לא נגענו: פיוטים, דגלים וזרגים, גדר חיה וקרב מגע

א. הזמנה לפיוט, או 'שיר מזמור לעמי הארצות'

כך זה נראה השבוע על מרקע הטלוויזיה בערוץ 'כאן', בתכניתו של דב אלבוים, 'בין השמשות', שהוקדשה לפרשת 'כי תצא'. אלבוים ריאיין את נורית דאבוש, שהביעה את צערה על הבוּרוּת שרווחת היום במושגי יסוד של היהדות. המתמללים של התכנית הוכיחו לה עד כמה היא צודקת...

צילום מסך 

התכנית הועלתה גם ליו-טיוב, עם השגיאה המביכה (תודה לארנון שמשוני).

בדקתי קצת באינטרנט וחיפשתי "צור מי שלא אכלנו". לא הופתעתי לגלות שערוץ 'כאן' אינו עומד בודד במערכה ולצדו עומדים עמי ארצות רבים.

הנה למשל מילות השיר 'ערב יום שישי' שכתב אבי אוחיון ושר ישי לוי:

וכאן סרטון יו-טיוב של יהורם גאון באירוע מחווה ליצחק נבון בפסטיבל המחולות בכרמיאל, 2016:

ויש עוד הרבה.

וכדי שנצא עם טעם טוב, הנה ביצוע נפלא של מקהלת רינת עם 'צור משלו אכלנו':




ב. כל הארץ דגלים הפוכים

בכניסה למתחם ההיסטורי של נמל תל אביב, הציבו שורת דגלים – מחווה לשורת דגלי המדינות שהשתתפו ב'יריד המזרח' בשנות העשרים והשלושים.

כך זה נראה אז...

(ויקיפדיה)

וכך זה נראה היום.

 

צילומים: אלון גלעדי

 הכל טוב ויפה, אלא שיש בעיה קטנה. הדגלים הללו הפוכים!

כך נראים דגלי צ'כיה והולנד האמיתיים:

דגל צ'כיה

דגל הולנד

ג. זכר אלפא

במהלך הקניות לשבת בסופר השכונתי ברחובות נתקל ערן כהן במארז של זוג גלילים של שקיות הקפאה ועליו טעות דפוס חיננית שהולידה מבצע, איך נאמר – מקורי במיוחד...

צילום: ערן כהן

ד. גם וגם

בכניסה לכפר יסיף שבגליל המערבי, בחנות לחומרי בניין של מופיד הזימה (ואל תעלו בדעתכם מחשבות זימה. זה פשוט שם המשפחה), אפשר לקנות גדר באורך שלושה מטר, שהיא גם חיה וגם מלאכותית.

צילום: שמחה בינות

ה. לא נגענו

בבית קליית קפה בשוק הכרמל בתל אביב מצאנו את השלט הזה, בעברית מדוברת לגמרי:

צילום: איתמר לויתן

בורא מיני מזונות: ניקנוקים, פלפלונים וחרדל ז'ידון

א. מתי הופיע לראשונה הנקניק?

על חורבות 'סחוטים' ברחוב אגריפס 44 בירושלים, סמוך לשוק מחנה יהודה, הוקם עסק חדש ושמו 'ניקנוקים'.

ובאמת, אם יש 'נקניקים' ו'דקניקים', ויש פועל 'לנקנק', למה שלא יהיו גם 'ניקנוקים'?

צילום: מנחם רוזנברג

אגב הדרך שאלתי את עצמי מאיפה בכלל צצה בעברית המילה המוזרה הזו 'נקניק'?

המילונים לא נותנים תשובה ממשית לכך, וההשערה היא שצורה זו הושפעה מ'נקוניקה' או 'נוקניקה' שמופיעה בתלמוד הירושלמי, מסכת שקלים, פרק שביעי, הלכה ב, כ"א ע"א.

