יום רביעי, 8 במאי 2013

'ירושלים' דאנגליה של ויליאם בלייק

השיר 'ירושלים' בעותק המאויר של ויליאם בלייק, 1809 (מקור: ויקיפדיה)

יום ירושלים, תשע"ג

לא תאמינו כמה שירים נכתבו על ירושלים. דומה שאין אומה ואין לשון שבה לא שוררו על העיר המיוסרת הזו, מושא חלומות ומקור לאכזבות. הפעם נפנה מבט לאימפריה הבריטית, שבה השמש מעולם לא שקעה ועל אדמתה נכתב והולחן השיר 'הירושלמי' המפורסם ביותר (אחרי 'ירושלים של זהב', כמובן).

כוונתי לפואמה And did those feet in ancient time (האם רגליים אלה [דרכו] בימי קדם), המוכרת יותר בשם Jerusalem. המילים הנשגבות של השיר נכתבו על ידי המשורר, הצייר והמיסטיקן (יש מוסיפים: והמטורף) הבריטי ויליאם בלייק (Will­iam Blake), כנראה בשנת 1804, אף כי השיר עצמו נדפס לראשונה בשנת 1808. זו הייתה פתיחה לפואמה הגדולה והאחרונה שכתב בלייק ושמה הוא Jerusalem: The Emanation of the Giant Albion (ירושלים: הנביעה של הענק אלביון) אלביון הוא שמה העתיק של אנגליה. הפואמה התבססה על מיתוס ימי-ביניימי, ועל פיו שיבתו השנייה של ישו תהיה על אדמת אנגליה הירוקה ושם תיבנה ירושלים החדשה.

ויליאם בלייק, תמונת דיוקן משנת 1807 (מקור: ויקיפדיה)

לא מכבר הופיעה הפואמה של בלייק בתרגום ראשון לעברית, בהוצאת קשב לשירה, ירושלים: האצלתו של הענק מאלביון, בתרגום של רות בלומרט, אחרית דבר ונספחים מאת גיורא לשם.


ב-1916, יותר ממאה שנה לאחר כתיבת השיר, הוא הולחן על ידי סר צ'ארלס יוברט פָּארי (Charles Hubert Par­ry), ובאחת הפך להיות להיט ענק, שגם נחשב לאחד משירי מלחמת העולם הראשונה וגם היה להמנונן של אגודות הנשים הסוּפְרַג'יסְטִיוֹת באנגליה, שנאבקו למען זכות הבחירה של נשים.

יוברט פארי (1918-1848)

הקשיבו קודם כל לביצוע המפואר של השיר על ידי חבורת הגברים הבריטית  'Blake':


אלה המילים:
And did those feet in ancient time
Walk upon Englands mountains green
And was the holy Lamb of God
On Englands pleasant pastures seen

And did the Countenance Divine
Shine forth upon our clouded hills
And was Jerusalem builded here
Among these dark Satanic Mills

Bring me my Bow of burning gold
Bring me my Arrows of desire
Bring me my Spear: O clouds unfold
Bring me my Chariot of fire

I will not cease from Mental Fight
Nor shall my Sword sleep in my hand
Till we have built Jerusalem
In Englands green & pleasant Land

קשה להפריז בפופולריות האדירה של השיר הזה, שמושר באין סוף סרטים ואין בריטי שלא מכירו. קבוצות רבות באנגליה מנסות לקדם את השיר כהמנון אנגליה, במקום 'אל נצור המלכה'. רק לאחרונה התבטא בעניין זה ראש הממשלה דיוויד קמרון, והציע לאמץ את השיר כהמנון של נבחרת הכדורגל של אנגליה...

נאזין לכמה ביצועים נחמדים.

כאן בשידור חי מטקס הכלולות המלכותי של הנסיך וילייאם ובחירת ליבו קיית' מידלטון, כנסיית וסטמינסטר, אפריל 2011. כל המי ומי בסלבריטאי הממלכה המאוחדת פוצחים בשירה  מאלטון ג'ון וראש הממשלה קמרון ועד האזרחים והאזרחיות שהצטופפו ברחובות:


השיר Jerusalem מבוצע באופן קבוע בלילה האחרון של חגיגות ה'פְּרוֹמְס' (Proms) השנתיות בלונדון, שנערכות ב'רויאל אלברט הול'' ומאז שנת 1954 מסתיימות בשיר זה ואחריו ההמנון. בכל שנה מוענק הכבוד למנצח דגול אחר, והשנה, ביולי 2013, לראשונה תהיה זו מנצחת – מרין אלסופ האמריקנית.

