סיפורי רחובות: מי אַת ענבר לדרמן?

רחוב ענבר לדרמן על פי 'גוגל סטריט'

רחוב יש בירושלים ושמו 'רחוב ענבר לדרמן', אך מי היא ענבר לדרמן איש לא יודע. מסתורין גמור אופף את דמותה.

כתב לי מורה הדרך הירושלמי אלון תמרי:

בקצה העולם, אי שם בין השכונות קרית היובל לעיר גנים, ישנו רחוב קסום ושמו 'ענבר לדרמן'. הרחוב נושק ל'עמק האסבסטונים' (מקום בו שכנה בעבר מעברת העולים של קרית היובל, בית מזמיל), או בשמו הפופולרי 'גן העץ'. הכביש, שעובר למעשה בתוואי הוואדי, אינו מופיע באתר העירוני של שמות הרחובות, והעירייה 'אינה מכירה בו' כרחוב. גם מי שעבדו במשך שנים בהפיכת הוואדי לפנינת טבע ולריאה ירוקה אינם יודעים מה מקור השם. 

האחראי על השילוט העירוני אמר לי, כי לדעתו זהו שביל ולא רחוב, אך הפניתי אותו למפות רשמיות של העיריה (GIS) שבהן הכביש מופיע כרחוב ולא כשביל. הוא אמר שיברר ויחזור אלי... 

אגב, מתכננת ערים ממרכז הארץ, ושמה ענבר לדרמן, שעמה שוחחתי, מכחישה כל קשר. לפני כמה שנים היא ניסתה לברר מי זו בת דמותה, אך התייאשה. 

העירייה אולי לא מכירה ברחוב כרחוב, אבל מפות 'גוגל' בהחלט מכירות בו, וגם חברת 'אגד', שקו 23 שלה עוצר בתחנת 'ענבר לדרמן'.

ובכן, מי היא, או מי הייתה, ענבר לדרמן, ובמה זכתה שייקרא רחוב על שמה בעיר הבירה?

אלון תמרי לא אמר נואש והמשיך לברר עד שהצליח לפענח את החידה:

מתברר שהרחוב אכן קרוי על שמה של מתכננת הערים ענבר לדרמן, והיא בכלל לא ידעה שהיא כזו. לפני כחמש עשרה שנה ענבר עבדה כמה חודשים בחברת 'מפה'. לחברות מפות ולכרטוגרפים יש 'טביעות אצבע', שאותן הם משתילים כדי למנוע גניבות והעתקות. מישהו ב'מפה', ללא ידיעתה של ענבר, קטע את רחוב עמנואל רינגלבלום והחליט לשים טביעת אצבע ייחודית של 'מפה' ולקרוא לרחוב על שם אחת העובדות, הלא היא ענבר. בשנת 2012, כשניסתה ענבר לדרמן ('המקורית') לברר את המקור לשם הרחוב, היא הגיעה למבוי סתום, וכלל לא שיערה שהרחוב בעצם נקרא על שמה... 

מקור: מלגר

 הרחוב הוא ללא מוצא. יש בו בסך הכל שלושה בתי מגורים, שני בתי כנסת, ואדי, גן משחקים, ובקצה הרחוב יש בית ספר לחינוך מיוחד. כיוון שכמעט ואין תושבים ברחוב, גם אין ילדים שיעשו בבית הספר 'עבודת חקר' על שם הרחוב שלהם. כך יצא, שבמשך חמש עשרה שנה ועד עתה שמר הרחוב על אלמוניותו. איש לא ידע, איש לא שאל. עד שאנחנו באנו....  

אגב, עיריית ירושלים ו-GOOGLE הם לקוחות של חברת 'מפה' וכך השתלשלה הטעות.

ומה עכשיו?

כיוון שהתפנה שם לרחוב בירושלים, אני מציע לקרוא לו 'רחוב בואי הרוח', על שם ספרו של הרב חיים סבתו (ידיעות אחרונות: ספרי עליית הגג, 2007), שבית הכנסת של ילדותו, שמתואר בספר, עדיין עומד במקומו.

בעלי התוספות

מתברר שעלינו כאן על 'קצה קרחון' ומנהג זה של 'טביעת אצבע כרטוגרפית' פלש למקומות שונים ברחבי ארצנו.

כך למשל, זיו רביב, כתב Mynet בתל אביב, חיפש כבר בשנת 2012 את ניצן פלדמן, שעל שמו קרוי רחוב קטן באזור 'שדה דב' בתל אביב.

ואילו עופר מנשס, אחד ממנהלי 'מפה', ששמו נזכר בכתבה של זיו רביב, זכה בעצמו למשעול במקום מכובד מתחת לחומת העיר העתיקה (בין השער החדש לשער שכם), לפחות על פי 'גוגל Maps'...

וראו למטה גם את תגובותיהם של יהודה זיו ואביתר נור, שמוסיפים עוד כהנה וכהנה.

משעול עופר מנשס

ומצד שני, אולי בעצם זה לא רעיון רע לקרוא רחובות על שמם של ענבר, ניצן ועופר – מן הסתם בני הארץ, ששירתו בצבא, משלמים מסים כחוק ותורמים לבניין הארץ איש איש בדרכו – מאשר על שמם של אנשים 'חשובים', רבנים ועסקנים, שאיש לא שמע עליהם?

באתר Ynet, מיום 6 בספטמבר 2015, פרסמה יעל פרידסון את הסיפור עם קרדיט מצומק במיוחד לעונ"ש. שיהיה לבריאות...