ושוב לחזור ראשיתה
    ולא לפלוט מלה על עושר שנִפסד;

    אם בידך למשול בלב בִּקְדוֹר האופק,
    לשלוט בעצבים שכל כוחם נמק --
    אף לעמוד הכן בְּמוֹת בך כל דופק
    חוץ מציווי-רצון המהדהד: "חֲזָק!";
    אם בין ייצרי המון תשמור על יושר-דרך
    או בחברת מושלים – על חן פשטות בן-עם,
    אם לכל איש ואיש תיתן משקל וערך,
    ואף לא לאחד – משקל שהוא מוגזם;

    אם בידך לתפוס, במרוצתך קדימה,
    במלוא שישים שניות כל רגע פחזני, --
    שלך הוא העולם וכל אשר בו פנימה,
    ומה שרב יותר – אדם הִנֶּךָּ, בני!

    **** האיש שהפיץ את השיר במערך ההדרכה של צהל היה חיים לסקוב, שהתוודע אליו בצבא הבריטי

    השבמחק
  6. לדוד אסף,
    אני מצרפת במאוחר תרגום שלי ל"אם" של רודיארד קיפלינג. בברכה, זיוה שמיר


    אִם / רודיארד קיפלינג

    אִם רַק תּוּכַל שֵׂאת בְּגָאוֹן רֹאשֶׁךָ
    בְּעוֹד עֲדַת תּוֹעִים תּוֹלָה בְּךָ אַשְׁמָה;
    אִם רַק תִּשָּׂא צַוָּאר בְּאוֹן, כְּשֶׁיְדִידֶיךָ
    מְפַקְפְּקִים בְּיָשְׁרְךָ לְלֹא בּוּשָׁה;
    אִם לְחַכּוֹת תּוּכַל בְּלִי רְתִיעָה וָיֶגַע,
    מִבְּלִי סוֹבֵב בְּכַחַשׁ מְפִיחֵי כְּזָבִים,
    לַמְשַׂנְּאֶיךָ לֹא תִּטּוֹר אֵיבָה לְרֶגַע,
    וְזֹאת בְּלִי הִתְחַסֵּד וְהַעֲמֵד פָּנִים:

    אִם רַק תּוּכַל לַחֲלוֹם בְּלִי הִתְמַכֵּר לַקֶּסֶם;
    לַחֲשֹׁב, מִבְּלִי עֲשׂוֹת זֹאת מַטָּרָה;
    אִם בִּתְהִלָּה וְתָהֳלָה לֹא תְּסֻמָּא, וּבְעֶצֶם
    תֵּישִׁיר בָּהֶם מַבָּט בְּלִי חַת אוֹ יוֹהֲרָה;
    אִם יְסַלְּפוּ דְּבָרֶיךָ בְּנֵי עַוְלָה וָהֶבֶל
    לִבְלִי הַכֵּר, לִלְכֹּד בָּהֶם שׁוֹטִים,
    אִם לְמוּלְךָ מִפְעַל חַיֶּיךָ יִתְגּוֹלֵל כַּתֶּבֶל,
    וּמֵעָפָר בְּרֹב עָמָל אוֹתוֹ שֵׁנִית תָּקִים:

    אִם תְּאַגֵּד לִצְרוֹר אֶת כָּל אֲשֶׁר צָבַרְתָּ,
    וּתְסַכֵּן כָּל מָמוֹנְךָ בִּקְלָף בּוֹדֵד,
    וּבְהֶפְסֵד תֵּצֵא, וּלְרֵאשִׁית חָזַרְתָּ,
    מִבְּלִי דְּבַר קוּבְלָנָה עַל הוֹן אוֹבֵד;
    אִם רַק תּוּכַל לִשְׁלוֹט בַּלֵּב, בַּעֲצַבֶּיךָ,
    בְּכֹל שְׁסָ"ה גִּידֶיךָ, בְּעוֹד הָעֶרֶב רַד,
    בָּעֹל נְשׂא עַד כְּלוֹת נִשְׁמַת אַפֶּיךָ,
    כְּשֶׁרַק קוֹל רְצוֹנְךָ קוֹרֵא לְךָ: "הֵידָד!"

    אִם אֶל הָעַם תֵּרֵד אַךְ בְּלִי לִשְׁכֹּחַ עֶרֶךְ,
    הֲלוֹךְ עִם מְלָכִים כְּעִם פְּשׁוּטֵי הָעָם,
    לִפְנֵי אוֹיְבִים וְאוֹהֲבִים אִם לֹא תִּכְשַׁל הַבֶּרֶךְ,
    אִם תַּעֲנֶה לַאֲנָשִׁים כְּמִדָּתָם;
    אִם רַק תּוּכַל לְכָל דַּקָּה לָצֶקֶת
    שִׁשִּׁים שְׁנִיּוֹת שֶׁל תֹּכֶן רְצִינִי,
    לְךָ תֵּבֵל רַבָּה וְדַרְכְּךָ נוֹסֶקֶת,
    וְאַף יוֹתֵר מִזֶּה: אַתָּה אָדָם, בְּנִי. מאנגלית: זיוה שמיר

    השבמחק
  7. מדוע תורגם הביטוי HOLD ON להידד?

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית "הגב כ:", לחצו על "שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא את 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי'. לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול – זהו.

מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.

תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.