הנה ביצוע מדליק מ-2006. מרק אלדר (Mark Elder) מנצח על תזמורת BBC ואלפי לונדונים שואגים את השיר בשמחה.


כאן בלילה האחרון של הפרומס בשנת 2009:


הנה שנת 2010:


וכאן 2011, המנצח הוא אדוארד גרדנר (Edward Gardner):


וכמובן, 2012:


כאמור, השיר שולב גם בלא מעט סרטים וזכה להרבה עיבודים, מטבע הדברים בעיקר בריטים.

נתחיל בעיבוד הרוק היפה של להקת אמרסון, לייק ופאלמר (ELP) הבריטית. ההקלטה היא משנת 1973:


נמשיך בביצוע המרגש והעמוק של זמר הבס האמריקני השחור פול רובסון (תודה לאיתמר וכסלר)


שורת השיר Bring me my Chariot of fire (הבא לי את מרכבות האש) העניקה השראה לסרט האנגלי היפההפה 'מרכבות האש' (Chariots of Fire), שזכה בכמה וכמה פרסי אוסקר (1981). הנה סצינת הסיום:


המנון 'ירושלים' ליווה גם את פתיחתו של הסרט הבריטי הנהדר 'נערות לוח השנה' (Calendar Girls) משנת 2003. וגם, כפי שהעירה 'תמר האחרת' בתגובות, בסוף אחד המערכונים של 'מונטי פייתון', על קניית מיטה.


ולמיטיבי לכת: בשנת 2005 הפיק ערוץ 4 של ה-BBC סרט תעודי שנקרא Jerusalem: An Anthem for England (ירושלים: המנון לאנגליה) ובו נסקרו תולדות השיר וגלגוליו. הנה הם שלושה החלקים של התכנית (בלי כתוביות).

החלק הראשון:


החלק השני:


והחלק השלישי:


בעלי התוספות

חוקר הסרטים יעקב גרוס כתב:
גם אני שילבתי את השיר של בלייק, בפתיחת הסרט 'יש מלך בירושלים' (סרטם של אלי כהן, יעקב גרוס וצבי שפי). בסרט הוספנו מספר ביצועים מצולמים משנות ה-20 וה-30. למעשה רצינו לצלם ביצוע בכנסייה בריטית, אך התברר לנו בלונדון שכל המקהלות הבריטיות מבוססות על נתיני האימפריה האפריקנים בעיקר. החלטנו לנסות בכנסיה הסקוטית בירושלים - שם המקהלה מבוססת על האוכלוסיה הערבית המקומית. ובקיצור, אם כבר שחור, העדפנו סרטים בשחור-לבן... ביצוע נוסף שילבתי גם בקליפ על כניסתו של הגנרל אלנבי לירושלים בשנת 1917.


20 תגובות:

  1. וגם מונטי פייתון:

    http://m.youtube.com/#/watch?v=mpn1anVPZsc&desktop_uri=%2Fwatch%3Fv%3Dmpn1anVPZsc

    השבמחק
    תשובות
    1. זה כן ההמנון של נבחרת הקריקט

      מחק
    2. למיטב זכרוני זה גם ההמנון של נבחרת הרגבי האנגלית.

      מחק
  2. תודה מקרב לב על התזכורת למילותיו של בלייק (אמן חשוב ובלתי נשכח) ולמוזיקה של פארי (מלחין בריטי הגון שכמעט נשכח, אך זכור היטב רק הודות ל"ירושלים" שלו). ברצוני להוסיף שלהקת הרוק אמרסון, ליק ופאלמר עיבדה את היצירה הזאת ושילבה אותה באחד מתקליטיה בכוונה אירונית ובהגשה קולית וכלית שנועדה להבליט את האירוניה. התקליט כולו הוא מעין אפוקליפסה, והרבה מן השירים בו מבקרים בחריפות את ההרס העצמי של האנושות תאבת הנשק והמלחמות.