במילונו של אליעזר בן-יהודה נכתב כי שם זה 'נהוג בדיבור העברי בארץ ישראל'...

מלון הלשון העברית הישנה והחדשה, ח, עמ' 3800

אברהם שטאל כתב בספרו מוצא המילים (דביר 1999, עמ' 39), כי מקורה של המילה הוא בלטינית lucanica (לוּקָנִיקָה), שכך נקרא עד היום נקניק החזיר שמיוצר מאז ימי רומא באזור לוקאניה שבדרום איטליה.

בדקתי באתר 'עיתונות יהודית היסטורית', וככל שמצאתי המילה תועדה לראשונה בשנת 1890 בעיתון המליץ. הנקניק נזכר שם כתרגום של מילת היידיש 'קאָלבאַסע' שפירושה sausage. אגב, כשדוברי יידיש אמרו קאָלבאַסע, הם התכוונו בדרך כלל לבשר טרפה. 'קאָלבאַסניק' הוא עושה נקניקים אך גם כינוי לאוכל טרפות.

המליץ, 11 בספטמבר 1890, עמ' 2

עשור אחרי כן (1900) נזכרים בעיתון הצבי, שערך אליעזר בן-יהודה, 'כוס וישקי ועוד חתיכת נקניק לקנוח סעודה', בתוך כתבה שנשלחה מלונדון:

הצבי, 15 במרץ 1900

אבל כמובן שהיו גם נקניקים כשרים. במאמר שפורסם ב-1901 מחה הכותב נגד חוכרי מס הבשר ('טכסא') ביקטרינוסלב וברובנה, שהחליטו לגבות מאחיהם היהודים מס נפרד מן הנקניקים הכשרים:

המליץ, 9 באוגוסט 1901, עמ' 1

אפשר אפוא להניח שהמילה התחדשה בסוף המאה ה-19. אך מי חידש אותה ועל סמך מה? מסתורין אופף את הולדתו של הנקניק.

ב. הפלפלונים המתוקים של מלכה

צילום: אבישי ליוביץ'

מאיפה הגיע ה'פלפל', שלא לדבר על 'פלפלונים'?

להפתעתי התברר לי כי גם שם זה לא בהררי קודש מקורו, ובעצם 'פלפל' הוא שם עממי של זני פלפלת שונים הראויים למאכל (כך על כל פנים בוויקיפדיה). אמנם ה'פלפל' נזכר כבר בתלמוד הבבלי ('פלפל לריח הפה' – שבת, סה ע"א), אך פירושו שם, כנראה, תבלין שנועד לטהר את ריח הפה, ולא הפרי עצמו. בתלמוד יש גם 'פלפלין' ו'פלפלת', וכמובן יש גם 'פלפול'. האם יש קשר בין הפלפל החריף לבין הפלפול התלמודי? גם זו שאלה שאין לה פותר (על כל אלה ראו גם בדברי הבלשן רוביק רוזנטל).

בין כך ובין כך, כתב לי אבישי ליוביץ':

החבר'ה במשק 69, שאחראים למותג 'מלכה', אולי טובים בפלפלונים, אבל לא במילונים, לפחות לא במילונים באנגלית. וכך במקום sweet bite (ביס מתוק) יצא להם seeet bite.

וזה כמובן הרבה יותר טוב מאשר shit bite...

ג. חרדל אנטישמי

בעיתון הדתי-לאומי בשבע (19 ביולי 2018) הופיעה המודעה הנפלאה הזאת, שמזמינה את הקוראים ל'ספיישל שום' ול'אוכל יהודי אותנטי' – פרגית בשום וחרדל ז'ידון... המהדורה מוגבלת, ואפשר גם להבין למה.

תודה לאריה הולצברג

בינתיים נסתפק בחרדל דיז'ון רגיל...

