ברוך הבא: ירושלים עֵדוֹת סביב לה

פסיפס קיר ברחוב ארנון בשכונת נחלאות 

יום ירושלים תשע"ה

כתב וצילם ברוך גיאן

את השיר 'מעל הר הצופים', שכתב אביגדור המאירי בשנת 1928 (על בסיס שיר ישן ביידיש ולחן של אופרה פולנית), מכירים כולם, בעיקר את הבית הראשון. הבית השני של השיר מוכר הרבה פחות. ממרומי החזון המופלא של בניית העיר ההרוסה יורד המשורר אל חיי היום-יום של העיר, והם, אללי, נראים רע מאוד: 

בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים.

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!

אפשר להצטער על כך, אפשר לשמוח בכך, אבל עובדה היא שעד היום ירושלים היא עיר של עדות רבות, השומרות בקנאות על זהותן ועל מסורותיהן. שום 'כור היתוך' לא יצליח, כנראה, להתיכן. 

ש"י עגנון דווקא התפעל מהערבוביה העדתית הזו שהתקבצה בירושלים מכל קצוות תבל, כולל מחוזות נידחים מאסיה ואפריקה. בספרו 'תמול שלשום' הוא תיאר את שיטוטיו של הכלב בלק בחוצות העיר. לקראת סופו של הסיפור מגיע הכלב לרחוב יפו הריק מאדם, ועגנון מספר – דרך עיניו של הכלב – מה לא היה ברחוב:

ש"י עגנון, תמול שלשום, שוקן, תשכ"ח, עמ' 582-581

הגיוון המדהים, השטף והמקצב של שמות העֵדות שרשם עגנון ריתקו אותי. שאלתי את עצמי מה מכל אלה אוכל למצוא היום בחוצות העיר, ולוּ רק באזכור של שלט או בית כנסת? והנה מצאתי יותר ממה שחיפשתי... 

השלטים וכתובות ההקדשה מרתקים ושולחים אותך בדמיונך למחוזות רחוקים ולא ידועים. מי שמע על בורסה, נזירה וקמשלי, ואיפה נמצאות נצבין ויאנינה? ומי הם היזדים או הג'רמוקלים? 

צילמתי שלל כתובות ומבנים, ברובם בתי כנסת באזור הרחובות אגריפס ובצלאל (נחלאות, מחנה יהודה), מקצתם בשכונת הבוכרים ובית ישראל, ומיעוטם במקומות אחרים בעיר. במקצת בתי הכנסת עוד ניתן לראות את זקני העדה 'המקוריים', אבל אלה הולכים ונעלמים, ואוכלוסיה אחרת, חרדית בחלקה, מאכלסת את בתי הכנסת ובתהליך איטי מטשטשת את הסגנון המקורי ומשליטה מנהגים חדשים. 

התמקדתי הפעם ביהודי ארצות המזרח והאסלאם. ובהזדמנות אחרת 'אטפל' גם בעדות האשכנזיות, שגם הן מטפחות בתי כנסת לכל עיירה ולכל חסידות, קטנה כגדולה.

בשוק מחנה יהודה היזדים, הכורדים והפרסים חיים בשלום... 

בית הכנסת התימני 'צלחה ומזל' נמצא ברחוב שבזי 31 בשכונת נחלת אחים. מי יודע מי הן צלחה ומזל?

בית הכנסת הכורדי הראשון נבנה בשנת 1910 בשכונת שבת צדק, שנודעה כח'ארת א-טאנק (שכונת הפחים).
בית הכנסת נמצא ברחוב ביבאס.

סנוב, בנצבין וקמשלי כבר היית? על פי התלמוד, התנא יהודה בן בתירא גר בעיר נציבין שבבבל, והיא מזוהה עם עיר בשם זה בדרום-מזרח טורקיה, לא הרחק מקמישלי שבצפון סוריה. גם בית הכנסת הזה נמצא ברחוב ביבאס.

בית הכנסת הספרדי 'עדות ביהוסף' נמצא גם הוא, כמו שני קודמיו, ברחוב ביבאס.

בית הכנסת של הצעירים הפרסים (רחוב אגריפס 127).