    לצערי, כשאני מקשיב היום ל"ירושלים" של בלייק/פארי בביצועים הכשרים-למהדרין והיפים שהובאו כאן, אני חש צביטה בלב ואירוניה בהקשר שונה: "ירושלים", בשיר הזה, היא סמל של אוטופיה - חברה אנושית (אוניברסלית) צודקת, שוויונית, נאורה, שופעת יופי וטוהר. היו אלה האידיאלים של ויליאם בלייק. לא היתה זאת, כמובן, ירושלים של מטה, העיר הריאלית, שעליה כתב, אך היתה כאן אמונה באפשרות התגשמותה של "ירושלים של מעלה". נדמה לי שאופטימיות זו בוקעת גם מן המוזיקה של פארי. אינני בטוח שאפשר לכתוב יצירה כזאת בימינו, ואינני משוכנע שכל אלה השרים אותה היום בטקסים רשמיים בבריטניה מאמינים בה, אם כי הם נהנים ממנה הנאה אסתטית, ובצדק. ויותר מכך, אני מבחין במרחק ההולך וגדל בין "ירושלים" של בלייק לבין ירושלים העכשווית, ירושלים של מטה, השוכנת במרחק של כחמישים דקות נסיעה מביתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. כמי שגר בירושלים כבר 35 שנה, וכנראה יישאר בה גם בהמשך, אין לי אלא להסכים. מה שקרה היום בבוקר בכותל המערבי רק ממחיש את המרחק שעברה 'ירושלים של מטה' - לא מימי בלייק או פארי - אלא בדור האחרון. אבל אנחנו כאן כדי להישאר, ולא אבדה תקוותנו...

      מחק
    2. כמי שהיתה הבקר בכותל, אני מלאה אופטימיות. מדינת ישראל נזכרה לקחת את הריבונות ונתנה גיבוי מדהים לנו המתפללות, מול אלפי החרדים. מרגישים שינוי באויר. הציבור הרחב בוחר להזדהות כיהודי ולא מניח לחרדיות להגדיר עבורו מיהו יהודי. להתראות בראש חודש הבא!

      מחק
    3. איזה ראש חודש היה היום ואני לא ידעתי.

      מחק
  3. Blake's 'Jerusalem' is probably best known in the UK as the anthem of the national organisation of 'Womens Institutes' - a charitable-civic network of English 'nashim tzidkaniot', who (used to?) sing the hymn at the close of every meeting.

    השבמחק
  4. נפלא
    אני התוודתי לשיר בגיל 17 דרך "אמרסון לייק ופאלמר"
    וכמובן אז לא הבנתי את משמעותו...
    שוב תודה על הכתבה ועל הבלוג המושקע והמתמיד
    יואב אבניאון

    השבמחק
  5. ברוב ביצועי השיר, בעיקר הפומביים, שרים "those dark Satanic Mills" = הטחנות השטניות ההן, בעוד המקור הוא "these" = האלה. האם כתם הטחנות, ומה שמייצגות, אכן הוסר מהנוף האנגלי?
    בסרט ה-BBC, אומרים מספר מרואיינים שהשיר מבטא את מה שיכולה אנגליה להיות - מה שעליה עוד לשאוף אליו. התקווה.
    ההמנון האמריקני מסיים בשאלה האם הדגל עוד מתנופף מעל 'אדמת החופשיים ובית הגיבורים'.
    נראה שההמנונים מביעים אותו רעיון: חזרה לימים ההם, וצפייה מהם קדימה לזמן הזה.
    את רעיון זה של 'חזרה לעתיד' ביטא בלייק בסוף העותק המאוייר של השיר, שבראש רשימה זו, בו ציטט את מאמר משה בפרשת בהעלותך (במדבר י"א,כ"ט), שנקרא בעוד שבועיים: "מי יתן כל עם ה' נביאים."

    השבמחק
  6. מהפוסטים היותר מקסימים שלך

    השבמחק
  7. יצא לי לתרגם בזמנו את הפתיחה של "ירושלים". לא זכיתי עדיין לקרוא את התרגום בהוצאת "קשב", ואני תוהה אם הגרסאות דומות:


    ירושלים \ מאת ויליאם בלייק
    עברית: יותם בנשלום

    וּבְיֶרֶק־הַר שֶׁל אַנְגְּלִיָּה
    דָּרְכוּ רַגְלָיו לִפְנֵי שָׁנִים?
    וְכָךְ הִפְסִיעַ שֶׂה הָאֵל
    עַל כָּר מִרְעֶה אַנְגְּלִי נָעִים?