מעורב ירושלמי: ילדים, רחובות, מנהטן, קונגרסים, זיתים ודגים

א. שותפות לחיים

בתחנת הרכבת הקלה, ליד כיכר ספרא, הטביע מישהו (ושמא מישהי) את החותמות הללו: 'דרושה שותפה לעשות ילדים'. הוא גם השאיר מספר טלפון.

צילום: ישראל ויינגולד

אם זו בדיחה שאני לא מצליח להבין, זה לא ממש מצחיק; אם זה רציני – כך אתה מצפה למצוא שותפה לעשות ילדים?

ב. קיר הרחובות

הצילום הזה מתאים גם למדורנו הוותיק 'סיפורי רחובות'. זו התפאורה החיצונית היפה של מסעדה ששמה הוא .Jacko's St, ומסתבר שאין לה בכלל שם בעברית. בלשון הדיבור קוראים לה: ג'אקו סטריט.

היא ממוקמת ברחוב אגריפס 74 (מול סטקיית חצות) ובהתאם לשמה – שם רחוב במקום כלשהו – על הקיר החיצוני שלה הודבקו שלטי רחוב מקוריים וגם מספרי רחוב אקראיים.

זה בהחלט יפה ומרשים, ואומרים לי שהמסעדה טובה והאוכל טעים (לא בדקתי), אבל מה הבעייה למצוא גם שם עברי נאה למסעדה בלב ירושלים העברית?

צילום: דוד אסף (ותודה למנחם רוזנברג)

ג. מנהטן

ואכן, אולי אנחנו בכלל לא כאן, במזרח התיכון?

'לרגע חשבתי שאני במנהטן, ולא בדאונטאון ג'רוזלם, רחוב המלך ג'ורג', או שמא קינג ג'ורג', כתבה לי טובה הרצל. 'גם אדום ושחור דרמטי, גם ,Thanx גם מותגים, גם .Metro City ואז שמתי לב לא רק לסיומתIL , אלא גם לכתובת על התריס הסגור ליד המשאית והתמקמתי סופית'.

צילום: טובה הרצל

ד. קונגרסים בשני אֶסִים (SS)

ואם כבר מנהטן, אז לפחות שייכתבו בשלטים כמו במנהטן...

מילא שעושים אצלנו שגיאות בשלטים בעברית, אבל באנגלית?! לא יכול להיות...

ובכן את המילה קונגרס כותבים כך: Congress, בשני S.

צילום: חיים וקסמן

ה. הזיתים של נחמן מאומן

בחנות הטוסטים הזו שבשכונת גאולה הסתדרו הזיתים שעל הגבינה בדרך פלא על פי הסיסמה הידועה של נ-נח-נחמן מאומן.

ו. דייג אוהב דגים?

בשוק מחנה יהודה יש לא מעט חנויות דגים, קפואים וטריים.

החנות של 'דוד דגים' ידועה במיוחד באיכותה, אבל אף פעם לא שמתי לב שלדגים שם יש חיוך...

צילום: מנחם רוזנברג

בורא מיני מזונות: אשמת הלקוח, אשקולות, יין, מיץ מרק וסויה

א. כאן הלקוח תמיד אשם

השווארמייה התל-אביבית 'קונגרס בזל', שבה עסקנו לפני זמן מה ('ציונות ושווארמה'), אינה מפסיקה להפתיע ביצירתיותה.

צילום: איתמר לויתן

ב. ממבצע על עגבניות באשקולות ועל קְרוּב

החנות 'פטרוזיליה' בגבעת שמואל חזרה בגדול. הירקות טריים, ישר מן השדה, אבל חבל שלא מקפידים גם על ההגהות.

צילום: גדי איידלהייט

ג. ספר ישמח לבב אנוש

יפתח מזור ביקר בסופרמרקט בבאר שבע ושמח לגלות מדף עמוס ספרים המתהדרים בשם Legend of Kremlin. האמנם חוזר הספר למעמדו מימים ימימה? שאל את עצמו.