את השלט הענק שבחזית בית הכנסת של יהודי דייארבקיר (דרום-מזרח טורקיה) במורד רחוב בצלאל אי אפשר לפספס. 
לא יימכר ולא ייגאל!

יאנינה היא קהילה בצפון יוון. בית הכנסת של יוצאי הקהילה נוסד ב-1922 בשכונת אהל משה שבנחלאות והוא שמור היטב.

בית הכנסת הכורדי של בני משפחת בראשי נוסד ב-1937 ונמצא ברחוב הרב יצחק בראשי בשכונת זכרון יוסף שבנחלאות.

וזה בית הכנסת הכורדי 'עזרא הסופר' של בני משפחת עַמֶדי, בשכונת נחלת ציון.

עמאדיה נמצאת בכורדיסטן. בית הכנסת שנוסד ב-1918 נמצא בשכונת זכרון יוסף.

בית הכנסת של הג'רמוקלים נמצא במעלה רחוב בצלאל. העיירה ג'רמיק (Cermic) בדרום-מזרח אנטוליה, סמוכה לאורפה (Urfa).

בית הכנסת 'עדס' שבשכונת נחלת ציון הוא בית התפילה של יהודי חאלב (ארם צובא), והרמז בשלט 'עיר תהלה וכתר' הוא לכתר ארם צובא, כתב היד הקדום והמפורסם של התנ"ך.

בית הכנסת 'שערי אהבה' של יהודי ג'זירה (כורדיסטן) נמצא ברחוב ארנון בנחלאות.

הרב נתן אדלר מלונדון התרים כסף עבור בתי התימנים המכונים 'בתי גורל', שהם חלק משכונת משכנות ישראל, שבנחלאות.
בשכונה התימנית היו בסך הכל 12 דירות, והדיירים זכו בהן באמצעות הפלת גורל.

בית כנסת 'הגורל' על שמו של שלום שבזי – בית הכנסת התימני הראשון בירושלים (1884) – נמצא בקומה השנייה של אחד הבתים.

מן הנחלאות המשכתי לרחוב הנביאים ולאזור שכונת הבוכרים.

הבורסה הירושלמית נמצאת ברחוב הנביאים ונוסדה בתרצ"ג (1933). בורסה (Bursa) נמצאת בצפון-מערב טורקיה.

זה אותו בית כנסת, אבל השלט כאן גורס שהוא נוסד בתש"ג (1943). 

על עדת התרגום שמעתם? גם הם סוג של כורדים.

בית הכנסת שמואל הנביא נמצא, כמובן, ברחוב שמואל הנביא 55, בשכונת בית ישראל.

שלט קרמיקה בכניסה לבית הכנסת של אנוסי משהד שנוסד ב-1882. בית הכנסת נמצא ברחוב אדוניהו הכהן.
משהד נמצאת באיראן ויהודי הקהילה נאנסו לחיות כמוסלמים במשך כ-120 שנה ושמרו על יהדותם בסתר.

דלת בית הכנסת חאג'י אדוניהו הכהן של יוצאי משהד, פרס.

בית הכנסת של היזדים עולי פרס נמצא ברחוב אדוניהו הכהן 26 בשכונת הבוכרים.

בית הכנסת הבוכרי 'בבא תמא' נמצא - כמה מפתיע - בשכונת הבוכרים. התאריך העברי של ייסוד בית הכנסת (תרמ"ה) לא ממש תואם ללועזי (1895). התאריך הנכון הוא כנראה הלועזי...

בית הכנסת של מוסאיוב ברחוב יואל שבשכונת הבוכרים נבנה ב-1894. הוא לא יימכר ולא ייגאל עד ביאת הגואל.

לא הרחק משער שכם הייתה פעם שכונת הגורג'ים (נקראה בשם 'אשל אברהם'). היא הוקמה בסוף המאה ה-19 אך נעלמה לחלוטין מהנוף. בית הכנסת לעדת ההרריים הקווקזים נמצא לא הרחק משם, ברחוב שמואל הנביא 31. 

אברך משי ואשת 'שאַל' צנועה במיוחד ליד בית הכנסת הקווקזי.