    וְזִיו פָּנָיו בִּגְבוּרָתוֹ
    קָרַן עַל פְּנֵי הָעֲרָפֶל?
    וִירוּשָׁלַיִם קָמָה כָּאן
    לְצַד מִפְעַל־שָׂטָן אָפֵל?

    תְּנוּ לִי אֶת קֶשֶׁת הַזָּהָב;
    תְּנוּ לִי חִצִּים מִלֵּב גּוֹעֵש;
    תְּנוּ אֶת הָרֹמַח; סוּרָה, עָב!
    תְּנוּ וְאַמְרִיא בְּרֶכֶב אֵשׁ.

    נַפְשֵׁנוּ לֹא תִּיעָף מִקְרָב,
    חַרְבֵּנוּ לֹא תֵּדַע תְּנוּמָה
    עַד כִּי תָּקוּם יְרוּשָׁלָיִם
    בְּאַנְגְלִיָה הַנְּעִימָה.

    השבמחק
    תשובות
    1. יותם, יותר משש שנים לאחר הפוסט שלך -
      מסתבר שג'ורג' אורוול ציטט ביטוי אחד מתוך השיר הזה בספרו העלום Coming Up for Air:
      the dark satanic mills
      אני מסיים עכשיו את תרגום הספר כולו לעברית וכך התגלגלתי לחפש תרגום נאות לשורה הזאת.
      מבין התרגומים שמצאתי זמינים ברשת שלך מוצא חן בעיני ואני חושב שאשבץ אותו בתרגום שלי (אני מקווה שאין לך בעיה עם זה).
      אגב, אורוול ככל הנראה לא התכוון בהקשר זה לפרשנויות היותר מעמיקות בנוגע לדיכוי מצד הכנסיה וגו', אלא רק להקשר התעשייתי של סוף המאה ה-18 (טחנות הקמח של אלביון בלונדון וכו').

      מחק
    2. תרגום קסום!

      מחק
  8. שמעתי והתרגשתי וגם התפעלתי. עלה בי רעיון להציע זאת לאחת המקהלות שאני מכיר אבל לצערי, לאחר קריאת הטקסט לאנאוכל לעשות זאת וחבל. אה, למה לא? בגלל ששתיהן מקהלות דתיות (יהודיות), מה לעשות? ....

    השבמחק
  9. השיר גם מופיע בפסקול הסרט הנורא - יום הולדת שמח מר לורנס של נגיסה אושימה כזכרון של הדמות שמגלם דייויד בואי

    השבמחק
  10. השיר מופיע גם ב'ארבע חתונות ולוויה אחת', שם השותפה או האחות (בסרט זה לא ברור) של יו גרנט מזייפת באופן מאוד מצחיק. אם אני לא טועה זה בחתונה הראשונה (זו שגרנט שוכח בה את הטבעת בבית).
    יש שיר נוסף ולא מוכר על ירושלים: With a Shout (jerusalem) של יו-2, להלן הקישור:
    https://www.youtube.com/watch?v=d_t1Tbm-1EA

    השבמחק
  11. הכתבה והביצועים של השיר ירושלים מרגשים ואפילו מעוררי קנאה בעם הזה ותרבותו ושירת הרבים שלו. פשוט נפלא!

    השבמחק
  12. אני נחשפתי לשיר בביצועה הנהדר של מרי הופקין ולא ידעתי שהוא שיר בעל משמעות כל כך עמוקה עבור האנגלים. ממליצה בחום לחפש ביוטיוב את הביצוע הזה של הזמרת עם קול הפעמונים

    השבמחק

הזינו את תגובתכם בחלון התגובות. אחר כך פתחו את הלשונית 'הגב בתור:', לחצו על 'שם / כתובת אתר' ורשמו את שמכם (אין צורך למלא 'כתובת אתר'). נא רשמו שם אמיתי (מה יש להסתיר?) או כינוי, והימנעו, ככל שניתן, מ'אנונימי' אם לא הצלחתם להתגבר על הבעיה – רשמו את השם בתוך התגובה.
לבקשה 'הוכח שאינך רובוט' הקליקו על העיגול ואז 'פרסם' – זהו.
מגיבים שאינם מצליחים להעלות את תגובתם מוזמנים לכתוב אליי ישירות ואני אפרסם את דבריהם.
תגובות לפוסטים ישנים מועברות לאישור ולפיכך ייתכן שיהוי בפרסומן.
תגובות שאינן מכבדות את בעליהן ואינן תורמות לדיון – תוסרנה.