כשפתח את הספר התבררה האמת במלוא חריפותה...

צילומים: יפתח מזור

כשתיין קטן מאוד וכמי שחסר ידע בסיסי בתחום האלכוהול התברר לי ש'לג'נד אוף קרמלין' הוא בכלל לא מוצר חדש אלא מותג ותיק וידוע של וודקה רוסית. מעניין מה השתיינים עושים עם 'העטיפה' אחרי השימוש...

ד. מיץ מרק

במסעדה חדשה שנפתחת ברחוב הלל בירושלים מתכוונים להוציא למרק את המיץ, או ההפך.

צילום: מנחם רוזנברג

ה. אוי וויי

לעומת זאת, על מדפי הסופרמרקט בעיירה Walnut שבקליפורניה מוציאים לסויה את המיץ, או ההפך. 'Soy Vay' זה כאילו בסינית, אבל כל אחד מבין שמדובר כאן ב'אוי וויי' יידישאי.

צילום: אוריאל כהן

פרנסות של יהודים: שטיפת מוח, עולם הקרח, צווארון לבד

א. שטיפת מוח

הנה שם מוצלח למכבסה אוטומטית הנמצאת ברחוב מסדה 19 בשכונת הדר בחיפה.

צילום: איתמר לויתן

ב. עידן הקרח

ושם מוצלח לא פחות לשירות של תיקון מזגנים.

נהריה (צילום: איתמר לויתן)

ג. צווארון לבד

עורכי דין יש לרוב והם מתמחים כידוע בכל מיני דברים (רק לא בהגהות). מתברר אפוא שיש ענף פלילי חדש: עבירות צווארון לבד.

באתר lawGuide.co.il, מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל (שם מכובס לפרסומות של עורכי דין), נמצאת הפרסומת הזו:

ליהונתן עומר הזכירה טעות הגהה זו את הפרסומת השנונה של אסי כהן לבנק הבינלאומי, שזכורה מהמשפט המיתולוגי: 'מי ישקיע בלֶבֶד במדינה חמה כמו שלנו''...

על קצה הלשון: חשיבותו של דגש וקוצו של יוּד

א. דגש קל

נקודה קטנה יש בניקוד העברי ודגש שמה. כמו כל דבר בחיים, שימוש חסר או יתר בה עשוי לגרום לתוצאות לא צפויות ולא מבורכות.

הנה שתי דוגמאות – האחת למילה שבה היה מקום להוסיף דגש על מנת להימנע ממבוכה לשונית; בשנייה נוסף דגש שלא לצורך וכך נוצרה טעות גסה.

'הכניסה לנקבות כרוכה בזחילה רטובה'

לפעמים, אם אי אפשר לנקד – כתב לי אלון גלעדי – עדיף להשתמש בכתיב מלא.

הנה למשל בשילוט של קק"ל, בשמורת עין קובי שבהרי ירושלים (ליד מבוא בית"ר), היה עדיף לכתוב 'ניקבות' בכתיב מלא.

אפשר היה כמובן לפתור את הסוגיה עם דגש באות בּ, אבל לא תמיד יש למשלטים את הדגשים וסימני הניקוד; את האות י' יש לכולם...

יִפְתָּח או יפְּתָּח?

בשכונתי הירושלמית בקעה יש אזור שרחובותיו נושאים את שמותיהם של שופטי ישראל הקדמונים הנזכרים בתנ"ך. מקומו של יפתח הגלעדי – למרות ייחוסו המפוקפק ('וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה'; שופטים, יא 1) ואישיותו השנויה במחלוקת – לא נפקד מהם.

אבל איך מנקדים את שמו? ואיך מעתיקים אותו לכתיב לועזי? תלוי על איזה שלט מסתכלים...

בשילוט המקורי לא לקחו סיכונים ונתנו רק ניקוד חלקי מתחת לאות ת. כל בר-דעת יקרא את זה כמו שכתוב בתנ"ך וכמו שכל אחד מאתנו אומר.

צילום: דוד אסף

התעתיק הלועזי כבר מציע שתי אפשרויות: Jephtah (הכתיב המקובל בתרגומי התנ"ך הוא Jephthah) או Yiftah (תעתיק ההגייה העברית).

אבל בשילוט החדש החליט מי שהחליט לתת דגש באות פ. למה?

צילום: דוד אסף

ב. קוצו של יוּד

ומענייני דגש יתר וחסר נעבור לאותיות יתרות או חסרות. לפעמים די באות אחת כדי לשנות את משמעות המילה או הצירוף. הנה שלוש דוגמאות:

יער הגלאט

'פרוסט', 'פורסט' – מה זה משנה? במרכולי 'אושר עד' גם להכשרי ה'גלאט' מגיע יער משלהם.

צילום: מיכה מגן

מעשר גילוח

'מעושר', 'מועשר' – מה כבר ההבדל? במרכולי 'שופרסל דיל' צריך להפריש מעשר גם מקצף גילוח.

צילום: דוד אסף

גז עם תוכן לפי התקנון

'טכנאי' 'תכנאי' – הכל אותו דבר... ובנוסף, ברעננה תקבלו את הגז לא לפי התקן אלא 'לפי התקנון'.

צילום: גדעון נח

חדש על המדף: כפפות של משי; סובלים בשקט; כנסו, כנסו; קריאת השכמה

א. לאוכלי כפפות

עפרה פרי התרשמה מאוד מהכשרות של הכפפות הללו וכתבה לי:

יש אריזות של כפפות אלסטיות מחומר שנקרא לטקס. בתוך הכפפות מפוזר טלק ('איבוק עדין'), לנוחות השימוש בהן. על הקופסה כתוב שהכפפות כשרות לפסח לאוכלי קטניות, אבל שימו לב! זה מכיל גם עמילן... 

לקראת חנוכה אפשר להכין מהכפפות הכשרות לפסח לָטְקֶס טעימות וכשרות. תרצו, תאכלו; לא תרצו, לא תאכלו. 

אגב, מה זה מס' האצווה?  ומהו פנקס אמ"ר?

ואם כבר אנו באזור חיוג כפפות, מה דעתכם על כפפה מתוצרת חברת Kfafa?

הכפפות הללו אמנם בלי טלק ובלי עמילן ואינן ראויות למאכל לא בפסח ולא בחנוכה, אבל הן זכו לשם חמוד, שמשולב בטיפוגרפיה אסיאתית כביכול. היצרן איננו סיני אלא דווקא תאילנדי, ומי שמאמין שבשפה התאית יש מילה דומה לכפפה, שיקום.

צילום: דן גרינשטיין

ב. הסבל אין לו סוף

המגבונים האלה הם בעלי כושר ספיגה וסיבולת עצום. 

צולם בשופרסל ברמת אביב.

צילום: איתמר וכסלר

אימצתי את ראשי כדי לנסות ולשחזר את מקור הטעות, ואחרי שנואשתי גיליתי שאין כאן שום טעות. זהו השם.

ג. כנסו, כנסו

ההזמנה 'כנסו, כנסו' היא מסימניה של העברית ה'טוֹקְבֶּקִית' החדשה – שילוב של וולגריות ובּוּרוּת. והנה, חברת האשראי 'ישראכרט' אימצה את שפת הרחוב הזו גם בפרסומיה הרשמיים.

למה שלא יתנו לנו אשראי – כתב לי זאב קינן – שנבין את כוונתם גם אם יכתבו בעברית תקנית 'היכנסו'?

ד. מצנם משכים קוּם

מיכה עמית עיין בעלון הפרסומת שצורף לאחד מעיתוני סוף השבוע והתפעל מן המצנם (טוסטר) החדשני שנהנה משבע דרגות השכמה...